עו”ד אורית אוחנה: “בגירושין ישנה חשיבות קריטית לייעוץ המשפטי עוד טרם פתיחת ההליך”

החלטתם שאתם רוצים להתגרש, אך, למרבה הצער, לא הצלחתם להגיע להסכמות עם בן/בת הזוג. כיצד ממשיכים מכאן? האם עליכם לפנות מיד לבית המשפט או לבית הדין הרבני?

עו"ד אורית אוחנה, צלם: אורן אוחנה

בשיתוף עו"ד ומגשרת אורית אוחנה

התשובה  לכך היא לא. לא ניתן להגיש תביעות טרם פתיחת הליך יישוב סכסוך, הכולל פגישות מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) אשר נועדו לסייע לבני הזוג לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, בהסכמה וללא התנגחויות מיותרות בערכאות המשפטיות. לכן, טרם פנייתכם להליך יישוב סכסוך, להלן מספר דברים שעליכם לדעת:

  • האם פניכם מועדות לגירושין?

ראשית, עליכם לשאול את עצמיכם, האם אתם בטוחים שתם כל סיכוי ו/או רצון לשקם את מערכת היחסים עם בני/בנות הזוג? האם ניסיתם לפנות למומחים כגון טיפול זוגי, גישור וכדו’? אם התשובה לכך היא חיובית ואין לכם אף שמץ של ספק קטן, זה הזמן להגיש בקשה לפתיחת הליך יישוב סכסוך.

  • האם כדאי לפתוח את ההליך או להמתין שהצד השני יפתח בהליך?

עליכם לדעת, כי הצד שמגיש בקשה לפתיחת הליך יישוב סכסוך, הוא בעל זכות קדימה להגשת תביעות ראשון, לאחר תום ההליך במידה וזה לא צלח. בתום תקופת עיכוב ההליכים מרגע פתיחת ההליך, הצד אשר פתח את ההליך רשאי להגיש תביעות לערכאות המשפטיות, במשך 15 ימים. רק במידה וחלף פרק זמן זה והצד שפתח את ההליך לא הגיש תביעות ו/או תביעה מסוימת, רשאי הצד שכנגד להגיש תביעות. מכאן, ישנה חשיבות בפתיחת ההליך ראשון.

  • האם ישנה חשיבות בבחירת הערכאה המשפטית בה ייפתח ההליך?

אין כל חשיבות. אתם רשאים לפתוח את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני האזורי, אשר יעביר את הבקשה ליחידת הסיוע. אם פתחתם את ההליך בביהמ”ש, אין זה מחייב אתכם להגיש את תביעתכם דווקא בביהמ”ש ולהפך, אם פתחתם את ההליך בבית הדין הרבני – אין זה מחובתכם לדון בתביעותיכם דווקא בבית הדין הרבני. אך עליכם לזכור, שישנם נושאים שמצויים בסמכות ייחודית של כל ערכאה משפטית, ועל כן עניין הנמצא בסמכות ייחודית, יחייב הגשת תביעה לערכאה לה יש סמכות לדון.

  • האם עלינו להגיע בליווי עורך דין ליחידת הסיוע?

לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, מוזמנים הצדדים ללא ליווי של עורכי דין. החל מהפגישה השנייה, יכולים הצדדים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין. הַמלצתי לכם, היא לפנות לעורך דין עוד טרם פתיחת ההליך, וזאת על מנת שינחה אתכם כיצד להתנהל ביחידת הסיוע החל מהפגישה הראשונה. הסתייעות בעורך דין אף יכולה לקדם את ההליך לגיבוש הסכמות ולהוביל לסיום ההליך ללא צורך בדיונים מיותרים בערכאות המשפטיות.

  • כיצד נדע לאיזה בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני לפנות?

את הבקשה ליישוב סכסוך עליכם להגיש, לפי בחירתכם, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אשר בסמכות שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף שלכם עם הצד שכנגד, ואם אינכם מתגוררים יחד בעת הגשת הבקשה, אז תחום השיפוט ייקבע על פי מקום מגוריכם המשותף האחרון.

  • האם הליך יישוב סכסוך עולה כסף?

פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה העומדת, נכון להיום (שנת 2022), על סך של 103 ₪.

  • האם הצד שקיבל זימון ליחידת הסיוע מחויב להתייצב?

על הצד שזומן לפגישת מהו”ת ביחידת הסיוע חלה חובת התייצבות השקולה לחובת התייצבות לדיון בבית משפט. במידה ולמרות חובה זו, יבחר הצד שכנגד לא להגיע לפגישה, הוא יהיה מנוע מהגשת תביעות ולאחר שיחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה המשפטית, זו תהא מוסמכת לפסוק כנגדו הוצאות.

  • האם יש עוד משהו שעליי לעשות טרם פתיחת ההליך?

המלצתי לכם היא כי תאספו חומרים שונים היכולים לשמש לכם כראיות בהליכים המשפטיים, עוד טרם פתיחת ההליך, וזאת כדי למנוע מן הצד השני להעלים ראיות בהמשך, לאחר שייוודע לו כי פניכם לגירושין. למשל, כדאי לאסוף מידע על חשבונות בנק, פנסיות, רכוש, התכתבויות וכדו’.

סיכום

אין ספק כי (כמעט…) כולנו רוצים להיות נשואים באושר ועושר לעולמי עד, אך פעמים רבות המציאות טופחת על פנינו ואנו נאלצים לסיים את מערכות היחסים שלנו. במאמר זה למדנו כי טרם פנייה לערכאות משפטיות, ראשית עלינו לוודא עם עצמינו כי אנו בטוחים שגירושין הם הדרך הנכונה עבורנו. לאחר שהחלטנו סופית כי פנינו מועדות לגירושין, עלינו לאסוף ראיות וכל חומר אשר יקנה לנו יתרון בעתיד בניהול הליכים משפטיים או משא ומתן לגיבוש הסכם. לאחר מכן, נגיש בקשה לפתיחת הליך יישוב סכסוך, נשלם אגרה ונתייצב לפגישת המהו”ת הראשונה.

בהצלחה!

*הכותבת – עו”ד ומגשרת אורית אוחנה, בעלת משרד בוטיק העוסק בדיני משפחה וירושה.

בשיתוף עו"ד ומגשרת אורית אוחנה

כדאי להכיר