רעידת אדמה בתחום התביעות בנושא נגישות אתרי אינטרנט? מוקדם לומר

בשיתוף WEB-A

כאמור, ההחלטה הרעידה את אמות הסיפים, הן של משרדי עריכת דין העוסקים בהגנה והן של בעלי עסקים שמצאו עצמם קורבן לתביעות קטנוניות וקנטרניות. מדי שנה מוגשות לבתי המשפט כ- 1,500 בקשות לתובענות ייצוגיות וכרבע מהן עוסקות בהפרות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שתוקנו מכוחו, כאשר הנושאים הנפוצים ביותר הם היעדר נגישות באתר אינטרנט לפי תקנה 35, בנתב שיחות טלפון לפי תקנה 33, אי פרסום הסדרי נגישות לפי תקנה 34, היעדר מכשיר עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה לפי תקנה 18 ואי מינוי רכז נגישות לפי תקנה 91. אציין שלצד תובענות קטנוניות שכל מטרתן היא להעשיר את כיסו של בא כח המבקש, הרי שמוגשות מעת לעת גם תביעות מוצדקות שעניינן היעדר נגישות במוסדות חינוך, חופי ים או גופים ציבוריים.

בתביעות נגישות שעניינן הפרת חובת פרסום הסדרי הנגישות, התובע הייצוגי דורש סעד של מיליוני שקלים, בגין הפרות שוליות אשר תיקונן אורך מספר דקות. בשל העלויות הרבות שכרוכות בניהול ההליכים, בעלי העסקים מעדיפים לסיים את התביעה בהסתלקות ולשלם אלפי ואף עשרות אלפי שקלים כפשרה תמורת סגירת ההליכים מולם, כמובן שמרבית התשלום משמשת כשכר טרחת עורך דין והגמול לתובע מסתכם באלפים בודדים.

אולם, בהמשך לכותרות שהתפרסמו בימים האחרונים, חשוב לעשות סדר ולהפריד בין העיקר לבין הטפל בהיבט המשפטי,
ולא פחות חשוב - להדגיש כי דיני הנגישות עדיין חלים ביחס לבעלי העסקים, כולל בזירה האינטרנטית.

האם פסק הדין אכן ישים קץ לתביעות הייצוגיות?

מוקדם לומר, מוטי כהן, עורך דין לדיני אינטרנט, מסביר מדוע:
פסק הדין של בית המשפט המחוזי התייחס לתביעות בגין אי-פרסום הצהרת נגישות באתרים, ובגין ליקויים בגוף ההצהרה, למשל אי-פרסום של הסדרי נגישות פיסיים בחנות, או אי-פרסום פרסום שמו של רכז הנגישות בעסק כאשר הנחת הבסיס של השופט היא שהעסקים ואתר האינטרנט אכן היו מונגשים בכל המועדים הרלוונטיים, וכל חטאו של בעל העסק מסתכם בכך שלא פרסם את הסדרי הנגישות הקיימים בעסק ממילא.

כלומר, פסק הדין מתייחס למצב בו הליקויים מצד בעלי העסקים הם בעיקרם טכניים (אי-פרסום) וניתן לתקן אותם בזריזות ללא השקעה מיוחדת, ולא ליקויים מהותיים כגון אתר אינטרנט לא נגיש, או אי הנגשה של בית עסק.

השופט, מכיר את המציאות שבה תובעים מגישים עשרות ואף מאות תביעות זהות ו'משוכפלות'. התביעות אינן מבחינות בין עוסק מורשה או פטור לבין חברות ענק.

כולם חשופים אלא שלהבדיל מעסקים גדולים המצוידים בסוללת עורכי דין, עסקים קטנים ובינוניים, אשר מתקשים ממילא לעמוד בעומס הרגולציה ובהשלכות הכלכליות שלה, מוצאים עצמם בהתמודדות משפטית יקרה המהווה נטל כלכלי שאינו מידתי. בדיוק במקרים אלו, פנייה מוקדמת לבעל העסק הייתה יכולה לייתר את כל ההליך ולפנות זמן יקר גם למערכת בתי המשפט . בפסק הדין השופט אף מצטט בעל עסק מתחום האופנה שתיאר כיצד התביעה נפלה עליו כרעם ביום בהיר.

השופט מאור נימק את החלטתו בכך שבמקרים האלו, מדובר בהפרות לא-מהותיות, וכאלו שאפשר היה ניתן לתקן בקלות, על ידי הפניית תשומת הלב לבעל העסק – באמצעות שליחת פניה מוקדמת. לכן המנגנון של תובענה ייצוגית לא מתאים ולא הולם את הנסיבות.

על פי השופט, חובת הפניה המוקדמת מחויבת הן בשל פרשנות החוק והתקנות, הן מכוח חובת תום הלב מצד התובע והן מכוח חובת ההגינות.

אם כך מהו המצב המשפטי הקיים?

ראשית, פסק הדין אינו מחייב בתי משפט אחרים, אלא מנחה ערכאות נמוכות. לכן, ייתכן שבתי משפט מחוזיים אחרים יפסקו אחרת.
שנית, דיני הנגישות, נותרו בעינם וחלים על בעלי העסקים, הן בזירה האינטרנטית והן הפיזית.
- יש להנגיש אתרי אינטרנט לשימוש שוויוני של אנשים עם מוגבלות
- יש לפרסם הצהרת נגישות באתר
- יש לפרסם הסדרי נגישות פיסיים
- יש למנות רכז נגישות כאשר החוק מחייב זאת
- יש להטמיע הסדרי נגישות פיסיים בבית העסק

מה כן השתנה?

ככל הנראה, במקרים בהם אתר האינטרנט הונגש כנדרש, ולא פורסמה בו הצהרה המתארת את הסדרי הנגישות הקיימים, או שפורסמה הצהרה חלקית – יש לפנות אל בעל העסק בבקשה לתיקון הליקוי, ולתת לו זמן סביר לפרסם את ההצהרה או לתקנה.
רק אם לאחר ההתראה הליקוי לא יתוקן, תהיה לפונה זכות להגיש תובענה ייצוגית.
זהו פתרון משפטי ראוי ומאוזן.

מהו אתר נגיש?

בעלי עסקים רבים פונים אלינו בשאלה, מהו אתר נגיש וכיצד עליהם להנגיש את אתר האינטרנט שברשותם?

אתר אינטרנט נגיש הוא אתר אשר עומד בכל דרישות התקן הישראלי 5568 מתוקף תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013.

חשוב להבהיר שאתר אינטרנט נגיש הוא אתר שבוצעו בו התאמות נגישות מלאות בקוד האתר שכולל יישום תכנים נגישים הן ברמת המידע והן בהתייחסות לתמונות המופיעות בו.

האם תוסף נגישות מהווה פתרון נגישות לאתר אינטרנט?

תוסף נגישות הוא כלי אוטומטי בעל יכולות טכנולוגיות בסיסיות אשר אינן עומדות בכל דרישות התקן הישראלי. עד כה, לא נמצא תוסף נגישות המספק פתרון מלא לנגישות האתר ולכן יש לבצע התאמות נגישות בקוד האתר גם אם התוקן תוסף נגישות מכל סוג שהוא.

האם ישנה חובה להתקין תוסף נגישות?

אין חובה להתקין תוסף נגישות באתר אינטרנט.

אתר אינטרנט יכול להיות נגיש לחלוטין ולעמוד בכל דרישות התקן הישראלי גם ללא התקנת תוסף נגישות. עם זאת, חשוב לציין כי עצם התקנת תוסף נגישות המהווה רכיב צד ג' עלול להוות חסמים בקרב משתמשים עם מוגבלות ואף לגרום לפרצות אבטחה באתר האינטרנט, האטת קצב הטעינה, פגיעה בקידום האורגני ועוד.

לפני סיום חשוב להדגיש

בל נשכח את זכותם הראויה של אנשים עם מוגבלות להשתמש ולגלוש באתרים, להגיע למקומות ולהיות חלק בלתי נפרד מכלל הציבור ככל האפשר כמו כל אחד אחר.
מדובר במטרה חברתית ראויה מאין כמוה, אולם חשוב לוודא שבדרך לא יפגעו בעלי עסקים רבים, שעושים כמיטב יכולתם להתפרנס בכבוד ולעמוד בדרישות החוק.

משתתפי הכתבה:
אלי למבז, מומחה לנגישות דיגיטלית והבעלים של חברתWEB-A הנגשת אתרי אינטרנט ואפליקציות, www.web-a.co.il טלפון נייד: 053-2711171.

מוטי כהן, עורך דין לדיני אינטרנט, פרטיות ואבטחת מידע https://moticohenadv.com/טלפון נייד: 054-5445429.

*האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי, ונועד לסקירה ולהעשרה בלבד.

בשיתוף WEB-A