יוצרים את הרגע: צבעים של זיכרון

אובדן, הקרבה והתגברות • ארבעה רגעים משמעותיים בשנה החולפת של ארבעה חיילים, מוצגים דרך יצירותיהן של ארבע אמניות • מנשה טקלה פגש את קרן שפילשר

"אני עושה את מה שהוא היה עושה, גם כשקשה לי". מנשה טקלה וקרן שפילשר // צילום: יהושע יוסף // "אני עושה את מה שהוא היה עושה, גם כשקשה לי". מנשה טקלה וקרן שפילשר

"הוא לא חבר כמו אח, הוא אח", זה המשפט שבחר סמ"ר מנשה טקלה, חברו של עמית בן יגאל ז"ל, להדגיש כמה וכמה פעמים במהלך השיחה שלו איתנו ועם האמנית קרן שפילשר. טקלה, שהיה אחד מחבריו הקרובים בסיירת גולני, שוחח עם שפילשר הציירת במטרה ליצור דיוקן שישקף את בן יגאל, שהיה אהוב על כל חבריו, כזה שתמיד בלט וכולם אהבו והכירו. 

כשברקע מתנגן השיר "ימים יפים" של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב, השיר שאיתו היו מתעוררים בכל בוקר, סיפר מנשה על מי היה עמית ובעיקר על הילת האווירה ומצב הרוח החיובי שתמיד היו סביבו. "לא היינו הולכים לישון בלי שעמית הגיע לחדר, היה לנו חיבור של אחים לנשק, אחים לחיים. הדבר שכולם זוכרים ממנו הכי הרבה הוא השמחה שלו, כל פעם שהיתה מוזיקה חזקה ידענו שעמית בפלוגה".

על האירוע הטראומטי שבו נהרג עמית, סיפר: "לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות לנו. המג"ד כינס אותנו וסיפר לנו. חלק בכו וחלק שתקו. עמדנו כולנו יחד והחלטנו להיות חזקים בשביל להמשיך את הדרך של עמית".  

עוד בפרויקט:

• אופטימיות בזמן מגיפה

• רגשות אכילים

• הקירות המדברים

החוויות המשותפות של מנשה ועמית, לצד המידע שפורסם בכלי התקשורת על חייו ופועלו של בן יגאל ובני משפחתו מאז האירוע הטראגי, היוו השראה רבה לשפילשר, שבמהלך ההקשבה לסיפורים יצרה שני דיוקנאות. האחד מבוסס על תמונה של עמית מתקופת השירות, והשני מבוסס על סיכת הנמר של גדס"ר גולני בשילוב כל תכונותיו ולמעשה כל מילה שהזכירה את עמית, את מי שהיה ואת הדרך שהוא וטקלה עברו יחד. 

לחשבון האינסטגרם של קרן

"בשביל להנציח אותו אני עושה את מה שהוא היה עושה, גם כשקשה לי אני רוצה לשמוח בשבילו. לדבר עליו כמה שיותר, על הדברים הטובים. מה שמחזק אותי זה שיצא לי להיות חלק מהחיים שלו. עוברים עלי לפעמים ימים לא פשוטים, אבל אני עובר אותם בשבילו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר