משבר הקורונה התחיל אמנם במגיפה שפגעה במאות אלפי בני אדם בארץ ובעולם, רבים מתו מהמחלה ועוד רבים אחרים שוכבים עכשיו בבתי החולים ומחכים למזור. אלא שמעבר לתופעות הללו, אנו נחשפים לאחרונה למעשי נוכלות כלפי מי שהכי קרובים אלינו, הורינו המבוגרים או הסבים והסבתות שלנו המבודדים.
היקרים שלנו, בני הגיל השלישי, מרוחקים מבני המשפחה שלהם ותלויים יותר ויותר במטפלים שלהם, מצב שכזה יכול להביא לניצול כלכלי. חשש כזה של ניצול כלכלי קיים כל הזמן, אולם הוא מתעצם בתקופה כזו. הקשישים סובלים בדרך כלל מבעיות בריאות, מוגבלות בתפקוד וחלקם סובלים מירידה קוגנטיבית, תלויים בצוות המטפל. יש להם יחסי אימון ותלות עם המטפל – דבר שמגביר את הסיכון לפגיעה כלכלית בהם.
בנוסף קיים קשר הדוק בין ניצול כלכלי לבין בדידות. ובדידות מאפיינת את התקופה שלנו. הקשישים זקוקים לחברה ומשענת, והמטפלים עלולים לנצל זאת לרעה. קשיש שתלוי לחלוטין במטפל, ומבודד מרשת התמיכה המשפחתית והחברתית, עלול להפוך ל"טרף קל".

הניצול הכלכלי יכול לבוא לידי ביטוי במספר אופנים: השפעה על הקשיש לתת מתנה כספית או הלוואה, גניבה מהקשיש, החתמת הקשיש על מסמכים לביצוע פעולות בבנק, או להעברת רכוש. (כגון דירתו של הקשיש, רכבו, או נכסים אחרים שלו).
המטפל פורש חסותו על הקשיש ומשכנע אותו להוציא כספים מחשבונו, לתת לו מתנות, הלוואות, או לחתום על מסמכים שונים. לא אחת הקשיש עלול להשתכנע שמדובר כביכול ברצונו שלו ו/או לא להיות מודע לפעולות המבוצעות ולהשלכותיהן.
אז מה עושים? מצד אחד הקשישים זקוקים מאוד למטפלים שלהם, ומצד שני צריך להגן עליהם מפני ניצול. לגבי כספים מזומנים – עדיף שיהיה בבית הקשיש סכום מוגדר שהמשפחה תעקוב אחריו ותבקש מהמטפל דיווח הוצאות וכמובן שלא להחזיק בבית הקשיש סכומי מזומן גדולים.
עוד בנושא:
המתנדב שלא ויתר על הקשיש - למרות המגפה
ד"ר ורד עזרא תחליף את פרופ' גמזו בטיפול בבתי האבות
רצוי שאחד הילדים ירשם כמיופה כח בחשבון הבנק של הקשיש או כבעל חשבון נוסף באופן שיוכל לעקוב מידי יום על הפעילות בחשבון ולראות אם יש פעילות חריגה. ניתן גם לעקוב אחר הפעילות בחשבון האינטרנט (בהסכמת ההורה). לגבי נכסים - כדאי לרשום הערות אזהרה על הנכס לטובת הילדים באופן שלא תתאפשר עשיית דיספוזיציה בהם ללא חתימת הילדים.

זווית נוספת שכדאי להתייחס אליה דווקא בימים הללו היא כל נושא כתיבת הצוואות. כאן העניין בעייתי כיוון שישנן כמה צורות לכתיבת צוואה. גם מסמך בכתב ידו של הקשיש שכולל חתימה ותאריך מעניקה גושפנקא לצוואה והיא עשויה להיות כבילה בבית המשפט.
כדאי לתת הנחיה להורה הקשיש לא לחתום על שום מסמך לפני שילדיו מיודעים מבעוד מועד, ובכל אופן באם אכן נחתמה צוואה שאינה משקפת את רצון ההורה, הוא רשאי לשנותה או לבטלה כרצונו. אם העניין יתגלה רק לאחר מותו, יש אפשרות להגיש התנגדות לקיום הצוואה.
מילת המפתח היא "עירנות". חשוב להיות בקשר רצוף עם ההורה המבוגר, לשאול אותו שאלות על סדר יומו, ומה עשה לאורך כל היום, ולשים לב לדברים חשודים. בנוסף, חובה להיות בקשר עם המטפל, להראות לו שאתם עוקבים ובודקים כל דבר, לא להתבייש לבקש לראות קבלות על הוצאות שהוא מוציא עבור ההורה, ולפקח עליו.
עו"ד צפית דיבון-קצובר הינה מנהלת מחלקת דיני משפחה במשרד דיבון ושות'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו