"הם רוצים תמונת ניצחון של חייל צה"ל באזיקים"

ג' היא חיילת צה"ל שנמצאת בטיול בדרום אמריקה. תמונתה, בלונדית מצודדת עם M16 בפוזה של מדיטציה על רקע נוף מדברי, הופיעה השבוע בעדכון השוטף של מוצב השליטה הלאומי למאבק באנטישמיות. דרגת הסיכון הוגדרה כגבוהה. שמה המלא, התמונה שלה, הפרופיל שלה והמיקום שלה הופצו באינסטגרם על ידי היוזרים abuela_rock@ ו־Palestina Rasite@. במשל"ט של משרד התפוצות והמלחמה באנטישמיות ניטרו את ההתקפות נגדה, ושיתפו את המידע עם צה"ל, גופי המודיעין, המל"ל ומשרד המשפטים.

ג' היא רק אחת מתוך עשרות לוחמי צה"ל שמוטרלים על ידי גורמים פרו־פלשתיניים אנטישמיים ברחבי העולם. השבוע מדינת ישראל עקבה בחרדה אחרי הימלטותו של יובל וגדני מברזיל דרך ארגנטינה למיאמי, עד חזרתו לישראל בשלום. כך ניצול הנובה, שנלחם בטרור החאמסי בעזה, נאלץ להימלט מיעד פופולרי של צעירים ישראלים במהלך טיול לניקוי ראש.

הרדיפה המשפטית אחרי חיילי צה"ל עלתה מדרגה השבוע, אך היא לא חדשה. היא קיימת כבר שני עשורים. רשימות של "פושעי מלחמה" ישראלים פורסמו אחרי מבצע עופרת יצוקה, ומדינת ישראל הבינה שעליה להילחם בתופעה. החלטת ממשלה מ־2009 ייעדה תקציב לנושא, והוקמו יחידה במשרד המשפטים וצוות בין־משרדי שמטרתם להתמודד עם הצרה האנטישמית החדשה־ישנה.

במלחמת חרבות ברזל חלה תמורה בתופעה. המלחמה מתועדת בזמן אמת על ידי גורמים פלשתיניים - וגם על ידי חיילי צה"ל עצמם הנלחמים בשטח - ושני הצדדים מעלים צילומים לרשתות החברתיות בזמן אמת. לכאורה, אין צורך בסוכנויות ריגול זרות, וגם לא בארגונים כמו "שוברים שתיקה", שמראיינים חיילים בעילום שם, מוציאים את עדותם מההקשר ומעבירים לגורמים בינלאומיים. לכאורה, מספיק לשבת בבית קפה בבריסל עם לפטופ ולעקוב אחרי ערוצי אינסטגרם, טלגרם וטיקטוק שבהם מועלים הסרטונים.

כך, בין השלוק מהקפה לביס מהקרואסון, אפשר לזהות את החיילים המופיעים בסרטונים, לשמור אותם ולקטלג אותם בתיקיות. את ההוצאה מההקשר אפשר לעשות כמעט לכל סרטון. פיצוץ מבנים שבהם היו פירי מנהרות וציוד לחימה (כידוע, כמעט כל בית ברצועה) הופך לפגיעה מכוונת ברכוש אזרחי. ירי על אמבולנס שמחבלי חמאס משתמשים בו לשינוע כלי נשק הופך לפשע מלחמה.

מובן שבשוליים, לדאבון הלב, כמו בכל מלחמה, יש מעשים שלא ייעשו, ואותם הפרקליטות הצבאית חוקרת ואז מגישה כתבי אישום נגד מי שסרחו. השוליים הרחבים יותר כוללים מעשים שתועדו על ידי חיילים טיפשים, שחלקם חמדו לצון ולא הבינו את חומרת מעשיהם: חייל שתיעד את עצמו קורא ספר כשברקע ספרייה בוערת באוניברסיטה עזתית, חיילים שהצטלמו מחזיקים לבני נשים, חייל שתיעד את עצמו בתנועה מאיימת במהלך חקירת מחבל, ועוד.

חיבה לנסראללה

נחזור לבית הקפה בבריסל, שם יושבים שניים מגיבורינו. לא גיבורי ישראל גדולים, אבל בהחלט גיבורי חיזבאללה קטנים: דיאב אבו ג'הג'ה וכרים חסון, שניהם ילידי דרום לבנון החיים בבלגיה. בספטמבר 2024 הקימו השניים את קרן הינד רג'ב, על שם ילדה פלשתינית שנהרגה במלחמת חרבות ברזל. הקרן רשומה כארגון ללא מטרת רווח בבריסל, מקורות המימון שלה לא ידועים, אבל נזקיה כבר מכים גלים. הקרן היא תנועה־בת של "30 במארס" (תאריך יום האדמה), שפועלת כבר שלושה עשורים ברדיפה אחר חיילי צה"ל.

הקרן הגישה לבית הדין הפלילי הבינלאומי מידע לגבי "פשעי מלחמה" שביצעו יותר מ־1,000 חיילים וקצינים ברצועת עזה ובלבנון. כמו כן, הקרן הגישה תלונות נגד 28 חיילים לפחות בשמונה מדינות שונות. על פי דוח של משרד התפוצות שהופץ השבוע, הקרן מגדילה את מאמציה ומגייסת פירמות של עורכי דין המתמחים בדיני מלחמה ובדין ההומניטרי הבינלאומי ברחבי העולם, בדגש על תאילנד, במטרה להאשים את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה. כל זה לא מפריע למקימי הקרן לתמוך בפשעי מלחמה מבית היוצר של הטרור הערבי.

אבו ג'הג'ה, פעיל חיזבאללה שרירי, תועד בעבר עם קלצ'ניקוב במחנה קיץ של חיזבאללה. הוא פרסם מאמרי דעה בעיתון הלבנוני "אל־אח'באר", המזוהה עם חיזבאללה, והתגאה בכך שפגש את נסראללה. הוא מחזיק באזרחות בלגית, ומתפקד כפעיל פוליטי מקומי וכפרובוקטור בינלאומי. ב־2017 שיבח פיגוע טרור בירושלים שבו נרצחו שלושה חיילים, ובעקבות כך פוטר מהעיתון הבלגי "De Standaard". את פיגועי 11 בספטמבר כינה "הנקמה המתוקה". בשל פעילותו הקיצונית, בשנת 2003 אסרו הרשויות בבריטניה את כניסתו לשטחה - אבל טהרן דווקא קיבלה אותו בעבר בברכה, בכנס שאחריו הוא הגביר את פעילותו הפוליטית.

כרים חסון, מזכיר הקרן, נבחר באוקטובר 2024 לנציג מועצת העיר וילברוק. חסון פעיל בקרב האוכלוסייה המוסלמית המקומית, ואף עמד בראש הליגה הערבית־אירופית. בשנים שבהן עמד בראש הליגה, בית המשפט בהולנד הרשיע את הארגון בהפצת תוכן מכחיש שואה. בהפגנה שיזמה הליגה הושמעו קריאות לרצח יהודים. כתבה בבלגיה פרסמה תמונה שלו לבוש כובע חיזבאללה ומשבח את סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן בנהריה ב־1979.

חשבונות המדיה החברתית שלו מפרסמים דברי הסתה ותמיכה בטרור באופן עקבי. "אני מגנה את חמאס שלקח רק 100 בני ערובה ולא 500 או 1,000", או "לא משנה אם חמאס נחשב מוסלמי או לא - כל עוד הוא מתנגד לכיבוש אנו עומדים לצידו ומתפללים עבורו". פייסבוק חסמה את החשבון שלו כמה פעמים. כמה טוב שיש עוד רשתות.

"בתחילת המלחמה אבו ג'הג'ה ניסה לתבוע חיילים ישראלים המחזיקים באזרחות בלגית או הולנדית. בהולנד הוא ניסה לתבוע שישה חיילים, אבל המשטרה ובית המשפט לא קיבלו את הטענות שלו", אומר פריק ורגיר, חוקר ועורך דין בארגון CIDI ההולנדי המנטר ונאבק באנטישמיות בהולנד. "הוא חי בבלגיה באזור שדובר הולנדית ומדבר את השפה, ולכן הוא מיקד מאמצים גם בהולנד. הוא בנה רשת של אנשי קשר מהולנד שאיתם פעל".

בין אנשי הקשר בהולנד ניתן למצוא את הארון רזא, עורך דין שנוי במחלוקת, שננזף בעבר על ידי לשכת עורכי הדין המקומית אחרי שכינה את חייל צה"ל "חזירי צה"ל". עו"ד רזא לקח חלק בייעוץ המשפטי ובהגשת התלונות בהולנד. "אבו ג'הג'ה פועל נגד ישראל כבר יותר מ־20 שנים. אחרי שחשף פרטים אישיים ושיתף תמונות של חיילים ישראלים בעלי אזרחות ומשפחה בהולנד, המשטרה ההולנדית ביקשה מהמשטרה הבלגית לבקר אצלו בבית, בעקבות תלונות שהוגשו נגדו על שיימינג. בעבר הוא הורשע בבית משפט בהולנד בהכנת כרזה אנטישמית. אגב, בעבר הוא גם הורשע בבית משפט בבלגיה על עבירה פלילית אחרת. הוא היה אמור לשבת בכלא במשך שנה, אך בית המשפט ויתר לו. היתה תקופה של כמה חודשים שהוא נעלם, ועכשיו הוא חזר. העיתונות הבלגית וההולנדית סיקרה באופן נרחב את הפעילות שלו. השבוע הוא קיבל חשיפה נרחבת ותשומת לב גדולה הרבה יותר ממה שקיבל בעבר. הפעם הוא יחסית הצליח, מכיוון שהוא לומד מטעויות העבר, וזה מטריד. קשה לגלות מי עוזר לו, אבל הוא טוען שיש לו מתנדבים מ־100 מדינות שונות. הוא מקבל הרבה סימפתיה בהולנד, בדגש על מוסלמים. הוא קולני ומבקר את ישראל, ולכן הוא פופולרי בקרב שונאי ישראל", אומר ורגיר.

"מבעיה אזוטרית אבו ג'הג'ה הפך לתמנון רב־זרועות", אומר גורם ישראלי הפועל באירופה. "משהו פה לא הגיוני. בחודשים האחרונים חל שינוי מהותי בהתנהגותו. במרוצת השנים הוא הוכיח שהוא לא העיפרון הכי מחודד. היו לו אמירות שערורייתיות שאדם מתוחכם לא אומר. פתאום הוא פועל מסביב לשעון וביבשות שונות, עם מעקב רציף וכנראה עם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. להערכתי, אין סיכוי שזה נעשה רק על ידי אדם אחד או שניים, ללא מימון חיצוני וסיוע של אנשים שעובדים איתו באופן רציף. כנראה גוף אנטי־ישראלי התלבש על הפלטפורמה שלו ושם אותו בפרונט".

מארב בדרום אמריקה

השבוע הגישה קרן הינד רג'ב תלונה נגד חייל בתאילנד, ונגד החייל יובל וגדני בברזיל. התלונות הופכות ממטרד קל לסכנה משפטית ולהטרלה של המערכות במדינת ישראל, כשהחייל נשוא התלונה נוכח במדינה שבה הוגשה התלונה. לכן, כשהחייל חושף את מיקומו ברשתות החברתיות, הוא הופך לטרף קל ומועדף. חלק מהאג'נדה של הקרן היא לעורר בישראל רעש תקשורתי ובהלה, ולכן בפעמים הקודמות היא פרסמה את שמו ואת תמונתו של החייל, עוד לפני שהוגשה נגדו תלונה בפועל. הודות לכך, הרשויות בישראל שמנטרות את הפעילות האנטישמית ברשתות יכלו לאתר את החייל ולהזהירו מראש. במקרה של יובל, לראשונה הוגשה תלונה לא פומבית לביהמ"ש הפדרלי בברזיל.

במקביל, הקרן פרסמה את דבר הגשת התלונה בליווי תמונה מטושטשת שלו, ובלי לציין את שמו. כל זה, כנראה, כדי להקשות את מבצע מילוטו מברזיל. למרות זאת, בתוך שעתיים הצליחו הגורמים בישראל לזהות את החייל, ליצור עימו קשר ולסייע לו לברוח מברזיל. כל זה קרה עוד לפני שהשופטת הפדרלית הוציאה צו פומבי לפתוח בחקירה. בסופו של דבר יובל חזר לביתו בשלום, והמשטרה בברזיל החזירה את התלונה לבית המשפט בטענה ל"קשיים בפתיחת החקירה".

מי שהגישה את התלונה בברזיל בשם הקרן היא עורכת הדין הברזילאית מאירה פיניירו מסאו פאולו. פנינו אליה השבוע, כדי לנסות להבין מיהם הגורמים העומדים מאחורי הקרן. היא שוחחה איתנו כחצי שעה, אך היתה זהירה בדבריה והשיחה עמה נותקה כששאלותינו הפכו נוקבות יותר.

"יצרתי קשר עם הקרן לפני המקרה הנוכחי", סיפרה פיניירו. "התנדבתי לעבוד על תיקים אחרים כאן בברזיל, כי הייתי מודעת לכך שיש סיכוי גדול שחשודים אפשריים נוספים בפשעי מלחמה יגיעו לחופשה בברזיל במהלך הקיץ".

התלונה שהוגשה בברזיל הוגשה בשמך, ולא בשמה של הקרן.
"לקרן אין מטה בברזיל, כך שמבחינה חוקית היא לא יכולה להיות חתומה על הבקשה להוצאת צו חקירה. הם שכרו אותי כדי לבצע את ההליך החוקי. אחרי שלושה ימים יצרנו קשר עם המשפחות הפלשתיניות שגרו באותם בתים שפוצצו בסרטון שצירפנו לתלונה. אחת המשפחות הסמיכה אותי לייצג אותה. בברזיל, למשפחות של הקורבנות יש זכות לייצוג משפטי משלהן לצד התביעה, וכך הפכתי למייצגת הרשמית של הקורבנות".

איך הגעת לקורבנות, דרך הקרן?
"כן. צוות המחקר שלנו איתר אותם, והם הציגו ראיות לכך שהם בעלי הבית וראיות שאפשרו לנו להפיק הוכחות למיקום גיאוגרפי, לצד הצהרה חתומה".

ללא קשר לתוצאות ההליך, אתם תעבירו את הראיות לבין הדין הבינלאומי?
"כן, בוודאי, מפני שמדובר בראיות בעלות ערך. האיתור הגיאוגרפי הוא מאוד יסודי. אין שום סיבה שהנושא לא יועבר לטיפול בית הדין הבינלאומי, בפרט כשאותם פשעי מלחמה הם חלק מפרויקט נרחב יותר של רצח עם".

האם לכם או לקרן יש שיתופי פעולה עם ארגונים או עם אנשים בישראל?
"לא שאני מכירה. אני עוקבת אחרי העבודות של 'בצלם', של 'גישה' ושל 'רופאים לזכויות אדם' בישראל. חלק מהעבודות שלהם מאוד רלוונטיות, כמו למשל דוח 'בצלם' תחת הכתובת 'ברוכים הבאים לגיהינום'. זה דוח יסודי עם השפעה גדולה, כך שיש עבודה בעלת ערך שנעשית על ידי ישראלים סביב הפרת זכויות אדם. ציטטתי מתוך עיתון 'הארץ' פעמים רבות, וגם מתוך 'טיימז אוף יזראל'. אני עוקבת אחרי התקשורת בישראל, כי יש בה הרבה מידע בעל ערך. לפעמים אתם מדברים על עניינים פנימיים באופן פתוח הרבה יותר מהתקשורת המערבית, כך שאפשר למצוא הרבה מידע בעל ערך בתקשורת הישראלית, וגם בעבודות של ארגונים ישראליים. אבל אין לנו שיתופי פעולה או שותפויות רשמיות עם אותם ארגונים".

האם את פועלת כדי להעמיד לדין גם את מחבלי חמאס?
"אני משפטנית, ואני מאמינה בזכות להגנה משפטית ולהליך הוגן. כך יש לפתור מחלוקות וסכסוכים, אף שגם לחוק יש פגמים ומגבלות".

אז תיאורטית, אם היו מגיעים לברזיל מחבלי חמאס, היית קוראת לעצור ולחקור גם אותם?
(ניתוק)

מה שיסביר את ניתוק השיחה, ואת התעלמותה של עורכת הדין פיניירו מפנייתנו בכתב בהמשך, הוא הקריירה הנוספת שלה. בשעות הפנאי פיניירו היא משתתפת נלהבת בהפגנות פרו־פלשתיניות, מביעה בסרטונים שונים את תמיכתה בהתנגדות הפלשתינית המזוינת, ומתועדת מציירת את משולש חמאס על גרפיטי המשבח את טבח 7 באוקטובר.

כל זה לא מפריע לה ולעורכי דין נוספים של הקרן להגיש תלונות שיש להן מראית עין של רצינות, כפי שמסביר גורם משפטי. "התלונות מדברות על עבירות ספציפיות בחוק המקומי. הן מראות את הסרטון או את העבירות לכאורה. בזמן האחרון התחלנו לראות בתלונות טענות למסוכנות, לשיבוש הליכי משפט ולחשש מהימלטות. כל זה נעשה כדי לזרז את ההליך נגד החייל, כדי שלא רק תיפתח חקירה, אלא ייצא גם צו מעצר. הם לא רוצים רק רעש תקשורתי, או להטריד את החיילים ולהטריל את המערכות במדינת ישראל - הם רוצים תמונת ניצחון של חייל צה"ל באזיקים. תרחיש האימים מבחינת ישראל זה חייל שנחקר או נעצר בידי רשות זרה.

"צריך להדגיש שעד כה היו אפס אירועים כאלה במלחמת חרבות ברזל. כל מה שהיה לנו זה כמה עשרות תלונות, שרק בודדות מהן הבשילו לכדי חקירות. אלה שהבשילו - החקירה נפתחה כשהאדם נשוא החקירה לא נמצא באותה מדינה, ולכן לא נשקפה לו סכנה. המערכות בישראל, בזירה המדינית, המשפטית והמודיעינית, מתייחסות ברצינות לנושא הזה ועובדות בשיתוף פעולה מלא, ועד כה גם מוצלח".

זרועות התמנון

הפעילות של קרן הינד רג'ב אמנם תפסה השבוע את הכותרות - אבל היא רק קצה הקרחון. כבר בתחילת המלחמה, העיתונאי הפלשתיני יונס טיראווי החל לפרסם סרטונים מתוך צילומים של פלשתינים בעזה וביהודה ושומרון, ומתוך חשבונות המדיה החברתית של חיילים ישראלים. לטיראווי יש קשרים עם ארגונים חמושים בג'נין, ומקורות בתוך "גוב האריות", כפי שפרסם ערוץ 14. פרסומיו מצוטטים במיוחד על ידי הצוות הדרום־אפריקני בבית הדין הבינלאומי, שהאשים את ישראל ברצח עם. מאז תחילת המלחמה חשף טיראווי עשרות פוסטים וסרטונים, שבהם נראים חיילים בעזה מתנהגים בצורה בלתי הולמת. פרסומיו זכו לתהודה ב"הארץ", ברויטרס וב"וושינגטון פוסט".

באוקטובר 2024 פרסם טיראווי תחקיר ב"Drop Site News", המתמקד בגדוד ההנדסה הקרבית 749 של צה"ל. טיראווי חשף את שמותיהם ואת תמונותיהם של הקצינים הבכירים בו ואת פעולות היחידה, כמו גם התבטאויות נלהבות של חיילים וקצינים המתארים שמשימתם היא "לשטח את עזה".

"Drop Site News" הוא אתר שיש לו מאות אלפי מנויים, כפי שמצאו תחקירני "עד כאן". הוא הוקם ביולי 2024 כאתר חדשות עצמאי המתמקד בפוליטיקה ובמלחמות. העיתונאים המרכזיים בו הם יונס טיראווי וסמי ואנדרליפ, שעובד במקביל גם ב"אל־ג'זירה". שניהם גם מחזיקים בחשבונות תוססים ברשתות החברתיות. אתר החדשות פועל תחת Security Works Education Fund, ארגון ללא מטרות רווח בארה"ב, כך שמי שרוצים לתמוך בפעילות אנטי־ישראלית יזכו שתרומתם תהיה מוכרת לצורכי מס בארה"ב.

ואלה לא היחידים. בין שלל החשבונות והארגונים האנטי־ישראליים שמציקים לחיילי צה"ל ברחבי הרשת ומהדהדים את הפרסומים השונים, ניתן למצוא את הבאים:

Israel Genocide Tracker: ארגון שהחל לפעול במאי 2024. מספר העוקבים שלו - 164 אלף בטוויטר ו־20 אלף בטלגרם. הארגון סורק רשתות חברתיות ואוסף מידע על חיילים ישראלים מתוך הרשתות החברתיות, בעזרת רובוט לאיסוף מידע. הארגון טוען כי פעילותו נעשית מתוך עזה. לא ידוע מי מממן אותו.

Quds News Network: ארגון המזוהה עם חמאס. עובדים בו כ־300 כתבים פרילנסרים ומתנדבים. יש לו 567.1 אלף עוקבים בטוויטר. הארגון הוקם ב־2001, והוא מפעיל סוכנות חדשות פלשתינית. הסוכנות התמקדה במהלך השנים בסיקור אירועים בעזה וביהודה ובשומרון, סביב הסכסוך הישראלי־פלשתיני. בתקופה האחרונה הארגון מתמקד בהצגת חיילים כפושעי מלחמה.

Khalissee: עוד חשבון טוויטר שלוקח חלק בהתקפה האישית והמשפטית על חיילי צה"ל. הוא פעיל מאז 2023, ויש לו 326 אלף עוקבים. החשבון מפרסם תכנים ביקורתיים כלפי מדינת ישראל, והוא זכה לתשומת לב תקשורתית, בין היתר בשל פרסום מידע על חיילים ישראלים, כולל פרטים אישיים ותמונות.

אלה הם רק קצות חוט, המעוררים חשד לפעילות מתוזמרת של ישות זרה התומכת או מכוונת לפחות חלק מזרועות התמנון של הפעילות.

ארגון נוסף הוא DAWN - "דמוקרטיה לעולם הערבי עכשיו" - עמותה פוליטית, עשירה ובעלת השפעה ענפה בארה"ב. העמותה מובילה קמפיינים של לוחמה משפטית נגד ישראל. על פי דוח של "NGO Monitor", לחלק מהעובדים ומהחברים במועצת המנהלים של הארגון יש קשרים עם האחים המוסלמים, והם הביעו תמיכה בפעילות חמאס.

בדצמבר 2023, DAWN הגישה לתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי רשימה של 40 מפקדים ישראלים בכירים, בדרישה לחקור את "התכנון, ההזמנה והביצוע של ההפצצות חסרות ההבחנה של ישראל, ההרס המופקר וההרג ההמוני של אזרחים בעזה". כחלק מהקמפיין שלו, הארגון פרסם כרטיסים של "חשודים עיקריים" עם השם, הדרגה, התמונה והתפקיד בצה"ל. בין עובדי הקרן אפשר למצוא יהודים־אמריקנים וישראלים, כמו אדם שפירו, שרה לאה וינסטון ומיכאל עומר־מן.

אבל אין צורך להפליג עד לאמריקה הגדולה - אפשר למצוא פעילות בעלת אופי דומה גם בישראל הקטנה. ארגוני שמאל קיצוני וכלי תקשורת ישראליים, כפי שתיארה עורכת הדין הברזילאית פיניירו, מהווים מאגר מידע שממנו אפשר לדלות מידע שמוביל לרדיפת חיילי צה"ל בעולם.

למשל - "הארץ", שפרסם לאחרונה קמפיין אנטי־מתנחלי בעל אופי תחקירי נגד תת־אלוף יהודה ואך, המבוסס על עדות של "שוברים שתיקה" ועל גורמים עלומי־שם מתוך צה"ל. סביר להניח שהפרסום מבית היוצר של "הארץ" יומר בעתיד לתביעות נגד ואך בזירות משפטיות בינלאומיות. חבר הכנסת עופר כסיף רצה לזרז את התהליך, ככל הנראה, וצייץ באנגלית תמונה של ואך תחת הכותרת "מבוקש".

ג' ה"מבוקשת" כבר נמצאת במקום בטוח, הודות למשל"ט של משרד התפוצות - אבל זו רק תחילתה של התמודדות מאתגרת.