החשש משיעור ההצבעה הנמוך ליווה את הרשימות הערביות עד לתוצאות הסופיות. גורמים בכירים ברשימות חד"ש־תע"ל ורע"מ־בל"ד לא הסתירו את דאגתם מהעובדה כי שעות ספורות לפני סגירת הקלפיות עמד שיעור ההצבעה במגזר הערבי על פחות מ־35%, בעוד בבחירות 2015 שיעור ההצבעה בשעות אחה"צ ביום הבחירות עמד על כ־50% מקולות המצביעים במגזר, כאשר הנתון הסופי עמד על כ־65% מבעלי זכות הבחירה.
ברשימות הערביות הסתערו על הבוחרים פשוטו כמשמעו והפצירו בבעלי זכות הבחירה במגזר לצאת ולהצביע: "הליכוד ומפלגות הימין עושים הכל כדי להוריד את שיעורי ההצבעה במגזר הערבי והתוכנית שלהם שסוכלה להכניס מצלמות נסתרות ואמצעי הקלטה לקלפיות נועדה בראש ובראשונה להרתיע את הבוחרים הערבים להגיע לקלפיות", אמר ל"ישראל היום" בכיר בוועדת המעקב של ערביי ישראל.
מנגד, בציבור הערבי טענו רבים כי דווקא הקמפיין האגרסיבי שרץ ברשתות החברתיות הערביות להחרים את הבחירות לכנסת ה־21 היה זה שגרם להם להישאר בבית ולא לצאת להצביע: "לרשימה המשותפת היה הישג נהדר של 13 מנדטים בכנסת הקודמת, מכיוון שהציבור הערבי רצה את האיחוד של כל המפלגות הערביות ולכן הגיע בהמוניו לקלפי. מי שפירק את הרשימה המשותפת היו חברי הכנסת הערבים שנכנעו לאגו שלהם, ולכן הציבור הערבי כועס ולא מגיע להצביע - איבדנו אמון בנציגים שלנו לכנסת", אמר ל"ישראל היום" עבד אל־האני באיומי, תושב עראבה בגליל, שהחליט כמו רבים מחבריו לא להצביע ולהחרים את הבחירות לכנסת ה־21. רבים בציבור הערבי ציינו גם את חוק הלאום כגורם עיקרי בהחלטתם להחרים את בחירות 2019: "אם הממשלה הימנית הגזענית הזו החליטה שאנחנו אזרחים סוג ב', אז אין לנו מה לקחת חלק במשחק בכאילו דמוקרטיה.
"ישראל הפכה להיות מדינה לאומנית וגזענית. עדיף לנצל את יום השבתון כדי לבלות עם המשפחה ולא להצביע. "זה לא מעניין אותנו בכלל", אמר ל"ישראל היום" חמודי תושב נצרת.
מנגד היו מי שהדגישו כי החרמת הבחירות תעלה ביוקר למגזר הערבי, שכן אם אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה כוחם האלקטורלי של המפלגות הערביות יקטן משמעותית: "אילו הרשימה המשותפת לא היתה מתפרקת, יכלנו להיות לשון המאזניים בבחירות 2019 אחרי שבבחירות הקודמות היינו הרשימה השלישית בגודלה - מי שבעט בדלי הוא הציבור הערבי שהחליט להדיר את עצמו מהבחירות", אמר ל"ישראל היום" איש ציבור בכיר במגזר הערבי.