אם תשאלו עשרה ילדים ישראלים על הקשר בין ישראל לליגת האן.בי.אי, סביר להניח שתשעה עד עשרה מהם יענו: דני אבדיה. אבל לספורט הישראלי יש כמה נציגים נוספים בליגת הכדורסל הטובה בעולם. הם אמנם לא מככבים מדי ערב על הפרקט, אבל הם מאיישים תפקידים בכירים במועדונים גדולים.
אחד מהם, ואולי הבכיר שבהם, הוא סאמר ג'סאר, שגדל בכפר ג'ת שבמשולש. ג'סאר משמש בתור מנהל מחלקת אסטרטגיה ואנליטיקס במילווקי באקס, שמסומנת כאחת המועמדות לזכייה באליפות השנה.
לפי מגזין "פורבס", שווי של קבוצת אן.בי.אי נע בין מיליארד דולר ל־5 מיליארד דולר. מדובר בחברות־ענק שמנהלות כסף גדול, ובמילווקי ג'סאר אחראי, בין השאר, לתכנון האסטרטגיה לטווח הקצר והארוך. "העבודה שלי מתחלקת לשלושה", הוא מסביר בראיון ל"ישראל השבוע", "החלק הראשון הוא עבודה עם סטטיסטיקה מתקדמת ושילוב של כדורסל ומתמטיקה. אני מנתח את כל הנתונים שיכולים לעזור לנו להשיג תפוקות טובות יותר ולשפר הישגים. החלק השני של עבודתי הוא אחריות לכל החוזים עם השחקנים, בדיקה מול ספר החוקים של הליגה, בניית הסגל והצבת מטרות לטווח הקצר במהלך העונה הקרובה, ולטווח הארוך, כלומר בעונות הבאות. והחלק השלישי - סקאוטינג. אנחנו רואים המון שחקנים מהמכללות, שחקנים מהאן.בי.אי שיכולים לעזור לנו, וכמובן גם כישרונות מכל רחבי העולם".
כמה כסף אתה מנהל, על אילו סכומים מדובר?
"הטווח של שווי המועדונים נספר במיליארדים. המחלקה שלי מתעסקת בשכר השחקנים, ובתקרת השכר, שהשנה עומדת בליגה על 109 מיליון דולר לעונה. האן.בי.אי קבע חוקים שמבהירים מהן הדרכים היחידות שבהן אפשר לחרוג מהתקרה. למשל, השנה תקציב שכר השחקנים של מילווקי עומד על כ־140 מיליון דולר. יש 15 שחקנים בסגל שנכללים תחת התקרה, ושני שחקנים נוספים על חוזים זמניים, שאינם נכללים. את כל הכסף והתקציבים הללו צריך לתכנן מראש".
ג'סאר מבהיר שעבודתו דורשת חזון ודיוק. "אתן לך דוגמה, יש חוק שלפיו אם אתה מחתים שחקן לשלוש שנים, אחרי שהוא מסיים את החוזה יש למועדון זכות להשוות כל הצעה מבחוץ. אבל אם אתה מחתים אותו לארבע שנים, אין לך זכות השוואה. זה גורם לנו להיות המון שעות ליד לוח מחיק גדול, שעליו כתוב כל סגל השחקנים עם המספרים לצידם. עלינו לבנות את הפאזל עד החלק האחרון. אבל לא סתם פאזל, אלא פאזל ששווה המון כסף. כל טעות יכולה לעלות ביוקר".
"לא היה לי מודל במגזר"
אילו לפני 15 שנה הייתם אומרים לג'סאר בן ה־31 שהוא יגיע לתפקיד בכיר כל כך באחת הקבוצות הטובות בעולם, הוא כנראה היה עונה לכם שהשתגעתם. בתור ילד שנולד וגדל בכפר ג'ת, הוא בכלל התחיל בכדורגל, כמו רוב החברים בשכונה. אבל יום אחד ניסה את כוחו בחוג כדורסל חדש שנפתח בכפר, ונשבה בקסמו של הכדור הכתום. אמו ראודה נסעה בכל כמה חודשים לתל אביב כדי לקנות לו נעליים חדשות, כי הוא צמח במהירות.
ההתקדמות בחוג היתה מזהירה. "התחלנו לשחק, להתחבר ולנצח, והקהל בכפר ג'ת התחיל לבוא למשחקים", מספר ג'סאר, "בשנה האחרונה שלי בקבוצה הפסדנו במשחק האחרון לעלייה לליגה הארצית. הייתי בן
13-14, ואני זוכר שהיתה התעניינות רבה סביבנו. בשנים הראשונות שיחקנו על מגרש בחוץ ולפעמים היינו צריכים לגרוף את המים כי המגרש היה מוצף אחרי הגשם. גם אחרי שבנו אולם בכפר, כל החוגים רצו להיות שם, והיינו צריכים להילחם כדי לקבל את הזמן שלנו".
ההצלחה בגיל הנעורים החלה להגניב למוחו של ג'סאר אפשרות של קריירה בכדורסל, "אבל היה חסר לי מודל, שחקן ערבי שישחק בליגות הבכירות וייתן לנו את הדרייב והאמונה שאפשר להגיע רחוק", הוא אומר. "גם כיום, יש כמה מחלקות טובות במגזר הערבי ויש שחקנים טובים, אבל אין מישהו שהוא מודל שייתן מוטיבציה לנוער. בליגת העל אין שום שחקן ערבי־מוסלמי (ב־20 השנים האחרונות שיחק רק ערבי־מוסלמי אחד בליגה הראשונה וגם הוא שוחרר כעבור זמן קצר, י"מ), ואני מקווה שיהיו יותר שחקנים ערבים בנבחרות ובליגות ויותר מאמנים. כך תיווצר חשיפה, וממילא יותר ילדים יבואו לשחק".
אחרי התקופה בג'ת, עבר ג'סאר לגן שמואל וגם שיחק קצת בנבחרות הצעירות, לפני שיצא לאוניברסיטת בייקר שבארה"ב, שם שיחק ולמד כלכלה. כשסיים את לימודיו, כמה קבוצות בישראל הגישו לו הצעות, אבל אז נפלה לידיו הצעת עבודה מרונלד שפירו, אחד מסוכני השחקנים הגדולים בספורט האמריקני. ג'סאר, שהבין שלא יהיה כוכב־על על הפרקט, תלה את הנעליים ועלה על חליפה.
אחרי כמה שנים תחת שפירו, ג'סאר ניצל את הקשרים שרכש ואת הידע שצבר כדי לקבל ג'וב במינסוטה. "לפני עשר שנים בכלל רציתי להיות שחקן מקצועני, לא חשבתי לרגע שאהיה מנהל מחלקת אסטרטגיה במילווקי", הוא אומר, "אני מקווה שאני מביא גאווה לארץ ויכול לגרום לאנשים בישראל לדעת שהם יכולים להגיע לפה. אני רוצה להמשיך להביא גאווה למדינה, לכפר ולמשפחה".
אוסף מודיעין בחדר כושר
העיסוק בחוזים של השחקנים דורש מג'סאר דילוגים בין המגרש המקצועי לזה הפיננסי והמשפטי. שחקני הליגה, ובייחוד הסופרסטארים, מגלגלים סכומים אדירים ולעתים מתנהלים כחברה בפני עצמה, עם רואה חשבון, יועץ משפטי ואנשי יח"צ ושיווק. "זה צוות שלם שדואג להם לכל מה שהם צריכים", מסביר ג'סאר, "לפעמים שחקנים כאלה עושים יותר כסף מהמותג של שמם, מאשר במגרש. לצידם, יש הרבה שחקנים משלימים שאולי עושים הרבה כסף מחוזים בליגה, אבל אין להם הכנסות מהמותג. שחקנים שיודעים לעשות את האיזון, יכולים להרוויח המון כסף במהלך הקריירה וגם להבטיח את עתידם הכלכלי בשנים שאחרי הכדורסל".
איך נראה סדר יום של שחקן באן.בי.אי?
"צריך להבדיל בין תקופת קדם־העונה לעונה עצמה. בעונה הסדירה יש המון משחקים (82 משחקים ב־177 ימים, שזה בערך משחק בכל קצת יותר מיומיים, י"מ). השחקנים מכינים את עצמם מנטאלית למשחקים, כל אחד בדרכו שלו. יש אימוני קליעות, שיחות עם המאמנים וסקאוטינג לקראת היריבות. אחרי המשחקים יש להם קצת עבודה בחדרי הכושר וטיפולים אצל הפיזיותרפיסטים והצוות הרפואי. לא רק כדי לטפל בפציעות, אלא בעיקר כדי למנוע כאלה".
"בתקופת קדם־העונה זה סיפור אחר. השחקנים עובדים הרבה על יכולת אישית ועל דברים ספציפיים שהם רוצים לשפר על המגרש. כולם עובדים בחדר כוח, ויש שחקנים שעושים יוגה או מתאגרפים. הכל במטרה אחת - להיות שחקנים טובים יותר בעונה הבאה".
נסה לאפיין פרופיל של שחקן אן.בי.אי אידיאלי.
"יש כמה דברים חשובים שאנחנו במילווקי מחפשים בשחקנים: ראשית, האם השחקן אוהב את המשחק? יש המון שחקנים בחוזים אסטרונומיים שפשוט לא אוהבים את המשחק. בנוסף, אנחנו מחפשים שחקנים שלא מפסיקים להתחרות. בסדרה 'הריקוד האחרון' הדבר שהכי מורגש והכי מדובר זה עד כמה מייקל ג'ורדן היה תחרותי. שחקנים שלא אוהבים להפסיד, יעשו הכל כדי שזה לא יקרה. זאת ועוד, אנחנו עוקבים ואוספים מודיעין על מוסר העבודה של המועמדים. אנחנו בודקים בנוגע לשחקנים צעירים אם הם הולכים לחדר כושר, מה הם עושים כשהם על הפרקט ואם הם משתפרים כל הזמן. המטרה היא לבחור שחקנים שמתאימים לשיטה של המאמן ולצרכים המיידיים של הקבוצה".
מה המסלול הנכון עבור שחקן כדורסל צעיר שרוצה להגיע לליגה?
"אין דרך אחת נכונה, לכל שחקן יש את הדרך שלו להגיע לאן.בי.אי. לדעתי, הדבר החשוב ביותר הוא מוסר העבודה. עבודה קשה היא כישרון, וכישרון הוא היכולת לעבוד קשה. לפעמים לשחקנים צעירים שמרוויחים מיליוני דולרים יכולות להיות הסחות דעות, והם מתחילים לבלות ולבזבז את הכסף במקום לעבוד קשה. אנחנו מחפשים את האנשים שמרוכזים במה שחשוב".
"הליגה תחזור למה שהכרנו"
הספורט האמריקני המקצועני שונה ממה שאנחנו מכירים. בישראל (וגם במדינות אירופה), השחקנים מתחלפים בתכיפות רבה בין הקבוצות, אבל עובדי המועדונים יכולים להישאר בתפקידיהם במשך עשרות שונים. בארה"ב, לעומת זאת, יש תחלופה רבה כמעט בכל שדרות הניהול, וגם העובדים הבכירים במועדונים חותמים בדרך כלל על חוזים לכמה שנים. ג'סאר, למשל, עבד במינסוטה טימברוולבס בשנים 2016-2019 ושקל להמשיך שם, אבל אז קיבל הצעה קורצת ממילווקי.
"באן.בי.אי אמנם יש דמויות שנמצאות זמן רב באותו תפקיד, כמו פט ריילי (מאמן ונשיא מיאמי היט מאז 1995, עם הפסקה קצרה, י"מ) וגרג פופוביץ' (מאמן סן אנטוניו ספרס מאז 1995, י"מ), אבל יש הרבה שינויים בהרכב ההנהלות במהלך השנים. בתור מנהל, אתה מקבל חוזה לכמה עונות ותלוי, בין השאר, במנהל המקצועי. אם הקבוצה מצליחה והבעלים רוצה להשאיר את המנהל המקצועי, בדרך כלל משאירים גם את רוב האנשים שלו. אבל אם הקבוצה לא מצליחה ורוצים להחליפו – אז המנהל החדש מביא צוות משלו".
איך הכדורסל בליגה ייראה ביום שאחרי הקורונה?
"למזלנו יש לליגה קומישינר (אדם סילבר היהודי, י"מ) מצוין, ולכן אני חושב שאנחנו בידיים טובות. לדעתי הליגה תישאר פחות או יותר אותו הדבר. אולי בטווח הקצר יכול להיות שתהליך החזרה יהיה איטי קצת, אבל הליגה תחזור למצב שהכרנו".
המשחקים בעונה הבאה יהיו עם תפוסה מלאה של קהל באולמות?
"כבר עכשיו אנחנו משחקים עם מעט קהל (במשחקים של מילווקי מותר כעת 20 אחוז תפוסה של קהל באולם, פייסרב פורום, י"מ). אני לא יכול להגיד בוודאות, אבל עם החיסונים והטיפול של ארגוני הבריאות בארה"ב שלמדו איך להתמודד עם הנגיף, לא אופתע אם הקהל יחזור במאה אחוז".
"מה עשינו עם העתודה?"
במינסוטה עבד ג'סאר בקבוצה ששנים רבות לא הצליחה, וכל מטרתה היתה להגיע לפלייאוף (ואכן עמדה במטרה). במילווקי השאיפות והמטרות - וגם הלחצים - אחרים לגמרי. כוכב הקבוצה, יאניס אנטטוקומפו, הוא אחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה של הכדורסל - שחקן בן 26 בגובה של 2.11 מ' עם כוח מתפרץ, מהירות גדולה ומוטת ידיים עצומה של 2.26 מ'. הוא בכלל נולד וגדל ביוון להורים שהיגרו מניגריה ועד גיל 17 אף אחד לא שמע עליו, אבל אז פרץ לתודעה, התפתח במהירות ובשנתיים האחרונות אף נבחר לשחקן המצטיין בליגה. לפי כל התחזיות, מילווקי אמורה להגיע העונה לפחות לגמר האזור המזרחי, ויש הטוענים כי יש לה סיכויים טובים גם להגיע רחוק יותר.
מה ההבדל בהתנהלות היומיומית בין קבוצת כוכבים שמכוונת גבוה לקבוצה רגילה?
"זה מורגש לא מעט בבניית הסגל. אם יש שחקן שאתה יודע שהוא יהיה טוב בעוד שלוש שנים, ולעומת זאת יש שחקן שיכול לעזור לך כאן ועכשיו, יכול מאוד להיות שנחתים את השחקן שיעזור לנו מיידית. פעמים רבות אנחנו מחפשים שחקנים שמתאימים לשחק לצד יאניס, כדי שיוכלו להשלים אותו. בקבוצות אחרות יכול להיות שיעדיפו שחקנים צעירים שיכולים להתפתח בהמשך, כי לא לכולם יש את הציפיות בסדר הגודל שלנו".
הנוכחות של יאניס במועדון משמעותית לכל הדרגים, לדבריו. "אני זוכר שבשבוע הראשון שהגעתי למילווקי, נשארתי ערב אחד במשרד עד 10 בלילה כדי להשלים כמה משימות, ופתאום אני רואה את האורות דולקים במגרש ומישהו מכדרר. ניגשתי לאולם ואני רואה את יאניס. זה מסמל אותו. הוא הגיע לאן שהגיע בזכות מוסר העבודה, התחרותיות והרצון שלו. הוא כל הזמן עובד על המשחק שלו ותמיד אומר שיש לו עוד הרבה להשתפר. כשזה מגיע מהשחקן המצטיין בליגה, זה גורם לכל השחקנים האחרים גם להרים את הרמה שלהם. הוא אדם נחמד ומצחיק וכיף להיות לידו. השחקנים והצוות אוהבים אותו".
על מצבו של דני אבדיה בוושינגטון, ועל עונתו הראשונה בליגה, לג'סאר אסור לדבר יותר מדי. התקנון הקפדני של האן.בי.אי אוסר זאת. ובכל זאת, מה לדעתו כדאי לעשות כדי שלכדורסל הישראלי יהיו יותר נציגים בליגה הטובה בעולם ולא רק אחד בעשור?
"חשוב מאוד לשים שחקנים צעירים בסיטואציה שבה הם יקבלו יותר חשיפה אצל הקבוצות פה", הוא מבהיר, "באן.בי.אי משחקים עכשיו הרבה שחקנים בינלאומיים, וכדאי ללמוד ממדינות כמו סלובניה ויוון, שיש להן הרבה יותר שחקנים מאיתנו, איך עובדים עם שחקנים צעירים מבחינה גופנית ומנטאלית.
"נבחרת העתודה שלנו זכתה באליפות אירופה שנתיים ברציפות, אבל מה עשינו עם השחקנים הללו מאז? האם אנחנו נותנים להם את כל המשאבים להגיע הכי רחוק? להגיע רחוק זה לא לרשום ניצחונות במשחק ילדים או נוער, אלא לגרום ליכולת של שחקן להשתפר מדי יום, חודש ושנה. יש בארץ מאמנים טובים. חשוב שקובעי המדיניות יאפשרו למאמנים הזדמנות וזמן לפתח שחקנים, ולא יגרמו להם להיות מפוקסים רק בתוצאות על הפרקט". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
