לקראת הדיון שצפוי להתקיים בבג"ץ ביום שלישי בהמשך השבוע, בו יעסקו לראשונה במסוגלותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו להרכיב ממשלה לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום, היום (ראשון) השיב נתניהו את עמדתו לבג"ץ ובה דרש לדחות את העתירה על הסף.
במכתב שנשלח מטעמו של נתניהו לבג"ץ נכתב כי "העותרים בעתירתם, מנסים למנוע מציבור הבוחרים לבחור במועמד הנראה להם ראוי להנהיג את מדינת ישראל, תוך התעלמות מהוראות החוק המפורשות בעניין. ראש הממשלה ותנועת הליכוד סבורים, כי יש לדחות את העתירה על הסף".
עוד בנושא:
• בג"ץ החליט: ב-31 בדצמבר ייערך הדיון בשאלה האם לנתניהו מותר להרכיב ממשלה
• שלח: "עדיף שבג''ץ לא יפסול את נתניהו"
• מנדלבליט: לא אתערב כעת בסוגיית היכולת של נתניהו להרכיב ממשלה
• אם בג"ץ יפסול את נתניהו - תידרש חקירה
• נתניהו: "חסינות היא לא נגד הדמוקרטיה - היא אבן יסוד בדמוקרטיה"
בנימוקים שפרס ראש הממשלה במכתבו, נדמה כי ישנם כמה סיבות מרכזיות לפיהן יש בסיס לדריש לדחיית העתירה. "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם – זה העם, לא אף אחד אחר. אחרת זה פשוט לא דמוקרטיה. העתירה מהווה ניסיון לגרור את בית המשפט לסוגיה שכלל אינה "שפיטה", כלל אינה בסמכותו של בית המשפט הנכבד וכלל לא אמורה לבוא לפתחו של בית המשפט הנכבד, אלא להכרעת ציבור הבוחרים בלבד".
עוד יצויין כי בהודעה שנשלחה ישנו חשש לאיזון המתקיים בין הרשויות במשטר דמוקרטי, ועל אחת כמה וכמה כשיש התנגשות בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. "דיון בעתירה מנפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עיקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית. אין כל מקום לתת לבית המשפט הנכבד, ויהיה מכובד ככל שיהיה, לבוא במקום ציבור הבוחרים". יחד עם זאת נכתב שקבלת העתירה בבג"ץ "תגרום למצב בו פקיד ציבור בודד (היועץ המשפטי לממשלה) - רם דרג ככל שיהיה - יקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא.
במכתב הייתה התייחסות גם לאופן שבו עלולה להשפיע התערבות של בית המשפט בסוגיה ועל האופן בו ישמר את אמונו בקרב הציבור. "התערבות גסה מצד הרשות השופטת בעקרון הפרדת הרשויות עלולה ליצור פגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט, להכניס את בית המשפט הנכבד ללב המחלוקת הפוליטית וליצור סדק עצום בדמוקרטיה הישראלית", עוד הודגש כי במכתב כי ""התערבות מעיין זו תנפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עקרון הפרדת הרשויות".
הרכב אקטיביסטי וליברלי. חיות, פוגלמן (למעלה) ומלצר // צילום: אורן בן חקון, יוסי זליגר
במכתב שנשלח הייתה התייחסות לחוק היסוד המאפשר לראש הממשלה לכהן בניגוד להלכה הנהוגה (דרעי-פנחסי)במצב דומה עם שרים בממשלה. "המחוקק היה ער לבעיה נפיצה זו והעניק מעמד מיוחד לראש ממשלה בחוק יסוד מפורש הקובע שראש ממשלה יכול לכהן עד שיורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנקבע שיש עימה קלון". בהקשר להלכת דרעי- פנחסי נכתב "בפרשות פנחסי ודרעי דובר באישומים בעובדות שלא היה חולק על כך שאם הן תוכחנה הדבר יוביל להרשעה. הספק היחיד שנותר לברר בין שלב ההחלטה על הגשת כתב אישום לבין שלב ההרשעה היה הספק העובדתי. לעומת זאת, במקרה דנן, קיימת מחלוקת, גם בהינתן העובדות הנטענות, אם יש בכך כדי להביא להרשעה".
טיעון נוסף שהועלה נגד העתירה, הוא שאין למעשה כל סיבה אקטואלית אמיתית לדון בנושאים אלו כעת. "נכון להיום, טרם התקיימו הבחירות לכנסת, טרם התבררה תמונת המנדטים של כל מפלגה ומובן מאליו שנשיא המדינה טרם קרא אליו את נציגי הסיעות להתייעצויות ואף לא קיבל בקשה כלשהי מטעם של רוב חברי הכנסת. בנסיבות אלה, מובן שהצווים המבוקשים בעתירה דנן הינם תיאורטיים לחלוטין, ולמעשה אין כעת כל סוגיה אקטואלית המינחת לפתחו של נשיא המדינה, וכידוע, בית משפט איני נדרש לדון בסוגיות תיאורטיות בלבד. לפיכך, גם בשל סיבות אלה יש לדחות את העתירה על הסף".
בתוך כך, ביום שלישי השבוע כאמור, בג"ץ יתכנס לדון באחד הדיונים הדרמטיים שלו מאז הקמת המדינה. בפעם הראשונה, הוא יידרש לעסוק בשאלה, האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסוגל במצבו המשפטי הנוכחי, ולאחר שהוגש כנגדו כתבי אישום בעבירות שחיתות חמורות, להרכיב ממשלה. זו תהיה הפעם הראשונה שבג"ץ יתערב בסוגיה הכי משמעותית של השלטון – מי עומד בראשו, זאת למרות שהחוק הקיים מותיר לראש ממשלה לכהן עד לאחר הרשעה חלוטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו