לפני כארבע שנים עלה שר המדע והטכנולוגיה החדש יזהר שי בשדה התעופה של ניו יורק על מטוס אל על שהיה בדרכו לישראל ותפס את מקומו במחלקת העסקים, תוך שהוא מתכונן לשנת לילה נוחה. כשהפנה את מבטו ליושבים לצידו, ראה את פניו של בני גנץ. "אמרתי לו, 'נעים מאוד, שמי יזהר שי', והוא השיב לי, 'קוראים לי בני גנץ'. אמרתי לו, 'אותך אני מכיר. מתי אתה רץ לראשות הממשלה?'", נזכר שי.
צילום: ערוץ הכנסת
לפני ההמראה הודיע הקברניט לנוסעים שיש תקלה במטוס, שבו שהה גם ח"כ משה יעלון. כל הנוסעים ירדו לטרמינל, ובשובם למטוס אחרי שעתיים שאל גנץ את שי על הפעילות החברתית שלו עם נוער בסיכון ועל תחום ההיי־טק שבו הוא עוסק שנים רבות. מתברר שגנץ ניצל את הזמן כדי לקרוא באינטרנט פרטים על שכנו לטיסה.
במשך כל הטיסה, במקום לישון, הם שוחחו על ספרות, כלכלה, היי־טק, שירי ארץ ישראל, וכמובן - פוליטיקה. כשהמטוס נחת בנתב"ג הם קבעו להיפגש, ואט־אט הקשרים ביניהם התהדקו והם הפכו לידידים ושי היה מעורב בכל ההליכים להקמת מפלגת חוסן לישראל. "המפגש שלי עם גנץ במטוס הזכיר לי משפט ששמעתי לפני שנים ש'החיים הם פגישה', כלומר דברים רבים שקורים לנו בחיים מקורם בפגישה", אומר שי.
התרגשת בשבוע שעבר כשנשבעת אמונים כשר המדע בממשלה החדשה?
"מאוד. בעיקר התרגשתי בטקס חילופי השרים במשרד המדע כשראיתי את השם שלי כ'שר המדע והטכנולוגיה' קבוע על שלט בכניסה ללשכת השר".
האמנת ששנה בלבד לאחר כניסתך לפוליטיקה תהיה כבר שר בממשלה?
"לא האמנתי שכל כך מהר אהיה שר בממשלה. אם להודות על האמת, יש רגעים שבהם אני מצטער שמוניתי כל כך מהר להיות שר משום ששרים אינם מתמצאים כל כך בעבודת החקיקה של הכנסת. חבר כנסת יכול להשקיע את כל זמנו בעבודת החקיקה בכנסת ולקדם אג'נדות שהוא מאמין בהן. בשנה שחלפה מאז נבחרתי לכנסת, התאהבתי בה. זה מקום שעורר בי תמיד יראת כבוד. בכל פעם שאני עולה לדוכן לנאום, אני נזכר שמעל אותו דוכן נאמו גדולי המנהיגים של מדינת ישראל וראשי מדינות שביקרו בה. זהו מקום מכובד. לדעתי, הכנסת צריכה לחזור למקומה הטבעי. מעמד הכנסת צריך להיות שונה לגמרי מכפי שהוא כיום".
"מזדהה עם הביקורת הציבורית"
לא מפריעה לך העובדה שהוקמה ממשלה מנופחת עם 36 שרים, בשעה שיותר ממיליון אזרחים מובטלים? האם אין זו אטימות של הממשלה?
"אני מאוד לא אוהב את המספר הגדול של שרי הממשלה ומזדהה עם הביקורת הציבורית על כך שבמצב של משבר כלכלי במשק, מובטלים ומאות אלפי אזרחים שמתקשים להביא אוכל הביתה, הוקמה ממשלה כזו. אני מרגיש מאוד לא בנוח עם המצב הזה. אבל מצד שני, זה היה המחיר הפוליטי שהיינו חייבים לשלם כדי לחלץ את הכנסת מהמבוי הסתום שבו אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי. לפי תחשיב של משרד האוצר, העלות של הגדלת הממשלה ל־36 שרים היא 85 מיליון שקלים לשנה, ובהנחה שהממשלה הזו תחזיק מעמד ארבע שנים מדובר בהוצאה כספית של 340 מיליון שקלים, אבל לעומת זאת, אילו היינו הולכים לבחירות רביעיות היינו מגיעים להוצאה של 2 מיליארד שקלים".
מדוע לא דרשתם מהליכוד לצמצם את מספר השרים?
"העלינו את הדרישה הזו במשא ומתן הקואליציוני, אבל לצערי הליכוד דחה זאת".
נוסף על גידול במספר השרים, אתם גם מתכוונים לחוקק את החוק הנורבגי, דבר שיגרום לתוספת של 12 ח"כים בעלות של 1.7 מיליון שקלים לכל ח"כ. איזו הצדקה יש לכך?
"יחסית לעלויות האחרות, זו תוספת שולית. חשוב שהכנסת תוכל לתפקד ולמלא את תפקידה כגוף מחוקק ומפקח על פעולות הממשלה. זהו המחיר של הדמוקרטיה, ונצטרך לשלם אותו. האלטרנטיבה היתה ללכת לבחירות, וזה כמובן היה הרבה יותר יקר וייתכן שהיינו מגיעים לאותו מצב ממש מבחינת חלוקת יחסי הכוחות הפוליטיים".
לפני הבחירות, כמו חבריך האחרים בכחול לבן, מתחת ביקורת חריפה על נתניהו ואמרת ש"נתניהו הוא פרק בהיסטוריה של ישראל", ועכשיו אתה מכהן כשר בממשלתו. אתה חי עם זה בשלום?
"כדמוקרט אני מאמין בכל רמ"ח איבריי שהייתי חלק ממפלגה שביצעה תהליך דמוקרטי שנועד להחליף את השלטון, אבל יש להכיר בעובדות שלא הצלחנו לשכנע את הבוחר שאנחנו אלטרנטיבה לשלטון, והשלטון הנוכחי צריך להמשיך. האפשרות שניצבה בפנינו אחרי הבחירות היתה או בחירות רביעיות או לנסות לפתור את המשבר בדרך אחרת. אני מאמין ששתי המפלגות עשו את הדבר הנכון כדי לצאת מהמשבר הפוליטי הקשה שפקד אותנו ולהחזיר את היציבות לחיינו. אני בטוח שבסופו של דבר, מנהיגי שתי המפלגות הגדולות נתניהו וגנץ קיבלו החלטה מנהיגותית וחשובה ומגיע להם קרדיט על כך. שתי המפלגות הסכימו לפשרות קשות, ובשתיהן אין תחושת ניצחון".
"לא באתי כדי להתפרנס"
העובדה שאתה אדם אמיד ובעל אמצעים הודות לפעילותך בהיי־טק תקל עליך בפעילות הפוליטית?
"לא באתי לכנסת כדי להתפרנס. אני תורם היום שליש ממשכורתי בכנסת ומעביר אותו לארגונים העוסקים בחינוך הבלתי פורמלי לנוער. אני יכול להרשות לעצמי, כי הובלתי שתי חברות וניהלתי אותן, הייתי שותף בקרנות הון סיכון ואחר כך עבדתי בהיי־טק והייתי יזם. החיים יפים, למרות שגדלתי במשפחה דלת אמצעים. אשתי ואני עבדנו קשה מאוד כדי לגדל משפחה עם ארבעה ילדים".
יש לך כבר תוכנית מגובשת כיצד לקדם את נושא המדע והטכנולוגיה?
"אני רוצה לקדם את כל נושא המחקר והמדע על מנת שמשרד המדע יהיה משרד מוביל בתחום החדשנות והטכנולוגיה. בעניין משבר הקורונה על ישראל לפתח יכולות בנושא המחקר והפיתוח ובנושא של מחלות ויראליות. המשרד מימן 84 מחקרים, חלקם בשיתוף פעולה בינלאומי, שמטרתם למצוא פתרונות בנושאי הבדיקות, החיסונים והתרופות".
