צבא העם? דאגה בצמרת הביטחונית מהצניחה הצפויה באחוזי הגיוס

על רקע הדיון המחודש בסוגיית השוויון בנטל, בצמרת מערכת הביטחון מוטרדים מהמגמה הדמוגרפית, שלפיה ב־2050 רוב בני הנוער לא ישרתו בצה"ל או יתנדבו בשירות לאומי.

על פי נתונים שהוצגו בשבועות האחרונים במערכת הביטחון, אם לא יחול שינוי רק 41% יתגייסו לצה"ל בשנת 2050, 6.3% ישרתו בשירות לאומי, ו־52.3% מבני ה־18 לא ישרתו בצה"ל או בשירות לאומי.

במספרים מוחלטים - מתוך 241 אלף צעירים בני 18 שיחיו בישראל בשנת 2050, 99,200 ככל הנראה יתגייסו לצה"ל, 15,300 ישרתו בשירות לאומי ו־126,000 לא יתגייסו. מתוך בני ה־18 שלא יתגייסו ב־2050 מסתמן כי 57% יהיו חרדים, 35% בני מיעוטים וכ־8% יהודים שאינם חרדים. האחרונים ככל הנראה יקבלו פטור מגיוס מסיבות שונות כמו מצב רפואי.

לשם השוואה, בשנת 2020 היו בישראל 144 אלף בני 18. 67,100 מהם מוגדרים כ"אוכלוסייה מתגייסת" (כ־46.6%), 10,000 (כ־6.9%) התנדבו לשירות לאומי ו־66,500 (כ־46.1%) נחשבים לאוכלוסייה "לא מתגייסת".

מתוך האוכלוסייה שלא התגייסה בשנת 2020 36% הם חרדים, 54% בני מיעוטים ו־10% יהודים שאינם חרדים וקיבלו פטור משירות מסיבה זו או אחרת.

הבעיה מחריפה עוד יותר כשמכניסים למשוואה את נתוני הנשירה משירות - הצעירים שמתגייסים לצה"ל, אבל לא משרתים שירות מלא. שיעור הנושרים מצה"ל הוא דו־ספרתי נמוך ונמצא בשנה האחרונה בעלייה בגלל השפעות מגפת הקורונה.

מחסור בכוח אדם

משמעות הנתון היא שגם אם היום רק כ־46% מהצעירים מתגייסים לצה"ל, מספר המסיימים את השירות נמוך עוד יותר. ובפועל, לא הרבה יותר משליש מהצעירים בישראל משלימים היום שירות חובה מלא. 

לכך יש להוסיף זווית נוספת. במספרים מוחלטים, מספר הצעירים שיתגייסו לצה"ל על פי ההערכות בשנת 2050 יעמוד על 99,200, גבוה משמעותית מ־67,100 הנחשבים לחלק מ"האוכלוסייה המתגייסת" בשנת 2020. אלא שכדי להתמודד עם גידול של יותר מ־20 אלף מתגייסים לצה"ל מדי שנה, הצבא יצטרך להקים יחידות נוספות, וכלל לא בטוח שאלו דרושות לו.

בצבא אמנם קובלים בשנים האחרונות על מחסור גדול בכוח אדם, אך המחסור הוא ביחידות ספציפיות. מדובר בעיקר במחסור בלוחמים ובחיילים בתחומי הטכנולוגיה.

הנתונים הדמוגרפיים הללו מתפרסמים היום על רקע הסערה שעוררו דבריו של יו"ר ועדת הכספים המיועד מיהדות התורה, ח"כ משה גפני. "חצי מהעם ילמד תורה, וחצי ישרת בצבא - ויתחלפו", אמר גפני בוועידת השלטון המקומי ועורר ביקורת חריפה.

שר הביטחון היוצא בני גנץ אמר בעבר שהחברה הישראלית ניצבת בפני "משבר בטווח הארוך בשירות החובה בצה"ל". עוד הזהיר שבטווח הארוך תיווצר סכנה לפירוק צבא העם אם לא ייעשה שינוי. בהזדמנויות אחרות הזהיר שללא שינוי ביטחון ישראל עלול להיפגע. 

במהלך הקדנציה האחרונה, גנץ ניסה לקדם מתווה שירות חדש ולפעול להקמת מינהלת משותפת - אזרחית וצבאית - שתמיין את כלל הצעירים בגיל הגיוס, בהם חרדים וערבים.

על פי התוכנית של שר הביטחון היוצא, צה"ל היה אמור להיות זה שבוחר את החיילים הדרושים לו. זאת בעוד יתר בני הנוער היו מופנים לשירות אזרחי או לאומי באחת מהאפשרויות הבאות: בתי חולים, מד"א, משטרה, מכבי אש, זק"א, מסגרות חינוכיות ומסגרות אחרות. לשם הציע השר אף "תקופת מעבר" של 6 עד 8 שנים לביצוע המהלך לשינוי מתווה השירות לצה"ל.

ואולם, קידום המתווה התעכב בימי הממשלה היוצאת. אמנם לפני כשנה וחצי עברה החלטת ממשלה בנוגע לחקיקת חוק הגיוס והוקם צוות לקידום מתווה משותף למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון. למרות זאת, ראשי הממשלה היוצאת נפתלי בנט ויאיר לפיד היו חלוקים בנוגע לזהות הנציג מטעם ראש הממשלה בצוות.

בלשכת גנץ מאשימים כי לפיד ניסה "למסמס" את המתווה, ובפועל הצוות מעולם לא הוקם. במשרד הביטחון, לעומת זאת, הוקם צוות שניסה לקדם את הנושא, ואפילו ניסה לקדם תוכניות ספציפיות לגיוס חרדים.

"להוקיר את המשרתים"

בה בעת, הממשלה היוצאת פספסה את ההזדמנות לחוקק את חוק הגיוס בעקבות התנגדותה של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ. המהלך הפתיע את הקואליציה כשזועבי התנגדה בהצבעה בקריאה ראשונה.

ענבר הרוש־גיטי הובילה את מתווה השירות מטעם משרד הביטחון. אתמול היא הסבירה כי "כבר כיום פחות ממחצית מהאוכלוסייה בישראל מתגייסת לצה"ל. ההנחות בנוגע למספר המתגייסים לצה"ל ב־2050 נשענות על כך שהיענות הציבור המשרת להתגייס לצה"ל לא תפחת".

הרוש־גיטי, שבחנה את הנושא לעומק בשנים האחרונות, הוסיפה כי "אנחנו נמצאים במצב שהרבה מדינות בעולם כבר הגיעו אליו. ברגע שרק 50% מהאוכלוסייה התגייסה לצבא, מודל שירות החובה במדינות הללו התערער, ובהמשך קרס.

"אם לא ייעשה שינוי, אנחנו בדרך לצבא מקצועי. כל מי שרוצה להיטיב עם החיילים ולהגדיל את שכרם, אמנם מיטיב איתם, אבל מקרב אותנו עוד יותר לצבא מקצועי, מכיוון שבשלב מסוים הצעיר הישראלי ישאל את עצמו מה עדיף לו - ללמוד ולעבוד או לשרת בצבא. כדי להימנע מצבא בשכר צריך לקדם מהלכים של הוקרת המשרתים".