הצהובה הטובה

זוהי עונת המרתונים. ממבט בחלון הבית נדמה שכל העיר עסוקה באימונים לקראת זה הגדול שיתקיים ב־26 בחודש בתל אביב וחלון המחשב נמלא בעצות תזונאים מה כדאי לאכול לפני, אחרי ותוך כדי. בדברי ימי הריצה הבננה היא כוכבת גדולה. 

הטעם, הנוחות שבאכילה, האשלגן והמינרלים, האנרגיה הזמינה, כל מה שהפך אותה לפרי גן עדן במסורות השונות הוא שמקדש אותה עכשיו בתרבות הספורט. נפגשנו עם ד"ר יאיר ישראלי, אחד מגדולי חוקרי הבננות בעולם, לדבר על הפרי העתיק שמוצאו בדרום אסיה - אינדונזיה, מלזיה והודו - שכנראה בוית לראשונה בפפואה ניו גיני וסוחרים ערבים הם שהביאו אותו, החל מ־600 לספירה, לכיוון אגן הים התיכון ועד ספרד. הבננות נקלטו היטב אבל לא היו גידול חקלאי משמעותי, ועד היום לעיתים נדירות ניתן למצוא אצלנו שיחי בננה עתיקים, זכר לנדודיו הראשונים של הפרי שציפתו המתוקה היא מאכל תאווה. 

הפרי הפאלי הזה, שהצורה שלו סידרה לו תפקידים ראשיים בבדיחות ובסרטים, לא באמת יודע מה זה סקס. הנקודות הקטנטנות שבאמצעו הן שרידי ביצים מנוונות שנושאות זיכרון רחוק מזני הבר, שבהם אפשר למצוא זרעים גדולים. רק הפרחים הנקביים מבשילים לפרי ויש איזה עצב בסיפור חייה של האמא, ככה מכנים את הצמח העשבוני הנותן פרי פעם אחת ומת. ברגע קטיף האשכול האמא מסיימת את חייה, אבל משאירה אחריה נצר: חלק תת־קרקעי שנקרא קנה שורש והוא היורש שלה. ככה, וחוזר חלילה. חיים־מוות־חיים. בלי סבתות ובלי נכדים ואחת ל־8-10 שנים מחליפים מטעים. 

יש כמה גרסאות למקור שמה של הבננה. אבל ד"ר ישראלי מצדד בסבורים שהוא מגיע מהודו העתיקה, וממנה נדד לערבית שבה פירוש המילה בנאן הוא קצות אצבעות. שסוחרים פורטוגלים הם שהביאו לאירופה במאה ה־16 את הפרי ואת השם. 

ד"ר ישראלי נולד ב־38' בקיבוץ קריית ענבים והגיע לעין גב במסגרת גרעין נחל, בימים שהקיבוץ היה עדיין יישוב ספר בקצה הכביש שבמזרח הכנרת. התאהב בחוף, רעה את הצאן, אבל אחרי הצבא למד הוראה כי הקיבוץ היה צריך להחזיק בית ספר משל עצמו. משם המשיך ללימודי הביולוגיה והיה למרצה בבית ירח.

אנחנו יושבים בחדר הישיבות בצמח ניסיונות, המרכז החקלאי למחקר, בננות נפלאות על השולחן, כנרת בחלון ועל הקיר שולחים מבט חריף שלושה מגדולי המאהבים שקמו לאדמת הירדן.

צבי ברנשטיין שנטע בה כרם ענבים ומטעי תמרים, ודניאל זיו, משורר ומומחה לבננות, בנו של עקיבא וייס, ממייסדי אחוזת בית שעבר לדגניה ב', לחיות את החלום החקלאי. שם, מול נופי כנרת, פגש בשמואל סטולר המוסקבאי שבעלייה השלישית הגיע לקבוצת כנרת, והביא לעמק הירדן תמרים וגפן וזנים של בננות. הטמפלרים ואנשי מגדל גידלו בננות קודם אבל בהיקפים קטנים. אנשי כנרת ובראשם סטולר שתלו את הבננות ב־1922. את השתילים הביאו ממטע ערבי באזור יפו, ממגדל ומאזור יריחו.

ב־72', דניאל זיו, שהיה אז המנהיג הבלתי מעורער של ענף הבננות, יצא לחפש לו ממשיך ומצא את ישראלי. הכוונה היתה לקיים חפיפה סבלנית ויסודית כמו שחקלאים יודעים אבל למרבה הצער זיו נפטר. זמן קצר אחרי זה פרצה מלחמת יום כיפור והיה נדמה שענף הבננות יכופף את ישראלי לפני שהוא יספיק לכופף בננה אחת.

אבל ישראלי למד את הבננה ולימד אותה. בצניעות רבה הוא מדבר על הזכויות שיש לו במעבר לגידול בננות בבתי רשת, על יצירת שתילים מתוך תרביות ועל המעבר מהשקיה בהצפה לטפטפות. שלל הישגים שהפכו את הגידול הזה למצליח בארץ, מוגן ממזיקים ומחלות מה שהופך אותו לחף מהדברה. 

"אתה בכלל אוהב לאכול בננות?" שאלתי אותו כשהילכנו במטע לחזות במעבר הדורות המרתק של העשב הגדול הזה. אמר שיש פירות שטעימים לו יותר אבל בכל הנוגע לאהבה הרי שהוא אוהב אותה מאוד. "איך לא? הבננה נתנה לי חיים. לקחה אותי לטייל בכל העולם. חוף השנהב, סנגל. קמרון, גאנה, ניגריה ודרום אפריקה. הייתי במרטיניק, בגוואדלופ, ג'מייקה, מקסיקו, גואטמלה, פנמה, קולומביה, אקוודור, ברזיל", הוא ממשיך ומונה את מסעותיו בעולם עם הבננה. 

סיפר על מנהיג בפיליפינים שביקש להביא שלום לאזור שבו מוסלמים חיים בקונפליקט תמידי עם המשטר הנוצרי, וחיפש אותו בפיתוח חקלאי שיביא פרנסה לתושבי האזור. הקצה קרקע, הביא את ישראלי, אבל אז בא מומחה קרקע שפסל את השטח והנה הלך השלום. רק שישראלי התעקש על שלו. "עשר שנים הוא היה מטע הבננות הכי טוב בפיליפינים", אומר ישראלי, "בכפר הסמוך צמחו עיירה, תחנת דלק, בית ספר חדש, נבנה שוק חדש, בחווה בנו מסגד, על כל הבקתות צמחו אנטנות וחשמל וזה הכל מהבננות". 

"ד"ר, אז מי באמת מכופף את הבננות?" שאלתי רגע לפני פרידה, "על אוסין שמעת פעם? זהו הורמון שיחד עם כוח הכבידה מכופף את הפרי. אבל דעי לך שאפילו בארץ, בגינות כפרים ערביים שעוד שומרים מנהגים מן העבר גדלות בננות מזן ישר לגמרי".

לכבוד חלוצי אדמה, לכבוד פרי שנותן חיים בחלקים גדולים של העולם, לכבוד הנאספים אל קו הזינוק ולכבוד דוקטור מקסים שלימד ולמד עולם אני מביאה בפניכם מתכונים העושים כבוד לבננה.

סלט בננות קינני

לפני שנים, כשהקדשתי מדור לספר התענוגות של עמוס קינן, סיפרו לי הבנות שלו על סלט בננות בקטשופ, כנראה משהו שאבא הביא מהוואי. זה נשמע רע אבל רונה ושלומציון, הבנות של קינן, הן שתיים שאני סומכת על דעתן באוכל אז ניסיתי ומאז הסלט הזה הוא חבר במטבח שלי, שם ניטעו בו כמה שינויים. 

החומרים (ל־2-4 סועדים):

√ 100 גרם אגוזי מקדמיה קלויים

√ 2 בננות ירוקות קליפה, חתוכות לקוביות בגודל כס"מ

√ 1 צ'ילי אדום נקי מגרעינים, חצוי לאורכו ופרוס לפרוסות דקות

√ 7 עגבניות שרי תמר חצויות לאורכן

√ 3 כפות עלי כוסברה קצוצים דק

√ 3 בצלים ירוקים קצוצים דק (כולל החלק הלבן)

לרוטב:

√ 3 כפות קטשופ

√ 1 ליים או לימון

√ 3 כפות שמן זית באיכות טובה

√ מלח לפי הטעם

מכניסים את האגוזים לשקית ושוברים בעזרת פטיש שניצלים או כל מה שיישא חן בעיניכם. בקערה שמים את הבננות, הצ'ילי, העגבניות, הכוסברה והבצל. מערבבים את חומרי הרוטב, יוצקים מעל הסלט, מוסיפים את האגוזים ומגישים מייד. 

סלט בננות קינני. מאיי הוואי // צילום: איתיאל ציון

עוגת תפוזים ובננות בתבלינים

עוגה יפה אבל טיפונת תובענית. הבעיה איתה היא שצריך לפלט את התפוזים. מדובר בעבודה בזבזנית ומלכלכת שדורשת סכין קטן וחד. חותכים ישר את בסיס התפוז, שיעמוד בלי לזוז. בעזרת סכין מקלפים את הקליפה ככה שייפצע הפרי ותקבלו תפוז עירום ומצולע. מחדירים את הסכין לאורך, בין הקרומים, כך שייצאו מביניהם פלחים עירומים. 

החומרים (לתבנית בקוטר 26 ס"מ):

√ 4 ביצים מופרדות

√ כוס סוכר

√ 150 גרם חמאה רכה

√ 1/4 כפית מחוקה ציפורן טחון

√ 1/4 כפית מחוקה ג'ינג'ר יבש טחון 

√ 1/2 כפית פלפל שחור טחון

√ 2.5 כוסות קמח תופח

√ 1/4 כפית מלח

√ 5 בננות בשלות, מעוכות

√ 3 כפות מיץ תפוזים

√ כף גרידת תפוז

√ פילטים משני תפוזים, מבותרים לפיסות בגודל כס"מ

√ 1 בננה מוצקה, פרוסה לפרוסות דקות בעובי כחצי ס"מ

√ כפית סוכר חום

משמנים תבנית ומחממים תנור ל־180 מעלות. מקציפים את החלבונים עם מחצית מכמות הסוכר עד לקבלת קצף יציב. מקציפים במיקסר את החמאה, התבלינים ויתרת הסוכר. מוסיפים את החלמונים בהדרגה עד לקבלת תערובת תפוחה. במהירות איטית מוסיפים את הקמח והמלח. מוסיפים את הבננות המעוכות, המיץ והגרידה וממשיכים לערבל. מוסיפים את פלחי התפוז ומערבבים ביד. 

מוסיפים רבע מכמות קצף החלבונים לתערובת הקמח ומערבבים היטב. מוסיפים את התערובת לקצף ומקפלים יפה. יוצקים לתבנית, מיישרים, מסדרים מלמעלה את פרוסות הבננות, זורים את הסוכר החום ואופים כשעה או עד שהעוגה השחימה.

בננות בתות וצ'ילי

כמו בכל סלט שבו משולב פרי - חשוב שיהיה מתוק. תות אנמי בטעמו יקלקל את ההרמוניה ותקבלו סלט משעמם מאוד. 

החומרים (4-3 סועדים):

√ 1/2 ק"ג תותים נקיים וחתוכים לרבעים

√ 1/2 כף חומץ בלסמי באיכות טובה

√ 1-2 פלפלים חריפים טריים חפים מזרעים ופרוסים דק

√ 1 חופן עלי כוסברה שלמים, ללא גבעול

√ 2 חופנים עלי ארוגולה קצוצים גס

√ 2 בננות בשלות מוצקות, חתוכות לקוביות בגודל כס"מ 

√ מלח גס

√ שמן זית, רצוי מזן קורנייקי

√ 100 גרם שקדים קלויים במלח, 

שבורים גס 

מערבבים את כל החומרים למעט השקדים, טועמים ומתקנים תיבול. מפזרים את השקדים ומגישים.

hillaal1@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו