נתנאל סמריק, קונטנטו דה סמריק: ברכת נשיא המדינה הפורש לציירת והכותבת, סמדר אונה, בהשקת התערוכה החדשה בין כותלי מוסד לנכים הקשים ביותר בישראל

"באלה הידיים" למצוא את העוצמה הפנימית כשהגוף מאבד שליטה– היוצרת סמדר אונה – משיקה תערוכת יחיד חדשה באחד המקומות מלאי החמלה במדינה בברכה מיוחדת של נשיא המדינה

סמדר אונה

בשיתוף סמדר אונה

סמדר אונה היא אישה שאינה מוותרת ועל אף הגבלתה הגופנית היא מגיעה אל מוקדי הסערה המעסיקים את חברתנו, מושיטה מכחול, פורסת בד קנבס ומציירת מתוך עיני רוחה מאורעות בני-זמננו, העוסקים בסדר היום הציבורי ובמחלוקות חברתיות.

שם בין כוחות השיטור, באוהלים או תחת כיפת השמיים היא מתבוננת ומבצעת את הפעולה היחידה לה יכולות ידיה – לצייר. במסגרת התערוכה שהחלה בחודש מאי 2021 בירושלים  ותנוע בין מספר מקומות בארץ, סמדר תרצה בנושא ‘מהתמודדות להעצמה באמצעות אומנות’ ותציג מבחר מיצירותיה בעת הזו, לרבות ציורים המציגים את ירושלים בלילות והפגנות בלפור.

הנשיא היוצא ראובן רובי ריבלין שפגש את סמדר אונה בעבר ויקבל ממנה גם ציור של נחמה ריבלין ז”ל, שכנתה למושב ילדותה של סמדר,  מושב כפר הס, משתף מחווייתו: “אומנות היא חלון דרכו אפשר לראות את נשמתה של היוצרת. צוהר לרצונותיה, מאווייה, חלומותיה וכיסופיה. התערוכה שלך מעבירה לכולנו מסר מאוד ברור. היא פותחת צוהר לעוצמות הגנוזות בך, למאמצייך לא לוותר, לא להיכנע לייאוש ולמרה השחורה. לראות את חצי הכוס המלאה ולהמשיך לראות ולקצור את הפירות מעבודתך הקשה. את ההוכחה לכך שאפשר להמשיך הלאה וכי השמיים הם הגבול”.

סמדר אונה היא חברת קיבוץ איילת השחר אשר בעברה שימשה כבכירה בעולם מערכות המידע והמחשוב הארגוני. ביום שבו מעדה מבימת חופה השתנו חייה ומצבה הבריאותי והתפקודי התדרדר ועמו גם התמודדות לא רק עם תפקודי הגוף אלא אף עם מערכות בריאות ורווחה, אחרי שהבית בקיבוץ נותר לפני הנגשה,  מצאה את עצמה בחיי רחוב על גבי כיסא גלגלים.  חרף כל אלו ועל אף התלאות שעברה ועוברת, כאישה סיעודית המוגבלת בתנועתה ותפקודיה, סמדר בוחרת להפוך את הלימון ללימונדה ומזמינה בציוריה התבוננות מעמיקה על מאורעות בני זמננו. תערוכת היחיד של סמדר אונה שנפתחה בחודש מאי 21 במעון לב גילה, רחוב צביה ויצחק 30 ירושלים, המעון בו מטופלים בחמלה רבים מהנכים הפיזיים הקשים ביותר במדינת ישראל, עוברת  למתחם רכבת נבון בירושלים, ומשם למקומות נוספים בארץ, ואף בחלקים ממנה ניתן לצפות גם באתרה www.unnast.com,  הינה תבנית נוף התבוננות אישית על מצבים, אירועים ודמויות ארץ ישראליות.

“באלה הידיים” – ביטוי המתנוסס מעל כלל העשייה של האמנית והיוצרת, סמדר אונה, הן בפן הממשי והן בפן המנטלי. סמדר בנתה עצמה בעשר אצבעות, הצליחה להפוך את ההתמודדות הייחודית שלה להעצמה והגשמה עצמית באמצעות האומנות.

בזכות הנחישות והעבודה המתמדת, התערוכה ביוזמתה של הציירת סמדר אונה נבחרה גם על ידי רכבת ישראל לתצוגה בתחנה בירושלים אל מול רבבות העוברים בתחנה העמוסה מדי יום. תערוכה החובקת את נכי ישראל בעשייה משותפת כאשר כלל היצירות מוצגות לרווחת הנוסעים.

האהבה לאומנות, יחד עם המוגבלות, הן חלק בלתי נפרד מגורל חיה של סמדר. כאשר סידרה על חופת חתונה פרחים בשיטת האומנות היפנית, איקבנה, בה היא מומחית והשתתפה בתחרויות ותערוכות רבות בארץ ובעולם, היא מעדה ונתלתה מבימת החופה – כך נפצעה והפכה לנכה.

פיסול, ציור וסידורי פרחים אינן האומנויות היחידות השזורות בחייה של סמדר – היא גם משוררת הכותבת מליבה שירים אודות סיפוריה המרתקים. חלק מהשירים היא הקדישה למותו של אביה ואחיה, שנפטרו בטרם עת, ומהווים חלק מהרגעים המטלטלים ביותר בחיה של סמדר אונה.

“צִיּוּרַי,

מַעֲשֵׂה יָדַי,

לְשִׁקּוּם וְשִׁפּוּר תִּפְקוּדֵיהֶן, תִּפְקוּדַי,

בָּהֶם חֲרוּטִים סִפּוּרֵי חַיַּי.”

כך כתבה בפואמה האישית שלה, “השיבה הביתה”. בעיניה ורוחה של סמדר, האומנויות בהן היא עוסקת הן “הבית שלה”, שם נחקקו האבנים של חיה. כעת, יצא לאור עוד פרק מרתק בחייה שהעלה חיוך לנוסעים הרבים שעוברים בתחנת הרכבת בה הפריחה חיים.

השיבה הביתה

שבתי אליך בתי.

שבתי אליך ולא אעזבך יותר,

ולתמיד.

שבתי אליך ביתי.

שש שנים המתנתי ליום הזה,

לרגע הזה,

לשוב אליך,

לחבור אליך, להיות עמך בין קירותיך

המעוטרים בציוריי,

מעשה ידיי,

לשיקום ושיפור תפקודיהן, תפקודיי,

בהם חרוטים סיפורי חיי.

שבתי אליך ביתי.

שבנו, חברנו מהיום

ועתה אנו שוב יחדיו

אתה ואני, בונים לנו יחדיו חיים משולבים

נגישים ויצירתיים.

אני אמשיך לטפח אותך,

לעטר את קירותיך, להכניס רוח אמנותית

לאווירת חיינו,

לצד הנגישות לשנינו,

כאן ומעתה לשנינו יחדיו להיות מאושרים כאן בקומה השנייה

בקיבוץ איילת השחר אל מול החרמון

ועמק החולה שבגליל העליון.

שבתי אליך ביתי.

קצת יותר חבולה. שתי רגליי מגובסות ומי ידע אם חמשת שבריי

ישובו לתקנם.

שבתי אליך עם כיסא ממונע לא נע, עם עוד ועוד התמודדויות

שבדרכי כאן עמך יוצבו לי לבטח כאתגר

לפתרון לי ולך,

לחיים משותפים כאן עמך.

שבתי אליך ביתי.

קצת יותר חבולה,

קצת פחות מתפקדת, קצת יותר עייפה, דאובה אך הרבה הרבה יותר שמחה

כבר להיות בתוכך ועמך.

שבתי אליך ביתי ומקווה שגם אתה

שבת, תשוב אלי, אחרי צפייה כה ארוכה

לחבור יחדיו לעד.

שבתי אליך ביתי. שבתי אליך לקראת שנת תשפ”ב

שתאה לנו שנת פעילות ביתית יחדיו.

סמדר אונה

2.9.2021 לקראת ערב ראש השנה תשפ”ב (תהא שנת פעילות ביתית)

בשיתוף סמדר אונה

כדאי להכיר