בחודש ינואר 2018 דיווחו מהדורות החדשות בכל העולם על כך שראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, מינתה שרה מיוחדת לטיפול בבעיית הבדידות. חלק מכלי התקשורת התייחסו למינוי כאל קוריוז, אבל שנתיים מאוחר יותר כבר ברור שהבדידות היא תופעה עולמית הדורשת התייחסות ראויה, או כפי שמיי עצמה הגדירה: "המציאות העצובה של החיים המודרניים".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 29 אחוזים מבני 65 ויותר 65 בישראל חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים. בקרב בני 75 ויותר מדובר בשיעור נרחב יותר העומד על כמעט 40 אחוזים. בעידן הקורונה המספרים רק הלכו וטיפסו, אבל גם אחרי שהנגיף ייעלם (או שיימצא לו חיסון), הבדידות תישאר נחלתם של מיליונים ברחבי העולם (בשנים האחרונות התופעה מקיפה גם יותר ויותר צעירים שאינם מוצאים את מקומם בחברה).
"הבדידות היא רעה חולה, ויש מי שמכנים אותה כאחת הבעיות הקשות ביותר של הזיקנה", אומר פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגנטולוגיה (חקר ההזדקנות), "את הסיבות המדויקות שגורמות לה אנחנו לא יכולים לדעת, אבל אנחנו יודעים שיש קשר בין תופעות מסוימות לבין בדידות. למשל, מי שחי לבד נמצא בסיכון גבוה יותר לחוות בדידות, אם כי פה צריך לעשות הבחנה מאוד חשובה - בדידות לאו דווקא קשורה במצב שבו נמצא האדם.
"להיות לבד זו מציאות אובייקטיבית, מצב נתון. אבל לחוש בודד זו תופעה סובייקטיבית. אדם יכול לחיות בזוגיות בביתו ולהרגיש בודד, אדם יכול להיות בתוך המון רב ולהרגיש בודד. לעומת זאת אפשר לחיות לבד ולא להרגיש בודד אלא מוקף בחברים שנמצאים איתך בקשר. ההרגשה היא שקובעת, והאבחנה בין לבד לבודד היא חשובה".
לדברי פרופ' בריק, קיים קשר בין בדידות לבין תחלואה: "אנשים שמרגישים בודדים חולים יותר ותופעות כמו חרדה, דאגה וכדומה מופיעות יחד עם התחושה הזו. לבדידות יש השפעה הרסנית על חייו של מבוגר. בתקופה האחרונה, בימים של סגר בגלל נגיף הקורונה, יש לבדידות משקל הרבה יותר גדול. אנחנו יודעים שככל שהבידוד מתמשך, יש ירידה תפקודית ונפשית אצל המבוגרים ולכן הסיכון הרבה יותר גדול לתחושת בדידות כשאדם סגור בביתו לתקופה ממושכת".
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבדידות?
"חשוב מאוד לדאוג שלאותו אדם, שקיים לגביו פוטנציאל לחוות בדידות, יהיה קשר משמעותי עם בני אדם אחרים. שיהיה לצד אנשים שאכפת להם ממנו, אנשים שהוא חשוב להם ושיש לו קשרים אמיתיים איתם. לא קשר שטחי אלא קשר משמעותי, כמו עם חבר טוב, כזה שכאשר אתה מספר לו משהו עליך, הוא לא מקשיב ועובר לדבר על עצמו, אלא משיב לך בשאלה כדי להבין טוב יותר מה עובר עליך. המילה 'משמעות' היא מילת המפתח כאן. אנשים שיש להם קשרים משמעותיים לא ירגישו בדרך כלל בדידות".
"יש לי מענה לכל בעיה"
מי שיכולה להעיד מניסיון אישי עד כמה חשוב להימצא בין חברים היא רחל שגיא (77) המתגוררת ב"פרוטיאה בכפר" - דיור מוגן במושב בני דרור. היא ובעלה יעקב ז"ל התגוררו ברמת הגולן, עברו לדיור המוגן יחד לפני 16 שנה, וב־2015 הוא נפטר, אבל היא לא נותרה בודדה.
עוד בנושא:
ניצול קשישים בזמן קורונה: איך להתמודד?
המכה הנוספת של הקורונה: הבדידות הכפויה פוגעת אנושות בציבור הקשישים
מצילים חיים: מערך הסיוע המשפטי לקשישים
"מצאתי פה חברים טובים", היא מספרת, "מצאתי שלהיות לבד - מה שמאוד פחדתי ממנו - זה לא נורא, כי אני מוקפת באנשים טובים ולא מרגישה בדידות לרגע אחד. אני פותחת דלת - יש לי לאן ללכת, אם אני רוצה להיות לבד - אף אחד לא מפריע לי.
"אני מכירה חברים שלי שמרגישים בודדים בהחלט. אני משתדלת לשמור על קשרים עם חברים מהעבר, ואני יודעת לומר שחלק מהם מאוד סובלים מהלבד. כאן יש מי שבא לעזרתי בכל בעיה, אבל אני יודעת שעבור מי שלא מתגוררים בדיור מוגן, אם וכאשר מתעוררים ענייני בריאות כלשהם שמצריכים הוצאות כספיות לאנשי מקצוע, זה יכול להכביד ולהעצים את תחושת הבדידות".
רחל מדגישה כי לעובדה שהיא מרגישה בטוחה ומוקפת יש קשר הדוק לכך שמאז שהגיעה לדיור המוגן ועד היום לא היתה לה כל תלונה לגבי התנהלות המקום ולגבי הדיירים שלצידם היא חיה
"לא הייתי יכולה לבקש מקום יותר טוב מזה. אני אמנם לבד אבל אני לא בודדה", היא אומרת, ומקריאה בהתרגשות שיר שכתבה על כך לזכרו של בעלה:
אני מגיבה, אחרי מותו/ בְּדִידוּת. הַאֻמְנָם? הָיִינוּ זֶה לָזוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, עָבְרוּ בֵּינֵינוּ כָּל הַשְּׁדָרִים/ גַּם בְּלִי מִלִּים, בְּתוֹךְ כָּל הַיִּסּוּרִים/ הָיִיתִי שָׁם לְמַעַנְךָ כָּל הַיָּמִים, רָצִיתִי לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר, שֶׁמּותָּר/ אךְ נוֹתַרְתִּי לְבָד. לֹא אֵינֶנִּי בּוֹדֵדָה, אֲנִי מֻקֶּפֶת אוֹתְךָ ־ בְּכָל עֲבוֹדָה, בְּכָל סֵפֶר, בְּכָל מִלָּה שֶׁאֶכְתֹּב/ אֲנִי מְלֵאה אוֹתְךָ אךְ אֵינֶנִּי אִתְּךָ. אֲנִי לְבָד/ וְאתָּה הָלַכְתָּ ־ לְאן?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
