תעשיית האנטי־אייג'ינג מגלגלת כיום, לפי חלק מההערכות, בין 40 ל־60 מיליארד דולר, ועד שנת 2027 צפויה לגלגל יותר מ־90 מיליארד דולר בשנה. המותרות שהביאה איתה הקִדמה גורמים לחלק ניכר מהאנושות לחיות היטב, ורבים האנשים שרוצים להאריך את חייהם עוד ועוד, בבריאות טובה ככל האפשר.
אלא שמספר פחוּת של אנשים מוכנים לעשות באמת את מה שצריך כדי לזכות בחיים ארוכים ובריאים, ובמילים אחרות - לאמץ הרגלי חיים בריאים ולשלב בחיינו אתגרים פיזיולוגיים, שישמשו סטרס מבוקר שעשוי לשפר את החוסן שלנו.
"ככל שנחשוף את עצמנו לסטרס כזה - קור, חום, פעילות גופנית, צום לסירוגין - נאתגר את הגוף שלנו. לא חייבים לעשות רק דבר אחד, כי בסוף לכל הפעולות הקטנות שאנחנו עושים יש אפקט מצטבר", מסביר פרופ' יובל חלד, פרופסור לפיזיולוגיה אינטגרטיבית ולפיזיולוגיה של המאמץ, אשר שימש גם הפיזיולוג הראשי של צה"ל, וכיום הוא איש אקדמיה, מרצה, יועץ וסופר. לפני כמה חודשים יצא לאור ספרו "מדע ההורמזיס - בריאות מחוץ לאזור הנוחות", או במילים אחרות - איך לשלב בחיינו סטרס בריא.
"יש לנו אמצעים טבעיים כדי להאריך את תוחלת החיים: פעילות גופנית סדירה, מזון בריא, שינה מספקת, חיי חברה, מנוחה והימנעות מסטרס כרוני ככל הניתן. על פניו זה טריוויאלי, אלא שבני האדם קצת התבלבלו באופן שבו הם חיים - עם הרבה יושבנות, סטרס, מזון ומעט שינה", אומר חלד.
בכמה אפשר להאריך את תוחלת החיים באמצעים טבעיים בלבד?
"המחקר מראה שאם נהיה מודעים להרגלי חיים בריאים מגיל צעיר, נוכל להאריך את תוחלת החיים שלנו ב־15-10 שנים. אבל במקום זאת, רוב האנשים פשוט מקצרים לעצמם את תוחלת החיים והבריאות. אנחנו לא מממשים את הפוטנציאל שעומד לרשותנו.
"בממוצע אנחנו חיים יותר מכפי שחיינו בעבר, אבל התמונה קצת יותר מורכבת. כשמסתכלים על עקומת תוחלת החיים הממוצעת - היא עלתה בערך פי שניים במאה השנים האחרונות, בעיקר משום שפחות אנשים מתים צעירים, ובלידה. אבל כשמנכים אירועים שתלויים ברפואה המצוינת שלנו - מניעת זיהומים, אנטיביוטיקה, ניתוחים מתקדמים - יוצא שתוחלת החיים שלנו לא ממש השתפרה. במניעה של מחלות הזקנה לא ממש התקדמנו.
"גם אם ראינו עדויות לאנשים שנפטרו בגיל מתקדם מאוד, ככל הנראה היה מדובר במקרה. ז'אן לואיז קלמן, השיאנית העולמית כיום, נפטרה בגיל 122 ב־1997 בפריז, אבל מתברר שאי אפשר ללמוד ממנה יותר מדי. לאורך חייה היא שתתה משקאות חריפים, עישנה ולא עשתה שום דבר מיוחד מבחינת תזונה ופעילות גופנית. לאנשים שחיים מעל גיל 100, 'סנטנריאנס', יש מרכיב גנטי חזק. מובן שגם הסביבה תורמת לאריכות ימים, כפי שאנחנו רואים לא אחת באזורים הכחולים, שבהם תוחלת החיים גבוהה מהממוצע".
חלד סבור כי אף שהזקנה אינה מוכרת כיום כמחלה, רצוי שנתייחס אליה ככזאת, משום שבפועל היא גורם הסיכון הגדול ביותר לתחלואה ולמוות. "המחלות שהורגות אותנו בגילים מבוגרים נגרמות מכך שהגוף שלנו מאבד מהרזרבות שלו ומהיכולת לשמור על סביבה פנימית מאוזנת, בגלל שחיקת הדנ"א והתקצרות הטלומרים, תשישות תאי הגזע ותהליכים נוספים.
"עם השנים נוצר מעין שטח הפקר, אין לנו יותר כוחות מילואים טובים ומאומנים בתאים שלנו. הטעות שעושה הרפואה המודרנית היא בהיותה ריאקטיבית ולא פרו־אקטיבית. אנחנו מטפלים במחלות, ולא מרפאים אותן.
"יש כבר הוכחה לכך שביולוגית אנחנו יכולים להגיע לגיל 122. ובאותה נשימה, יש בארה"ב כמה מדינות שבהן תוחלת החיים יורדת, עוד לפני הקורונה, כתוצאה מהרגלי חיים שאינם בריאים. הציפייה היא שגם מי שימות בגיל 80, יחיה מתוך זה כמה שיותר שנים בריאות".
הכתבה המלאה - בסוף השבוע בגיליון נרחב ומיוחד של מגזין "שישבת" ובאתר "ישראל היום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו