מי שחלם

שישי אחר הצהריים במשרדי ההנהלה של SpaceX בהות'ורן, קליפורניה. שלושה מילדיו של אילון מאסק מתאספים סביבו - שני התאומים, ועוד אחד מהשלישייה. הוא לובש טי־שירט אפורה ויושב בכיסא מסתובב ליד השולחן שלו, שאינו נמצא במשרד פרטי, אלא בעמדה פינתית פתוחה, שבה שפע פריטים הקשורים לחלל, תמונות של הטילים שלו ומזכרות שונות מהחברות שבבעלותו.

אחד האלמנטים הבולטים הוא פוסטר ממוסגר של כוכב נופל, עם הכיתוב: "כשאתם מביעים משאלה למראה כוכב נופל, החלומות שלכם מתגשמים. אלא אם כן זה מטאור שמתקדם אל כדור הארץ ויחריב כל מה שחי. במקרה הזה אתם די גמורים, לא משנה מה המשאלה שלכם. אלא אם כן המשאלה היא למות מפגיעת מטאור".

עבור רוב האנשים, ההומור הזה הוא לא יותר מהומור שחור. אבל עבור מאסק (46), הוא גם מזכיר את תוכנית האב: ליצור מגורים לבני אדם על כוכבים אחרים. מאסק ייזכר בתור אחד החלוצים החשובים ביותר של האלף הנוכחי; ילדים בכל הכוכבים יצפו בכיליון עיניים ל"יום מאסק", שבו יקבלו יום חופש כדי להנציח את הולדתו של תושב כדור הארץ, שהוביל לבדו לעידן של יישוב החלל.

זאת רק אחת מהשאיפות שלו. בין שאר השאיפות אפשר למנות הנעה של רכבים בעזרת אנרגיה מתחדשת, במקום דלקים; יישום צורה חדשה של תחבורה בין־עירונית מהירה באמצעות צינור ואקום; הקלת פקקי תנועה באמצעות כוורת של תעלות תת־קרקעיות הכוללות מסלולים חשמליים לרכבים ולנוסעים; יצירת ממשק מוח־מחשב לשיפור הבריאות והיכולת המוחית של האנושות; והצלת האנושות מאיום עתידי של בינה מלאכותית, שעשויה ביום מן הימים להשתגע ולהחליט, באופן רציונלי למדי, לחסל את בני המין האנושי הלא־רציונליים.

עד היום, מאסק לא השיג אף אחד מהיעדים הללו. מצד אחר, הוא עשה משהו שמעט מאוד אנשים חיים יכולים לטעון לזכותם: דחף את עצמו באופן עיקש, אף שאין לו שום ניסיון, לשני תחומים עם חסמי כניסה גבוהים - ייצור מכוניות ובניית טילים, וייצר את המוצרים הטובים ביותר בענפים הללו, על פי כל מדד משמעותי שתוכלו לחשוב עליו. בד בבד, הוא הצליח לשכנע את העולם ביכולת שלו להשיג יעדים כה נשגבים, שאילו היו מושמעים על ידי כל אחד אחר הם היו נקראים פנטזיות.

"אני מסתכל עכשיו על ההפסדים של השורטים", אומר מאסק לילדיו, שקוע באתר CNBC באייפון שלו. "חבר'ה, תקלטו את זה: לטסלה יש את פוזיציית השורט הגבוהה ביותר בכל שוק המניות. פוזיציית שורט של 9 מיליארד דולר".

ילדיו רוכנים לעבר הטלפון, מביטים בטבלה המלאה במספרים שאני לא מבין. ואז גריפין בן ה־13 מסביר לי: "הם מהמרים שהמניה תרד ומקבלים על זה כסף. אבל היא עלתה כל כך גבוה, שהם הפסידו סכום מטורף".

"הם חארות שרוצים שנמות", מרחיב מאסק. "מנסים כל הזמן להמציא שמועות ולנפח כל שמועה שלילית. יש להם תמריץ גדול מאוד לשקר ולערער את האמינות שלי. זה ממש נורא. זה..."

הדיבור שלו הולך ודועך, כפי שקורה לו לעיתים קרובות כשהוא שוקע במחשבות. אני מנסה לעזור: "לא מוסרי?"

הוא מניד את ראשו לשלילה ומנסה למצוא את המילה הנכונה, ואז אומר בקול חלש: "פוגע".

 

אילון מאסק הוא לא רובוט שנשלח מהעתיד להציל את האנושות. הוא גם לא מלומד מעמק הסיליקון, שרגשותיו הוחלפו בבינה של סופר־מחשב. במהלך תשעת החודשים שבהם צפיתי בו עושה הכל - מתכנון אסטרטגיה לנחיתה על המאדים עם צוות הנדסת הטילים שלו, ועד תכנון פריצות הדרך הבאות עם מומחי הבינה המלאכותית שלו - למדתי שהוא ממש ממש שונה מהמיתוס.

ה"ניו יורק טיימס" קרא לו "כנראה היזם המצליח והחשוב ביותר בעולם". זו טענה שקל לטעון: הוא כנראה האדם היחיד שהקים ארבע חברות של מיליארד דולר - PayPal, טסלה, SpaceX ו־Solar City. אבל בליבה שלו, הוא לא איש עסקים או יזם. הוא מהנדס, ממציא, וכהגדרתו: "טכנולוג". ובתור מהנדס עם כישרון טבעי, הוא מסוגל למצוא בתכנון את הפגמים בכלים שמניעים את הציוויליזציה שלנו.

"הוא מסוגל לראות דברים באופן שאף אחד שאני מכיר לא מסוגל", אומר אחיו, קימבל. הוא מספר על האהבה של אחיו לשחמט בצעירותו, ומוסיף: "בשחמט אתה יכול לראות 12 מהלכים קדימה אם אתה גרנד־מאסטר. אילון יכול לראות 12 מהלכים קדימה בכל מצב נתון".

בעוד כמה דקות יחזרו הילדים לבית אמם, גרושתו של מאסק, ג'סטין. מאסק יושב ליד השולחן שלו, מביט בטלפון, אבל לא מקליד ולא קורא דבר. אחר כך הוא יורד לרצפה ומותח את גבו על מזרן מתקפל. כשהוא מסיים, אני מנסה להתחיל את הראיון בשאלה על ההשקה של Model 3 של טסלה שבוע קודם לכן, ואיך הוא הרגיש כשעמד על הבמה וסיפר לעולם שהוא הצליח לממש תוכנית של 14 שנים: לפתח בכוחות עצמו רכב חשמלי לציבור הרחב, אחרי שכבר פיתח רכבי יוקרה חשמליים.

ההישג מבחינתו הוא לא רק ייצור רכב שיעלה 35 אלף דולר, אלא ייצור רכב שיעלה 35 אלף דולר ויהיה כל כך טוב וכל כך מבוקש, עד שיאלץ יצרניות רכב אחרות להוציא בהדרגה את הרכבים המונעים בדלק, כדי להתחרות בו. גם GM וגם יגואר־לנדרובר כבר הודיעו שהן מתכננות לבטל את מנועי הדלק במכוניות שלהן ולעבור לייצור של רכבים חשמליים בלבד.

מאסק מהרהר קצת, מתחיל לענות, ואז עוצר. "אה, בעצם, תרשה לי ללכת לשירותים. ואז, אם לא אכפת לך, אבקש ממך לחזור על השאלה... אני צריך לשחרר עוד דברים מהמחשבה שלי".

חמש דקות לאחר מכן, מאסק עדיין לא חוזר. סם טלר, ראש הסגל שלו, ניגש לבדוק מה קרה.

חולפות עוד כמה דקות, ושניהם מופיעים, מסתודדים לידי. ואז מאסק חוזר לשולחן שלו.

"אפשר לתאם מועד אחר, אם עכשיו לא מתאים", אני מציע. מאסק מטיח את כפות ידיו בשולחן, מרגיע את עצמו, ומסרב. "אולי ייקח לי קצת זמן לחזור לקצב העניינים".

ואז הוא משחרר אנחה ומסיים את הניסיון שלו להירגעות. "בדיוק נפרדתי מהחברה שלי", הוא אומר בהססנות. "הייתי באמת מאוהב, וזה מכאיב מאוד". הוא עוצר ומתקן את עצמו: "טוב, היא נפרדה ממני יותר משאני נפרדתי ממנה, נראה לי".

בשבועות האחרונים, הוא אומר, היה במשבר רגשי עמוק. "גייסתי כל גרם של רצון כדי להיות מסוגל לערוך את ההשקה של Model 3 ולא להיראות כאדם הכי מדוכא בסביבה. במשך רוב היום הייתי מורבידי. ואז הייתי צריך להלהיב את עצמי: לשתות כמה פחיות רדבול, להסתובב עם אנשים חיוביים ולהגיד לעצמי: 'המון אנשים תלויים בך... קדימה, תעשה את זה!"

הוא מדבר על הפרידה במשך כמה דקות, ואז שואל, בכנות: "האם יש מישהי שלדעתך כדאי לי לצאת איתה? כל כך קשה לי אפילו לפגוש אנשים".

הוא בולע רוק ומבהיר בגמגום חלש: "אני מחפש מערכת יחסים לטווח הרחוק, לא סטוץ ללילה. אני מחפש שותפה או נפש תאומה רצינית, משהו מהסוג הזה".

בסופו של דבר, אני אומר לו שאולי זה לא רעיון טוב כל כך לצלול מייד למערכת יחסים נוספת, אלא לקחת קצת זמן לעצמו ולהבין מדוע מערכות היחסים הקודמות שלו לא עבדו לטווח הרחוק: הנישואים שלו לסופרת ג'סטין מאסק, הנישואים שלו לשחקנית טלולה ריילי, והפרידה הטרייה מהשחקנית אמבר הרד.

מאסק מניד את ראשו לשלילה ומעווה את פניו. "אם אני לא מאוהב, אם אני לא עם שותפה לטווח הרחוק, אני לא יכול להיות שמח".

אני מסביר שלהזדקק למישהו בצורה קיצונית כל כך עד שאתה מרגיש כלום בלעדיו זאת "תלות שיתופית", לפי הספר.

מאסק לא מסכים. "זה לא נכון", הוא עונה בחוסר סבלנות. "לעולם לא אהיה שמח בלי שתהיה לי מישהי. ללכת לישון לבד הורג אותי". הוא מהסס, מניד את ראשו לשלילה, מהסס, וממשיך: "זה לא שאני לא יודע איך זה מרגיש להיות בבית גדול וריק ואין מישהי על הכרית שלידך. לעזאזל, איך אתה גורם לעצמך להיות שמח במצב כזה?"

יש אמת בדבריו. להיות בפסגה זאת בדידות. אבל לא עבור כולם. זאת בדידות למי שהיה בודד גם בתחתית.

"כשהייתי ילד, תמיד אמרתי שאני אף פעם לא רוצה להיות לבד. זה מה שהייתי אומר". הקול שלו עובר ללחישה: "אני לא רוצה להיות לבד".

טבעת אדומה נוצרת בעיניו בשעה שהוא בוהה קדימה ויושב בדממה. מאסק הוא טיטאן, איש חזון, מנוף בגודל של בן אנוש, שדוחף קדימה תהליכים היסטוריים מסיביים ובלתי נמנעים. מסוג האנשים שמופיעים רק מספר מועט של פעמים בכל מאה. אבל ברגע הזה הוא נראה כמו ילד עם חרדת נטישה. זה עשוי להיות המקור לסוּפר־שאיפות שלו, אבל עוד נגיע לכך. לעת עתה, יש למאסק משהו שהוא רוצה להראות לי.

"אם תספר משהו ממה שאתה עומד לראות, זה יעלה לנו מיליארדים", הוא אומר וקם מהשולחן. "ואתה תלך לכלא".

 

האטרקציה המעניינת ביותר באזור לוס אנג'לס היא מקום שלא נמצא במדריכים רבים: הות'ורן, העיר הדרום־מערבית שאיש לא היה מבקר בה אלמלא SpaceX.

אם אתם הולכים לאורך שדרת קרנשו, משדרת ג'ק נורת'רופ עד לרחוב 120, תראו עיר של העתיד בבנייה. זוהי "מאסק סיטי", מציאות חלופית, ניצחון של דמיון עתידני המרגש יותר מכל אטרקציה של דיסני. בצד המערבי של הרחוב מתנשא טיל בגובה של כ־50 מטרים מעל למשרדי ההנהלה של SpaceX, המסמל את החלום של מאסק לנסיעה בין־כוכבית בעלות נמוכה. הטיל הזה ממש היה אמור להיות הטיל האזרחי הראשון שישוגר לחלל, לחזור לכאן ללא פגע, ואז להשתגר שוב.

בצד המזרחי של הרחוב הפכו את חניון העובדים למנהרה הראשונה אי פעם של חברת Boring, הפתרון התת־קרקעי של מאסק לפקקי תנועה והבית העתידי של כל הפרויקטים שלו בענייני תחבורה על כדור הארץ.

בהמשך הרחוב, לאורך כקילומטר וחצי של שדרת נורת'רופ, עומד צינור ואקום לבן בשולי הכביש. זהו מסלול הניסויים של Hyperloop, פלטפורמת התחבורה הבין־עירונית המהירה של מאסק. במצטבר, החלומות של "מאסק סיטי" מבטיחים לחבר את כדור הארץ ומערכת השמש בדרכים שישנו באופן בסיסי את היחסים של בני האדם עם שניים מההיבטים החשובים ביותר של המציאות: זמן ומרחק.

אבל יש בניין מסוים ב"מאסק סיטי" שמעט מאוד אנשים ביקרו בו, ולשם מאסק לוקח אותי. זהו סטודיו העיצוב של טסלה, שם הוא צפוי להעביר הדרכה ראשונית על המשאית של טסלה, Tesla Truck, ועל אבות טיפוס של רכבים עתידיים אחרים, עם הצוות שלו, הכולל מהנדסים ומעצבים.

השומר שעומד מחוץ לדלת לוקח ממני את הטלפון הסלולרי ואת הרשמקול, ואני מקבל עט ופנקס. מאסק ממשיך לתוך הבניין וחושף את Tesla Truck, ששואפת לעזור לענף המשאיות להפוך לירוק (מאסק אפילו השתעשע במחשבה לבנות בעתיד מטוס סילון על־קולי, עם המראה ונחיתה אנכיות). ארבעה חברים בצוות של טסלה נמצאים כאן: דאג פילד, ג'יי.בי סטראובל, פרנץ פון הולצזאוסן וג'רום גילן. כולם מביטים בציפייה בזמן שמאסק חוקר את התצורה החדשה של הקבינה בפעם הראשונה.

גילן מסביר את הרעיון שמאחורי המשאית. "פשוט חשבנו, 'מה אנשים רוצים?' הם רוצים אמינות. הם רוצים את העלות הנמוכה ביותר. והם רוצים נוחות לנהג. אז דמיינו מחדש את המשאית".

זו דוגמה מושלמת לרעיון שאנשי חזון ששואבים השראה ממאסק ברחבי העולם, סוגדים לו כמו דת: אם אתם רוצים ליצור או לחדש, התחילו בדף חלק. אל תקבלו רעיונות, מנהגים או סטנדרטים רק משום שכולם עושים אותם. אם, למשל, אתם רוצים לייצר משאית, היא חייבת להעביר באופן אמין מטען ממקום אחד למקום אחר, על פי חוקי הפיזיקה הקיימים. כל השאר נתון למשא ומתן, לרבות רגולציות ממשלתיות. כל עוד אתם זוכרים שהיעד הוא לא להמציא מחדש את המשאית, אלא ליצור את המשאית הטובה ביותר, בין שהיא דומה למשאיות מהעבר ובין שלא.

בזכות צורת החשיבה הזאת, מאסק מצליח לראות דברים באופן הרבה יותר אובייקטיבי ממי שעסקו בתחום כל חייהם.

"אמרו לי במפורש שזה בלתי אפשרי ושאני שקרן גדול", אומר מאסק על הימים הראשונים של טסלה. "אבל הנה, יש לי רכב, ואני יכול לנהוג בו. זה לא חד־קרן מזורגג. זה אמיתי. אפשר לצאת לנסיעה. זה מדהים. איך אתם יכולים להיות בהכחשה?"

 

עובדה מצערת על האופי האנושי היא שכאשר אנשים מקבלים החלטה על משהו, הם נוטים לא לשנות את דעתם - גם כשמעמתים אותם עם עובדות שמראות ההפך. "זה מאוד לא מדעי", אומר אילון מאסק. "יש משהו שנקרא פיזיקה, שזו שיטה מדעית אפקטיבית למדי בגילוי האמת".

"שיטה מדעית" היא ביטוי שמאסק משתמש בו לעיתים קרובות כשהוא נשאל איך עלה לו רעיון כשפתר בעיה או בחר להתחיל עסק. כך הוא מגדיר את מטרותיו, במילים שלו:

1. שאלו שאלה.

2. איספו כמה שיותר עדויות בנוגע אליה.

3. פתחו אקסיומות המבוססות על העדויות, ונסו לקבוע מה מידת הסבירות שהן נכונות.

4. הסיקו מסקנה על בסיס טענה משכנעת כדי לקבוע אם האקסיומות נכונות, אם הן רלוונטיות, אם הן בהכרח מובילות למסקנה הזאת, ובאיזו סבירות.

5. נסו להפריך את המסקנה. חפשו הפרכה אצל אחרים כדי לקבל עזרה נוספת בהפרכת המסקנה שלכם.

6. אם אף אחד לא יכול לבטל את המסקנה שלכם, אתם כנראה צודקים, אבל לא בטוח צודקים.

"זוהי השיטה המדעית", מסכם מאסק. "היא עוזרת מאוד להבין את החלקים המורכבים והבעייתיים. אבל רוב האנשים לא משתמשים בה. הם פועלים מתוך תקוות באוויר. הם מתעלמים מטיעוני הנגד. הם מגבשים מסקנות המבוססות על מה שאחרים עושים ולא עושים.

"הרעיון הבסיסי של טסלה, או לפחות המוטיבציה שלי, היה להאיץ את ההתקדמות של האנרגיה המתחדשת. זו הסיבה שהפכתי את הפטנטים למקור פתוח. זו הדרך היחידה לבצע מעבר לאנרגיה מתחדשת בצורה טובה יותר. שינוי מזג האוויר הוא האיום הגדול ביותר שהאנושות עומדת בפניו במהלך המאה הנוכחית, מלבד בינה מלאכותית. אני ממשיך להגיד את זה לאנשים. הדעה הזו משותפת כמעט לכל מי שאינו משוגע בקהילה המדעית".

במשך 20 הדקות הבאות מאסק בוחן את ה־Tesla Truck. ראשית הוא מעיר על הפרטים הטכניים, גם ברמת פירוט סוגי ההלחמה. לאחר מכן הוא ממשיך לעיצוב, במיוחד למאפיין של נוחות הנהג, שאיני יכול לפרט עליו כאן בעקבות אותו איום במאסר.

"אף אחד לא יוותר על המשאית בגלל זה", הוא אומר לצוות שלו, "אבל אם אתם מייצרים מוצר, תעשו אותו יפה. גם אם זה לא משפיע על המכירות".

 

אם אתם רוצים להבין את העתיד שמאסק בונה, חיוני להבין את העבר שבנה אותו, לרבות הפחדים שלו מהיכחדות המין האנושי ומלהיות לבד. בשמונה השנים הראשונות לחייו הוא חי בפרטוריה שבדרום אפריקה עם אמו מיי, דיאטנית ודוגמנית, ואביו ארול, מהנדס. רק לעיתים רחוקות ראה אותם.

"לא היתה לי מטפלת, היתה רק מנהלת משק בית, כדי לוודא שאני לא שובר כלום. היא לא השגיחה עלי. הכנתי חומרי נפץ וקראתי ספרים ובניתי טילים ועשיתי דברים שיכלו להרוג אותי. אני בהלם מזה שיש לי את כל האצבעות בידיים. גודלתי על ידי ספרים. ספרים, ורק אחריהם ההורים שלי".

חלק מאותם ספרים עוזרים להסביר את העולם שמאסק בונה. במיוחד סדרת "המוסד" של אייזק אסימוב. הספרים מתמקדים בעבודה של איש חזון בשם הארי סלדון, שהמציא שיטה מדעית לחיזוי העתיד על בסיס התנהגות המונים. הוא צופה לאנושות תקופה אפלה של 30 אלף שנים, ויוצר תוכנית הכוללת שליחת קולוניות מדעיות לכוכבים רחוקים כדי לעזור לציוויליזציה להפחית את התהפוכות הבלתי נמנעות.

"אסימוב בהחלט השפיע עלי, כי הוא עושה הקבלה רצינית ל'שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומית' של אדוארד גיבון, אבל באימפריה גלקטית מודרנית. המסקנה שאני ניסחתי מזה היא שאתה צריך לנסות לנקוט שורה של פעולות להארכת חייה של הציוויליזציה, למזער את הסיכוי לתקופה אפלה, ואם היא קורית למרות זאת - להפחית ככל האפשר את אורכה".

מאסק היה בן 10 כשצלל אל התקופה האפלה שלו, במהלך שישנה את חייו. זו היתה החלטה שגויה, שבאה מהמקום הנכון. כשהוריו נפרדו, שנתיים לפני כן, הוא ואחיו הצעירים, קימבל וטוסקה, נשארו אצל אמם. "הצטערתי בשביל אבא שלי, כי לאמא שלי היו כל שלושת הילדים. הוא נראה עצוב ובודד מאוד, אז חשבתי, 'אני יכול לארח לו לחברה'".

הדמיה של הטיל למאדים בתכנונו. "זה הופך את העתיד להרבה יותר מעורר השראה" // צילומים: אי.פי

הוא עוצר את שטף הדיבור שלו, ונראה שהתמונות רצות מול עיניו כמו בסרט. "כן, הצטערתי בשבילו. אבל לא באמת הבנתי אז איזה בן אדם הוא היה. בסופו של דבר, זה לא היה רעיון טוב".

אביו, אומר מאסק, היה בעל איי.קיו גבוה במיוחד, כנראה האדם הצעיר ביותר שקיבל הסמכה מקצועית של מהנדס בדרום אפריקה. כשאילון הגיע לגור איתו בלון היל, פרבר של יוהנסבורג, אביו הרוויח כל כך הרבה כסף מהעולם המסוכן של כריית יהלומים, עד שהוא לא הצליח לסגור את הכספת שלו.

"ירשתי ממנו את הכישרון להנדסה. מה שקשה מאוד לאחרים, קל בשבילי. תקופה מסוימת חשבתי שדברים הם כל כך ברורים, שאני לא מבין איך אנשים לא יודעים אותם".

מה למשל?

"למשל, איך עובד חיווט של בית. מתגים, זרם חילופין וזרם ישיר, וולטים ואמפרים, איך ליצור חומר נפץ מדלק וממחמצנים. חשבתי שכולם יודעים את זה".

אבל היה צד נוסף באביו, שהיה חשוב באותה מידה בהפיכתו של אילון למי שהוא. "הוא היה אדם נורא ואיום", קולו רועד. "אין לך מושג. הוא היה מתכנן תוכניות מפורטות של רֶשע. הוא היה מתכנן רֶשע".

מלבד פגיעה רגשית, זה כלל פגיעה פיזית?

"הוא היה אלים פיזית אלי רק כשהייתי ממש צעיר".

ארול מאסק כתב בתגובה בדוא"ל: "החטפתי לאילון רק פעם אחת, על הישבן".

העיניים של אילון מאדימות בזמן שהוא ממשיך לדבר על אביו. "אין לך מושג כמה רע הוא היה. כמעט כל פשע שאתה יכול לחשוב עליו, הוא עשה. כמעט כל דבר מרושע שאתה יכול לחשוב עליו..."

יש בו משהו שרוצה לשתף, אבל הוא לא יכול להביא את עצמו להוציא את המילים מהפה. לפחות לא לציטוט. "זה היה ממש נורא, אתה לא מאמין".

הדמעות יורדות בדממה על לחייו. "אני לא יכול להיזכר בפעם האחרונה שבכיתי", הוא אומר, ופונה לראש הסגל שלו: "אף פעם לא ראית אותי בוכה".

"לא", אומר טלר. "אף פעם לא ראיתי אותך בוכה".

זרם הדמעות עוצר בַמהירות שבה התחיל. מאסק חוזר לפרצוף הקר־אך־עדין שלו, המוכר יותר לעולם שבחוץ. אבל עכשיו ברור שאלה לא הפנים של אדם חסר רגשות אלא של אדם עם הרבה רגשות, שנאלץ להדחיק אותם כדי לשרוד ילדות כואבת.

כשנשאל על ביצוע פשעים, אביו של מאסק אמר כי מעולם לא איים על מישהו או פגע במישהו במכוון, או שהואשם במשהו, למעט במקרה אחד, שבו לדבריו הרג שלושה מתוך חמישה או שישה פורצים חמושים שפרצו לביתו, ומאוחר יותר נוקה מכל אשמה בנימוק של הגנה עצמית.

במכתבו בדוא"ל כתב ארול: "האשימו אותי שאני הומוסקסואל, שונא נשים, פדופיל, בוגד, מלשן וחרא של בן אדם (לעיתים די קרובות), מנוול (על ידי נשים רבות שלא הגבתי לרצונותיהן), ועוד. אמי (הנפלאה) אמרה לי שאני 'חסר רחמים' ושעלי ללמוד להיות 'אנושי' יותר. אני אוהב את הילדים שלי ומוכן לעשות עבורם כל מה שצריך".

כשאילון בגר, באותה אופטימיות שבה בחר בילדותו לגור עם אביו, הוא העביר את אביו, את אשתו של אביו דאז ואת ילדיהם למאליבו. קנה להם בית, מכוניות וגם סירה. אבל אביו, הוא אומר, לא השתנה, ואילון ניתק את היחסים איתו.

"בסופו של דבר, הבנתי שהוא לעולם לא ישתנה, ואין מה לעשות. הלוואי. ניסיתי הכל - איומים, פרסים, טיעונים שכליים, טיעונים רגשיים, הכל כדי לנסות לשנות אותו לטובה. אבל אין סיכוי, זה רק החמיר".

במקום כלשהו בקשר הטראומטי הזה נמצא המפתח להשקפת העולם שלו: יצירה ולא הרס, הבאת תועלת ולא גרימת נזק, הגנה על העולם מפני רשע.

מאסק מציג את הרודסטר, מכונית הספורט החשמלית הראשונה, בחודש שעבר. "אמרו לי שזה בלתי אפשרי, אבל הנה, יש לי רכב" // צילום: רויטרס

העניינים בבית הספר לא היו טובים בהרבה מהחיים בבית. שם סבל מאסק מבריונות אכזרית עד גיל 15.

"במשך תקופה ארוכה הייתי הילד הצעיר ביותר בכיתה, כי יום ההולדת שלי יוצא כמעט ביום האחרון שבו מקבלים אותך לבית הספר, 28 ביוני. ואני הייתי מאלה שאיחרו בהתפתחות, כך שהייתי גם הקטן ביותר בכיתה, במשך שנים על גבי שנים. הכנופיות בבית הספר היו צדות אותי, ממש צדות אותי!"

הוא התחיל ללמוד להילחם בחזרה. קראטה, ג'ודו, היאבקות. החינוך הפיזי הזה, בשילוב עם צמיחה לגובה 1.80 מטר בגיל 16, העניקו לו ביטחון, או כפי שהוא מכנה זאת: "התחלתי להחזיר באותה מידה שחטפתי". אחרי שנקלע לקטטה עם הבריון הגדול ביותר בבית הספר והכניע אותו במכה אחת, הבריון לא הציק לו יותר. "זה לימד אותי לקח: אם אתה נלחם בבריון, אתה לא יכול לפייס אותו. בריונים מחפשים מטרות שלא יילחמו בחזרה".

בגיל 17 עזב מאסק את בית אביו לקולג' ועבר למולדתה של אמו, קנדה. מאוחר יותר השיג דרכונים לאמו, לאחיו ולאחותו כדי שיצטרפו אליו.

"אבא שלי לא נתן לי את ברכת הדרך. הוא אמר שוב ושוב שאחזור בתוך שלושה חודשים, שלעולם לא אצליח, שלעולם לא אעשה משהו עם עצמי. הוא קרא לי אידיוט כל הזמן".

לאחר שמאסק הצליח, אביו אפילו לקח את הקרדיט על העזרה שנתן לו. עד כדי כך, שהדבר מצוין כעובדה בערך הוויקיפדיה של אילון.

"הוא טוען שנתן לי ולאחי סכום כסף ראשוני להתחיל בו את חיינו ולפתוח את החברה הראשונה שלנו (2Zip, שסיפקה מדריכי ערים מקוונים לעיתונים). זה לא נכון. הוא לא שילם כלום על הלימודים שלי בקולג'. אחי ואני שילמנו על הקולג' באמצעות מלגות, הלוואות ועבודה בשתי עבודות במקביל. המימון שגייסנו לחברה הראשונה שלנו הגיע מקבוצה קטנה בעמק הסיליקון".

היסטוריית הקריירה של מאסק מקשטת את השולחן שלו. יש שם פריט כמעט מכל חברה שבבעלותו, אפילו ספל קפה של X.com, בנק מקוון שהקים בתחילת הדרך, שהפך מאוחר יותר ל־PayPal. המכירה של 2Zip הכניסה לו 22 מיליון דולר, ובחלק מהכסף הוא השתמש להקמת X.com. מכירת PayPal הניבה לו 180 מיליון דולר (אחרי מס), ואז הקים את SpaceX ב־100 מיליון, השקיע 70 מיליון בטסלה, 10 מיליון ב־Solar City, ושמר קצת לעצמו. 

אז מה עומד מאחורי מאסק?

"אני מנסה לעשות דברים מועילים. דברים שהופכים את החיים של אנשים לטובים יותר, הופכים את העתיד למשהו שנראה טוב יותר, והם בפועל טובים יותר. אנחנו צריכים להפוך את העתיד לטוב יותר".

תגדיר "טוב יותר".

"העתיד יהיה טוב יותר אם נפחית את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית ויהיה לנו אוויר נקי יותר בערים, ולא נקדח כדי להפיק כמויות אדירות של פחם, נפט וגז באזורים בעייתיים של העולם, ושבהם הם ממילא ייגמרו.

"אם היינו חיים על כמה כוכבים, זה היה מפחית את האפשרות לאירוע אחד, מעשה ידי אדם או אסון טבע, שיחסל את הציוויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה, כמו שקרה לדינוזאורים. היו חמישה אירועי הכחדה מסיביים בתיעוד של המאובנים. אנשים לא יודעים על הדברים האלה.

"אז אם אתם לא תיקנים או פטריות, אתם גמורים", הוא צוחק צחוק חד. "אם היינו אי שם בין הכוכבים ויכולים לעבור לכוכב אחר כשבא לנו, זה היה סוג של ביטוח חיים. וזה הופך את העתיד להרבה יותר מעורר השראה".

זאת האידיאולוגיה שלו. למרות שהיא בסיסית, היא למעשה נדירה מאוד. חישבו על השמות האחרים שעולים לראש כשמדברים על חדשנות במאה הנוכחית: יש אנשים שבנו מערכות הפעלה, מכשירים, אתרים או פלטפורמות לרשת חברתית. האידיאולוגיה מאחורי רוב המקרים הפכה במהרה להיות: איך אני יכול להפוך את החברה שלי למרכז העולם של המשתמשים שלי? כתוצאה מכך, רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר משתמשות בכמה טריקים להפעלת אזור התגמול הממכר במוח של המשתמש.

אם העובדים של מאסק היו אומרים שהם עושים משהו דומה, הוא כנראה היה מסתכל עליהם כאילו הם משוגעים. סוג כזה של מחשבה לא מקובל עליו. "זה לא לעניין לחיות אחרת ממה שאתה רוצה שהעולם יחיה. לפעול לפי קוד מוסרי אחד, בזמן ששאר העולם פועל על פי קוד אחר. זה לא משהו שעובד. עדיף פשוט להיות ישיר, לנסות לעשות דברים מועילים ולהיות נאמן לאמת ומדויק. אני אומר לאנשים: 'איתי אתה לא צריך לקרוא בין השורות, כי אני אומר את השורות".

 

הוא מדבר על בניית בסיס קבע בירח והמשך המימון של SpaceX על ידי יצירת טילי נוסעים, שינועו לכל עיר בעולם בפחות משעה. סוג של תחבורה שהוא מכנה "מכדור הארץ לכדור הארץ".

אני צופה בו בעת פגישת צוות מהנדסים של SpaceX, שבה שמונה מומחים יושבים סביב שולחן ומראים לו מצגת פאוור־פוינט עם העדכונים האחרונים על עיצוב החללית למאדים. בזמן שמאסק מתעדכן בפרטים הטכניים עם כמה מהמוחות המבריקים ביותר בתחום התעופה, הוא מוסיף משהו שהוא מעבר להנדסה וללוגיסטיקה. "ודאו שזה לא נראה מגעיל או משהו", הוא מייעץ בשלב מסוים, ומאוחר יותר אומר: "האסתטיקה של המוצר הזה לא כל כך טובה. הוא נראה כמו לטאה מפוחדת". וברגע סרקסטי אופייני: "כשאתה נוחת על המאדים, אתה רוצה שרשימת הדברים שתצטרך לדאוג לגביהם תהיה קטנה מספיק כדי שלא תמות".

בסך הכל, יש מוטיב חוזר בפידבק שלו: ראשית, הדברים צריכים להיות יעילים, הגיוניים ואפשריים מבחינה מדעית. שנית, הוא רוצה לשפר את היעילות בכל רמה. לבדוק מה הסטנדרט בענף, שאפשר להכניס בו שיפור משמעותי. שלישית, המוצר צריך להיות אסתטי, פשוט, מגניב, חלק ("הוא שונא תפרים", אומר אחד העובדים שלו). או כפי שמאסק מגדיר זאת באחד הרגעים בפגישה: "שווה".

עם האקסית טלולה ריילי בעת אירוסיהם, וילדיו התאומים גריפין וחביאר. "החוק הכי חשוב במשפחת מאסק: לא להיכנס לפאניקה" // צילום: אי.פי

בתהליך הזה יש רכיב נוסף, שרק מספר קטן של חברות נכנסות אליו: התאמה אישית. בחלק הזה מאסק מכניס בדרך כלל הפתעות קטנות ורפרנסים אישיים למוצרים, כמו הגדרת עוצמת הקול במערכת הסאונד של טסלה עד 11 (במחווה לסרט "ספיינל טאפ"), או שליחה של "משלוח סודי" לחלל בהשקה של קפסולת החלל "דראגון" ב־2010, שהתברר כגלגל גבינה (במחווה למונטי פייתון).

מעבר לכך, מה שהכי מרגש או מטריף את העובדים של מאסק (תלוי את מי שואלים) הוא הזמן שבו הוא מצפה שהעבודה תבוצע. לדוגמה, באחד מימי השישי שבהם ביקרתי, קבוצה קטנה של עובדי SpaceX התרוצצה הלוך ושוב מהמשרד לחניון שמעבר לכביש. התברר כי במהלך הפגישה שאל אותם מאסק כמה זמן ייקח להוציא את הרכבים של העובדים מהחניון ולהתחיל לחפור את הבור הראשון למנהרה של חברת Boring. הם השיבו: שבועיים.

מאסק שאל מדוע, ואחרי ששמע את התשובות, אמר: "בואו נתחיל היום, ונראה מה הבור הגדול ביותר שאפשר לחפור עד יום ראשון אחר הצהריים, עם עבודה של 24 שעות ביממה". בתוך שלוש שעות, הרכבים כבר נעלמו מהחניון, והיה חור באדמה.

מצד שני, מאסק נודע לשמצה בהגדרת דדליינים שאפתניים, שהוא לרוב לא עומד בהם. דגם הרודסטר, Model S ו־Model X של טסלה, המכונית החשמלית, התעכבו כולם בהשוואה ללוח הזמנים המקורי. כעת עומד גם 3 Model, עם רשימת המתנה של קרוב לחצי מיליון איש, בפני עיכובים בייצור. יש לכך הרבה סיבות, אבל מאסק בשלו: "עדיף לעשות משהו טוב ולאחֵר מאשר סתם משהו ולהספיק בקושי". כך שאפשר לצפות שהוא יעשה את העבודה, רק לא בזמן. כי אם הוא לא היה יכול לעשות את זה, הוא לא היה מעמיד פנים שכן.

 

אנחנו נפגשים בבניין בן 30 קומות בסן פרנסיסקו, ששופץ ממש לאחרונה. שתיים מהחברות של מאסק שוכנות בו: Neuralink ו־OpenAI.

OpenAI היא גוף ללא מטרות רווח, הפועל למזעור הסכנות של בינה מלאכותית. Neuralink מחפשת דרכים להשתיל טכנולוגיה לתוך המוח שלנו, כדי ליצור ממשקי מוח־מחשב. אם אתם חושבים שמדובר בשני רעיונות סותרים, תחשבו שוב. Neuralink מאפשרת למוח שלנו להדביק את קצב המרוץ של הבינה המלאכותית. המכונות לא יכולות להיות חכמות יותר מאיתנו, אם יש לנו כל מה שיש להן, נוסף על מה שיש לנו.

זה יום לא רגיל במשרד: מאסק מקרין לעובדים של Neuralink סרט תיעודי על בינה מלאכותית. הם יושבים מרוחים על ספות וכיסאות, והוא עומד מולם ומפרט את הסיכויים העגומים של הפיכת הבינה המלאכותית לבטוחה: "יש אולי סיכוי של חמישה עד עשרה אחוזים". 

האתגר שהוא עומד מולו ב־OpenAI כפול. ראשית, הבעיה בבניית משהו חכם ממך היא שהוא חכם יותר ממך. הוסיפו לכך את העובדה שלבינה מלאכותית אין רחמים, אין מוסר, אין רגשות - ותבינו שיכול להיות שהאנושות נמצאת במצב גרוע מאוד. זו ההזדמנות השנייה של הבן הטוב מול האב חסר הרחמים שהוא לא הצליח לשנות. 

האתגר השני הוא ש־OpenAI היא גוף ללא מטרת רווח המתחרה עם המשאבים האדירים של DeepMind של גוגל. מאסק אומר לעובדיו שהוא עצמו השקיע ב־DeepMind מתוך כוונה לעקוב מקרוב אחרי התפתחות הבינה המלאכותית של גוגל.

"לפייסבוק, לגוגל ולאמזון, וכנראה גם לאפל, יש יותר מידע עליכם משאתם יכולים לזכור", הוא אומר להם. "יש הרבה סיכון בריכוז של כוח. כך שאם AGI (בינה מלאכותית כללית) מייצגת את הרמה הקיצונית של כוח, האם היא צריכה להישלט על ידי קומץ של אנשים בגוגל, ללא שום פיקוח?"

לאחר מכן הוא מוביל דיון על הסרט, כותב רעיונות ומבטל בבוטות רעיונות אחרים. בזמן שהוא מדבר, הוא שולח יד לקערה, לוקח פופקורן, מתחיל לאכול וכמעט נחנק. "אנחנו מדברים על איום על האנושות, ואני עומד להיחנק למוות מפופקורן", הוא רוטן.

"אני נוטה להיות דובי חמוד כשאני שותה". מאסק בפעולה // צילום: GettyImages

השעה היא 9 בערב, יום חמישי, ואני ממתין בטרקלין ביתו של מאסק בשכונת בל אייר היוקרתית בלוס אנג'לס, לראיון אחרון. כעבור כמה דקות הוא יורד במדרגות, לבוש בטי־שירט שעליה ציור של מיקי מאוס בחלל. אישה בלונדינית גבוהה יורדת אחריו במדרגות.

מתברר שזאת טלולה ריילי, אשתו השנייה. הם נפגשו ב־2008, ואחרי עשרה ימים יחד, מאסק הציע לה נישואים. הם נישאו ב־2010, התגרשו כעבור שנתיים, ושוב נישאו לאחר שנה, ושוב הגישו בקשה לגירושים, ואז ביטלו את הבקשה, ואז הגישו אותה מחדש, ובסופו של דבר הוציאו לפועל את התהליך.

מאסק מציע לעשות משהו נדיר מבחינתו: לשתות. "יכולת שתיית האלכוהול שלי לא גבוהה", הוא אומר. "אבל אני נוטה להיות דובי חמוד כשאני שותה. אני נהיה שמח ופרוותי".

הוא מוזג עבורנו שתי כוסות של וויסקי, ושלושתנו מתיישבים בסלון, שם מונחים על המדף פונוגרף מכאני של אדיסון, מכונת אניגמה ורדיו גלים קצרים ממלחמת העולם הראשונה. ריילי מתיישבת על ספה סמוכה, מתרכזת בשיחה, ובמקביל שקועה בטלפון שלה.

מאסק נמצא במצב רוח שונה מזה שבו היה ב־SpaceX, וזה משהו שמי שכבר מכיר אותו יכול לזהות. רגע אחד הוא מצטט את השורות האהובות עליו מתוכנית אנימציה שראה עכשיו בטלוויזיה, ברגע שאחריו הוא שוקע במחשבות, ואז מבקש פתאום עצה לבעיה, ואחר כך פורץ בצחוק עד שהוא לא מצליח לנשום בזמן שהוא ממציא בדיחות במשך חמש דקות, וברגע הבא הוא מתנהג כאילו מעולם לא נפגשתם. ובמהלך כל הזמן הזה אתה לומד לא לקחת את זה אישית, כי רוב הסיכויים שזה כלל לא קשור אליך.

"זה סוג של ביטוח חיים". דגם חללית "דראגון" של SpaceX לנחיתה על מאדים // צילום: אי.אף.פי

אנחנו מתחילים לדבר, או לפחות אני מנסה לדבר, על בינה מלאכותית. כמה שבועות קודם לכן מאסק צייץ כי "התחרות על העליונות של בינה מלאכותית ברמה הלאומית תהיה כנראה הסיבה למלחמת עולם שלישית". כשאני שואל אותו על זה, מאסק מתחיל להתרגז. "אין לי את כל התשובות. אני לא אומר שיש לי את כל התשובות המזורגגות. אני רק מנסה להבין את הפעולות שאני יכול לבצע כדי להוביל לעתיד טוב. אם יש לך הצעות, אתה מוזמן לומר לי מהן".

מאסק, מתברר מהר מאוד, לא במצב רוח לדבר על העבודה שלו. במקום זה, יש לו עצות שהיה רוצה להציע לעולם מהניסיון האישי שלו. "אני מגלה שאנשים לומדים לקחים במהלך החיים", הוא מתחיל בחצי־חיוך סרקסטי. "אחד הלקחים שלמדתי הוא לא לצייץ בטוויטר כשאתה על כדור הרגעה. זה לציטוט: ציוץ כשאתה על כדור הרגעה זה לא חכם. אתה עוד תתחרט על זה".

אחר כך הוא מדבר על "סאות'פארק" ו"משפחת סימפסון" ועל הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". "אחת השורות בספר מסתיימת בחוק הכי חשוב במשפחת מאסק: לא להיכנס לפאניקה".

"הבנים היו שובבים למדי בקשר לכל מיני דברים", מסבירה ריילי.

"זה החוק האחר שלנו", ממשיך מאסק. "הבטיחות שלישית בתור. אין אפילו חוק מספר שתיים. אבל למרות שאין משהו במקום השני, בטיחות לא מקודמת למספר שתיים".

טלר, ראש הסגל, מפריע לנו. בזמן שדיברנו, מועצת העיר של הות'ורן סיימה דיון של כמה שעות והחליטה לאפשר למאסק לחפור את המנהרה שלו שני מיילים לתוך העיר.

"טוב", הוא אומר. "עכשיו אנחנו יכולים לחפור מעבר לגבול של הנכס שלנו. חיפרו כמו משוגעים!" הוא צוחק, ואני מבין שמאסק לא אירח אותי כדי לדבר על הפרויקטים ועל החזון שלו. לא מרוויחים שום דבר מדיבור על הבעיות במדע עם מישהו שלא מבין אותן. בסופו של דבר, הוא פשוט רוצה להירגע ולצחוק על העולם שהוא מנסה לשפר.

אני עוזב את הבית שלו, ועדיין שומע צחקוקים מאחורי הדלת. נקווה רק שכאשר המושבה במאדים תבנה את הפסלים הראשונים של מאסק, הם לא יהיו של אדם נוקשה עם הבעה חמורה המביט אל החלל, אלא של דובי חמוד. 

•  •  •

לא מפסיק ליזום // אילן גטניו

אילון מאסק הוא כיום היזם הפרטי המוביל בתחום החלל. יוזמת הדגל שלו, ליישב כוכב לכת נוסף בבני אדם, היא העומדת בבסיס חברת SpaceX, שהיא החברה הפרטית היחידה המשגרת לווייני אספקה לתחנת החלל הבינלאומית.

פרויקט הדגל של החברה הוא שיגור חללית מאוישת למאדים והקמת התיישבות משוכללת באמצעות ארבע חלליות ענק שישוגרו בשתי פעימות - שתיים ב־2022, ועוד שתיים ב־2024. השיירה הראשונה תהיה לא מאוישת ותישא את רוב הציוד, ואילו המתיישבים החדשים יגיעו כעבור שנתיים עם שאר הציוד.

בין לבין משכלל מאסק את טילי השיגור, ונוסף על פלקון 9, מפתח עתה את Falcon Heavy, שיוכל להגיע למאדים וגם לבצע שיגורים לירח.

במקביל פועל מאסק לשיפור התעבורה על כדור הארץ. יצרנית הרכב החשמלי טסלה כבר הציגה עד היום ארבעה דגמים: דגם יוקרתי, דגם "עממי", מכונית ספורט מהירה ומשאית סמי־טריילר. השתיים האחרונות נחשפו רק החודש בלוס אנג'לס, וכבר צברו אלפי הזמנות.

מאסק גם הקים מפעל לייצור סוללות בשם Solar City, שמייצר את הסוללות למכוניות החשמליות וסוללות למערכות חשמל סולאריות, שיכולות לשמש גם בתור גיבוי לרשת החשמל הציבורית. המפעל מנוהל על ידי בני הדודים שלו, לינדון ופיטר ריב, והוא הספק והמתקין השני בגודלו של מערכות סולאריות בארה"ב.

השבוע עמד מאסק בהבטחה להקים מערך סוללות למערכת החשמל של דרום אוסטרליה, הסובלת משורה ארוכה של הפסקות חשמל וממשבר אנרגיה מתמשך. מאסק חתם על החוזה עם האוסטרלים ב־29 בספטמבר והתחייב להקים מערכת בהספק של 129 מגה־ואט לשעה, הגדולה בעולם, בתוך 100 ימים. הוא התחייב שאם לא יעמוד בלוח הזמנים, יעניק את המערכת במתנה למדינה, אבל הצליח להשלים את המערכת בתוך 63 ימים בלבד. עכשיו היא נמצאת בשלב ניסוי כדי להכניסה לפעילות כבר בשבועות הקרובים, שבהם צפויים ביקושי שיא לחשמל, בגלל הצורך במיזוג אוויר מסיבי בקיץ האוסטרלי.

מאסק הקים חוות סוללות גם בפורטו ריקו, במקום תשתית החשמל שנהרסה בסופת ההוריקן מריה. החווה הוקמה בתוך פחות מחודשיים, והיא משרתת כיום את בית החולים לילדים "אל ניניו" ומספקת לו חשמל.

ההתמקדות בהקמת חוות הסוללות גרמה לכך שמשאבי הייצור של Solar City הופנו לשם, מה שגרם לעיכובים במסירה של מכוניות טסלה דגם 3. עתה נראה שקווי הייצור יופנו לציוד המכוניות, כדי להשלים פערים.

כדי לפתור את הפקקים העצומים בעיר מגוריו, לוס אנג'לס, הקים מאסק את חברת Boring, המקימה תשתית מעבורות תת־קרקעית לכלי רכב. חפירת המנהרות כבר החלה, ומאסק נמצא במו"מ להקמת מערכות דומות בערים נוספות. "על הדרך" הוא הקים מיזם בשם Neuralink, שמפתח חיבור בין המוח האנושי לבין מערכות אינטליגנציה מלאכותית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו