"נפל דבר בישראל, ורק הדורות הבאים יוכלו להעריך את משמעותו ההיסטורית המלאה"

אתמול נפל דבר בישראל, ורק הדורות הבאים יוכלו להעריך את משמעותו ההיסטורית המלאה. עלינו, על כל אחד מאיתנו, שומה בימים אלה רק לבנות באהבה ובאמונה, תוך אחווה יהודית, את מדינת ישראל ולהגן עליה בנפשו ובמאודו כל עוד יהיה צורך בכך.

אנו עומדים עדיין במערכה כבדה, מערכה כפולה: מדינית וצבאית. אל נקשט עכשיו את מעשינו, וודאי את דיבורינו, בשמות רבי צלצול: נצניע לכת. הגענו למה שהגענו בעומדנו על שכמם של דורות שקרמו לנו, והשגנו אשר השגנו באשר קיבלנו ושמרנו על מורשת יקרה, מורשת אומה קטנה, רבת סבל וניסיונות, אבל גדולה ונצחית ברוחה, חזונה, אמונתה וסגולות נפשה.

בימים אלה נזכור באהבה ובהכרת תודה מיוחדת את כל החלוצים והמגינים משלושה דורות שהביאו אותנו עד הלום - מיוצרי פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב וראש פינה ועד בוני היישובים הצעירים בנגב וברמות הגליל; וממייסדי "השומר" והלגיון העברי ועד חילות ההגנה, העומדים בימים אלה במערכת גבורה מדן ועד באר שבע. רבים מאלה אינם עוד איתנו בחיים, אבל זכרם לא יסוף מליבנו ומלב העם העברי עד עולם.

מאלה החיים איתנו אזכיר הערב רק שם אחד של אדם דגול, אשר בין אם הוא נושא ובין אם לא נושא משרה רשמית; בין אם מסכימים ובין אם לא מסכימים לדעותיו; הוא נשאר תמיד בחיר העם, ואין איש בחיים איתנו אשר תרם כמותו לכל הכיבושים היישוביים והמדיניים של המפעל הציוני. זהו ד"ר חיים ויצמן.

אתמול הוקמה מדינת ישראל, וממשלתנו הזמנית כבר פנתה לאומות העולם הגדולות והקטנות במזרח ובמערב והודיעה על קיומה של מדינתנו ועל רצונה לשתף פעולה עם ארגון האומות לטובת השלום, הפריחה והקִדמה בעולם. מכמה מדינות כבר הגיעו אלינו ידיעות בלתי רשמיות על הכרה במדינת ישראל. הידיעה הרשמית הראשונה קיבלנו מממשלת ארה"ב באמריקה. מייד לאחר ההכרזה על הקמת המדינה פנה נציגה של ממשלתנו הזמנית בוושינגטון לנשיא ארה"ב בהודעה על הקמת המדינה וייסוד ממשלה זמנית, ומייד נתקבלה מאת ממשלת אמריקה תשובה בזו הלשון:

"הודיעו לממשלה האמריקאית על הכרזת המדינה העברית בארץ ישראל, ונדרשה הכרה על ידי ממשלתה הזמנית. ממשלת ארה"ב מכירה בממשלה הזמנית כבשלטון בפועל (דה־פקטו) של מדינת ישראל החדשה".

אנו מקווים, שמדינות אחרות במזרח ובמערב לא תפגרנה אף הן בהכרתן במדינת ישראל ובממשלתה הזמנית. אנו עומדים עכשיו במטרה זו בקשר עם כל המדינות החברות בארגון האומות [המאוחדות] וגם עם ארגון האומות עצמו.

אבל אל נשלה את נפשנו, שגם אחרי הכרה רשמית דרכנו תהיה סוגה בשושנים. דרך קוצים לפנינו. והיא לא קצרה ולא קלה. למחרת הקמת המדינה הופצצה תל אביב על ידי אווירונים מצריים. אחד האווירונים האלה הופל על ידי התותחים שלנו. טייס נלקח בשבי, האווירון צורף לאווירייה היהודית הצעירה.

אנו שומעים גם על פלישות של צבאות סדירים ממדינות ערב השכנות מצפון, ממזרח ומדרום. נכונו לנו ימי מסה קשים ומסוכנים. הממשלה הזמנית כבר פנתה למועצת הביטחון של ארגון האומות במחאה על מעשי התקפה גדולים אלה מצד חברות של ארגון האומות ומצד בעלת בריתה של אנגליה - עבר הירדן.

קשה להניח כי מועצת הביטחון תעבור בשתיקה על התקפות זדון אלה, המפירות את השלום, החוק הבינלאומי ומדיניות האו"ם. אולם עלינו לדעת ולשנן לעצמנו השכם ושנן, שקודם כל עלינו לסמוך על כוחנו אנו. מוטל על כל אחד מאיתנו, ועל כל יחידה מוניציפלית בעיר ובכפר, לאחוז באמצעי זהירות מתאימים, כבניין מקלטים, חפירות הגנה וכדומה. אבל בעיקר עלינו להגביר ולהאדיר את כוח המחץ של צבא ישראל למען הדוף בחוזק ידינו כל התקפה, ולמען נשמיד כוחות האויב באשר הם שם.

ואחרון אחרון: עלינו להתכונן לקבל בהמון את אחינו הגולים והנידחים, אלה שבקפריסין, שבמחנות גרמניה ואוסטריה, וכן גם כל שאר הגולים מן הארצות, אשר ינהרו עכשיו קוממיות אל ארצם המשוחררת. נקבל אותם באחוות אחים ונדאג להשתרשותם באדמת המולדת. מדינת ישראל קוראת לכל אחד מאיתנו למלא חובו באמונה, בהגנה, בבניין, בקליטת עולים. רק במילוי חובתנו נהיה ראויים לשעה זו. 

•  •  •

דוד בן־גוריון היה ראש הממשלה במשך 14 שנים, בין 1948 ל־1954, ומ־1955 עד 1963. נולד בפולין ב־1886 ועלה לארץ ישראל בגיל 20, בעלייה השנייה. כיהן כמנהיג הסתדרות הפועלים בארץ ישראל וכיו"ר ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית. בקונגרס הציוני של 1946 קיבל לידיו את תיק הביטחון ופתח בהיערכות למלחמה הצפויה בין היישוב היהודי למתיישבים הערבים. לאחר קבלת תוכנית החלוקה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 עמד בראש המערכת הפוליטית והצבאית של המדינה שבדרך. עם הכרזת העצמאות מונה לראש הממשלה ולשר הביטחון והוביל את פירוק הפלמ"ח והקמת צה"ל. בתקופת כהונתו הראשונה ניתב משאבים רבים לקליטת מאות אלפי יהודים מרחבי העולם, כך שבתוך שלוש שנים הוכפל גודלה של האוכלוסייה היהודית במדינה. נפטר ב־1973 בגיל 87 ונקבר לצד רעייתו, פולה, ליד קיבוץ שדה בוקר.