פולינה ברוקמן נולדה באוקראינה ועלתה ארצה בגיל 12. היא מתורגמנית כנסים וועידות ומתרגמת. בוגרת המחלקה לתרגום באוניברסיטת בר־אילן. אוהבת מילים ומחול.
יש הרבה אוכל בסיפורים של "מרק סוס", אבל הוא לאו דווקא מעורר תיאבון.
"לא אסכים עם הקביעה שהטקסטים אינם מעוררים תיאבון. אצלי דווקא כן. אפילו רעב - רגשי ואינטלקטואלי. התיאורים הגרוטסקיים מאפשרים לקורא להזדעזע ובה בעת לחייך ואפילו לצחוק, לחוש בחילה ולרצות לטעום מהמנה עוד ועוד, להתייסר ולהתענג".
סורוקין נחשב ל"ילד הרע" בספרות הרוסית, אבל כתיבתו שקועה במסורת הרוסית.
"סורוקין מפרק ומרכיב מחדש, עוטה על עצמו סגנונות כתיבה של קלסיקונים, משחק בהם, ועם זאת ללא ספק רוחש להם כבוד, נשען על המסורת ומורד בה. באחד הראיונות שלו שואל סורוקין מדוע בקולנוע מותר להציג אנשים הטורפים זה את זה, ובספרות לא: 'מדוע הספרות נתפסת אצלנו עדיין כבתולה תמימה?' זו שאלה מצוינת".
כריכת הספר (לוקוס)
איך מתמודדים עם קשיי תרגום בספר שמחברו אמר בראיון: "כל הדיבורים סביב ספרות קשה מדי לתרגום הם ניסיונות להסוות את פרובינציאליות הסופר"?
"היצירות שלו בהחלט לא פשוטות לתרגום: הוא מלהטט בשפה בווירטואוזיות, מחליף ז'אנרים, משלבים וסגנונות. הטקסטים גדושים בהפניות ליצירות רבות, כך שכל הזמן יש חשש לפספס משהו. הוא גם פיתח שפה ייחודית שקהל קוראיו דוברי הרוסית למד להבין ולאהוב, והיא עדיין זרה לקורא העברי. לכן בחרנו להוסיף הערות שוליים שלא היו במקור - סורוקין לא אוהב ללעוס לקוראיו את האוכל".
ספר שהיית רוצה לתרגם בעתיד?
"אני כבר עובדת על תרגום ספרו האחרון של סורוקין, 'מנרגה', שכמו 'מרק סוס' ייצא גם הוא בהוצאת לוקוס. סורוקין הופך את הדימוי הבנאלי של חברת הצריכה הטוטלית, הדוהרת אל התהום, לסיפור כוחני ומשעשע. סיפור על תרגומו של מזון לנשמה - לאוכל המגיע ישירות לקיבה. בטוחה שיהיה טעים".
אפשר להתפרנס מתרגום?
"מתרגום ספרותי בלבד קשה להתפרנס, אני מניחה. לא ניסיתי. אבל אפשר ליהנות ממנו מאוד. התרגום הסימולטני הוא מקור הכנסה לא רע וגם עיסוק מעניין מאוד כשלעצמו, מעורר ומחדד את החושים".
ציטוט שמדבר לליבך במיוחד מתוך הספר.
"איך הכל התחיל? פשוט, כמו כל דבר בלתי נמנע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
