מי יחקור את מעודדי הסרבנות ותומכיהם?

היועמ"שית מאוד מודאגת. היא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, ובגלל זה היא משקרת קבל עם וממשלה וטוענת כי נתניהו הסכים לוועדה כזו במסגרת תשובת המדינה לתביעה בבית הדין בהאג. אבל האמת היא שנתניהו הסכים למשהו אחר - לוועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את טענות האג בדבר הרעבה ורצח עם בעזה. כלומר, ועדת חקירה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל והלאה (הצעה מזעזעת ואיומה בלי שום קשר). נתניהו מעולם לא נתן את הסכמתו לוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון שתבדוק את אירועי הטבח ואת כל מה שקדם להם. אבל תנוח דעתכם, היועצת לא התבלבלה או טעתה - היא בקמפיין, מהמקפצה כרגיל.

גם ראש שב"כ דורש ועדת חקירה ממלכתית. כמה דורש? הפקיד המכובד ניסה להזמין את עצמו לישיבת הממשלה. כשסורב, הוא כתב להם מכתב. היועמ"שית המסורה הביאה את עמדתו לשרים. מופת של ממלכתיות. מפעים. אלא מה, מר בר אמור להיות נחקר באותה ועדת חקירה. לכן, כשהוא מחניף לבית המשפט, ועוד ממליץ על מה לחקור, אני חושש שלמראית עין יש פה אבקת שיבוש.

אני מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית מסיבה פשוטה: כלל יסוד ב"כללי הצדק הטבעי" שטבעו הרומאים, ושמקובלים מאז בעולם המשפט כאקסיומת ברזל - "אל לו לדיין לדון בעניין שלו עצמו". Nemo debet esse iudex in propria sua causa.

הפרקליטות, שב"כ והצבא כמעט לא טרחו לאכוף את החוק, ולמעשה עודדו את המחאה בשתיקה מחויכת. היה פה מרד של הפקידות ושל הדיפ־סטייט נגד ממשלה נבחרת, בעוד חיות, ברק וכל שופטי העליון לשעבר עודדו מהיציע

נחזור ל־7 באוקטובר. בשעה 8:30 בבוקר, שעתיים מאז תחילת הטבח, לקחתי את הבן שלי לבסיס הצבאי שלו בצפון. שמענו את הדיווחים המבולבלים ברדיו. היה ירי טילים, ואפילו חשש לחדירת מחבלים בכביש 6. לא חשבתי פעמיים - פיקוח נפש דוחה שבת וחג. הייתי משוכנע במיליון אחוז שכל חיל האוויר כבר נמצא בשמיים. אבל ההדלפות מתחקיר חיל האוויר מלמדות שבאותה שעה ממש היו רק ארבעה כלי טיס באוויר באזור העוטף, שני מסק"רים ושני זיקים. רביעיית F-15 פטרלה באזורים אחרים.

חיל האוויר, הזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל, החיל המתוקצב ביותר בצה"ל, היה נוכח־נפקד עד שעות הצהריים. או כמו שהגדיר התחקיר - הוא לא היה אפקטיבי. עדותו של מפקד הימ"מ שניסה להזעיק תגבורת אווירית גם תומכת בתיאור. גם קמ"ן הפיקוד וגם קמ"ן האוגדה. בסוף לא משנה איך תקראו לזה, סרבנות או אי־התנדבות - ברגע האמת, שבו צריך היה לפרוע את שטר ה"never again" מהטיסה מעל אושוויץ, חיל האוויר, הזרוע האסטרטגית היקרה שלנו, לא היה שם. שום דבר לא מתרחש בוואקום. וזה, כמובן, חלק ממה שוועדת חקירה תצטרך לבדוק.

ואיך זה קשור לבית המשפט? ב־12 בינואר 2023, נשיאת העליון דאז אסתר חיות נשאה נאום נזעם ותוקפני נגד הרפורמה המשפטית, ששר המשפטים יריב לוין פרסם כמה ימים קודם: "תוכניתו של שר המשפטים החדש אינה תוכנית לתיקון מערכת המשפט - אלא לריסוקה. היא תפגע אנושות בעצמאות ובאי־התלות של השופטים, וביכולתם למלא נאמנה את תפקידם כמשרתי ציבור. על כן, משמעותה של התוכנית הרעה הזו היא שינוי זהותה הדמוקרטית של המדינה לבלי הכר".

הנאום שלה ונאום "חרוזי הרעל" של אהרן ברק הציתו את גל המחאה נגד הרפורמה, שבשיאו הטייסים איימו עלינו בערוץ 12 כי לא יפציצו באיראן אם יעבור התיקון לעילת הסבירות. שקמה ברסלר איימה שבספטמבר לא יהיה לנו צבא, והיה לה גב - הממסד הביטחוני לשעבר היה חלק מזה. לדעת רבים, וגם לדעתי, למאבק המופרע הזה ברפורמה המשפטית היה חלק נכבד בהחלטת חמאס לתקוף ב־7 באוקטובר.

הרבה גבולות נחצו במסגרת המחאה. הפרקליטות, שב"כ והצבא כמעט לא טרחו לאכוף את החוק, ולמעשה עודדו את המחאה בשתיקה מחויכת. היה פה מרד של הפקידות ושל הדיפ־סטייט נגד ממשלה נבחרת, בזמן שחיות, ברק וכל שופטי העליון לשעבר - כולם - עודדו מהיציע.

כל אחד יודע: אם יותר משני חיילים עושים קרחת - אפשר להכריז על מרד ולתקוע אותם בכלא 6. ומה היה לנו פה? מאות טייסים מודיעים בתיאום שיפסיקו להתנדב ולהגן על מדינת ישראל ועל עם ישראל אם תעבור הרפורמה המשפטית. הם אמרו בקול גדול: אנחנו שומרים על ביהמ"ש העליון. שלושה מאחים לנשק, אחת מהם טייסת, אף הגדילו לעשות והתראיינו לתוכנית "60 דקות" בארה"ב, כדי להסביר שבלי גיבוי של ביהמ"ש העליון היא לא יכולה להפציץ בעזה.

ולאורך כל אותה תקופה, שבה משתוללת מחאה אלימה ואיומי הסרבנות מסלימים, אף אחד מבין השופטים המכהנים או הלשעברים לא יצא נגד הטירוף, אף על פי שביקשו מהם. בבית הנשיא הם גם ליבו את האש. הם לא אפשרו להגיע לפשרה. אפילו שופט אחד לא קם ואמר לטייסים: "שמעו, חבר'ה - עד כאן, אנחנו מתרגשים מאוד מהמחווה ומההזדהות, אבל אנחנו נדע להתמודד בעצמנו עם צמצום עילת הסבירות. אל תאיימו בסרבנות, אל תפרקו את המדינה". הם שתקו, ובשתיקתם הם עודדו.

חיל האוויר היה בסינרגיה עם בית המשפט, ולכן שופטי ביהמ"ש העליון לא יוכלו לדון בחיל האוויר ללא משוא פנים, כי Nemo debet esse iudex in propria sua causa.

כחודש לפני הטבח, בנאומו בקפלן, ראש שב"כ לשעבר יובל דיסקין קרא לרמטכ"ל הרצי הלוי, למפכ"ל קובי שבתאי, לראש שב"כ רונן בר, לראש המוסד דדי ברנע ולנציבת שב"ס קטי פרי לא להישמע לדרג המדיני. "בנסיבות הנוכחיות, עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים שהממשלה יוזמת ולבדוק היטב את נחיצותם. אם הגעתם למסקנה שיוזמה כזו נגועה בשיקולים זרים - עליכם להתנגד לכך גם בנפרד וגם יחדיו".

כל בכירי מערכת הביטחון לשעבר התראיינו לכל מיקרופון, והבהירו שבמקרה של משבר חוקתי - על ראשי מערכת הביטחון להישמע לביהמ"ש העליון, ולא לריבון. אולי כשהלוי ובר לא הודיעו לנתניהו בלילה, הדברים של דיסקין ושל החברים שלהם הדהדו בראשיהם. הם פחדו שביבי יגנוב מלחמה. וכל זה - כשהם נשמעים לביהמ"ש העליון.

ולכן, אדם הגון וסביר שואל: איך בית המשפט שבראשו עומד שופט שמינה עצמו לתפקיד, בין היתר בזכות אותה עבודה יעילה של טייסי חיל האוויר נגד הממשלה שהתקפלה כמו אוריגמי רטוב, יכול לשפוט באופן ענייני ונקי את חיל האוויר שהתייצב להגנתו? את ראש שב"כ שיוצא להגנתו? את הרמטכ"ל?

אתם רוצים ועדת חקירה בראשות שופט? אפשרי - אבל לא עם שופט או שופטת מביהמ"ש העליון. הם נגועים בדבר. תביאו שופטים מחוזיים. תביאו שופטים מאמריקה. עליהם אני סומך יותר.