בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) עתירה נגד מינויו של חבר הכנסת נפתלי בנט כשר הביטחון. במסגרת פסק הדין נדרש בית המשפט להיקף סמכותה של ממשלת מעבר למנות שרים, וזאת עקב מחלוקת שנפלה בסוגיה זו בין היועץ המשפטי לממשלה לייעוץ המשפטי לכנסת.
בג"ץ קבע כי אף שעיתוי מינויו של חבר הכנסת בנט כשר הביטחון בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת ה-22 ובמהלך הניסיונות להרכיב ממשלה מעורר קושי, אין מקום לבטל את המינוי, כפי שדורשת העתירה.
השופט מנה מספר טעמים לדחיית העתירה ובהם העובדה כי המינוי נעשה בהסתמך על חוות דעת משפטית שהיועץ המשפטי לממשלה סמך עליה את ידו, ולפיה לא קיימת מניעה לבצע את המינוי.
שנית, בשלב זה, כך קבע בית המשפט, החלפת שר במשרד הביטחון איננה רצויה, ובייחוד בהינתן העובדה שראש הממשלה אשר כיהן בתפקיד זה קודם לכן, התחייב בינתיים במסגרת הליך אחר בפני בית המשפט העליון כי יחדל לכהן בכל תפקידיו כשר.
עוד בנושא:
בכחול לבן תוקפים: "מינוי בנט - מהלך ציני מתוך אינטרס צר"
הממשלה אישרה את מינויו של נפתלי בנט לשר הביטחון
אופן הטיפול בעזה יקבע איך ייזכר בנט כשר ביטחון
בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח הוראת השעה הקובעת שהגבלת מספר השרים בחוק יסוד: הממשלה לא תחול על ממשלה שכוננה בכנסת ה-20, רשאית ממשלת המעבר הנוכחית לחרוג מהמגבלה ביחס למספר השרים שהיא יכולה למנות.
עם זאת, הדגיש כי לא ניתן יהיה לקבל התנהלות לפיה ממשלת מעבר, שאינה נהנית מאמון הכנסת ולפיכך מחויבת באיפוק וריסון בהתנהלותה, תנצל את הסמכות הנתונה לה ותגדיל עד בלי די את מספרם של חברי הממשלה ללא אישור הכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
