מורשת בלהבות: אתרים היסטוריים נחרבים - והמדינה נותרת אדישה

בהתיישבות ביו"ש שפשפו לפני כשבועיים את העיניים בתדהמה. רק ימים ספורים חלפו מאז החל המעקב שניהלו אחרי הפעילות החדשה והבלתי חוקית של הרשות הפלשתינית להשתלטות על סבסטיה, וכבר נשרף האתר הארכיאולוגי בן אלפי השנים. בתיעוד אווירי מצולם מרחפן נראים פלשתינים מציתים סביב האזור אש, שורפים זרדים כדי לנקות, כהגדרתם, את השטח. גם אם לא היה מדובר בהצתה במזיד, התוצאה נותרה כואבת: האתר כולו עלה בלהבות.

סבסטיה היא, אולי, נקודת הנוף שמייצגת ביותר את יהודה ושומרון, מאחר שבסמוך אליה, בתחנת הרכבת הנטושה מסעודיה, החלה באמצע שנות ה־70 תנועת ההתיישבות היהודית בשומרון. תמונות השריפה במקום קשות לצפייה, וההרס של האתר העתיק, שכולל את ארמונו של אחאב, מלך ישראל בימי ממלכת ישראל בתנ"ך, היה עצום.

השריפה התפשטה במהירות, וחלק משמעותי מאדמת המקום הפכה את צבעה מחום לשחור. הפעילים הישראלים ראו רק בדיעבד את הנזק האדיר שנגרם ממנה, ושלכולם ברור שייקח שנים לתקן, אם בכלל. לנוכח מעמדו של המקום, שחצוי למעשה בין ישראל לרשות הפלשתינית, נדמה שכל ניסיון לתקן ייתקל בעיקר בקשיים.

על דבר אחד כמעט אין חולק: יהודה ושומרון אוגרת בנופיה חלק מהותי מההיסטוריה של עם ישראל ושל העולם כולו. על פי המסורת היהודית, שלושת אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב - התיישבו בשכם, הלכו בדרך אפרתה והתגוררו בחברון. בבית אל התרחש על פי התורה אירוע סולם יעקב, במערת המכפלה קברו את האבות והאימהות - שרה, רבקה ולאה - ובעמק דותן נחטף יוסף למצרים.

גם כשחזרו בני ישראל לכנען, אחרי הגלות במצרים, הם התהלכו בדרך אבותיהם. גדעון בן יואש היה מהעיר עפרה, שמואל הנביא שימש בקודש במשכן בשילה, ודוד המלך התגורר בבית לחם. ברבות השנים, אחרי שעם ישראל גלה מארצו, הגיעו לאזור עמים שונים, ובהם הביזנטים, המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים והעות'מאנים. בכל תקופה נוספו רבדים נוספים להיסטוריה של חבל ארץ זה, שהפכו אותו לאחד המסקרנים ביותר בעולם. הארץ, שהיתה ערש היהדות וערש הנצרות, מהווה עד היום כר פורה לארכיאולוגים שמבקשים לחשוף את עברה - שחלקים נרחבים ממנו עדיין נסתרים מן העין.

אלא שבעוד העולם כולו מתרפק על ההיסטוריה התנ"כית של ארץ ישראל ומתרגש למשמע גילויים ארכיאולוגיים משמעותיים, יש מי שמעדיפים להכחיש היסטוריה זו בבוטות - הפלשתינים.

לטענת המועצות המקומיות והאזוריות ביהודה ושומרון, בעשרות השנים האחרונות עושה הרשות הפלשתינית "ניסיונות אקטיביים, דורסניים ופראיים" למחוק את ההיסטוריה ולשכתב אותה מחדש. אתרי מורשת נהרסו פיזית, ממצאים נשברו במתכוון והועלמו, וכתובות גרפיטי קשות, בעד ארגוני טרור ונגד יהודים, רוססו על האבנים העתיקות. שודדים, שלעיתים נדמה שלפעילותם יש יד מכוונת מלמעלה, בשל הידע הרב שנצבר אצלם, פרצו בכוח למתחמים בני אלפי שנים, זרעו הרס וגנבו מכל הבא ליד.

השכתוב בפועל של ההיסטוריה מתבטא בכל פינה, כולל ניסיון להשתלט על אתרי עתיקות יהודיים מובהקים, דוגמת תל ארומה שבשומרון, שמכיל בתוכו מבצר חשמונאי עתיק שעליו מלך אבימלך, או הרס מאסיבי של אתרים דוגמת תל תקוע, שבו ייתכן שקבור הנביא עמוס.

הוכחות כתובות לשכתוב ההיסטוריה, שלדעת רבים הוא בוטה וחסר מעצורים, אפשר למצוא במוזיאון הפלשתיני הווירטואלי, שפועל ברשת. מארגני המוזיאון מתעלמים, למשל, מעובדת קיומם של שני בתי המקדש היהודיים, וגם מהתהפוכות שהובילו להגליית היהודים מארץ ישראל למשך יותר מ־2,000 שנה.

המוזיאון הווירטואלי, אתר מושקע ואינטראקטיבי שמאפשר גלילה בין התקופות השונות באזור ופורס את ההיסטוריה של המקום - כאמור תוך התעלמות מעם ישראל - הוקם ומומן על ידי משרד התיירות והעתיקות הפלשתיני וארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (אונסק"ו). בין השאר, מתואר בו הכיבוש היווני של ארץ ישראל, לצד הטענה שכיבוש זה "נמשך עד שהצבא הרומי נכנס לפלשתינה בשנת 63 לפני הספירה".

אלא שלפי הקונצנזוס המקובל בין ארכיאולוגים והיסטוריונים, בגיבוי אלפי ספרים שנוצרו מהעת העתיקה ועד ימינו, וכן ממצאים בשטח, משנת 152 לפנה"ס ועד 63 לפנה"ס שלטו בארץ ישראל החשמונאים, שהקימו בה מלכות מפוארת.

תל שומרון העתיקה, היא סבסטיה, נחשב לאחד האתרים הארכיאולוגיים הוותיקים באזור, וחפירתו החלה לפני 112 שנה מטעם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. מדובר בעיר קדומה ששימשה במאות ה־9 וה־8 לפנה"ס כבירתה של ממלכת ישראל, והיא הוקמה על ידי עמרי ובנו אחאב.

גרפיטי "לזכר השאהידים"

סבסטיה הוחרבה על ידי האימפריה האשורית במהלך כיבוש ממלכת ישראל והגליית עשרת השבטים, ובהמשך הוקמה מחדש על ידי המלך הורדוס. באתר הארכיאולוגי שלה נמצאו, בין היתר, חלק ממצודת בית מלכי ישראל, מקדש אוגוסטוס, הפורום והבסיליקה, וכן שרידים של אצטדיון וגם אמפיתיאטרון.

בשל חשיבותו הוכרז האתר בעבר כגן לאומי ונוהל על ידי רשות הטבע והגנים. בעקבות הסכם אוסלו ב־1993 חולקה האחריות על המקום לשניים - חצי לפלשתינים וחצי לישראלים. בעקבות החלוקה ניצת קרב על האתר, שבו הפלשתינים מנסים להשתלט יותר ויותר, וישראל מנסה לבלום.

"עד לפני כשנתיים נשמר סוג של סטטוס קוו באתר. הפלשתינים נהגו 'לגנוב' מעט מהשטח הישראלי - שדדו כותרות (קישוטים שנמצאים בראש עמודים עתיקים) ומטבעות, אבל לא מעבר לזה", מספרת עדי שרגאי, מנהלת הפעילות של ארגון "שומרים על הנצח".

"לפני כשנתיים, למרות שלא מדובר בשטח שלהם, הם התחילו לרצף את הרחבה באתר, את כיכר העיר המרכזית ואת הפורום. הם בנו מגרש חניה עצום עם תורן בגובה 15 מטרים, שעליו נתלה דגל פלשתין. כל זה נעשה, כמובן, ללא פיקוח - ותוך הרס השרידים".

בנובמבר 2020, בביקור שערכו שר התיירות דאז, יריב לוין, וראש מועצת שומרון, יוסי דגן, הציעו להם מוכרי עתיקות פלשתינים מטבעות שמצאו באזור. "ניגשו אלינו פתאום והציעו לנו מטבעות שדודים מהאתר, וכשאמרנו שמדובר בשר התיירות של ישראל - ענו שיעשו לו הנחה", נזכר דגן.

בדצמבר 2021 עקרו שודדים, ככל הנראה פלשתינים, אבן מושב מפוארת באמפיתיאטרון של סבסטיה וחשפו חלל שהוביל אל מתחת למושביו. "זו היתה חוליה מקצועית מאוד, שהיה לה ידע מוקדם שיש רק לארכיאולוגים", אומרת שרגאי. "הם 'דקרו' שלושה מושבים, שברו מושבי כבוד מעוטרים ויפים ושדדו עתיקות מחלל תת־קרקעי שמצאו מתחתיהם. בדקנו עם גדולי המומחים, אף אחד לא הכיר קודם את הבור הזה".

בתחילת החודש שעבר, מספרים ב"שומרים על הנצח" ובמועצת שומרון, הגבירו הפלשתינים בצורה משמעותית את ניסיונות ההשתלטות שלהם על האתר, כחלק ממיתוגו מחדש כאתר מורשת כנעני־פלשתיני. עיריית סבסטיה מטעם הרשות הפלשתינית, לצד משרד התיירות והעתיקות הפלשתיני וכוחות הביטחון הפלשתיניים, יזמו תוכנית של מאה ימים לעבודות "ניקיון" - ובאתר תועדו שוטרים פלשתינים עובדים ברוח זו.

לדרישת יוסי דגן התקיים סיור אכיפה של צה"ל והמינהל האזרחי באתר. העבודות הבלתי חוקיות שנעשו במתחם הארכיאולוגי הופסקו, והפועלים הפלשתינים הועברו לחקירה. הליכים פליליים ננקטים נגדם כעת - אך הדבר לא עזר. כעבור זמן קצר התקיימה פעילות מתריסה נוספת מצד הרשות הפלשתינית, שתועדה בגלוי. פעילות זו הסתיימה, כאמור, בשריפת המקום ובנזק העצום שנגרם לו.

"מדובר במכחישי מורשת ששורפים את מה שלא מתאים להם", מאשים דגן את הרשות הפלשתינית. ושרגאי מוסיפה בזעם: "לכן הם שרפו את הארמון באתר. הם כאילו באו לנקות אותו, אבל אתה לא שורף אתר ארכיאולוגי. צריך להבין: לפי החוק הירדני, אם יש עדות שאתה פועל באתר חפירות והזקת לו - אתה אשם עד שתוכח חפותך. יש לנו תמונות של שוטרים פלשתינים עם מעדרים, ואפשר לעצור אותם.

"יש לנו הוכחות זהב, אבל אף אחד לא עושה כלום. המינהל האזרחי לא עושה דבר כדי לעצור את התופעות הקשות האלה. אחרי ששלחנו להם תיעוד של השוטרים הפלשתינים, הם אמרו שיגיעו לשם. הגיע פקח ונתן אזהרות, ולמחרת הפלשתינים שרפו את הארמון. זאת בדיחה עצובה".

דגן: "מדובר במגמה ברורה - פרויקט־על ברברי ואסטרטגי בסגנון דאעש, שנועד לרסק ולפגוע בכוונה באתרי המורשת היהודיים ולמחוק את ההיסטוריה. אי אפשר לפרש זאת אחרת. הרשות הפלשתינית עובדת בדוקטרינת דאעש, פעם אחר פעם, בכוונת מכוון ובניסיון ציני לעוות את ההיסטוריה. מבחינתנו זה קרב על הארכיאולוגיה, על המורשת היהודית ועל הציביליזציה האנושית, לא פחות".

סבסטיה לא לבד. השבוע פורסם ב"ישראל היום" כי לאחרונה הכריזו ברשות הפלשתינית שבכוונתם להקים בתל ארומה "גן לאומי פלשתיני", וזאת אחרי פעולות רבות שנעשו לזריעת הרס במקום. מכיוון שמדובר במבצר חשמונאי, משושלת המלוכה שאותה מכחישים במוזיאון הפלשתיני הווירטואלי, יש מי שרואים בצעד "בדיחה על חשבוננו, היהודים".

באתר, שכאמור נחשב קריטי להבנת ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל, נגרם כבר ב־2009 הרס כבד ובוצע שוד עתיקות מצד פלשתינים. לאחרונה נבנה במקום מסגד ענק "לזכר השאהידים", וקיר ביצורים חשמונאי עם תוספת הרודיאנית ייחודית נעלם. גם כאן תלו הפלשתינים דגל ענקי.

במדרון בסמוך לתל מתקיימות כבר תקופה ארוכה עבודות חקלאיות פלשתיניות במימון האו"ם. במקרה זה האחריות לא מוטלת על המינהל האזרחי, מכיוון שמדובר בשטחי B, שבהם השליטה האזרחית נתונה בידי הפלשתינים. עם זאת, אומרים פעילים, במקרים אחרים של זיהום סביבה וכדומה ישראל מקבלת החלטה אסטרטגית להיכנס פנימה ולפעול, ו"גם כאן נדרשת החלטה מגבוה".

דוגמה נוספת להרס נרחב של היסטוריה וארכיאולוגיה מתגלה בכפר דיר שרף, הממוקם לא הרחק מתל שומרון העתיקה. במקום פועל עסק פלשתיני שמביא להרס סביבתי, תוך רמיסת פוליגון ארכיאולוגי, מתחם שבו נבדק אם יש ממצאים ארכיאולוגיים. פוליגון זה נראה בקלות ובבירור בצילומים מרחפן.

באתר הארכיאולוגי הזה, שנקרא אל־ח'ירבה, נמצאים שרידי בית כנסת שומרוני מרשים, שמיוחס לתקופת בית המקדש השני. במקום התגלו ספסלים, עמודים ופסיפסים, כולל פסיפס יפהפה עם תיאור מנורה שמוצג כיום ב"מוזיאון השומרוני הטוב", לא הרחק מהעיר מעלה אדומים.

לפני חמש שנים החלה לפעול בסמוך לאתר מגרטת רכב פלשתינית בלתי חוקית. המגרטה התרחבה אט־אט, וגרוטאות הרכב שהיא מטפלת בהן מוטלות בשטח האתר הארכיאולוגי, וחלקי רכב זרוקים בנקודות שונות. נזקי המגרטות, חובה להסביר, לא מסתכמים רק בפגיעה בממצאים שעל פני הקרקע, אלא כוללים גם חלחול של כימיקלים מזיקים לתוך הקרקע, דבר שבתורו עלול לפגוע בשרידים ההיסטוריים המצויים מתחת לפני השטח.

פעילות המגרטה מוכרת למינהל האזרחי. פקחי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה מבצעים במקום סיורים, ובמידת הצורך גם מחלקים צווי הפסקת עבודה. עם זאת, הפעילות המזיקה של הפלשתינים, אומרים בארגונים שעוקבים אחר הנעשה שם, נמשכת.

לפני כמה חודשים סימנו במינהל האזרחי את האתר, אך הארגונים הישראליים שפועלים במקום חשפו ששטח הפוליגון, כפי ששורטט, "מתחשב" במגרטה ומוציא אותה מגבולות האתר הארכיאולוגי. "במקום לתקן את הלקונה ולהכריז כנדרש על גבולות האתר לפי סטנדרטים ארכיאולוגיים, נתנו במינהל הכשר לעבריין", אומרים בארגון רגבים, שעוסק בניטור הפרות בנייה ו"השתלטות של פלשתינים" על שטחים ביהודה ושומרון.

"המגרטה היא חיל חלוץ"

מאז סימון האתר, זיהו הפעילים שהפלשתינים פלשו אל מעבר לתחומי הפוליגון, והם מתקדמים לכיוון השרידים במקום. המינהל טוען כי נמסר צו לסילוק הגרוטאות. בתשובה לפניית ארגון רגבים נמסר כי "במידת הצורך יינקטו הליכי אכיפה בהתאם לנהלים, ומימוש האכיפה ייקבע בהתאם לסדרי העדיפויות ובכפוף לשיקולים מבצעיים". ברגבים אומרים שמדובר בתגובה לקונית שבמינהל מספקים בכל מקרה כזה.

"במהלך צילומי רחפן שגרתיים שאנחנו עורכים לתיעוד ולבקרה על ההשתלטות הבלתי חוקית של פלשתינים על שטחי C, זיהיתי מגרטת רכב חריגה בגודלה והחלטתי לראותה מקרוב", מספר מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים. "נסעתי בכביש העולה לכיוון שבי שומרון, סבסטיה וחומש, אזור שגדוש בהיסטוריה יהודית ובאתרי מורשת. נכנסתי לדרך המובילה למגרטה הפלשתינית, שנמצאת ממש צמוד לכביש הראשי. כבר מרחוק זיהיתי ערימות ענק של רכבים וחלקי רכב. כשהתקרבתי, חלק מהרכבים חסמו את הדרך, וביקשתי מהפועלים הפלשתינים במקום להזיז אותם.

"המשכתי עוד קצת בשביל, עד שנגלה לעיניי המחזה המזעזע של שרידים ארכיאולוגיים שעזובה והזנחה שולטות בהם, וביניהם ובתוכם זרועים חלקי רכבים, מדלתות ושמשות ועד מנועים וצינורות מפלט. יצאתי מהרכב והתהלכתי בין העמודים וחלקי הקירות, שבעבר שימשו בית כנסת שומרוני מפואר, וריח של גומי שרוף ושמן מכונות נישא באוויר.

"שוטטתי בין השרידים הארכיאולוגיים, ובמרחק של כמה מטרים ממני ראיתי תנועה ערה של רכבים ישראליים ופלשתיניים שמגיעים לתיקון מהיר וזול במגרטה. צריך להבין, הפלשתינים לא בוחלים באף אמצעי במערכה על השטחים הפתוחים, והם רואים בכל בעל מגרטה שכזו חיל חלוץ במאבק. אל מול זה מדינת ישראל עוצמת עיניים, וגרוע מכך - פועלת באכיפה בררנית, כפי שראינו רק השבוע בפינוי מבנה 'פינה חמה לחייל' ביישוב נוקדים".

הנזק שנגרם בחלק מהאתרים הארכיאולוגיים הוא אדיר. בתיעוד שסיפק לנו ארגון "שומרים על הנצח", ארגון גג שמאגד תחתיו שורת גופים, רשויות מקומיות וארגונים שהתכנסו בקואליציה רחבה כדי להגן על עתיקות בישראל, נראים אתרים שנרמסו ונהרסו על ידי הרשות הפלשתינית או על ידי שודדים, שפועלים לעיתים באין מפריע בחסות המערב הפרוע ביהודה ושומרון.

כך, למשל, בשלהי 2020 ובתחילת 2021 הרס קבלן של הרשות הפלשתינית חלק מקיר המתחם באתר המזבח העתיק בהר עיבל, סמוך לשכם, המתוארך לתקופת הברזל, לטובת סלילת כביש בין הכפר עסירה א־שמאליה לשכם. הוא אף טחן את אבני הקיר כדי לייצר מהן חצץ לסלילת הכביש. במערת הגולגלות במצודת הורקניה שבמדבר יהודה פרצו שודדים את מערך בורות המים וזרעו הרס במקום.

צריך להדגיש כאן כי בקמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי פועלים נגד שודדים, אך כוחותיהם דלים ולא מספקים. גם בהתיישבות היהודית לא מפנים את האצבע המאשימה אך ורק למינהל, ומודים שדרושה החלטה מצד מקבלי ההחלטות כדי לתגבר אותם ולפעול נגד העבריינים - הפרטיים והממוסדים יותר - בכל הכוח הדרוש.

בתיעוד שהגיע לאחרונה מתל תקוע, נראה האתר הרוס ומחולל, מלא חורים ונקבים שביצעו בו שודדי עתיקות. באתר, שממוקם כשני קילומטרים מדרום ליישוב תקוע, התגלו ממצאים רבים מהתקופה הכנענית - ימי בית ראשון, וקיימת מסורת שמזהה את קברו של הנביא עמוס באחת המערות הסמוכות לכפר הפלשתיני תוקוע, הקרוב לאתר.

התל לא נחקר עד כה בצורה מקיפה, למעט חפירות נקודתיות, והוא סובל ממקרי שוד נרחבים מצד חוליות מקצועיות שמשתמשות בגלאי מתכות וחופרות לאורך השכבות ההיסטוריות והמבנים במקום - לאור יום. ביולי 2020, אחרי שיחידת קמ"ט ארכיאולוגיה תפסה אגן טבילה ביזנטי בן כאלף שנה שנשדד מהתל ונמצא בחצרו של מוכתר הכפר תוקוע, כינתה הרשות הפלשתינית את הצעד "שוד המורשת הפלשתינית בידי ישראל".

שרגאי: "תקוע היא עיר חשובה שמוזכרת במגילות בר כוכבא, אבל תושבי הכפר תוקוע מפרקים את האתר שלה. המקום הזה כבר לא ייחפר עוד לעולם, ולא נדע אף פעם מה היה שם".

ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, תוקף גם הוא את התנהלות הפלשתינים: "כמו בכל אתרי המורשת, מזבח יהושע, הר עיבל, מערת המכפלה וכמובן הר הבית, כך גם בגוש עציון - הערבים שודדים עתיקות ומחריבים אתרים ארכיאולוגיים ועושים מאמצי־על למחוק את ההוכחות לקשר העמוק שלנו לארץ הזאת. אני בהחלט מקווה שהרשויות ישימו סוף לניסיון נואל זה. אבל לא משנה: כמה שהם יחפרו וכמה שהם יתאמצו - אין להם סיכוי. זו הארץ שלנו. הם מתאמצים לשווא".

הרשויות והארגונים ביו"ש מפנים אצבע מאשימה לרשויות מדינת ישראל, שלשיטתם לא עושות די כדי להילחם בהשתלטות הפלשתינית על אתרי המורשת. "80 אחוזים מהאתרים הארכיאולוגיים ביו"ש פגועים. אנחנו נותנים להם את נכסי המורשת שלנו ועוצמים עיניים", מאשימה שרגאי, "זה לא משנה אם אתם ימנים או שמאלנים - חייבים לדאוג שמשהו ממה שנמצא כאן יעבור לדורות הבאים. יש כאן נכסי מורשת של כל העולם, והמדינה מועלת במורשת העולמית.

"בארמונות החשמונאים ליד יריחו השליטה היא חצי ישראלית וחצי פלשתינית. בצד הישראלי משלמים פרוטקשן לעובדים מקומיים ששומרים על האתר, ואילו בצד הפלשתיני, 50 מטר משם, מחקו את אחד הדברים שכל סטודנט מתחיל לארכיאולוגיה לומד עליו - הגלים השקועים של הורדוס. עלה לשם בדואי שרצה לבנות בית, פירק את המקום עם באגר - וזהו. נגמרה היסטוריה של 2,000 שנה.

"אנחנו נמצאים ערב תשעה באב, ורואים כיצד החורבן נמשך. זה נורא. הממשלה עוצרת את כל החפירות ביו"ש, וחופרים רק באתרים בודדים כמו בשילה. ארמונות החשמונאים, הורקניה, לא נחקרו מעולם. הורקניה היא כמו מיני מצדה, אבל המקום מעולם לא נחפר, ובמקום זה הכל מלא גרפיטי, עקור, שדוד. המורשת נמחקת.

"כשיסתכלו בעתיד על הדור שלנו, זו תהיה בושה וכלימה. כל שרי הממשלה מצקצקים בלשון, אבל לא עושים דבר. אמפתיה קיבלנו בלי סוף, אבל אפס עשייה. מתרחש ביו"ש אסון אמיתי, כמו דאעש, וחלקו קורה בעצימת עיניים של מדינת ישראל. כמו שהנאצים שרפו את התלמוד, כך הפלשתינים מוחקים שרידים יהודיים - ומדינת ישראל מתעלמת".

"חרפה לאומית של ממש"

בתנועת אם תרצו מצביעים על דוגמה נוספת בשטח, שממחישה, לטענתם, שבחלק מהמקרים המינהל אף שוקל לתת "פרס" להורסי המורשת. מדובר בקבר תלמי, אתר קבורה מימי בית שני שנמצא בסמוך ליישוב קריית נטפים שבשומרון. המקום מכונה על ידי הפלשתינים "דיר א־דרב", ונמצא כבר תקופה ארוכה על הכוונת של תושבי הכפר קרוואת בני חסן, כפר פלשתיני עוין שאף יצאו ממנו לפני כמה חודשים המחבלים שרצחו את המאבטח ויאצ'סלב גולב ז"ל בכניסה לאריאל.

בסיור שערכו חברי תנועת אם תרצו באתר, לפני כמה חודשים, נחשפו עבודות בלתי חוקיות שביצעו פלשתינים במקום, ובכללן הצבת גדר חדשה שנועדה למנוע את הכניסה למתחם. בתוך האתר עצמו התגלו כתובות גרפיטי המאדירות את "גדודי אל־אקצא" ואת "תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס". עוד התגלה נזק רב שנוצר ממדורות שהודלקו במקום, לצד שאריות זבל, בקבוקים ריקים, בדלי סיגריות ועוד. לדברי מדריכה בסיור, אחד מעמודי התמיכה המפוארים של הקבר נלקח על ידי תושבי הכפר הפלשתיני לצורך בנייה.

בתגובה לפניית אם תרצו, ענו במינהל האזרחי שהעבודות באתר הופסקו, אך שגם נשקל להעניק לתושבי הכפר אפשרות לפתח את המקום. "מועצת הכפר קרוואת בני חסן החלה בעבודות פיתוח באתר ללא תיאום מוקדם או קבלת היתר לביצוע העבודות. בתחילת חודש אוקטובר הופסקו העבודות במקום על ידי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה", השיב סגן יואב בר־נס, ממונה חופש המידע בלשכת ראש המינהל האזרחי. הוא הוסיף וציין ש"לאחר הפסקת העבודות, מועצת הכפר הגישה בקשה לפיתוח סביבת האתר. הבקשה נמצאת בבחינה של המינהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה". נציין שבתשובה לפניית "שישבת" הכחישו במינהל את הדברים, ואמרו ששיקול כזה כלל לא עומד על הפרק.

"העובדה שאנשי המינהל האזרחי שוקלים לתת פרס לכפר של רוצחים ופורעים, כדי שינהלו אתר מורשת יהודי, מעידה שכנראה הטרור משתלם", זעם יו"ר תנועת אם תרצו, מתן פלג. "במקום לוודא שאף כתובת טרוריסטית לא תיכתב, במקום לזרוק את הפורעים מכל המדרגות, המינהל האזרחי מתייחס לכפר כאל ארגון פשיעה שיש לשלם לו דמי חסות. השמירה על אדמות ארץ ישראל לא מתאפשרת תחת המינהל האזרחי. הגוף הזה סיים את תפקידו".

יוסי דגן: "ממשלות ישראל מתנהלות כאחרוני הטוקבקיסטים, מספקים דיבורים כמו חול - ואין מה לאכול. הפקרות מוחלטת מצד הממשלות שלנו. אני עומד ומשתאה מול אוזלת היד של הממשלה, שלא עושה כלום. מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמחייבות אותה להגן על האתרים הללו, והיא מועלת בתפקידה. זה דבר חמור מאוד שחייבים לצעוק ולבכות עליו, לצאת לרחובה של עיר. זה ברמה הכי בסיסית של הציביליזציה. חרפה לאומית של ממש.

"אחת הקינות החשובות שאנו קוראים בתשעה באב היא 'אָהֳלִיבָה', שבה מתואר כיצד שומרון וירושלים מתווכחות ביניהן איזה חורבן יותר גדול, כלומר מי מהן ספגה חורבן רב יותר.

"הארמונות שלנו נשרפים על ידי ישות שהיא כמו דאעש. ראית את קבר יוסף נשרף שוב ושוב? מי עושה דברים כאלה חוץ מדאעש והרשות הפלשתינית? איזה בן אנוש עושה דבר כזה?

"אנחנו אחראים להרס הזה, אחראים לעצור אותם. כולי תקווה שכפי שהקינה מסתיימת, 'רפא נא את שברם ונחם אבלותם, כי אתה שברם ואתה איילותם, חדש ימינו כימי קדמוני, ולא תאמר ציון עזבני ה'' - כך יקרה גם כאן. אנחנו חייבים להציל את המורשת שלנו מפני אלה שמבקשים לרמוס, לשרוף ולהרוס אותה".

"התלונות מטופלות"

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המינהל האזרחי רואה בחומרה רבה פגיעה והרס של אתרים ארכיאולוגיים במרחב יהודה ושומרון. הטענות שהוצגו בפנייתכם מוכרות על ידי גורמי המקצוע במינהל האזרחי ומטופלות בהתאם. 

"נדגיש כי המינהל האזרחי משקיע מאמצים ומשאבים רבים בחקר ובשמירה על האתרים הארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון, לצד קידום פעילויות אכיפה נגד שודדי עתיקות ומבנים אשר הוקמו בלב אתרים ארכיאולוגיים.

"בנוגע לקבר תלמי: קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי הוציא לאחרונה צו התראה להרס עתיקות נגד פורעי חוק שביצעו עבודות באופן לא חוקי באתר הארכיאולוגי קבר תלמי, סמוך לכפר קרוואת בני חסן שבגזרת אפרים. בניגוד לנטען בפנייתכם, לא נשקלת כל אפשרות לאפשר לגורמים חיצוניים להשתתף בחפירות הארכיאולוגיות במקום, שכן אלו יבוצעו על ידי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה וגורמי המקצוע הרלוונטיים מטעם המינהל האזרחי בלבד. 

"יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה אמונה על שימור האתרים הארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון ועושה מאמצים רבים במיגור פגיעה והרס באתרים אלו. לצד זאת, מושקעים על ידי המינהל האזרחי מאמצים ומשאבים רבים בחקר ובפיתוח האתרים הארכיאולוגיים באזור".