25 ימים לתוך הלחימה, ניתן כבר לומר שיש אנשים, מקומות, מושגים ותופעות שנהפכו לחלק מההוויה שלנו, לטוב ולרע. ריכזנו את כולם למילון המלא של מלחמת "חרבות ברזל", עד כה:
א' - אחריות / אחים לנשק
אחריות – נהוג לקחת, אפשר גם לקבל.
אחים לנשק - ביום הראשון למלחמה הם דאגו לציוד לצבא, ביום השני הם אספו תרומות, ואז נפתח האקספו בתל אביב, שהוכיח מי מנהל את המלחמה הזאת ומי אחראי בפועל על מה שמתרחש בכלכלה המקומית: האזרחים עצמם.
ב' - בית
בית – הדבר הזה שאנחנו נלחמים עליו. שהלוואי שנזכור להפסיק להילחם בתוכו.
ג' - ג'ו ביידן / גולני
ג'ו ביידן - הגיע בדיוק כשהיינו צריכים אותו, עם נאום לפנתיאון. למי שהיה ספק מי הידידה הבכירה שלנו בעולם, הבין סופית את התשובה הנכונה. מתי מצרפים אותנו כמדינה ה־51?
גולני – ממלחמת העצמאות עד מלחמת חרבות ברזל, גולני היא שם נרדף לגבורה, לאומץ ולמסירות נפש. בקרבות 7 באוקטובר נתנו לוחמי החטיבה את המענה הראשוני, חיסלו מאות מחבלים - ואיבדו 71 מחבריהם.
ד' - דניאל הגרי
דניאל הגרי - כמו נחמן שי, רק חתיך. כמו עודד בן עמי, רק בלי קול מענג. לדברר את עסק הביש הזה זו כנראה המשימה הכי קשה בעולם התקשורת. בינתיים הוא המצטיין במגרש.
ה' - הסברה
הסברה – עוד תחום שבו המדינה קיבלה ציון נכשל מהדהד, ואזרחים פרטיים, חלקם סלבריטאים עולמיים עם מיליוני עוקבים, הרימו את הכפפה. ככה זה כשהשרה לנושא מאשימה את התקשורת. מעניין אם כבר היה לה איך להדפיס את מכתב ההתפטרות.
ו' - ואטורי ניסים
ואטורי ניסים - וגם דודי אמסלם, ואורית סטרוק, וכל מי שחשב שאפשר להסתדר בלי ארצות הברית ונעלם במחשכים. החברה הישראלית נקייה יותר בלי השיח המפלג והמתסיס שלהם. אבל כשיגיע זמן המסקנות, השם שלהם יתנוסס גבוה ברשימה.
ז' - זיכרון
זיכרון – כמה ממנו אבד, וכמה ממנו צריך להישמר כדי שנדע לצמוח. כבר אמר מי שאמר (יגאל אלון): "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
ח' - חטופים / חדאד יוסף
חטופים - יש כל כך הרבה סיבות לא לישון בלילה בחודש האחרון, אבל ספק אם יש משהו שמדיר מאיתנו שינה כמו הכאב העצום הזה. הידיעה שאנחנו במדינה שפעם חיה במחשבה על רון ארד וגלעד שליט מדי יום, ומאפשרת כבר כל כך הרבה זמן ליותר מ־200 משפחות להסתובב בינינו כרוחות רפאים.
חדאד יוסף – בעברית, באנגלית ובערבית, גיבור ישראל שנפצע קשה בלבנון השנייה הפך למסביר הלאומי.
ט' - טורקיה
טורקיה – לצערנו, בעוד איזה שנתיים כבר נחזור כולנו לקלאבים באנטליה, נמשיך לאכול עגבניות קמחיות שמגיעות משם ונספר איך אוהבים אותנו. כי ליהודים, ובטח לישראלים, יש זיכרון קצר. העיקר שיהיה זול ושלא נרגיש פראיירים. אבל אנחנו כן.
י' - יצחק בריק / יוסיאן אליהו / יחד
יצחק בריק - כן, הוא חזה הכל (לא ממש). כן, ביבי הזמין אותו לפגישה (אבל ספק אם באמת הקשיב לו). וכן, הוא הפתרון הקלאסי לתחקירנים ולתחקירניות שנתקעים בלי אייטמים.
יוסיאן אליהו – בין משפטי קאלט במבטא פרסי על יידיש וערבית, חומוס וסושי, האיש הזה מציב מולנו מראה מציאותית על השכונה שבה אנחנו חיים.
יחד – כי (באמת) רק ככה ננצח.
כ' - כיתות כוננות
כיתות כוננות - אזרחים שיצאו, וזו לא מטאפורה, להילחם על הבית. מול מאות מחבלים, עד הכדור האחרון. גילויי הגבורה שלהם נכתבים ועוד ייכתבו, אבל גם את המחדל המחפיר בטיפול בהם לפני המלחמה, בלקיחת נשקיהם ובריקון מחסניותיהם, צריך לזכור ולהזכיר. יש מי שהחליט עליו.
ל' - ליפשיץ יוכבד
ליפשיץ יוכבד – קיבוצניקית בת 85 שנחטפה מביתה בשבת בבוקר, הוחזרה ו"העזה" להתראיין בלי לשאול את האח הגדול. אתם, שנעלבתם כי לא הוזמנתם ל"מסיבה" שלה ומאשימים אותה באג'נדות שמאלניות ובסיוע לאויב, לא פחות, כדאי שתזכרו שבעלה ועוד יותר מ־200 ילדים, נשים, זקנים וחיילים עדיין נמצאים בשבי בעזה. היא דיברה עבורם.
מ' - משטרה ומג"ב / מני ממטרה
משטרה ומג"ב – מאנשי ונשות המוקד ועד הלוחמות והלוחמים בשטח, ימ"מ, ימ"ס, מתיל"ן, החטיבה הטקטית, יו ניים איט – They did it.
מני ממטרה – מחיקוי של בת יענה - לאימת הטרוריסטים. ספק אם כוכב הילדים החמוד הזה חשב אי־פעם שלשם תיקח אותו הקריירה שלו, השמעה בלופ למחבלי חמאס שהפכה לתופעה ויראלית חוצת יבשות ולחלק מההסברה הישראלית.
נ' - נועם תיבון / נובה
נועם תיבון - ביחד עם ישראל זיו ויאיר גולן. הראשון זינק להציל את הבן, הכלה והנכדים שהיו בנחל עוז ולא הפסיק עד ששמע את המילים "סבא בא". השניים האחרים פשוט הלכו להציל אנשים. על הדרך, שלושת האלופים האלה לימדו את מי שצריך דוגמה אישית מהי.
נובה - תמונת הניצחון היחידה מהמלחמה הזו תהיה ממסיבת נובה, עם בודהה באמצע, שבה ירקוד כל עם ישראל בפארק הירקון, בשש אחרי המלחמה. התמונות מהמסיבה שהפכה לזירת טבח תמיד יתקשרו לנו עם עצב וכאב בלתי נתפסים, אבל בסוף גם עם אנשים שרקדו וחייכו, עד הסוף.
ס' - סינוואר יחיא
סינוואר יחיא – ומוחמד דף, וחאלד משעל. בני מוות.
ע' - ערבות הדדית
ערבות הדדית – התגלתה (שוב) במלוא תפארתה. אבל למה רק במלחמות או כשקשה? באומת ההייטק היו אומרים נקודה לשימור.
פ' - פוסט טראומה
פוסט־טראומה – "תחושות פחד, חרדה וחוסר אונים הנובעות מזיכרונות פולשניים של אירוע ועלולים לפגוע באופן חמור בניהול החיים. כ־10% מהתושבים בישראל סובלים מפוסט־טראומה. מודלים למניעת פוסט־טראומה בקרב נפגעי הלם משלבים הבעת מחויבות להישאר עם הנפגע, עידודו לבצע פעולות פשוטות, בקשה למענה על שאלות רציונליות והבניה של רצף האירועים. טיפול לאחר קבלת האבחנה יכול להתמקד בטראומה עצמה או בהתמודדות עם ההווה" (מתוך ויקיפדיה). או בקיצור – לטפל, לטפל, לטפל.
צ' - צביעות / צפון
צביעות - מגרטה טונברג, כנראה הטינאייג'רית הכי מעצבנת בהיסטוריה, דרך עברייני מקלדת בורים ועד כלי תקשורת שונים, ובעיקר משונים, שמפיצים פייק ניוז לארוחת בוקר. מה הפלא שאחד הממים המצחיקים והנפוצים ברשת הוא אמא שצועקת על בתה "אם לא תפסיקי לשקר, בסוף תהיי עיתונאית ב־BBC".
צפון - החזית השנייה מתוך שלוש (כולל יו"ש), עם טילים מדי יום, עשרות אלפי אזרחים שפונו מביתם ונסראללה אחד שיושב על הגדר. עיניים גם לשם, כל הזמן.
ק' - קושמרו דני / קיבוצים
קושמרו דני - איש התקשורת של המלחמה. ברגישות ובנחישות, ובלי הרבה שינה, מי שהצטייר עד המלחמה כחובב כתבות אקסטרים המציא את עצמו מחדש עם לב רחב, עיניים טובות (ודומעות) וראש חריף. נ.ב: אל דאגה תמיר סטיינמן ואלמוג בוקר, שמנו לב גם אליכם.
קיבוצים – ומושבים, ושדרות, ואופקים, ובארי, וכפר עזה, וניר עוז, וניר עם, ונחל עוז, ונתיב העשרה, ועוד ועוד, רשימה שלא נגמרת. תנו להם הכל, בלי ביורוקרטיה וניירת, ותסמכו עליהם שמהאפר שממנו נחלצו עוד יצמחו פרחים וחיוכים.
ר' - רחל עוגיות
רחל עוגיות - אנחנו מתחילים להבין שהגיבורות האמיתיות של המהלומה שחטפנו הן הנשים: רחל עוגיות שהפכה לסמל ועוד כל כך הרבה לוחמות ותומכות לחימה, שהזכירו לנו כי בבור בקריה יש יותר מדי גברים.
ש' - שפמים
שפמים - כל מלחמה אמנם צריכה איזה טרנד טוב, ובאמת שאין על המילואימניקים שלנו, אבל אחרי שהתרגלנו לזקנים בעשור האחרון, עכשיו לקבל שפמים... אמנם זו לא העת לדון בכך, אבל עוד נבוא חשבון עם מי שחשב שזה מגניב.
ת' - תמרון קרקעי / תחזירו
תמרון קרקעי – כן נהג המונית, מוכר הירקות, העיתונאים, חברי הכנסת. כולכם מבינים בהכל. לפני רגע לא הצלחנו לנחש משחק אחד בטוטו, עכשיו כולנו דורשים תמרון קרקעי.
תחזירו – אותם הביתה. עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו