בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר, 7 באוקטובר, קיבל מפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, הודעה מרגיעה: הנוח'בות לא נעלמו.
זמן קצר קודם לכן, בשעות הערב של 6 באוקטובר, הבהבה לפתע נורה אדומה אי־שם באשקלון. במרחב דרום של שב"כ הבחינו כי עשרות כרטיסי סים של חברות סלולר ישראליות, שהיו רובם משויכים לפלוגות הנוח'בה - כוח החי"ר המובחר של חמאס - הופעלו בבת אחת ברחבי רצועת עזה.
המעקב אחרי כרטיסי הסים הושג בזכות מבצע מודיעני מבריק של שב"כ, כזה שמזכיר את אופן הפעולה סביב מבצע הביפרים המתפוצצים של חיזבאללה. בחמאס כנראה לא היו מודעים לכך, אבל בעקבות המבצע ידעו בשירות להגיד שהפעלתם של כרטיסי סים ספציפיים ברצועה היא סימן מקדים למבצע פשיטה מוגבל בתוך שטח ישראל. איש במודיעין הישראלי לא דיבר אז, וגם לא בהמשך, על פשיטה בסדר גודל של אלפי מחבלים.
המידע על הפעלתם של כרטיסי הסים נשמע בדיעבד מרעיש, אך באותו רגע הוא לא היה חד־משמעי, בעיקר כיוון שזו לא היתה הפעם הראשונה שבה הנוח'בה מפעילים את כרטיסי הסים הישראליים שלהם. אמנם הפעם דובר על מספר גדול יותר של כרטיסים, שהתפרסו על שטח נרחב יותר ברצועה, אלא שבעבר הפעלת כרטיסי הסים התגלתה כאימון בלבד. זו גם היתה הנחת הבסיס בשעות הראשונות של 7 באוקטובר.
ובכל זאת, בשעות הללו נדרכו לא רק בשב"כ, אלא גם בפיקוד הדרום. כמו מרבית בכירי הפיקוד, גם קצין המודיעין של פיקוד הדרום, אל"מ א', שהה באותה עת בביתו. א' גדל בחטיבת המחקר של אמ"ן כחוקר תחום הגרעין האיראני, חיזבאללה וכוח קודס, וכיהן כראש הזירה הפלשתינית לפני שמונה בסוף 2020 לקצין המודיעין של פיקוד הדרום. בין לבין שימש רמ"ד מחקר של אוגדת איו"ש וקמ"ן חטיבת שומרון. הוא נחשב לקצין מוכשר ומבטיח, גם אם מעט אגרסיבי. "אין ספק שהוא מתווכח בלהט", מנסח זאת אחד ממכריו.
בשבועות שלפני 7 באוקטובר יצא א', שנמצא בשנות ה־40 לחייו, לחופשת לידה בעקבות הולדת בנו הבכור. הוא המשיך להתעדכן במודיעין מביתו שבעוטף עזה, שצויד בטלפון אדום, והשתתף בהערכות המצב השבועיות של הפיקוד. כשא' שמע על הפעלת כרטיסי הסים ברצועה, הוא שלף מייד את מודל ההתרעה שלו.
מודל התרעה הוא אוסף של סימנים מחשידים, שהופעתם במקביל מלמדת על כוונות האויב. בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה, בשיתוף אמ"ן ושב"כ, נבנה בשנים האחרונות מודל התרעה לפשיטה של כוחות נוח'בה לתוך שטח ישראל (כאמור, פשיטה מצומצמת בלבד של כ־70 מחבלים בשלוש נקודות פריצה, לכל היותר). אבל המרכיב המרכזי במודל ההתרעה הזה לא נגע כלל לכרטיסי הסים. הוא התייחס למחבלי הנוח'בה עצמם.
כפי שאנו חושפים לראשונה, מחבלי הנוח'בה היו במעקב הדוק של המודיעין הישראלי. ההנחה היתה שאם חמאס ייערך לפיגוע חדירה, אותם מחבלים יירדו ל"מנהרות התקרבות" - מנהרות שמאפשרות להם להתקרב לגדר הגבול מבלי להתגלות לתצפיות - מה שיגרום לקליטה בטלפונים הסלולריים שלהם להיעלם. הטלפונים הללו היו מנוטרים.
כשאל"מ א' התקשר ליחידה 8200 ולשב"כ, שאחראיים לכיסוי המודיעיני של מחבלי הנוח'בה, הוא שמע מהם שהמכשירים הסלולריים נמצאים עדיין בטווח קליטה. ב־8200, וגם בשב"כ, טענו בתוקף שהנוח'בות לא נעלמו, אלא להפך - הם נמצאים בשגרה מלאה. מודל ההתרעה של פיקוד הדרום לא הצביע על פשיטה או על כל דבר מוכר אחר. הוא פשוט נכנס לוורטיגו. "אני מזהה העלאת כוננות בצד השני", אמר אל"מ א' למפקדו, אלוף הפיקוד פינקלמן, בשיחת טלפון בשעות הקטנות של 7 באוקטובר, "אבל אני לא מבין למה".
האמת העצובה היא שבאותן שעות גורליות, הדרגים הנמוכים של מחבלי הנוח'בה אכן היו בשגרה מלאה. למעשה בשלב זה, מחבלי חמאס אפילו לא היו מודעים לכך שבעוד כמה שעות הם עומדים לצאת למלחמה. הפקודה הגיעה אליהם רק בסביבות השעה ארבע בבוקר, במהלך התפילות במסגדים. ממילא, גם אחר כך מחבלי הנוח'בה לא נכנסו למנהרות. הם פשטו על ישראל, בהמוניהם, מעל לפני הקרקע, לוקחים איתם טלפונים שלתוכם הוכנסו כרטיסי הסים הישראליים.
"מי שאמור להעיר את כולם זה קמ"ן הפיקוד וקמ"ן האוגדה, וליתר דיוק - אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה", אומר בכיר לשעבר בצה"ל. "תפקידם הוא להגיד לאסטרטגים למיניהם 'חברים, אתם מבלבלים את המוח. אנחנו רואים משהו אחר לגמרי'"
"מתסכל מאוד"
מדוע פספס מודיעין פיקוד הדרום את מתקפת הפתע של חמאס? מה קרה במהלך אותו לילה במודיעין אוגדת עזה, המשויכת לפיקוד ואמורה להגן בגופה על קו הגבול? כיצד שני הגופים הללו - שמחזיקים בידיהם יכולות מודיעיניות מתקדמות, מחוברים בעורקיהם לכל סוכנויות המודיעין של ישראל, נמצאים במרחק יריקה מרצועת עזה ועסוקים 24 שעות ביממה בחקר חמאס - נכשלו בצורה קטסטרופלית כל כך? "אני כל הזמן שואל את עצמי את השאלה הזו", אומר בכיר לשעבר בצה"ל, ששירת כאיש מילואים בפיקוד הדרום במהלך המלחמה. "אין לי תשובה וזה מתסכל מאוד".
בניסיון לענות בכל זאת על השאלה, צריך לחזור 50 שנה לאחור. בעקבות המחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים הוחלט לבנות מחדש את אגף המודיעין של צה"ל. התובנה כי חטיבת המחקר באמ"ן, הגוף המרכזי האחראי על הערכת המודיעין בצה"ל, היתה נגועה בקונספציה עמוקה שהותירה אותה עיוורת לפעולות שביצע האויב בשטח, גרמה למערכת להעניק משקל רב יותר למודיעין שנאסף מתוך השטח עצמו ואינו מבוסס על ניתוחים אסטרטגיים כאלה ואחרים.
אחת ההחלטות העיקריות בהיבט הזה היתה חיזוק גופי המודיעין של הפיקודים המרחביים והאוגדות הסדירות שתופסות את קו הגבול. "העיקרון די פשוט", אומר בכיר לשעבר בצה"ל. "האחריות של אמ"ן וראש אמ"ן, שמוגדרים בתור 'המעריך הלאומי', היא לספק למקבלי ההחלטות מודיעין אסטרטגי. אחרי יום הכיפורים, המערכת נבנתה מחדש בצורה שמעניקה לפיקודים ולאוגדות את הסמכות ואת האחריות לחקור בעצמם את הזירה שלהם ברמה הטקטית. כשמשהו חריג מתרחש בשטח, מי שאמור להתעלם מהקונספציה ולהעיר את כולם זה קמ"ן הפיקוד וקמ"ן האוגדה, וליתר דיוק - אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה. התפקיד שלהם הוא לבוא לכל האסטרטגים למיניהם ולהגיד 'חברים, אתם מבלבלים את המוח. אנחנו רואים בשטח משהו אחר לגמרי'".
"גם אם חטיבת המחקר אומרת שחמאס מורתע, אבל אתה באוגדת עזה או בפיקוד הדרום רואה סימנים שמעידים על הכנות למתקפה, אתה חד־משמעית אמור להתריע", מצטרף סא"ל (מיל') אבי שלו, לשעבר חוקר הזירה הפלשתינית בחטיבת המחקר ומחבר הספר "יומן אל־קאסמי". לדבריו, "זה בדיוק התפקיד של הקמ"ן באוגדה ובפיקוד - לכרסם בקונספציה של חטיבת המחקר".
"גם אם חטיבת המחקר אומרת שחמאס מורתע, אבל אתה באוגדת עזה או בפיקוד הדרום רואה סימנים שמעידים על הכנות למתקפה, אתה חד־משמעית אמור להתריע", אומר סא"ל (מיל') אבי שלו, "זה בדיוק התפקיד של קמ"ן האוגדה והפיקוד"
ההחלטה להעביר יותר סמכויות וכלים מודיעיניים לפיקודים ולאוגדות נגזרה גם מהאחריות שלהם: בסופו של דבר הם, ולא חטיבת המחקר שיושבת בקריה בתל אביב, האחראיים להגנת קו הגבול. "בדרך כלל ככל שאתה יותר קרוב לשטח, ככה אתה יותר אלרמיסט, כי אתה זה שיותקף במקרה של מלחמה או פיגוע", אומר איש מודיעין ותיק. "זו גם היתה הציפייה שלי מפיקוד הדרום ומאוגדת עזה: לא להסביר לי שחמאס מורתע, אלא להפך. בגלל זה הכישלון שלהם יותר גדול מזה של אמ"ן".
רבות דובר על האחריות של אמ"ן למחדל המודיעיני של 7 באוקטובר, ובצדק. ואולם, תחקיר מוסף "שישבת", הכולל שיחות עם שורה ארוכה של בכירים בהווה ובעבר בפיקוד הדרום, באוגדת עזה ובאמ"ן, משרטט את כרונולוגיית המחדל המודיעיני גם בתוך יחידות השדה, אלו שאמורות לחוש כל תזוזה קטנה בשטח - הפיקוד והאוגדה.
"הטעות של מודיעין הפיקוד והאוגדה לא מתחילה ב־7 באוקטובר, אלא הרבה קודם לכן", אומר גורם המכיר את גזרת הדרום היטב. "הם היו צריכים לעשות שורה של פעולות מבעוד מועד, כדי לא להגיע ללילה הזה. ברגע שהגענו אליו, זה כבר היה מאוחר מדי".
לדברי גורמים שנחשפו למודיעין שכן זרם בליל 7 באוקטובר לפיקוד ולאוגדה, הוא אכן לא הצטבר לכדי התרעה. לדבריהם, גם בשב"כ, ב־8200 ובחטיבת המחקר לא היה קצין מודיעין אחד שביקש, אפילו בלחישה, להעלות התרעה לפשיטה
"נתקעו בצינורות"
באישון לילה של אחד מחודשי 2023 הועלתה באוגדת עזה התרעה מודיעינית חשובה. על פי המידע שהצטבר במודיעין האוגדה, הוערך כי חוליה של פעילי טרור מתכוננת לבצע פיגוע נגד כוחותינו בטווח הזמן הקרוב. בעקבות העלאת ההתרעה הכניס מפקד האוגדה, תא"ל אבי רוזנפלד, את הגזרה כולה לכוננות: כוחות של מגלן ואגוז נפרסו במארבים, מסוקי קרב ריחפו בקרבת מקום, ומל"טים של חיל האוויר נשלחו לפטרל לאורך גדר הגבול. בסופו של דבר, הפיגוע לא יצא לפועל.
כמה חודשים אחרי זה, בליל 7 באוקטובר, האוגדונר רוזנפלד לא העלה התרעה, גם כאשר כוחות הנוח'בה כבר נכנסו בגופם למפקדת האוגדה במחנה רעים. "מפקד אוגדה היסטרי יותר, שלא לוקח סיכונים, היה מרים את כל האוגדה שלו על הרגליים הרבה יותר מוקדם ולא שואל אף אחד", אומר קצין בכיר לשעבר בצבא.
רוזנפלד, לשעבר מפקד יחידת שלדג, דווקא מכיר היטב את חמאס. ביולי 2017 מונה למפקד החטיבה הצפונית בעזה והשלים קדנציה אינטנסיבית שכללה התמודדות עם צעדות השבעה וטרור השריפות. במהלך כהונתו קיבל הערה פיקודית מהרמטכ"ל, לאחר ש"פערים מבצעיים בהתנהלות הכוחות" בגזרתו הובילו לפגיעת טיל נ"ט באוטובוס של חיילים, שנכנס בניגוד לנהלים למתחם אנדרטת חץ שחור, החשופה לשטח הרצועה.
רוזנפלד אמנם המשיך בקריירה צבאית מרשימה, הועלה לדרגת תא"ל והקים את אוגדה 99, אך לא נחשב כמועמד למפקד אוגדת עזה. למעשה, רוזנפלד אפילו לא היה ברשימת השמות שנכנסו לדיון השיבוצים המטכ"לי לתפקיד, שהתפנה באמצע 2022.
לדברי כמה בכירים בצה"ל באותה תקופה, המועמד המוביל להתמנות למפקד אוגדת עזה הוא תא"ל דן גולדפוס. "אבל גולדפוס הוא בנדיט שאומר מה שהוא חושב, הוא עצמאי, והוא לא מפקד שקל לפקד עליו", אומר אחד מהם. "בדיוק בגלל זה אלוף הפיקוד דאז, אליעזר טולדנו, לא רצה את גולדפוס כמפקד אוגדה".
טולדנו אכן הכניס את רוזנפלד לדיון השיבוצים בדלת האחורית, והוא נבחר לתפקיד. "זה כי רוזנפלד מפקד נוח, נעים, שמרצה את המפקדים שלו, אבל גם אחד עם חושים קרביים פחות מחודדים", אומר אותו בכיר. "לדעתי אם גולדפוס היה ממונה למפקד האוגדה, לא היה 7 באוקטובר".
בלתי אפשרי לדעת מה היה קורה אילו. אנשים ששוחחו עם רוזנפלד טוענים שבזמן אמת היה בטוח ביכולותיה של האוגדה והרגיש שהוא האיש הנכון לעמוד בראשה. כל זה היה נכון עד לבוקר 7 באוקטובר. "הפער בין מה שהוא הרגיש לבין מה שקרה בפועל, עצום", אומר אחד מהם. "נכשלתי במשימת חיי להגן על העוטף", כתב רוזנפלד עצמו במכתב ההתפטרות, שהגיש לרמטכ"ל כבר בחודש יוני.
מדוע רוזנפלד, שהיה מודע היטב להפעלת כרטיסי הסים ברצועה, לא העלה את הכוננות באוגדה, כפי שעשה במקרה של ההתרעה הקודמת? אולי כי גם הוא, כמו קמ"ן הפיקוד א', הסתמך בעיקר על המודיעין שסיפקו לו סוכנויות האיסוף של אמ"ן ושב"כ.
לפי גורם שמכיר את עבודת המודיעין בפיקוד הדרום, 98 אחוזים מהידיעות המודיעיניות שמגיעות לפיקוד, מקורן ב־8200. זה לא תמיד היה כך.
אל"מ (מיל') רועי תמיר, שכיהן עד 2018 כקמ"ן פיקוד הדרום, פרסם השבוע מאמר במגזין "השילוח" תחת הכותרת "אמ"ן - קווים לדמותו של השבר". במאמר מנתח תמיר את התמכרותו המסוכנת של אמ"ן בשנים האחרונות למודיעין טכנולוגי, מה שפגע לדבריו בעבודת המודיעין. "נוצר מצב שבו הפתרון הטכנולוגי לבעיות השונות נעשה כמעט למטרה בפני עצמה", הוא כותב. "אמ"ן הפך - בלי שהרגיש בכך - מארגון מודיעיני עם יכולת טכנולוגית, לארגון טכנולוגי שעוסק במודיעין".
הבעיה בליל 7 באוקטובר היתה שהמודיעין הטכנולוגי המשוכלל שעליו נשענו בפיקוד ובאוגדה, פשוט לא ראה את מה שקורה בשטח הרצועה. גורמים המעורים בפרטים טוענים בתוקף כי על שולחנם של פינקלמן ורוזנפלד לא הצטבר במהלך הלילה מודיעין שהגיע מסוכנויות האיסוף השונות, שהצביע על מה שעומד להתרחש. אפילו לא קרוב לכך. "רוזנפלד מכיר את עזה היטב", אומר גורם באוגדה, "אבל בלילה הזה לא היה מודיעין שהצביע על כוונות לפשיטה, בטח לא בסדר גודל כזה".
במהלך התחקירים שמבצע צה"ל בימים אלה, כך לפי אדם המעורב בהם, התברר כי נאספו באותו לילה כמה חומרי מודיעין שהיו יכולים, אולי, לשנות את פני התמונה המודיעינית. אך אלו משום מה לא נותחו בזמן או "נתקעו בצינורות".
"ייקח לנו הרבה זמן להבין מדוע המערכת לא עבדה כמו שצריך", אומר אותו אדם על תחקירי המודיעין המתקיימים כעת בצה"ל. "מדובר בעבודת נמלים".
לדברי גורמים שנחשפו לחומר המודיעיני שכן זרם במהלך ליל 7 באוקטובר לפיקוד ולאוגדה, הוא אכן לא הצטבר לכדי התרעה. לדבריהם, גם בשב"כ, ב־8200 ובחטיבת המחקר לא היה קצין מודיעין אחד שביקש, אפילו בלחישה, להעלות התרעה לפשיטה, כל שכן למלחמה. "אפילו לא התנהל ויכוח", אומר אחד מהם. "בצה"ל יש שלוש רמות של התרעה: התרעה, התארגנות ומידע התרעתי. באותו לילה אפילו לא דיברו על מידע התרעתי".
לעומת זאת, בכיר לשעבר בצה"ל טוען שעל בסיס המידע החלקי שהיה באותה שעה בידי פיקוד הדרום, היה הכרח להקפיץ את הגזרה כולה. "מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה מוטרדים מהמודיעין שיש, זה ברור", אומר אותו בכיר. "הרי הסמכות והאחריות להעלות התרעה נמצאות בידיהם, ועל פי הפקודות הם לא צריכים אישור מאף אחד. הם גם אלה שחיים את השטח ואמורים להרגיש שמשהו קורה. במקום זה, פינקלמן זורק את האחריות על הרמטכ"ל ומתקשר אליו להתייעצות בארבע בבוקר".
בפיקוד הדרום טוענים כי באותה שיחה לילית מפורסמת עם הרמטכ"ל פינקלמן לא התקשר כדי להתייעץ עם הרמטכ"ל, אלא כדי לעדכן אותו במתרחש ולבקש מהמטה הכללי תגבור של כוחות, בדמות מסק"רים וכטמ"מים.
אבל פינקלמן, ממש כמו מפקד האוגדה רוזנפלד, לא הגביר את הכוננות של הכוחות בשטח. מתוך הנחה שבשעות הקרובות לא צפויה התקפה מצד חמאס, הוא הורה לכל אנשי המטה שלו להגיע לבסיס הפיקוד בבאר שבע עד השעה 7:30 בבוקר, להמשך הערכת מצב. קמ"ן הפיקוד, אל"מ א', התחיל לעשות את דרכו לבאר שבע בשעה 6:45, רבע שעה לאחר תחילת מתקפת הפתע. באותה שעה פינקלמן עצמו נמצא עדיין בפאתי העיר.
"הכל מול העיניים"
העברת האחריות המודיעינית לפיקודים ולאוגדות לאחר מלחמת יום הכיפורים, לוותה בהסטת משאבים וכוח אדם. יחידת מודיעין פיקודית כוללת היום כ־250 איש, סדר גודל לא מבוטל, ומפקדה הוא איש מודיעין בדרגת אלוף משנה (בניגוד לסגן אלוף, כפי שהיה בעבר). קמ"ן הפיקוד - שממונה לתפקיד בהחלטה משותפת של ראש אמ"ן ואלוף הפיקוד, ובאישור הרמטכ"ל - נחשב לדמות בכירה ובעלת סמכויות רחבות.
מתוקף כך הוא זה שנותן משימות לסוכנויות האיסוף השונות - 8200, שב"כ, חיל האוויר ועוד - ומכווין אותן לאסוף מודיעין במקומות שמעניינים אותו. "לצורך העניין, קמ"ן הפיקוד הוא אחד הגורמים שמפעילים את 8200 בגזרתו, לצד שב"כ ואמ"ן", אומר אל"מ (מיל') רם דור, לשעבר קמ"ן פיקוד המרכז. "גם אם פיקוד הדרום מקבל הקצאה של חוזי אווירי, נאמר מל"ט שמרחף בשמיים מעל עזה ואוסף מודיעין, מי שמגדיר לו את המשימה זה קמ"ן הפיקוד. גם האוגדה, ואפילו החטיבה, יכולות לקבל הקצאה של מערכת מודיעינית ולהפעיל אותה בהתאם לצרכים שלהן".
ביחידת המודיעין של הפיקוד אף פועל גוף מחקר, מעין גרסה מוקטנת של חטיבת המחקר באמ"ן, שיושב על כל המודיעין שנאסף בגזרה ומפיק ממנו הערכות. מעבר לכך, בשנים האחרונות קיבלו פיקוד הדרום ואוגדת עזה, כמו פיקודים ואוגדות אחרים, הקצאה של מערכות מודיעין מתקדמות, בהשקעה של מיליוני שקלים, שאותן הם מפעילים באופן עצמאי.
במקרה של חזית הדרום הגדילו לעשות והפכו את בסיס אמ"ן ירקון, השוכן ליד קיבוץ אורים שבנגב המערבי, לבסיס הרב־תחומי הראשון באמ"ן: מערכים ביחידות האיסוף השונות של אמ"ן הועברו מבסיסי האם שלהם לירקון, במטרה להקל את העברת המידע משם ישירות לקציני המודיעין של האוגדה. "הזרקנו להם מודיעין מכל הסוגים", כפי שמגדיר זאת קצין לשעבר במטה הכללי. "תמונות לוויין, האזנות, סייבר. הכל במרחק עשר דקות נסיעה מהאוגדה". לדברי איש מילואים בכיר בפיקוד הדרום, "לקציני המודיעין בדרום היה הכל. כל המודיעין היה להם מול העיניים".
"קמ"ן הפיקוד יכול להפעיל את 8200 בגזרתו", אומר אל"מ (מיל') רם דור, לשעבר קמ"ן פיקוד המרכז. "גם האוגדה, ואפילו החטיבה, יכולות לקבל הקצאה של מערכת מודיעינית ולהפעיל אותה בהתאם לצרכים שלהן"
צה"ל טרם השלים את התחקירים סביב סוגיית המודיעין ב־7 באוקטובר, אך מפרסומים שונים ניתן להתרשם שחומר מודיעני רב על הכנות חמאס לפשיטה התנקז דווקא לאוגדת עזה, ולא לפיקוד הדרום. זאת אף שגוף המודיעין באוגדה רזה ביחס לזה של הפיקוד, ואין לו יכולות מחקר של ממש.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא זו של הנגדת ו' מ־8200, שהיתה חלק מצמ"מ - צוות מודיעין מיוחד - שהוכפף לאוגדת עזה ונועד לחקור את אימוני חמאס. ו', לצד גורמים מקצועיים אחרים ב־8200, טענו כי נראה שחמאס מתאמן ברצינות למבצע פשיטה בהיקף גדול ומשמעותי, תחת השם "חומות יריחו". בתכתובת מיילים שבה השתתף גם סא"ל א', קצין המודיעין של אוגדת עזה, כתבה ו' ש"האימונים ממחישים לנו שתוכנית 'חומת יריחו' היא תוכנית אופרטיבית, מתורגלת, כלומר כבר היום יש לחמאס כוחות שמתרגלים את המתווים האלה ויודעים להוציאם אל הפועל ביום פקודה".
סא"ל א', מצידו, ענה לנגדת כי מדובר ב"תרחיש דמיוני", וכי אימוני חמאס הם לצורכי "וואסח", כלומר פוזה בלבד. האזהרות של ו' נבלעו בקונספציה.
המידע שסיפקה ו' הגיע כאמור לאוגדה, אבל לא לפיקוד הדרום ולקמ"ן שלו. ממילא, כך לטענת גורמים בפיקוד, היה מדובר בידיעה אחת מתוך צבר עצום של ידיעות מודיעיניות. "אי אפשר להתייחס לכל ידיעה כאמת צרופה", מסבירים שם.
גם כאשר שלושה שבועות לפני 7 באוקטובר חובר ב־8200 מסמך תחת הכותרת "אימון פשיטה מפורט מקצה לקצה", הוא נשלח למודיעין האוגדה ולא למודיעין הפיקוד. המסמך לא זכה להתייחסות רצינית, אף שפירט שורה של אימונים שביצעו יחידות הנוח'בה של חמאס לכיבוש מוצבים וקיבוצים, כולל תרגול להעברת חטופים לשטח הרצועה.
"הכוח של הקונספציה זה שאתה רוצה להאמין בה", מנסה להסביר קצין מודיעין ותיק. "עבודת ההתרעה מנוגדת לטבע האנושי. האתגר הוא לאסוף את פירורי המידע ולנסות להבין אם יש כאן משהו שדורש שינוי תפיסה. לכאורה האוגדה היא המקום האופטימלי שבו אפשר לקחת את המודיעין מהשטח, ולפורר באמצעותו את התפיסה המודיעינית האסטרטגית. הפיקוד לא חי את השטח באותה רזולוציה, ובטח לא חטיבת המחקר. לצערנו, ההתפכחות מהקונספציה לא קרתה באוגדת עזה של אוקטובר 2023".
"שאלה של התנהלות"
מודיעין נוסף שיכול היה להצביע על הכנות חמאס למבצע פשיטה רבתי הגיע לאוגדה מיחידה 414 של חיל הגנת הגבולות, הכפופה פיקודית לאוגדת עזה. שתיים מפלוגות היחידה הזו מאוישות בתצפיתניות, שיושבות בחמ"ל התצפית בנחל עוז ושולטות משם במצלמות הפזורות לאורך כל גדר הגבול. בחודשים שקדמו למתקפת הפתע ראו התצפיתניות הללו שורה של צעדים חשודים שמבצע חמאס, ואף דיווחו על כך.
עמית ירושלמי, תצפיתנית בבסיס נחל עוז שהשתחררה מצה"ל כחודש לפני פרוץ המלחמה, סיפרה בשבוע שעבר לוועדת החקירה האזרחית ל־7 באוקטובר, כיצד "שלוש פעמים ביום יצאה שיירה של טנדרים שנוסעים מנתיב העשרה לכרם שלום, כ־30 טנדרים שיש עליהם מחבלים חמושים עם מצלמות, דגלי חמאס ופלשתין שנוסעים 300 מטר מהגדר ועוצרים בכל עמדה... דיווחנו על כל דבר".
לדברי אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנפלה בנחל עוז, "התצפיתניות האלה ישבו, התריעו, כתבו מסמכים, כתבו מידעים, הקלידו במערכות - ואף אחד לא ניתח את המודיעין שהן אספו".
לדברי בכיר לשעבר במודיעין פיקוד הדרום, ההחלטה אם לשאוב את המידע המודיעיני שמפיקות התצפיתניות וכיצד להתייחס אליו, נתונה לשיקול דעתו של קמ"ן האוגדה. "זו שאלה של התנהלות ותרבות ארגונית", הוא אומר. "בסוף זה קשור למה כל דרג מבין שחשוב, במה כל דרג מתעסק ומה סדרי העדיפויות שלו. האם המודיעין מהתצפיתניות זה חלק מהשלם של התמונה המודיעינית? בוודאי. אבל יש כאלה שמתייחסים אליו בצורה חכמה, ויש כאלה שבצורה רדודה".
לעומת זאת, גורם אחר המעורה בנעשה בפיקוד הדרום טוען שהמידע שסיפקו התצפיתניות היה ידוע היטב לקמ"ן האוגדה ולמפקד האוגדה. לדבריו, לא היית צריך להיות תצפיתנית כדי לראות את שיירות הטנדרים נוסעות לאורך גדר המערכת מדי יום. "חמאס התחילו בטנדר אחד, אחרי זה הגיעו לעשרה, ואז ל־30 כל בוקר", אומר אותו גורם. "מפקד האוגדה ראה אותם בעיניים. חמאס פשוט שינו את המציאות בצד השני של הגדר, וכולם התרגלו לזה".
"התצפיתניות האלה ישבו, התריעו, כתבו מסמכים, כתבו מידעים, הקלידו במערכות", אמר השבוע אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנפלה בנחל עוז. "אף אחד לא ניתח את המודיעין שהן אספו"
גם במודיעין פיקוד הדרום טוענים שדיווחי התצפיתניות הגיעו אליהם ונידונו בהערכות המצב ברצינות רבה, אך לא הצביעו על שינוי בשגרה של חמאס ולכן לא הדליקו נורות אדומות. "המציאות הביטחונית בעזה היתה שחמאס יכול לעשות מה שהוא רוצה בצד שלו, כל עוד הוא נמצא במרחק מסוים מהגדר", אומר גורם המעורה בפרטים.
"מישהו ויתר"
ייתכן שאחת הסיבות לכך שאיש לא חיבר את שברי הפאזל המודיעיני לכדי תמונה מלאה, היתה האופן שבו חולקה האחריות לאיסוף וניתוח המודיעין ברצועת עזה בין גופי המודיעין השונים. חלוקה כזו נעשית בכל גזרה ונהוג להתאימה מעת לעת לשינויים בשטח. אבל לדברי גורמים שעימם שוחחנו, חלוקת הגזרות בעזה היתה מחודדת יותר לעומת גזרות אחרות, ויצרה הפרדה משמעותית בין הגופים השונים. "היה לי ברור שמשהו נופל בין הכיסאות", אומר גורם שהכיר את חלוקת האחריות המודיעינית בגזרה.
על פי אותה חלוקה, אוגדת עזה היתה אחראית למודיעין הנוגע למערכים ההתקפיים של חמאס באזור הגבול, ובתוך כך תחום הצליפה והנ"ט, פלוגות הנוח'בה, והחל מ־2021 גם תחום המרגמות. בפיקוד הדרום קיבלו אחריות מודיעינית לחקר המנהרות ההגנתיות, מערך הפיקוד והשליטה ומערך השיגור של חמאס (גם כאן היה כישלון עצום, שלא זיהה מבעוד מועד את ההכנות למטח האדיר ששיגר חמאס משטח הרצועה בבוקר המתקפה).
בפיקוד היו אחראיים גם לחקר בכירי הזרוע הצבאית של חמאס, ובתוך כך מוחמד דף ומרואן עיסא. בחטיבת המחקר של אמ"ן התמקדו במנהיגים המדיניים דוגמת יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה וסאלח אל־עארורי, ובמה שקרוי "הכוונה והתעצמות" של ארגון חמאס. שב"כ ניהל במקביל מעקב מודיעיני משלו על כל הדרגים בארגון. "וכל אחד מאיתנו נכשל בזיהוי בגזרתו", אומר גורם בפיקוד הדרום.
חלוקת הגזרות לא היתה רק נושאית, אלא גם גיאוגרפית. במסגרת זו, קיבלה האוגדה אחריות לכיסוי מודיעיני של המרחב בין קו הבתים הראשון בעזה לשטח ישראל. גורמים ששוחחו עם קמ"ן האוגדה, סא"ל א', עם כניסתו לתפקיד במאי 2023, המליצו לו להתפטר בשל כך מתפקידו.
"גם בלבנון, האוגדה שתופסת את קו הגבול מקבלת אחריות מקו הבתים הראשון ועד הגדר", מסביר קצין בכיר לשעבר, "אבל בלבנון יש ממד עומק שנותן לך מרחב בטיחות, לא כמו בעזה שהיא גזרה הרבה יותר צרה. קמ"ן אוגדת עזה אמור להתעסק בהתרעה לכל מה שמאיים על עוטף עזה. הוא צריך להגיד לכוחות שלו אם עומד להתרחש אירוע כלפי העוטף, והאיום הזה יכול להגיע גם מאחורי קו הבתים הראשון. אם אני לא חוקר את המרחב הזה, איך אדע להתריע?". בכיר לשעבר במודיעין פיקוד הדרום אומר כי "זה מצב ממש לא הגיוני".
גורם אחר שמכיר את אוגדת עזה היטב טוען כי בשנים האחרונות גם אפשרה האוגדה לכוחות חמאס להתקרב למרחב הגדר, ואיבדה למעשה את השליטה במה שכונה עד אז "הפרימטר".
"אחרי מבצע שומר החומות נוצרה תפיסה שחמאס מורתע, ובמקביל הושלמה הגדר הכפולה במכשול", הוא אומר. "במסגרת תפיסת ההגנה החדשה, ניתן דגש לכך שמרחב הפעילות המרכזי של האוגדה הוא המרחב שבין הגדרות, שנקרא בצה"ל 'ספארי'. הפעילות היזומה שלנו בתוך הרצועה, בפרימטר שמעבר לגדר, הצטמצמה משמעותית. מישהו ויתר על ההגנה במרחב הגדר".
נדמה כי ההמחשה הכי חזקה לכך היא שב־2018 נהרג על הגדר סמ"ר אביב לוי ז"ל, מפגיעה של צלף, וב־2021 נהרג על חומת הגבול סמ"ר בראל חדריה ז"ל, מירי אקדח. בתוך שלוש שנים התקרבו מחבלי חמאס כמה מאות מטרים, עד שנגעו בגדר המערכת כמעט בלי בעיה. דוגמה נוספת להפקרת מרחב הגדר התקבלה בחודשים שקדמו ל־7 באוקטובר, כאשר בחסות המהומות על הגדר הצמידו אנשי חמאס מטענים למכשול ההפרדה. רק בדיעבד הבינו באוגדה שהמחאות היו חלק מתרגיל הונאה, שאפשר לחמאס לבחון את התנהלות צה"ל לאורך קו המגע, ובהמשך, לאחר ההכרזה על סיום המהומות, לגרום לצה"ל להוריד כוננות בגזרה.
"הנחת היסוד"
סיבה נוספת לכך שלא התקבלה התרעה בפיקוד הדרום על פשיטת חמאס ב־7 באוקטובר, עשויה להיות קשורה לתמורות שחלו במבנה מודיעין הפיקוד.
יחידת המודיעין של פיקוד הדרום מחולקת לכמה ענפים. ענף השטח, למשל, אחראי לפענוח תצלומי אוויר, לאספקת עזרי מודיעין לכוחות ולחקר תוואי הקרקע בגזרה. ענף יעדים אחראי לאיסוף מידע מודיעיני על פעילי טרור ותשתיות טרור, ולהפוך אותם למטרות לתקיפה. ואולם, באופן מסורתי, הענף היוקרתי והחשוב ביותר במודיעין פיקוד הדרום היה ונותר ענף פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) - זה שאמון על חקר הפעילות של ארגוני הטרור עצמם.
עד לשנים האחרונות, בתוך ענף פח"ע פעל מדור שנקרא "מדור התרעה". תפקידם של אנשי המדור היה לקחת את כל המודיעין שנאסף בפיקוד ולייצר ממנו התרעות נקודתיות לפיגועים. "אלה אנשים שקמים בבוקר ומחפשים פיגוע של האויב - ירי לגדר, זריקת מטענים, חדירה", אומר בכיר לשעבר במודיעין פיקוד הדרום.
ב־2018, בתקופתו של תא"ל עמית סער כקמ"ן פיקוד הדרום (ב־7 באוקטובר כבר שימש סער ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומאז פרש בשל נסיבות אישיות), בוצע הליך סדור שקיבל את אישור אלוף הפיקוד וראש אמ"ן, לשינוי מבני של יחידת המודיעין בפיקוד הדרום. אחד השינויים היה החלפת שמו של מדור התרעה ל"מרכז המודיעין", שינוי שהוא יותר מאשר סמנטי: עד אז, מדור התרעה בפיקוד הדרום היה עסוק באיסוף מודיעין וגם במחקר שלו, מחקר שנועד בראש ובראשונה לזהות סטיות מהשגרה שיכולות להעיד על כוונה לביצוע פיגוע. בעקבות השינוי, איסוף המודיעין הועבר כולו לאוגדת עזה, וב"מרכז המודיעין" התמקדו רק באיתור חריגות, מתוך המודיעין שנאסף בידי האוגדה.
היו גורמים בפיקוד שהרגישו שהשינוי הזה היה מוגזם, "כי בתחום ההתרעה הכפילות נחוצה".
גורם שמכיר היטב את מודיעין פיקוד הדרום מוסיף: "רצועת עזה היא זירה מאוד דינמית. אם בצפון יש הבנה שחיזבאללה זה ארגון ריכוזי, שאצלו החלטות על פיגוע יתקבלו באופן מסודר ויש פחות מקום ליוזמות מקומיות, בעזה פועל אוסף של ארגונים, לא כולם נשלטים, ולכן הסיפור של התרעה מפני פיגוע מושרש.
"מה שלא היה מושרש זה הסיפור של מהלך מלחמתי, גדול ונועז. אני מתרשם שבפיקוד הדרום היתה דיכוטומיה חזקה מדי בין שגרה, כלומר התרעה לפיגועים נקודתיים, לבין מלחמה. המלחמה נתפסה על פי רוב כהחלטה יזומה שלנו ולא כמשהו שעשוי להיכפות עלינו ביוזמה של הצד השני. ב'מרכז המודיעין', שעסק בעיקר בהתרעה לפיגוע עד לכדי הסלמה מקומית בלבד, כנראה לא הבינו שמלחמה זה בכלל אפשרי. הם לא העסיקו את עצמם בשאלה באיזה אופן מלחמה כוללת עלולה לפרוץ. הנחת היסוד היתה שאנחנו נחליט מתי מתחילה מלחמה".
והיו בעיות נוספות במודיעין פיקוד הדרום בתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר. משיחות עם גורמים זוטרים במערך עולה כי הם התרשמו שאמ"ן והמטה הכללי "הזניחו את מודיעין פיקוד הדרום והביאו לשם את האנשים הפחות טובים, וגם פחות תקציבים. כולם חשבו שחמאס מורתע". גם לדברי גורם בכיר יותר בפיקוד, "אין ספק שעזה קיבלה פחות תשומת לב מודיעינית, גם במשאבים וגם ביכולות הכיסוי. עזה פחות עניינה את אמ"ן באופן מובהק. כולם התעסקו בחיזבאללה ובאיראן".
"אפילו לא התנהל ויכוח", אומר אחד ממי שנחשפו לחומרי המודיעין מהלילה שלפני המתקפה. "בצה"ל יש שלוש רמות של התרעה: התרעה, התארגנות ומידע התרעתי. באותו לילה אפילו לא דיברו על מידע התרעתי"
"יצרו ביחד קיר"
גורם נוסף מצביע על תופעה אחרת, שלדבריו היתה לה השפעה על איכות העבודה המודיעינית בפיקוד. "במודיעין פיקוד הדרום, באופן מסורתי, משרתת כמות גדולה מאוד יחסית של בני ישיבות", הוא אומר. "יש בזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד הם לרוב בעלי מוטיבציה גבוהה, אינטליגנטים וחרוצים.
"מצד שני, כבני ישיבות הם משרתים בתפקיד זמן קצר יחסית, ובהכללה הם מאוד קונפורמיסטים. לדעתי, בני הישיבות מגיעים דווקא לפיקוד הדרום כי זה בסיס פתוח, בניגוד לפיקוד צפון, למשל. כיוון שרובם כבר בעלי משפחות, השירות בפיקוד הדרום מאפשר להם לחזור הביתה למשפחה כמעט בכל יום".
ההחמצה המודיעינית לא קשורה רק לשינויים המבניים בפיקוד הדרום, אלא גם לתהליכים שעברו על אמ"ן - הגוף שמכשיר את אנשי המקצוע שמשרתים במודיעין הפיקוד והאוגדה, ושמעצב את תורת הלחימה בתחום המודיעין. כאמור, באופן פרדוקסלי, דווקא ה"הזרקה" של מודיעין רב לדרגי השטח באוגדה, הציפה אותם במודיעין טכנולוגי, שגרם להם להישען פחות ופחות על מה שראו עיניהם בשטח.
"מודיעין האוגדה מבוסס על מודיעין שטח, אבל קציני המודיעין באוגדה, שגדלו במערך של אמ"ן, התמכרו למודיעין הסיגינטי (מודיעין אותות שעליו אמונה 8200, א"א)", אומר איש מודיעין בצה"ל. "גם הם, לפיכך, התעלמו מדיווחי השטח של התצפיתניות וכולי. יש פה חיבור של כמה זרמי עומק שלא מאפיינים דווקא את פיקוד הדרום או את אוגדת עזה, אלא את מערך המודיעין כולו. הפרסונות שאיישו את תפקידי המודיעין בפיקוד ובאוגדה בשנים האחרונות ייצגו את הזרמים האלה בצורה הכי עמוקה".
"רצועת עזה היא זירה מאוד דינמית", מסביר גורם שמכיר היטב את מודיעין פיקוד הדרום. "אם בצפון יש הבנה שחיזבאללה זה ארגון ריכוזי, בעזה פועל אוסף של ארגונים ומה שלא היה מושרש זה הסיפור של מהלך מלחמתי, גדול ונועז"
הכוונה היא למיודענו אל"מ א', קצין המודיעין של הפיקוד, ולקמ"ן האוגדה סא"ל א', בוגר התוכנית היוקרתית "חבצלות", בנו של אישיות ביטחונית ומי שדחה את אזהרות הנגדת ו' מ־8200. כמה וכמה אנשים שעימם שוחחנו מחמיאים לרמת המקצועיות של שניהם, אך טוענים כי הם גם דעתנים במיוחד ומתקשים לקבל עמדות אחרות. "שניהם לא ספקנים מספיק", אומר איש מודיעין ותיק.
"ביחד הם יצרו קיר", מספר אדם שעבד עם שניהם. "הקאדר הזה היה מאוד בטוח בעצמו, עד כדי זחוח. אנשים כאלה מסוכנים במשימה הספציפית הזו של קציני מודיעין, כי יש להם נטייה להשתיק את הסביבה שלהם. בעיסוק ההתרעתי זה בדיוק הפוך ממה שאתה רוצה".
קמ"ן האוגדה, סא"ל א', אמור לסיים בקרוב את תפקידו, וכבר מונה לו מחליף. קמ"ן הפיקוד, אל"מ א', נכנס בשבועות הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה לחדרו של מפקדו, אלוף הפיקוד פינקלמן, והציע את התפטרותו. פינקלמן דחה אותה. זמן קצר אחר כך נתפס אותו א' כשהוא מנהל רומן עם קצינה תחת פיקודו, ועזב את התפקיד. הוא מכהן כעת כנציג צה"ל במערך הסייבר הלאומי.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל ממוקד בהשגת מטרות המלחמה, ובמקביל ממשיך ומתקדם בתהליך תחקור אירועי 7.10, בהתאם להערכת המצב והמאמצים המבצעיים".
itayilnai@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו