מי אתה "אבו עלי אקספרס"? ראיון ראשון אי פעם עם האדם שמאחורי אושיית הטלגרם

"חשיפת זהותי מסכנת אותי בסביבה שאני חי בה. אני נפגש מדי יום עם אוכלוסייה פלשתינית בירושלים המזרחית, בגדה המערבית ובתוך הקו הירוק, אבל אין להם מושג שאני – זה אני. אם הם יידעו את הזהות שלי, אם הם יגלו מי האדם שעומד מולם, זה יסכן אותי".

• • •

אתם עומדים לקרוא ראיון קצת שונה: ראיון אנונימי, או ליתר דיוק, ראיון עם אלטר־אגו. מושא הכתבה הזו לא ייחשף בשמו האמיתי או בכל פרט אישי אחר, ויזדהה אך ורק בתור הפרסונה האינטרנטית שלו. סביר להניח שגם אתם שמעתם על הפרסונה הזו. קוראים לה "אבו עלי אקספרס".

לפני שנתחיל, דרוש הסבר קצר: לפני עשר שנים הפציעה באינטרנט דמות אניגמטית, סודית, שאימצה לעצמה את הכינוי החביב "אבו עלי אקספרס". תוך ניצול מסך האנונימיות של הרשת, ותוך שהיא מתבססת על צלילה אל מעמקי הרשתות החברתיות של העולם הערבי, החלה "אבו עלי אקספרס" לשתף את הציבור הישראלי, בעברית, במידע מאיר עיניים על הנעשה בסביבתו הקרובה - המזרח התיכון.

זה הצליח מעבר למצופה. בשנה האחרונה, בין היתר "בזכות" המלחמה, הפך "אבו עלי אקספרס" לערוץ הטלגרם השני בגודלו בעברית, עם כ־420 אלף עוקבים (במקום הראשון: "חדשות מהשטח בטלגרם"). עוד עשרות אלפים עוקבים אחרי תוכני הערוץ בטלגרם באנגלית, וכן בחשבונות אינסטגרם וב־X. למעשה, "אבו עלי אקספרס" הוא היום ערוץ תקשורת לכל דבר ועניין, ועוד אחד שנהנה מפופולריות עצומה, כזה שמאות אלפים מחכים למוצא פיו כדי שיתווך עבורם את המציאות הכאוטית וההזויה שבה אנו חיים.

בעשרות הפוסטים הקצרים שהוא משתף מדי יום, המלווים לעיתים בפרשנות שמנוסחת בשפה פשוטה ונהירה, הפך אבו עלי לצלם הרנטגן של העולם הערבי. התכנים שלו מביאים לידי ביטוי לא רק את הצד המיליטנטי והפונדמנטליסטי של שכנינו, אלא גם את הפן הרך שלהם: גיבורי תרבות, סלנג, הומור פנימי וקשיי היומיום. כך, למשל, אבו עלי היה הראשון שהעלה לסדר היום את מחירן הנוסק של קופסאות הסיגריות ברצועת עזה בזמן המלחמה.

החדירה של אבו עלי לעומק החברה הערבית הותירה את עוקביו פעורי פה. מה שהחל עם כיסוי סנסציוני של פעילות דאעש בסוריה, בעיראק ובסיני, התרחב לסיקור מגובה הדשא של הנעשה בחברה הערבית בכללותה, והגיע לשיא בחדירה אינטימית אל השיח של תומכי חמאס וג'יהאד אסלאמי. בנקודות מסוימות היה נדמה שאבו עלי מעלה לאינטרנט, לעיני כל, תכנים שהמודיעין הישראלי עצמו לא מכיר.

גורמים שעימם שוחחנו מאששים את ההנחה הזו ומספרים שאפילו הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, מתייחס לפעמים לפרסומים של אבו עלי בטלגרם. "כבר יצא לי לשמוע כמה פעמים, בהערכות מצב, את הרצי אומר 'קראתי את זה אצל אבו עלי'", אומר אדם שנוכח בדיונים הרגישים ביותר בצה"ל.

למרות מעמדו והיוקרה שצבר בחוגים מסוימים, מפעיל הערוץ "אבו עלי אקספרס" מעולם לא נחשף באופן אישי. הוא נותר חידה. פרטים אישיים שלו, ובהם שמו הפרטי, מסתובבים אמנם ברשת, אבל הוא עצמו מעולם לא הודה שהם נכונים.

לפני כשבועיים החלטנו לערוך כתבת פרופיל, שתנסה לפצח את דמותו של "אבו עלי" ולהבין מי בדיוק עומד מאחוריה ומה מניע אותו. כשיצאנו לדרך ידענו מפרסומים קודמים שמדובר באיש מודיעין שעשה בעבר מילואים ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), ושלפני כמה שנים אף שרת למשך זמן קצר כיועץ לענייני תודעה בפיקוד דרום.

במסגרת התחקיר לכתבה שוחחנו עם גורמים רבים במתפ"ש, באמ"ן ובפיקוד דרום, וכן עם אנשים שמפעילים ערוצי תוכן של העולם הערבי באינטרנט, במטרה להתחקות אחר עקבותיו של אבו עלי. כל המרואיינים בתחקיר החמיאו לאבו עלי וטענו כי פועלו באינטרנט משקף עבודה יסודית של איסוף מודיעין גלוי, מה שקרוי בעגה הצבאית "אוסינט" (open source intelligence). הבודדים שהכירו את אבו עלי באופן אישי גם הוסיפו, שמדובר בבחור שנוטה לשחצנות ולאנטי־מערכתיות. זה לא גרם להם להעריך אותו פחות כאיש מודיעין.

אלא שגם יחידי הסגולה שידעו מי האדם שעומד מאחורי הערוץ "אבו עלי אקספרס", סירבו בתוקף לפזר את הערפל סביב זהותו. "אחי, הוא מעדיף להישאר מתחת לרדאר", הסביר אחד מהם. האתגר רק גרם לנו לשנס מותניים. ככל שהתקדמנו הצלחנו לברר לא מעט פרטים מעניינים וחדשים על אבו עלי. ואז הוא התקשר.

בשיחות הטלפון הראשונות עם אבו עלי, הוא הראה חששות מסוימים. פעם אחר פעם הדגיש שהוצאתו מן הצללים עלולה לסכן אותו, בגלל שלדבריו הוא נפגש באופן קבוע עם אוכלוסייה פלשתינית. לבסוף השתכנענו. בשיחות הבאות, כבר הפך אבו עלי לנינוח יותר. הוא גם הסכים, אפילו בהתלהבות, להעניק לנו ראיון ראשון אי פעם, בתנאי שייערך תחת כינויו ברשת. תוכלו להתרשם שבשיחה עימו דיבר באופן פתוח וכן, כל עוד השיחה לא גלשה למחוזות אישיים מדי.

עם זאת חשוב לציין כי מעטה המסתורין של אבו עלי לא רק מגן עליו, אלא גם משרת אותו. מעטפת הסודיות שבנה סביב דמותו - שממנה הוא מתפרנס היטב, כפי שתראו מייד - מעצימה אותה ועוטפת אותה בהילה מסתורית, שתורמת להצלחתה ברשת. ובכל זאת, מתוך הבנה לפוטנציאל הסיכון, החלטנו שלא לחשוף את זהותו המדויקת של אבו עלי ולהסתפק בראיון אנונימי - ראיון עם אלטר־אגו.

נאמר רק שמדובר באזרח ישראלי, יהודי בשנות ה־40 לחייו, אב לילדים ויזם בעל עסק פרטי, שמתגורר במרכז הארץ.

"חלק מהכוח שלנו"

"אני בדרך כלל אוהב לישון עד מאוחר בשבת", משחזר אבו עלי את בוקר 7 באוקטובר. "באותו יום, ברבע לשבע, קיבלתי צלצול מחבר ששומר שבת. הוא צלצל וניתק. כשראיתי את זה הבנתי שמשהו קורה. תפסתי את הטלפון וניסיתי להבין מה. נכנסתי לערוצים ערביים בטלגרם ואז ראיתי תמונות שלא האמנתי שאני רואה, שפשפתי את העיניים".

מול עיניו המשתאות של אבו עלי, על מסך הטלפון שלו, החלו לרצד אותם סרטונים שצילמו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי, שמאז כבר הפכו למוכרים. אבל מה שזעזע אותו יותר מכל היו התיעודים שזרמו מתוך רצועת עזה עצמה, שבהם הופיעו חטופים ישראלים. "ראיתי חטופים בתוך עזה הרבה־הרבה לפני שמישהו בתקשורת הישראלית, או ברשתות החברתיות בעברית, פרסם את זה", הוא אומר. "זכורה לי במיוחד אותה גברת מבוגרת שנוסעת בקלנועית, לאחר שנחטפה לרצועה (יפה אדר מקיבוץ נחל עוז, ששוחררה בינתיים - א"א)".

בהחלטה שהוא עדיין מתייסר עליה, בחר אבו עלי להמתין ולא להעלות בזמן אמת את הסרטונים לערוץ הפופולרי שלו. באופן שעשוי להישמע מפתיע, הסיבה לייסורים לא קשורה בלייקים. "לא רציתי להיות זה שמבשר לבני משפחה שהקרובים שלהם נמצאים בתוך רצועת עזה", הוא מסביר השבוע. "היום אני מכה על חטא שיש דברים שראיתי באותו בוקר ולא פרסמתי מייד, כי אז אולי הייתי מעיר אנשים יותר מוקדם ומצליח למנוע עוד חטיפות. החלק הזה של 7 באוקטובר עוד לא סגור אצלי".

גם בהמשך, ואף שהאינטרנט כבר התמלא בסרטוני זוועות מאותו יום, הקפיד אבו עלי שלא לפרסם תכנים רגישים בערוצים שלו. "לצערי אני בוגר 'קורס דאעש'", הוא אומר. "מאז 2015 והלאה ראיתי סרטונים של עריפות ראשים וירי מטווח אפס, כך שאני לא נרתע מסרטוני זוועה. אבל זה משהו אחר כשאתה רואה את בני עמך, את חיילי צה"ל, בסרטונים האלה. הלב נשבר כשאתה רואה את האכזריות כלפיהם. לכן נאטמתי ברמה האישית וגם לא ראיתי שום צורך להעלות תכנים כאלה בערוץ שלי, החלטה שאני עומד מאחוריה גם היום. אפשרתי לעוקבים שלי לצרוך חדשות, מבלי שהם יצטרכו לפצוע את הנפש שלהם. בעיניי, החוסן של האוכלוסייה בישראל הוא משהו שצריך לשמור עליו, כי הוא חלק מהכוח שלנו".

התשובה הזו של אבו עלי משקפת היטב את הגישה התקשורתית שלו: בערוצים שלו הוא מותח מעת לעת ביקורת על התקשורת הממסדית בישראל, שלדבריו מאמצת גישה שמהדהדת את הנרטיב הפלשתיני, זורעת בהלת יתר בציבור ומעודדת את הפילוג הפוליטי הפנימי.

"אני בדרך כלל אוהב לישון עד מאוחר בשבת", משחזר אבו עלי את בוקר 7 באוקטובר. "ברבע לשבע קיבלתי צלצול מחבר ששומר שבת. הבנתי שמשהו קורה. נכנסתי לערוצים ערביים בטלגרם ואז ראיתי תמונות שלא האמנתי שאני רואה"

כך, למשל, ביולי 2019, בתקופת בלוני התבערה ששוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל, מתח אבו עלי ביקורת נוקבת על חלק מכתבי הדרום בערוצי התקשורת הממסדית, שהפריזו לטענתו בתיאור השריפות שיצרו הבלונים. "כמביט מן הצד נראה כאילו התקשורת מפמפמת עצמה לדעת, וכל כתב רוצה להתעלות על קודמו בתיאור השריפות", כתב. הוא גם לא חשש לסמן באופן אישי את כתב הדרום הפופולרי של ערוץ 13 דאז, אלמוג בוקר: "הכתבה שנטעה בפלשתינים הכי הרבה תקווה השבוע היתה זו של הכתב הישראלי המועדף על מחלקת התודעה של חמאס, אלמוג בוקר".

במקרים אחרים, תקף אבו עלי כתבים צבאיים שהשתמשו בחומרים שהוא עצמו פרסם בערוצים שלו, מבלי לתת לו קרדיט ראוי בעיניו. אחד מהם הוא הכתב הצבאי של חדשות 12, ניר דבורי. "עיתונאים שנאלצים לקחת ממני חומרים מבלי לתת קרדיט, חוטאים למקצוע שלהם", אומר אבו עלי השבוע. "אם בנאדם עבד, וליקט ואסף - המינימום זה שתכבד אותו במתן קרדיט".

לדבריו, בתקופה האחרונה הוא מקפיד לשתול "סימן מים" על פרסומים שלו, כדי שערוצי תקשורת לא יוכלו להשתמש בהם מבלי לתת לו קרדיט. "אלא שגם זה לא תמיד עוזר", הוא מתלונן. "השיא היה כשאחד הערוצים הסתיר את סימן המים שלי עם דגל פלשתין".

לא רק אנשי תקשורת ספגו את נחת זרועו של אבו עלי, אלא גם פוליטיקאים. כך למשל היה בקיץ 2019 כאשר שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, התפטר מתפקידו, זמן קצר לאחר שנחשף מבצע של סיירת מטכ"ל בחאן יונס, אירוע שבו נהרג סא"ל מחמוד ח'יר א־דין ז"ל. "באמת לא יכולת לבחור תזמון אחר להתפטרות?", תהה אבו עלי בערוץ שלו, וקבע כי "חמאס הצליחה להפיל שר ביטחון מכהן".

המעמד שצבר אבו עלי לאורך השנים כמשפיען רשת, הפך אותו מדי פעם לכלי פוליטי בידי אחרים. כך למשל יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ציטט אותו כמה פעמים ברשתות החברתיות. אחת מהן היתה ב־20 בינואר 2023, לאחר תחילת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. אבו עלי העלה אז לרשת סרטון של מפגינים חוסמים את איילון עם הכיתוב "קשה היה למצוא ערוץ פלשתיני שלא פרסם את הסרטון הזה הערב".

"נכון", אומר אבו עלי. "יאיר נתניהו ציטט אותי כמה פעמים, אבל גם יאיר גולן ובן כספית. מה זה אומר? שאני קונצנזוס, ושאני נמצא בדיוק במקום שאני רוצה להימצא בו. המידע שלי יכול לשמש כל אחד במפה הפוליטית, כי אני מפרסם עובדות, ואני שמח שכל מנעד הפוליטיקה הישראלית יכולה להשתמש בערוץ שלי כמקור מידע. כשיש אירוע אני מדווח אותו, גם אם זה לא מסתדר עם הצד הפוליטי של הממשלה או של האופוזיציה. באופן כללי אני משתדל כמה שאני יכול להתרחק מהעולמות של הפוליטיקה. לתחושתי המפלט הזה מהפוליטיקה, זה משהו שאנשים מחפשים ולא מוצאים בכלי התקשורת בארץ".

"מאז 2015 והלאה ראיתי סרטונים של עריפות ראשים וירי מטווח אפס, כך שאני לא נרתע מסרטוני זוועה. אבל זה משהו אחר כשאתה רואה את בני עמך, את חיילי צה"ל, בסרטונים האלה. הלב נשבר. לכן לא ראיתי שום צורך להעלות תכנים כאלה בערוץ שלי, גם היום"

"חסך בהבנת הרשתות"

הביקורת של אבו עלי על התקשורת הישראלית מתיישבת היטב עם הרציונל שמאחורי הפיכתו לעיתונאי מהזן החדש. "זה הכל בזכות מורה טוב לערבית שהיה לי בכיתה ה'", הוא מחייך, ומספר שכנער החל לצרוך תקשורת ערבית בצורה ישירה, והתגייס באופן טבעי למערך המודיעין, שם שימש איש "אוסינט", בתקופה שבה צה"ל עדיין התבסס על מקורות גלויים כדי לאסוף מידע מודיעיני יקר־ערך על אויביה של ישראל (ב־2011, בזמן כהונתו של אביב כוכבי כראש אמ"ן, נסגרה יחידת "חצב" שעסקה באיסוף מודיעין גלוי. מאז התבסס אמ"ן יותר ויותר על מודיעין שנאסף באמצעים טכנולוגיים, תוך הזנחת איסוף המודיעין הגלוי. לאחר 7 באוקטובר נפתחה היחידה מחדש). "התחלתי לחקור את העולם הערבי בשירות הצבאי הסדיר ואחר כך במילואים", הוא מסכים לומר, מבלי לפרט באיזו יחידה שירת. "הייתי איש מודיעין בתחום הערבית במגוון תפקידים".

לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד בשוק הפרטי, בתחום שכלל לא קשור לשפה הערבית, אבל באמצע העשור הקודם פצח בתחביב חדש, שבמהרה יתפוס נתח מרכזי בחייו. "באותה תקופה ראיתי שהסיקור של העולם הערבי בתקשורת הישראלית פשוט גרוע ורחוק מהמציאות", הוא מספר. "היו אז רק קומץ של כתבים לענייני ערבים, שדרך הפריזמה שלהם, אתה כישראלי היית רואה את כל מה שקורה במזרח התיכון. הבעיה היתה שאותם כתבים התבססו בעיקר על ערוצי התקשורת הממלכתיים של מדינות ערב, שהיו מגויסים לטובת המשטרים הטוטליטריים ולא תמיד שידרו את המציאות".

באותה תקופה החלו לפרוח הרשתות החברתיות, ואבו עלי צלל לתוכן כמוצא שלל רב. "העולם הזה נתן לי גישה להמון מקורות מידע", הוא מסביר. "בעצם הרשתות החברתיות בערבית הפכו את הקערה על פיה, בכך שנתנו כוח להמונים. 'האביב הערבי' נתן את הביטוי הכי חזק לדבר הזה, כי הרשתות החברתיות הן שהפילו כמה וכמה משטרים במזרח התיכון, שעד אז החזיקו מעמד עשרות שנים. אי אפשר לדבר היום על המזרח התיכון מבלי לראות את האנשים דרך הרשתות החברתיות. שם אתה רואה את האינטרסים שלהם, את המטרות שלהם ואת השפה שלהם. לצערי יש היום חסך מאוד גדול בהבנת הרשתות החברתיות במערכת הביטחון הישראלית. אני מרגיש רע כשאני מביא מידע, שלמערכת הביטחון אין. זה לא אמור להיות ככה, אלא הפוך".

ב־2014 הוא החל לכתוב באתר החדשות "רוטר" תחת השם אבו עלי - "השם היה סתם הבלחה של רגע, בלי הרבה מחשבה מאחוריו" - ובהמשך גם פתח עמוד פייסבוק תחת אותו שם, שצבר פופולריות מסוימת. "הייתי כותב שם הרבה על דאעש", הוא מספר. "הם עשו לי בית ספר גדול בעולמות התקשורת. מהחקר של דאעש למדתי הרבה על איך עובד ארגון טרור שמתמחה באופן מדהים בעולם של שיווק, שזו בעיניי הסיבה המרכזית להצלחה שלו".

תוכני דאעש ששיתף כנראה לא התאימו לפייסבוק, וב־2017 העמוד שלו הוסר מהאפליקציה. "העיפו אותי בלי להסביר למה", אומר אבו עלי. בלית ברירה נכנס ב־2017 לטלגרם, מתחרה של פייסבוק שהיתה אז בתחילת דרכה, ומאופיינת בגישה מכילה הרבה יותר לתכנים. זו גם היתה הפלטפורמה שבה פרח. "בגלל שטלגרם היא בעצם שירות מהיר של ידיעות חדשותיות, הוספתי לשם שלי את המילה 'אקספרס'", הוא אומר. "זה גם הסתדר טוב עם רשת המשלוחים הסינית שצברה אז תאוצה. השאר היסטוריה".

אבו עלי תקף כתבים צבאיים שהשתמשו בחומרים שהוא עצמו פרסם בערוצים שלו, מבלי לתת לו קרדיט ראוי בעיניו. אחד מהם הוא הכתב הצבאי של חדשות 12, ניר דבורי. "עיתונאים שנאלצים לקחת ממני חומרים מבלי לתת קרדיט, חוטאים למקצוע"

והיסטריה. תחת המיתוג והפלטפורמה החדשים, ותוך שהוא חושף עוד ועוד פרסומים עיתונאיים ראשוניים שזכו לכתבות המשך בתקשורת הממסדית - בעברית, באנגלית ואפילו בערבית - צבר אבו עלי תאוצה והשפעה. במבצע "שומר החומות" גדל הערוץ שלו בכ־33 אחוזים בכמות העוקבים, והסרטונים שלו הגיעו ל־6.7 מיליון צפיות ביום. את המלחמה הנוכחית החל עם 140 אלף עוקבים בטלגרם, שהפכו בעקבותיה ליותר מ־420 אלף.

תסביר את ההצלחה שלך.

"קודם כל אני חרוץ. אני קורא מדי יום לפחות עשרת אלפים דיווחים ברשתות החברתיות, וזה משהו שאני עושה במשמרות כפולות עם עצמי, כבר עשר שנים".

איך אתה שומר על אמינות בסביבה רווית פייק ניוז?

"זו שאלת מיליון הדולר, כי האמינות מאוד חשובה לי, ומצד שני בתקשורת הערבית וברשתות החברתיות בערבית, יש טונות של פייק. החוכמה הגדולה היא לזהות את הפייקים האלה, ולא ליפול בפח".

את רמת האמינות שצבר, מדגים אבו עלי באמצעות סיפור: "בזמנו נכנסתי מאוד לכל העולמות של דאעש סיני. הגעתי לכל מיני תתי־קבוצות, שכאשר טלגרם עצמה היתה מוחקת אותן, החברים בקבוצה היו קוראים ליוזר שלי להצטרף לקבוצה החדשה שהם פתחו במקומה. פעם אחת דיווחתי, על בסיס אחת הקבוצות האלה, על בחור עזתי שהצטרף לדאעש, עבר מעזה לסיני, ונהרג בתקיפה. אחד העיתונאים העזתים העלה את הדיווח שלי, ובתגובות כתב לו אחד מבני המשפחה של אותו עזתי שנהרג: 'זה בן דוד שלי, הוא לא נהרג'. ענה לו העיתונאי שאם זה מופיע אצל אבו עלי, זו אמת. ואכן, יומיים אחרי זה דאעש הוציאו הודעה רשמית על כך שאותו פעיל נהרג".

אתה נהנה מהעבודה?

"בטח, זה מדליק אותי. אני אוהב לעמוד כמו זבוב על הקיר ולראות דיון ברשת בין שני ערבים סורים לגבי בשאר אל־אסד, למשל, ומה הסלנג שלהם. אני חושב שזו דרך טובה ללמוד על ההוויה של האנשים שסובבים אותנו ולהבין אותם לעומק, מה שמאוד חסר בתרבות המערבית, שמנותקת מהג'ונגל שהיא חיה בו. אם בשירות הצבאי הייתי צריך לדווח על מה שמעניין את המפקדים שלי, היום אני מדווח את מה שמעניין אותי. זה מה שאתה קורא היום ב'אבו עלי אקספרס', ואני שמח שיש הרבה אנשים שגם מוצאים את זה מעניין".

אחרי מי אתה בעצמך עוקב ברשת?

"יוסיין בולט ואילון מאסק. התחלתי לעקוב אחריהם בטוויטר. אלה שני אנשים שאני מעריץ, על היוזמה והתעוזה שלהם, על זה שהם נוגעים בשמיים. אני עוקב אחריהם ומתמוגג".

"שמיכה חמימה"

מסקירת הפרסומים שלו לאחרונה, ניתן להתרשם שפרט לגולשים פרטיים, אבו עלי עוקב בעיקר אחר ערוצים של רשתות תקשורת ערביות כמו אל־מנאר (לבנון), אל־ג'זירה (קטאר), אל־מסירה (תימן), שיהאב (סוכנות הידיעות של חמאס), אל־קאהירה ניוז (מצרים), א־שרק אל־אווסאט (סעודיה) ועוד ועוד ועוד.

לדברי אנשים שעימם שוחחנו, הרשת שטווה אבו עלי לא רק רחבה ועמוקה, אלא גם פועלת בקצב שיא. "הוא מאוד מהיר ויש לו יכולת פנומנלית לעבד מידע ולהעלות אותו מייד לרשת", אומר איש מודיעין אחד. "לא פעם תשמע אנשים במודיעין בצה"ל אומרים 'עוד פעם זה התפרסם ראשון אצל אבו עלי'".

מעבר לאיסוף מידע ברשתות החברתיות, אבו עלי גם נפגש פנים אל פנים עם גורמים ערביים, כדי לחוש מהם את השטח. אלו, כאמור, לא תמיד יודעים את זהותו האמיתית. "אני פשוט איש שיחה", הוא מסביר את בסיס הקשר שלו למקורות אנושיים. "לאנשים קל לשוחח איתי והם נפתחים בפניי".

בתחילת דרכו, העבודה כאבו עלי היתה רק עיסוק צדדי, שגזל כמה שעות ביום. מתחילת המלחמה, היא כבר הפכה למשרה מלאה. "בימים שבהם קצב האירועים עולה אני לא עוצר, ומאז 7 באוקטובר לא לקחתי יום חופש", הוא אומר.

אתה מתפרנס מזה?

"בשנים האחרונות לא יכולתי להתפרנס רק מזה, וזה נותר בגדר תחביב שאני משקיע בו כמה שעות ביום. בחודשים האחרונים אני כבר מתפרנס רק מזה, באופן מלא".

"הייתי כותב הרבה על דאעש. הם עשו לי בית ספר גדול בעולמות התקשורת. מהחקר של דאעש למדתי הרבה על איך עובד ארגון טרור שמתמחה באופן מדהים בעולם של שיווק, שזו בעיניי הסיבה המרכזית להצלחה שלו"

אבו עלי מסרב להרחיב על הפן הכלכלי של הערוץ שלו, אך אין ספק שהוא מרוויח ממנו לא מעט כסף. בחודשים האחרונים הוא החל להעלות בערוצים שלו תוכן שיווקי, מה שלא מנע מהם לגדול אקספוננציאלית בזמן המלחמה. בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר "גיקטיים" מופיעה טבלה המסכמת את התשלום שדורש אבו עלי עבור תוכן ממומן: 1,690 שקלים עבור מודעה בודדת, ו־11 אלף שקלים עבור חבילה של עשר מודעות. אבו עלי הוא גם הערוץ שמציג הכי הרבה תוכן שיווקי לגולשיו, מקרב הערוצים הפופולריים בטלגרם – כ־80 מודעות בחודש. חישוב זריז מגלה שהערוץ יכול להניב לבעליו הכנסה חודשית של כ־90 אלף שקלים.

לא קשה לך להתהלך בינינו כאחד האדם, מבלי שאיש יודע שלמעשה אתה אחד האנשים הכי משפיעים היום באינטרנט בישראל?

"לפעמים כן. אבל מעבר לרצון שלי לשמור על עצמי מול האוכלוסייה הפלשתינית שאני נפגש איתה, קוסמת לי השמיכה החמימה של האנונימיות שמכסה אותי, ומאפשרת לי לשמור על החיים הפרטיים שלי".

"חוזה בלתי כתוב"

את שירות המילואים שלו עשה אבו עלי במתפ"ש, שם שימש איש מודיעין. "הוא דמות שנויה במחלוקת", אומר אדם שמכיר אותו משם. "הוא מאוד בקיא בזירה הפלשתינית, בדגש על הזירה העזתית, אבל יש לו קושי להשתלב במערכות גדולות, וצה"ל זו מערכת גדולה. מעבר לכך הוא כתב בערוצים שלו ביקורת על מערכת הביטחון וקצינים בצה"ל, בזמן שהוא בעצמו איש מילואים".

באוגוסט 2021 התפרסמה בעיתון "הארץ" כתבה שטענה כי אבו עלי גם הועסק בשכר כיועץ לענייני תודעה בפיקוד דרום, בשנים 2021-2019. בעקבות כך החלו להישמע טענות שצה"ל משתמש לא רק בשירותי הייעוץ של אבו עלי, אלא גם בפלטפורמות האינטרנטיות שלו, כדי להפעיל מבצעי תודעה על האוכלוסייה הפלשתינית בעזה.

בדובר צה"ל מכחישים גם היום נמרצות את הטענות הללו. אבו עלי טוען בשיחה איתו שכל התכנים העולים בערוץ שלו הם אך ורק שלו, וכי מאז ומעולם אין השפעה של גורמי חוץ עליהם. לדבריו הוא הודף מדי יום ניסיונות רבים להשפיע על תוכני הערוץ מצד אינספור גורמים. "זה החוזה הבלתי כתוב שלי עם העוקבים", הוא אומר, ומדגיש שתכנים חיצוניים מופיעים בערוץ שלו רק תחת הכותרת "תוכן ממומן".

כמי שמכיר את המערכת מבפנים, לאבו עלי יש ביקורת רבה על תחום המודיעין בצה"ל. "הפירמידה במערכות המודיעין שלנו התהפכה", הוא אומר. "פעם הבסיס של פירמידת המודיעין היה דוברי ערבית. היום, החליפו אותם אלגוריתמים. בעיניי זה חלק מהסיבה שבגללה פספסנו את 7 באוקטובר. ברגע שאין לך מישהו שחש את השטח ומרגיש לאן נושבת הרוח, אתה חוטא למקצוע.

מערכות המודיעין התמכרו לתחכום ולטכנולוגיה. לא שזה פסול, אבל אי אפשר להסתמך רק על זה. אבל אם מישהו עושה בצה"ל הערכות מצב מודיעיניות מבלי להתייחס לרשתות החברתיות, הוא חוטא לתפקידו".

בתור מי שכן עוקב מקרוב אחר הרשתות, הופתעת ממתקפת הפתע של חמאס?

"הופתעתי מהעוצמה של האירוע, בהחלט. אני כן העברתי בערוץ שלי הרבה פעמים סרטונים מהאימונים שחמאס עשו לקראת 7 באוקטובר, וציטטתי את הקריאות שלהם נגדנו. אבל עם כל הכבוד, מידע על היום והשעה שבהם תפרוץ מלחמה לא מופיע ברשת. זו התרעה שצריכה להתקבל במערכות המודיעיניות, שלי אין גישה אליהן".

ובכל זאת, היתה לך תחושה שמשהו עומד לקרות?

"אחרי מבצע 'שומר החומות' יכולתי לראות בברור את שינוי התפיסה אצל הפלשתינים, בכל מה שנוגע לחיבור בין הזירות. כבר ב־2017 קראתי לזה 'המשולש של קאסם סולימאני', שידע מה הוא רוצה לעשות - לחבר בין הזירות השונות כנגד ישראל, מתוך ראייה מפוכחת של המציאות. אבל להגיד לך שצפיתי שחמאס תצא למתקפה עם 3,000 איש בעוצמה כזו? את זה לא ראיתי בא".

אתה מבין מה היה האינטרס של חמאס לצאת למתקפה?

"אני תמיד נוהג לומר בערוץ שלי שכסף מנצח אידיאולוגיה. אחרי 7 באוקטובר אמרו לי 'טעית לאורך כל הדרך. כסף לא מנצח אידיאולוגיה. לא הצלחנו להשתיק את חמאס עם כסף'. היום אני מבין שחמאס עשתה משהו אחר. היא לקחה את הכסף, ורתמה אותו לאידיאולוגיה שלו, שבשנים האחרונות הפכה להרבה יותר קיצונית והרבה יותר קרובה לזו של דאעש. זה שינוי תפיסתי מטורף. אפילו האחיין של סינוואר, בכבודו ובעצמו, הצטרף לדאעש. בחמאס אמרו 'אנחנו ניקח את הכסף בשביל לקדם את האידיאולוגיה שלנו', ובקטע הזה הצליחו לעבוד עלינו, ואני מודה - הצליחו לעבוד גם עלי.

"יחד עם זאת, גם אחרי כמעט שנה של לחימה, הסעודים, בחריין ואיחוד האמירויות לא פונות נגד ישראל, ולדעתי זה קורה בגלל כסף ואינטרסים. עשרות שנים המדינות האלה היו אויבות שלנו, ועדיין, כשכל העולם הערבי יוצא נגד ישראל בגלל המלחמה, הן לא ביטלו את הסכמי הנורמליזציה ונותרו לצידה של ישראל. זו בעיניי ההוכחה המושלמת לכך שכסף כן יכול לנצח אידיאולוגיה. זה גם גורם לי להסתכל קדימה ולהבין שעל בסיס אינטרסים משותפים, ישראל תוכל לבסס סביבה נוחה עבורה בעשורים הקרובים".

מה המטרה של סינוואר כרגע, והאם הוא יחזיר את כל החטופים?

"המטרה של סינוואר כרגע זה שרידות. הוא רוצה לשרוד בעצמו, ורוצה ששלטון חמאס ישרוד. אם הוא ישחרר את החטופים יחסלו אותו ואת חמאס, וכרגע מה ששומר אותו במשחק זה למעשה החטופים. לכן בכל עסקה שחמאס הסכימה לה, התנאי שלה זה הפסקת הלחימה. הם אומרים בוא נגיד 'פוס', כי מהמצב הנוכחי שלהם הם עוד יכולים לקום. חמאס מסתכלת עשרות שנים קדימה ואומרת 'אם ישראל תצא מעזה עכשיו, אני אצליח להשתקם. אני הרעדתי את הישות הציונית, גם מדינות כמו בריטניה מדברות על מדינה פלשתינית, ומבחינתי זה הישג עצום. אני מהנקודה הזו יודעת להמשיך, אבל קודם בואו נעצור את המלחמה'. המטרה של חמאס היא לסיים את הלחימה כל עוד עדיין יש לה יכולת לקום על הרגליים".

"יודע להעריך אותם"

כמי שכבר שנים עוקב אחרי גולשים עזתים, לאבו עלי יש יכולת לחוש את הרוח הנושבת מתושבי הרצועה. "האוכלוסייה בעזה מרוסקת", הוא אומר. "אני חי את השפה שלהם, את הבדיחות, אני יודע מתי עצוב להם ומתי שמח. אני אוהב גם לקרוא את תגובות הגולשים לפוסטים של משפיעני רשת עזתים. שם אתה רואה את ההתבטאויות, את הלשון, ואתה רואה שהם שבורים ולא מהיום.

"ראיתי כבר אחרי חודשיים של מלחמה איך כל השמחה שהיתה לעזתים על 7 באוקטובר התהפכה בבת אחת, ואיך הם מבכים את היום הזה ומתחרטים עליו בגלל הסבל שהוא הטיל עליהם. הם מספרים שקר להם בחורף, שחם להם בקיץ, שכבר חודש הם לא חפפו שיער כי אין להשיג שמפו. ואתה באמת רואה שהגברים בעזה מסתפרים 'על הסכין', כדי שלא יצטרכו לחפוף שיער. אז אני אומר לך שהאוכלוסייה בעזה מרוסקת. מה שמחזיק את האירוע זו העקשנות של הדרג הבכיר בחמאס, שלא אכפת לו להילחם עד העזתי האחרון".

"ראיתי כבר אחרי חודשיים של מלחמה איך כל השמחה שהיתה לעזתים על 7 באוקטובר התהפכה בבת אחת, ואיך הם מבכים את היום הזה ומתחרטים עליו בגלל הסבל שהוא הטיל עליהם. מה שמחזיק את האירוע זו העקשנות של הדרג הבכיר בחמאס"

אם הם כאלה שבורים, האם אנחנו באמת כפסע מהניצחון המוחלט?

"לאו דווקא. כרגע תנועת חמאס עדיין מטילה את חיתתה על האוכלוסייה האזרחית בעזה. העזתים עדיין מפחדים, כמו בכל משטר טוטליטרי, לצאת נגד המשטר. אם בתחילת הדרך היו הפגנות נגד חמאס ברחובות, הן נעלמו. חמאס עדיין מחזיקה עשרות אלפי נושאי נשק ברצועה, והם משמרים את שלטונו. האוכלוסייה בעזה מבינה את זה, ולכן היא לא עושה הפיכה כמו שהיינו מקווים. לא משם תבוא הישועה".

מה התחושות שאתה מקבל מערביי ישראל ברשתות החברתיות?

"בתחילת המערכה הרבה אנשים הופתעו לטובה מזה שערביי ישראל לא הצטרפו לחמאס, כמו שהיה במבצע 'שומר החומות'. מה שעומד לדעתי מאחורי הדבר הזה, זו האכיפה הנוקשה של רשויות המדינה נגד ערביי ישראל לאחר המבצע. מי שצייץ ברשתות החברתיות נעצר מייד, וזה היה אחד הדברים שבלמו את ההתפרצות בקרב ערביי ישראל באוקטובר 2023. מעבר לזה, האירועים באותו יום פגעו גם בהם. היו בדרום בדואים שנחטפו ונרצחו, ובהיבט הזה חמאס עשתה טעות פטאלית - ברגע שהיא פגעה באוכלוסייה בדואית היא חצתה איזה חיץ, שהציב אותה מהעבר השני של המתרס ביחס לערביי ישראל. גם זה היה גורם שבלם את הגלישה. עם זאת, לאחרונה אני מתחיל לראות יותר ויותר הפגנות בקרב ערביי ישראל, אמנם קטנות, אבל הן נוכחות. לדעתי זו התחלה של תהליך שעוד יכול להתפתח".

שאלה מוזרה - אתה אוהב ערבים?

"אתה יודע מה? כן. אני אוהב את מושא המחקר שלי. אני יודע להעריך אותם, אני מבין את המניעים שלהם. אני למשל מאוד מעריך את היכולות הרטוריות של נסראללה. אני נכנס לנימי המילים שהוא בוחר, לצורה שבה הוא מבטא את המסרים שלו, למימיקות שלו. אני נהנה לשמוע אותו. לא תראה אותי מרותק לסרטונים שהם מעל לשלוש דקות, אבל כשיש שעה וחצי נאום נסראללה הבית משתתק, ואני יושב מול המסך ומאזין".

"אני נוהג לומר שכסף מנצח אידיאולוגיה. אחרי 7 באוקטובר אמרו לי 'טעית, לא הצלחנו להשתיק את חמאס עם כסף'. היום אני מבין שחמאס לקחה את הכסף, ורתמה אותו לאידיאולוגיה שלה, שבשנים האחרונות הפכה להרבה יותר קרובה לזו של דאעש"

מה בעיקר אנחנו לא מבינים בנוגע לערבים?

"יש לקות מאוד גדולה אצל רוב האוכלוסייה הישראלית, בהבנת איך אנחנו נתפסים בעיני הערבים והפרסים במזרח התיכון. איזו ישות זרה אנחנו נראים בעיניהם, איך הם מתארים אותנו. למשל, לא עובר יום שבו בתקשורת הפלשתינית אתה כיהודי לא מכונה אנס, שאונס את האדמות הפלשתיניות ואת העם הפלשתיני. זה משולב אצלם בשפה היומיומית עשרות שנים. אתה לא מבין את העוצמה של זה, עד שאתה מקבל גונג בראש ב־7 באוקטובר, ומבין שהאונס אצלם הוא חלק מכלי הלחימה.

"אני חושב שלנצח נחיה על החרב. גם בעוד מאה שנה מהיום לא יהיה שלום עם הפלשתינים. נוכל להגיע לאינטרסים משותפים עם מדינות הנורמליזציה, אבל עם הפלשתינים אין לנו אינטרסים משותפים, כי הם רואים בנו כובש זר. מבחינתי זו הנחת היסוד".

itayilnai@gmail.com