הוליווד כבר לא זוכרת

במשך 125 שנות קיומו התמודד הקולנוע מול יריבים שונים שביקשו לגנוב לו את הבכורה ולהפוך אותו ללא רלוונטי. במהלך העשורים הוא לחם בעוז מול הטלוויזיה, מול מכשיר הווידאו הביתי ומול ה־DVD. בשנים האחרונות הוא מנהל מאבק עיקש נגד שירותי הסטרימינג השונים, ובראשם נטפליקס. ובכל זאת, יריב קטלני ואכזר כמו הקורונה טרם היה לו. 

מאז חודש מארס בתי הקולנוע עומדים סגורים ונטושים. עשרות סרטים הוליוודיים שהיו אמורים לצאת לאקרנים - ובהם שוברי קופות ודאיים כמו "לא זמן למות", "וונדר וומן 1984", "מהיר ועצבני 9", "אהבה בשחקים 2" ועוד - נדחו והביאו לביטולה חסר התקדים של "עונת הקיץ" (התקופה הרווחית ביותר שבמהלכה מוצגים הלהיטים הלוהטים ביותר). 

בתוך כך, כל פסטיבלי הקולנוע, כולל קאן, נדחו או הודיעו על מעבר לפורמט מקוון, והביזנס הקולנועי, שרגיל לגלגל כ־15 מיליארד דולר בשנה בארה"ב לבדה, לא מגלגל כלום כבר יותר מחודשיים. על פי האנליסטים, יידרשו לפחות שנתיים כדי להחזיר את התעשייה לאיפה שהיא היתה לפני שנכנסנו כולנו להסגר.

בינתיים, מספר הולך וגדל של סרטים הוליוודיים שהיו אמורים לצאת לקולנוע, נשלחים היישר לפלטפורמות הצפייה הביתיות - מעשה שלא היה עולה על הדעת בימים כתיקונם. מי שהובילו את הטרנד המטריד הזה היו אולפני יוניברסל, שהוציאו את סרט האנימציה "טרולים סיבוב עולמי" היישר ל־VOD לפני כחודש. בתגובה, רשת בתי הקולנוע הגדולה בארה"ב, AMC, הודיעה שלא תקרין יותר סרטים של יוניברסל באולמות שלה. 

אלא שלא נראה שהאיום הזה עשה רושם מיוחד על האולפנים. לראיה, תוצרים נוספים שייצאו ב־VOD בשבועות הקרובים כוללים סרטים של אולפני דיסני, אולפני האחים וורנר ואולפני פרמונט. האם יהיה ניתן להשיב את הגלגל לאחור כאשר הווירוס יובס והשגרה תחודש? לא בטוח.

סרט על גלגלים

אבל יש מגדלור שמאיר באפלה והמגדלור הזה הוא סרט בשם "טנט" ("Tenet"). בניגוד ליתר סרטי הקיץ, תאריך היציאה של אפוס האקשן השאפתני של כריסטופר נולאן ("ממנטו", "האביר האפל") נותר על כנו, והוא עדיין אמור לעלות למסכים ב־17 ביולי. אם "סרט האירוע" עצום הממדים של נולאן אכן ייצא כמתוכנן, הדבר יזרים מעט תקווה וחיים לענף המיואש. אם הניסוי יוכתר כהצלחה, שבוע אחר כך גם יהיה אפשר להמשיך את המומנטום עם "מולאן", סרט הקיץ המדובר של אולפני דיסני, שגם יציאתו טרם נדחתה. 

מתוך הסרט "טנט"

אבל אם שני הסרטים האלה יידחו גם הם - בין שבגלל התפרצות מחודשת של הווירוס, ובין שמסיבות אחרות - עתיד הענף צפוי להפוך לעוד יותר פסימי וקודר. במקרה כזה, סביר להניח שיהיו לנו הרבה פחות בתי קולנוע לחזור אליהם כשהמגיפה תסתיים.

כדי ש"טנט" ו"מולאן" אכן ייצאו כמתוכנן צריכים לקרות דברים רבים, ורק על חלק מהם יש לבעלי בתי הקולנוע שליטה. הצורך בשמירה על ריחוק חברתי ידרוש יצירת מרווח גדול יותר בין המושבים ויקטין את התפוסה, ויהיה גם צורך בחיטוי תכוף של האולמות, מה שיפחית את מספר ההקרנות. כמובן שגם אם כל האמצעים האלה יינקטו, כלל לא בטוח שהקהל ירגיש מספיק בטוח כדי להתקהל במקום סגור למשך שעתיים.

אם להסתמך על מה שקורה בשבועות האחרונים בסין, המצב אינו מעודד. בתי הקולנוע הספורים שנפתחו שם עם השטחת העקומה במדינה מדווחים על היענות נמוכה במיוחד מצד הקהל. סיבה אחת לכך היא ההיעדרות של סרטים חדשים מהאולמות. סיבה אחרת ומשמעותית בהרבה היא שרבים חשים שביקור בקולנוע פשוט אינו שווה את הסיכון כרגע.

למרות שבתי הקולנוע במדינות מסוימות בארה"ב קיבלו בשבועות האחרונים היתר לשוב לפעילות, גם שם המצב דומה. מצד אחד, בעלי בתי הקולנוע אינם נלהבים מכך שהאולמות שלהם ישמשו מוקדים אפשריים להתפשטות המגיפה. מצד שני, כלל לא בטוח שמשתלם להם להפעיל את האולמות שלהם במתכונת מצומצמת, כפי שנדרש. בכל מקרה, עד שאספקת הסרטים לא תחודש, אין בידם סחורה חדשה שתמשוך קהל ותמכור כרטיסים. אז מה הטעם בכלל?

וכך, בשעה שאולמות ההיי־טק המשוכללים עומדים להם ריקים ועצובים, דווקא מתחמי הדרייב־אין העתיקים והמיושנים, שבהם קל יותר לשמור על ריחוק חברתי, נהנים פתאום מעדנה מחודשת ומוכיחים שהקהל מתגעגע לבילוי הקולנועי שנלקח ממנו לפתע. אירוני, אתם לא חושבים?

בכל זאת, הקהל כבר בשל

בישראל - שבה אין למרבה הצער מתחם דרייב־אין פעיל כרגע - בתי הקולנוע אמורים להיפתח ב־14 ביוני. עם זאת, גורמים שונים בתעשייה מספרים על חוסר ודאות גדול לגבי "היום שאחרי".

"אף אחד לא יודע איזו השפעה תהיה לקורונה על הדרך שבה אנשים צורכים סרטים", אומר יחצ"ן ותיק שעובד בעסקי הקולנוע מאז שנות ה־90. "האם יהיה לאנשים, ובעיקר לקהל המבוגר - שבשנים האחרונות הפך לאחוז מאוד משמעותי מהקהל - אומץ ללכת לקולנוע? האם מעכשיו סרטים קטנים ידלגו על האולמות ויוקרנו רק בטלוויזיה? בכלל לא בטוח שיהיה כדאי מבחינה כלכלית להפעיל את בתי הקולנוע במתכונת מצומצמת. בתנאים האלה, לדעתי, אין בכלל טעם לפתוח אותם. 

"איך שלא יהיה, כולם מחכים לראות מה יקרה בארה"ב, כי ההחלטות שלהם משפיעות על כל העולם".

אמירות פסימיות אלה מהדהדות את הראיון שהעניק בראשית השבוע הבעלים של רשת סינמה סיטי ומפיק הסרטים הבכיר בישראל, משה אדרי, לכתבת "הארץ" נירית אנדרמן. לדבריו, המצב כבר לא ישוב לקדמותו, והדבר ישפיע באופן דרמטי גם על סוגי הסרטים שיופקו כאן. 

לגבי מועד פתיחת בתי הקולנוע, אדרי טוען כי הדבר לא יתרחש לפני שהוליווד תבצע את המהלך שלה: "אני מאמין שזה יקרה באמצע או בסוף יוני, וכשהוליווד תפתח את בתי הקולנוע הסרטים יזרמו גם אלינו".

אילנה נוזיק, מנהלת פורום פילם, חברת ההפצה הגדולה בישראל, דווקא נשמעת קצת פחות פטליסטית בתחזיות שלה - למרות שגם היא מדגישה את התלות של התעשייה המקומית בנעשה בארה"ב. 

"הוליווד אכן מכתיבה את הקצב, ובאופן טבעי אנחנו ניזונים ממה שקורה בארה"ב ותלויים במצב שם. ברמה המקומית, הרשתות השונות כמובן יחליטו אם משתלם להן לפתוח את שעריהן בתנאים מגבילים. אבל לא נראה לי שתהליך ההתאוששות ייקח שנים. בסך הכל, עושה רושם שלאנשים בארץ כבר נוח להתקהל. עכשיו רק נותר שהמציאות תשתף פעולה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו