נלחמים זמן רב בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי? – עוה”ד יעקב פלדשטיין יסייע לכם

בשיתוף עו"ד יעקב פלדשטיין

ספר לי על עצמך – מי אתה עו”ד פלדשטיין?

אני סיימתי את התואר שלי במשפטים באוניברסיטת חיפה בשנת 1999 בהצטיינות, כאשר בשנים 1995-6, 1996-7 ו-1997-8 הייתי מצטיין דיקן בפקולטה, בהמשך סיימתי תואר שני במנהל עסקים גם באוניברסיטת חיפה. בשנת 2000, כבר הייתי חבר בלשכת עורכי הדין לאחר שקיבלתי במבחני הלשכה את אחד הציונים הגבוהים בארץ, עבדתי מס’ שנים במשרד עו”ד ידוע בתום דיני הנזיקין וביטוח לאומי ובשנת 2004 כבר הקמתי את הפירמה שלי.

הנני מתמחה בייצוג נפגעים קשים בתאונות דרכים קטלניות, תאונות עבודה, תאונות במתחם הציבורי והפרטי, תביעות פוליסות ביטוח, רשלנות רפואית, תביעות מול ביטוח לאומי לרבות נכות כללית, שר”מ, נפגעי עבודה, שיקום, ניידות וכן מייצג נפגעים מול משרד הביטחון . לאורך השנים הרבות שאני במקצוע ייצגתי אלפי נפגעים בסיטואציות משפטיות מורכבות .

נפגשתי עימו ושוחחנו לגבי הקשיים שמערים המוסד לביטוח  לאומי על נפגעים רבים.

כיצד אתה מצליח במשפטים מורכבים מול המוסד לביטוח לאומי?

אני הבנתי, כי אם לא אהיה נחוש מספיק, הלקוחות שאני מייצג פשוט יפסידו. כמו כן, יש לי את הניסיון והכלים המשפטיים, המסייעים לזכייה במשפט. אני בוחן כל מקרה לגופו, ומחליט אם קיים סיכוי ללקוחותיי לזכות בתביעה ולא חושש לקבל תיקים קשים ותקדימיים שדנים בהם לראשונה, לאחר מכן אני בונה את התיק ופונה בתביעה למוסד לביטוח לאומי ואם זה דוחה את התביעה , לא מוותר וממשיך בתביעה לביה”ד האזורי לעבודה ואם צריך גם בערעור לבית הדין הארצי.

לאורך כל השנים, דאגתי לצוות אנשי המקצוע הטובים ביותר, עורכי דין שעובדים אצלי, מומחים ברפואה , מומחים בבטיחות וכו‘ אשר מגישים חו”ד רפואיתבטיחותית ודואגים לאיסוף כל הראיות הנדרשות לצורך הצלחה בתביעה.

האם תוכל לספר לי על פס”ד שהוא הישג בולט עבורך ועבור הלקוח/ה?

כן בהחלט, ענה לי עו”ד פלדשטיין, אוכל לספר לך על תיקים רבים בסכומי ענק לרבות תאונות קטלניות, ארועים מוחיים והתקפי לב שהוכרו כתאונות עבודה (חלקם מפורסמים בפייסבוק העסקי שלי) אך דווקא בחרתי להציג תיק שערכו הכלכלי עמד על כ- 700,000 ₪ בלבד ובו ייצגתי אדם שעבד שנים רבות בחשיפה למתכות ולקה במחלת הפרקינסון, לאחר שנים של דיונים עם ערעורים לבית הדין  הארצי ומינוי מספר מומחים הצלחתי להוכיח את הקשר הסיבתי ולזכות בתיק כאשר היה שלב שאפילו בית הדין האזורי שאל אותי מתי אקבל את עמדת המומחים ששללו קשר סיבתי ואוותר, אבל לא ויתרתי.

דוגמא נוספת מתייחסת למספר פסקי דין שדנו בעובדי בתי זיקוק שחלו בסרטן שלפוחית השתן ולמרות שזכיתי במספר תביעות בקלות נאלצתי להילחם בתביעות אחרות בבית הדין מספר שנים הגם שמדובר באותם חומרים ובאותו סוג סרטן, אלא שלמזלם הרע המומחה שבדק את תיקם חשב שאין קשר סיבתי, לשמחתי זכיתי גם בהם וחלקם זכו לפיצויים של מיליוני שקלים (תלוי במצבו הרפואי של כל אחד).

, פסק דין שהתקבל בחודש שעבר, כאשר שחקן כדורגל צעיר ומוכשר, מליגה לאומית, הוכר כנפגע עבודה, למרות העובדה שלא קיבל שכר, כי אם החזר הוצאות בלבד.

מרשי הסכים לשחק בחינם, היות ובחוזה שנערך מול הקבוצה בליגה שבה שיחק, סוכם כי יקבל החזר הוצאות נסיעה ע”ס של 1500 ₪ לחודש, מה שגרם לו לעבוד בעבודה נוספת. במסגרת משחק ליגה, מרשי נפגע בפגיעה קשה והמוסד לביטוח לאומי, טען כי אין לראות בו כעובד ודחה את תביעתו להכיר בו כנפגע עבודה.

אני פניתי לביה”ד אשר קיבל את טענותיי ואף קבע, כי יש להכיר במרשי כעובד לכל דבר ועניין. זהו בהחלט פסד משמעותי, מכיוון שישנם ספורטאים צעירים רבים, המקבלים החזרי הוצאות בלבד, כך שכעת הם יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי אם חלילה ייפגעו בעת משחק, יוכלו לקבל פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי.

האם אתה יכול לספר לי על איזה שהוא תקדים משפטי שהשגת?

כן בהחלט, יש לאבחן בין תקדים עובדתי- רפואי שבו אני זוכה בתביעה שבה אדם מוכר בנזק רפואי עקב תנאי עבודה ספציפיים, מקרה ראשון מסוגו וכאלו יש לא מעט, אבל יש תקדימים משפטיים שבהם אתה יוצר פרשנות משפטית שמשמשת את כלל ציבור עורכי הדין ולשמחתי יש לי כמה כאלו, לדוגמא, אני יכול לספר לך, כי לפני כמה שנים הוצאתי תקדים משפטי (הלכת אברהם פיס) שדן בחיבור נכויות אשר נובעות ממיקרוטראומה – מחלת מקצוע  (נזק מצטבר). תקדים זה, מאפשר במצבים מסוימים לחבר נכויות שבנפרד אינן מקנות מענק לנכות אחת שתקנה מענק, ומאפשר מעבר מנכות שמקנה מענק חד פעמי לנכות שמקנה קצבה חודשית. לאחרונה קיבלתי תשובה לגבי תיק שניהלתי, שבו הלקוח שלי קיבל 5% נכות, בגין כל תביעה, מה שלא הקנה לו זכות מענק (יש צורך במינימום -9% ) ולאחר שהגשתי בקשה לאיחוד הנכויות על סמך התקדים שלי , נכותו חוברה והוא קיבל מענק של מעל 100,000 ₪!!.

אגב, ללא קשר לביטוח לאומי זכור לי מקרה קשה לפני למעלה מעשר שנים שבה ייצגתי משפחה שאיבדה את ביתם בתאונה קשה כאשר עלתה השאלה האם מדובר בפגיעה מכוונת שאז הדבר לא ייחשב כתאונת דרכים, לאחר שבית המשפט השלום קבע שלא מדובר בתאונת דרכים, ערערתי לבית המשפט המחוזי שבדעת רוב הפך את ההחלטה ובקשת רשות לעליון נדחתה, מאז לומדים את פסק הדין התקדימי הזה במסגרת קורס תאונות דרכים בפקולטות למשפטים.

כיצד אתה רואה את הדחיות של המוסד לביטוח לאומי והאם  לדעתך הם צריכים לשנות גישה?

לפי ניסיוני הרב, כעו”ד שמייצג אנשים רבים מול המוסד לביטוח לאומי וכשנים בתחום,  אוכל לכתוב עמודים רבים על הכשלים של הביטוח לאומי, קצרה היריעה מלפרט ביתר שאת ולכן בצמצום אחלק את הסוגייה לשני חלקים, שלב ההכרה בפגיעה שמתבצע ע”י פקיד הביטוח לאומי ודוחה תביעות רבות ללא הצדק, מתייעץ עם מומחים שלעיתים לא מתאימים ומסתמך הרבה על גרסאות של מעבידים שלעיתים הן גרסאות “לא מדויקות” היות והמעביד חושש מתביעה נזיקית. החלק השני מתייחס לוועדות הרפואיות אשר יום יום מתמודדות עם נפגעים רבים ויש לכך השפעה על יכולתן לבחון את התיקים לעומק, סבלנותן וכו‘, מעבר לכך יש מומחים שעובדים בתדירות רבה עם חברות ביטוח ולטעמי ענין זה משפיע על עמדתם בוועדות.

בסופו של יום, אני לא מתרגש מדחיית תביעה או קביעת נכות נמוכה ובמידת הצורך פונה לערכאות משפטיות כאשר אני רואה את עבודתי כשליחות, לא רק מבחינת הפיצויים שאני מצליח לגבות עבור לקוחותיי מהמוסד לביטוח לאומי ומחברות הביטוח כי אם בסיוע אנושי שמגיע לנפגעים רבים שהמוסדות השונים מטרטרים אותם ואינם מתחשבים במצבם הגופני או הנפשי.

ליצירת קשר עם משרד עוה”ד יעקב פלדשטיין

פייסבוק

כותבת- אמירה אדמוני

באדיבות חגית יצחק- בעלת מא’צפוינט תקשורת שיווקית

בשיתוף עו"ד יעקב פלדשטיין