"ישראל לא מוכנה בשום פרמטר לרעש אדמה הרסני"

לפני כמעט ארבע שנים התריע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס יוסף שפירא, כי "מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה". מאז המזל משחק לטובת ישראל ורעידות אדמה קשות לא פקדו את המדינה, ונותר רק לקוות כי אירוע קשה, שכמותו אנו רואים בינתיים רק במדינות אחרות, גם לא יתרחש בשנים הקרובות, מאחר שישראל עדיין לא ערוכה אליו כראוי. בתקופה שחלפה מאז פרסום הדו"ח החמור אף חלה נסיגה בכל הנוגע להיערכות לרעידות אדמה.

השיתוק הפוליטי שנכפה על ישראל בשנתיים שקדמו לממשלה הנוכחית והיעדר התקציב מסבירים אולי חלק מהזמן המבוזבז, אבל גם הם הפסיקו מזמן להיות תירוץ. מומחים רבים הזהירו בשבוע האחרון, בעקבות רעש קל נוסף שהורגש בישראל (השלישי בתוך שבועיים), מפני תרחישי אימים במקרה של רעידת אדמה משמעותית, שכוללים אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, ועשרות אלפי בניינים שייהרסו כליל. לפי רוב ההערכות רעידת אדמה חזקה בישראל היא רק עניין של זמן.

נוכח התחזיות האפוקליפטיות, שכבר נשמעו בעבר, ניתן היה לצפות כי לאחר הדו"ח החמור של המבקר - כל גופי הממשלה הנוגעים לעניין יתחילו לעבוד במרץ כדי לתקן את המצב. אלא שקרה דבר הפוך. במשרד המבקר עובדים בימים אלו על דו"ח מעקב שאמור להתפרסם בתוך שנה, ולפי האינדיקציות הראשוניות שמתקבלות - מרבית הליקויים שהועלו בדו"ח הקודם לא תוקנו.

הנושאים שבהם עסק הדו"ח הפכו לתוכנית עבודה של ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה - הגוף המקצועי היחיד בארץ שעוסק בנושא של היערכות לרעידות אדמה או לצונאמי ומתכלל בין עבודת משרדים שונים. אולם על אף חשיבותה המכרעת, בדיקת "ישראל היום" מגלה כי תקציב הוועדה קוצץ לשישה מיליון שקלים בלבד בשנה, היא מונה רק שלושה אנשים ואין לה סמכויות אופרטיביות.

זאת, אף שכבר בדו"ח של 2018 כתב המבקר כי "הממשלה לא העניקה לוועדת ההיגוי סמכויות לביצוע המטרה שלשמה הוקמה ואין לה סמכות חוקית לחייב להיערך לרעידת אדמה".
בשלב הראשון מנתה ועדת ההיגוי 40 נציגים ממשרדי ממשלה שונים, פיקוד העורף, גופי חירום ועוד. כיום, כאמור, מספר הנציגים ירד לשלושה בלבד, וזה בוודאי לא משום שתחזיות המומחים בנוגע להסתברות רעידות אדמה השתנו.

להפסיק עם "יהיה בסדר"

הגוף שמפקח על ועדת ההיגוי הוא ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה, שאותה הקימה ממשלת ישראל בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה ב־1999. אלא שוועדת השרים התכנסה בפעם האחרונה בשנת 2016. במשרד מבקר המדינה סבורים כי קיים צורך לקבוע תוכנית רב־שנתית עם תקציבים מוגדרים ויעדים לכל שנה. "הנושא של היערכות המדינה לוקח שנים, ואם לא תהיה תוכנית רב־שנתית עם תקציב, הדברים לא ייפתרו מאליהם", אומר בכיר במשרד המבקר שכתב את הדו"ח, ומציין כי בכל התחומים שנבדקו אותרו ליקויים.

הדו"ח מ־2018 צייר תמונת מצב עגומה שלפיה יש להיערך לכ־7,000 הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפי מחוסרי גג, וגם תפקוד תשתיות חיוניות בעת האסון יוטל בספק מאחר שאינן מוגנות. אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין־משרדית, מנסה לעשות את הבלתי אפשרי, ועם תקציב של שישה מיליון שקלים ושני אנשי צוות - לשנות את תפיסת ה"יהיה בסדר" המאפיינת את מקבלי ההחלטות הישראלים, הלוא הם הפוליטיקאים, שבמקרים רבים לא אוהבים להסתכל מעבר לקדנציה הנוכחית. הוא מבין את חשיבות העבודה של הוועדה ומודה, באומץ ראוי להערכה, כי שלושה אנשים זה לא מספיק, וכי הוועדה לא מצליחה להניע את הגופים השונים בקצב שהיה רוצה.

אבל יהב בכל זאת אופטימי. "חלקים שלמים מדו"ח המבקר לא הצלחנו להזיז", הוא אומר, "המודעות בארץ לאסון שיבוא בעקבות רעידת אדמה היא נמוכה מאוד לצערי. אנחנו שואפים להוביל שינויים בהבנה ובתפיסה. הצלחנו להביא לשינוי במשך השנים האחרונות בהבנה של הממשלה, של גופי הממשלה, של השרים של המנכ"לים, לגבי חומרת הנושא ודחיפותו. זה לקח לנו זמן, אבל זה כן הצליח. בשנה הקרובה קבענו לבצע תרגיל לאומי בנושא רעידות אדמה, ואני מקווה שזה יהיה דחיפה לשינויים נוספים שאנחנו רוצים לעשות.

"לאורך השנים האחרונות אנחנו עושים מחקר גדול עם המכון הגיאולוגי ואנחנו יודעים שיש אזורים בים המלח שהם 'נעולים', כלומר שנאגרת שם אנרגיה במשך הרבה מאוד שנים. כדור הארץ לא נעצר, ובטוח במאה אחוז שתהיה שם רעידת אדמה חזקה מאוד. כמה חזקה ומתי בדיוק? אני לא יכול לדעת".

יהב מעריך כי ברעידת אדמה חזקה עלולים להיהרס כ־30 אלף מבנים, וכ־290 אלף בניינים עלולים להינזק באופן קל ובינוני, לא רק באזורים שסמוכים לתפר ים המלח. "המדינה שלנו צרה והמרחק בין צפון ים המלח לתל אביב, יפו, חולון, בת ים, שבהן יש שכונות מאוד־מאוד ישנות, הוא בסך הכל 80 קילומטר. הרעידה שהיתה לפני שלושה שבועות בעוצמה 6.5, היתה במרחק של 600 קילומטר מפה, באזור כרתים, וכל המדינה רעדה".

"במקום התקדמות - נסיגה"

"נכון להיום, התקציב של ועדת ההיגוי עומד על שישה מיליון שקלים בשנה", אומר יהב ומייד מציין כי "לא מדובר על כל תקציב מדינת ישראל להיערכות לרעידות אדמה, יש גם תקציבים נוספים שמופנים למשרדים אחרים. אבל הוועדה היא הגוף המקצועי היחיד שמכווין את הפעילות של גורמים שונים בארץ בנושא רעידות אדמה.

"הוועדה היא מנוע שצריך לדחוף את כל הנושאים במדינה ואנחנו מדברים על הרבה מאוד נושאים. לכן שלושה אנשים זה באמת מעט, אבל ודאי שתקציב ועדת ההיגוי לא צריך להחליף את התקציב לחיזוק מבנים של המשטרה, של הצבא וכדומה. הוועדה בהחלט פעילה, היא מתכנסת אחת לחודש וחצי-חודשיים, מקבלת החלטות, עושה הכוונה, אבל להגיד שאנחנו מצליחים להניע את הגופים השונים בקצב שאנחנו רוצים? לצערי לא".

אחת הדוגמאות שמספק יהב לכך שהמדינה הולכת אחורה במקום להתקדם בכל הקשור להיערכות, היא ביטולה הצפוי באוקטובר 2022 של תמ"א 38 - תוכנית מדיניות הממשלה להיערכות לרעידות אדמה: "זו נסיגה משמעותית ממה שהיה ב־2018. התוכנית החלופית של השרה איילת שקד נמצאת בתיקוני חקיקה, אבל אם זה לא יתקדם - צריך להאריך את תמ"א 38 בחמש שנים.

"במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ששם התקבלה החלטה לבטל את תמ"א 38, עשינו עבודה מאוד גדולה גם מול שר הביטחון (תפקיד שבו החזיק אז רה"מ בנימין נתניהו) ושר הפנים אריה דרעי, ובעקבות זאת הוקמה ועדה בין־משרדית לצורך קביעה של תוכנית הניתנת למימוש לחיזוק בניינים בפריפריה. יש תוכנית כזאת, אבל מאז שהתחלפה הממשלה הדבר הזה נתקע. אבל צריך לקדם את זה. אנחנו אומרים את זה כל הזמן, כותבים את זה כל הזמן. חיזוק מבני מגורים הוא אחד מהדברים הכי משמעותיים ומצילי חיים".

ב־2018 קבעה הממשלה כי יוקצב סך של חמישה מיליארד שקלים לחיזוק ולמיגון מבני מגורים, אלא שמתוך סכום זה הועברו כשבעה מיליון שקלים בלבד.

גם תא"ל (מיל') זאב צוק־רם, שכיהן כראש רח"ל (רשות החירום הלאומית) במשך חמש שנים, סבור כי "מדינת ישראל לא מוכנה בשום פרמטר לרעידת אדמה הרסנית. ההתפארות בביצוע תמ״א 38 אינה במקומה - לא בהיקף הביצוע ובוודאי לא באזורים המועדים לפורענות בנושא זה. מעבר לכך, כל הבניינים שעברו תמ״א לא עברו בחינה לעמידה בתקן הנדרש שנקבע. בניית שתיים-שלוש קומות מעל בתים ישנים כחלק מהאינסנטיב של הקבלנים הוא ברור, אבל התשתית האמיתית די רעועה למשקל נוסף, ובפועל אף אחד לא בודק".

צוק־רם כיהן כראש רח"ל גם בתקופת פרסום דו"ח המבקר בנושא רעידות האדמה. "הדו"ח בהחלט חמור", הוא אומר, "אבל כדי לתקן ולשפר ולהיערך כנדרש צריך תקציב מתאים, ולא רק כדי לטפל במבנים באזורי הסיכון. ניתן לשלב את חיזוק המבנים עם היערכות ביטחונית כמו בניית ממ"דים באזור הצפון, ואז גם מתקיים חיזוק לבניין. ניתנו החלטות ממשלה, לאורך כל הדרך בוצע מיון של הבניינים בעדיפות גבוהה לטיפול, וכלום לא יצא לפועל כי הכסף לא ניתן.

"אני כראש רח״ל שימשתי מתוקף תפקידי כיו״ר ועדת ההיגוי, אבל זה היה סמלי בלבד. כשלא מוקצים משאבים לתוכניות טובות שהכינה רשות החירום הלאומית - בפועל לא קורה כלום".

צוק־רם שב לרח״ל באוקטובר 2018 לבקשתו של שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. "ליברמן כשר ביטחון הוביל תהליכים משמעותיים לטיפול בנושא ההיערכות, כולל החלטה לתקציב ייעודי לטיפול בפערים, והוקצו בהחלטת ממשלה חמישה מיליארד שקלים למשך עשר שנים, אך לאחר התפטרותו מהתפקיד התקציב לא ניתן".