בשנת 1948 אומץ הדגל הפלשתיני המוכר כיום, בשינוי קל בסדר הצבעים, על ידי ״ממשלת כל פלשתין״, ממשלת הבובות שישבה ברצועת עזה והתנגדה להכרה במדינה היהודית. בשנת 1964 הדגל אומץ על ידי ארגון הטרור אש״ף, שמטרתו המוצהרת דאז הייתה לחסל את מדינת ישראל באמצעות טרור. זמן קצר לאחר הסכמי אוסלו הוא הפך להיות הדגל של הרשות הפלשתינית. כיום, המוני צעירים באירופה ובאמריקהיוצאים להפגין איתו, חמושים בשלטים עם איורי אבטיח בצבעיו, המסמל אותו. האקט הזה הפך את הדגל לסמל המחאה הפרו-פלשתינית ברחבי העולם.

בעת האחרונה אנו עדים ליותר ויותר מקרים בהם המשטרה מגיעה למקומות בהם מונפים דגלי הרשות הפלשתינית, ומסירה אותם. זאת, על פי מדיניות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהצהיר עת כניסתו לתפקיד כי ״דגל אש״ף לא יונף בשטחי ישראל״. למעשה, רק בחודש האחרון פרסמנו ב״ישראל היום״ כי קבוצת פעילים תולים פעם אחר פעם את הדגל השנוי במחלוקת מעל מבנה בית כנסת בשכונת מאה שערים בירושלים, כאשר בעקבות הפרסום המשטרה הגבירה את האכיפה במקום ופועלת כדי להסירו בכל פעם מחדש.

מה אומר החוק בנושא הנפת דגל הרשות הפלשתינית?

בשנת 2016 חוקק החוק למניעת טרור, והוא מתבסס בחלקו על ״פקודת מניעת טרור״, שחוקקה עוד בימי קום המדינה. על פי החוק, ארגון טרור הוא ״חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שמבצע מעשי טרור או פועל במטרה שיבוצעו מעשי טרור. בכלל זה, חבר בני אדם, כאמור, שעוסק באימונים או בהדרכה לביצוע מעשי טרור, או שעושה פעולה או עסקה בנשק לביצוע מעשי טרור, בין שהוכרז ארגון טרור ובין שלא״.

כאמור, הארגון לשחרור פלשתין הוכרז בעבר על ידי מדינת ישראל כארגון טרור לכל דבר ועניין. אם כך, מה באשר ללגיטימיות הנפת הדגל, הנבחר בין היתר לסמל ארגון שדוגל בהשמדת ישראל?

סמל לארגון שדוגל בהשמדת ישראל או צורת ביטוי דמוקרטית?

על פי האגודה לזכויות האזרח, ״הנפת דגל היא צורה של ביטוי, וחופש הביטוי זוכה במדינת ישראל להגנה רחבה. חופש הביטוי הפוליטי, שהנפת דגל לאום נמנית עליו, זוכה להגנה משפטית מירבית״, וכך גם במקרה של הדגל הפלשתיני. ״זאת, בשל חיוניותו של חופש הביטוי הפוליטי לקיום משטר דמוקרטי, חשיבותו החברתית והיותו חשוף יותר מכל צורת ביטוי אחרת להתנכלות מצד השלטון״.

בפועל, בשנתיים האחרונות המשטרה פועלת ביתר שאת במטרה למנוע את הנפת הדגלים הללו במרחב הציבורי. על פי גורמים בסביבת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ישנה עלייה של מאות אחוזים באכיפה סביב הנפת הדגלים, מתוך אותה תפיסה של השר, כי הדגל לא אמור להיות מונף במרחב הציבורי.

״כשהשר ביקש הבהרות לגבי חוקיות הדגל ולא קיבל אותן, הוא החליט לנקוט במדיניות שונה מזו שהייתה", אומרים גורמים במשרדו של בן גביר. "הוא עבר ממצב של לא לעשות כלום למצב של לעשות במאה אחוז ולאכוף את הנושא״.

לפני בן גביר אמרו שמדובר בזכות לגיטימית במדינה דמוקרטית

אם נסתכל על תקופתו של קודמו של בן גביר, עמר בר-לב, עת כיהן כשר לביטחון פנים, נבחין כי האכיפה בנושא הנפת אותם דגלים שנויים במחלוקת, עובדתית, כמעט ולא הייתה קיימת. בר-לב בתקופתו קבע כי מותר להניף את דגלי הרשות בהפגנות ובמחאות, מתוך תפיסה כי מדובר בזכות לגיטימית במסגרת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. למעשה, בזמנו שיגר בר-לב מכתב למפכ״ל המשטרה דאז, קובי שבתאי, בו הנחה אותו שלא להחרים מהמפגינים את הדגלים הללו. זאת עשה השר בעקבות בקשה של חבר הכנסת עופר כסיף בנושא.

"את דגלי המפגינים אין להחרים - אלא אם יש פגיעה ממשית בשלום הציבור"

אותה בקשה של בר-לב לוותה בהסתייגות אחת - את דגלי המפגינים אין להחרים - אלא אם יש פגיעה ממשית בשלום הציבור. שלהוב הרוחות, אלימות, הסתה - כל אלה נתנו אישור חריג למשטרה להחרים את הדגל שמשמש כאמצעי בהפגנה.

באגודה לזכויות האזרח מסבירים את המשמעות: ״בית המשפט העליון קבע שלא מגבילים את הזכות לביטוי, אלא אם מתעוררת סכנה ודאית לפגיעה קשה בשלום הציבור. המשטרה מוסמכת לאסור הנפת דגל אם יש בו כדי ׳לעורר להפרעת השלום׳, אבל בהתאם להלכות בדבר חופש הביטוי, היועץ המשפטי לממשלה כבר קבע כי ניתן לנקוט בסנקציות מכוח סעיף זה, רק כאשר ׳ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור׳״.

כלומר, כדי שהמשטרה תוכל לאכוף על פי חוק במקרים בהם מניפים את הדגל המזוהה עם ארגון הטרור, על החשש לשלום הציבור להיות מבוסס ואמיתי, ולא כשהוא שעון על גחמה רגעית של בעל סמכות; המשמעות היא שכיום, למשטרה עצמה יש את המנדט לעצור או לעכב כל מפגין המוחה עם הדגל המדובר, אשר לטענתה מפר את שלום הציבור.

באשר לאותם מעצרים, אמרו באגודה כי ״ברובם המכריע של המקרים שבהם המשטרה פועלת להסרת הדגל מהמרחב הציבורי, תוך פגיעה במי שמניפים אותו, בכלל לא מתעורר חשש לשלום הציבור״.

"דגל של ארגון טרור הוא עצמו מהווה הפרעה לשלום הציבור"

בסביבת בן גביר לא מתרגשים מהאמירות הללו. "דגל של ארגון טרור הוא עצמו מהווה הפרעה לשלום הציבור, וכי זו הסיבה לפעילות הענפה בנושא" אומרים מטעמו של השר. ״ארגון אש״ף הוא ארגון טרור שהוצא מחוץ לחוק, ההכרזה עליו לא בוטלה. גם בהפגנות במגזר הערבי המשטרה מונחית להחרים את הדגלים הללו - אלה דגלים של רשות שמסיתה בחינוך הילדים, שקוראת ליהודים חזירים אותם צריך לרצוח, בה כל מחבל מקבל תשלום. זו הפרעה ממשית לשלום הציבור״.

נושא הנפת דגל הרשות הפלשתינית מהווה מחלוקת מזה שנים. בעוד שברור כשמש כי הדיון הזה הוא בעל מורכבויות שלעיתים קשה להכיל, כשמציפים את הסוגייה בקונטקסט של לאחר שבעה באוקטובר, יהודים נוטים להיות פחות סלחניים כלפי פעולת הנפת הדגל, שמפגינים פרו-פלשתיניים מצטיידים בו בכל מחאה.