הנסיך הפרסי: האם זה המנהיג העליון הבא של איראן?

שליט צללים, מיליארדר, המפתח לביתו של המנהיג העליון, המוציא והמביא. בנים רבים של מנהיגים בעולם היו שמחים רק לחלק מהתיאורים שאופפים את מוג'תבא חמינאי. לעיתים הדבר דומה למבחן רורשאך אנושי. כמו בפוליטיקאים ישראלים שנוצרים את לשונם, כל אחד מביט ורואה את מה שהוא חפץ בו: פעם הוא מוג'תבא המיליטנט והשמרן, פעם הוא מוג'תבא הפרגמטי והאינטליגנטי, פעם הוא מועמד לתפקיד המנהיג העליון, ופעם רק לתפקיד הנשיא.

השבוע, על רקע המתקפה הישראלית באיראן, הדיון על אודותיו הגיע עד לאמריקה. במאמר פרשנות ב"ניו יורק טיימס" כתב העיתונאי הוותיק סטיבן ארלנגר כי בטהרן הולך ומתהווה מאבק ירושה. יש סברה, הוא ציין, שהאייתוללה עלי חמינאי, בן ה־85, סובל ממחלה ונמצא במצב קשה. בצמרת משטר האייתוללות שורר אי־שקט, ואנשים מדברים יותר ויותר על כך שבנו של המנהיג, מוג'תבא חמינאי בן ה־55, עשוי לרשת אותו בבוא היום.

והנה, בתקשורת הערבית קבעו בימים האחרונים שטהרן ניצבת לפני שתי אופציות אחרי המתקפה הישראלית: חתירה להסדר מדיני עם המערב או דהירה לעבר השגת נשק גרעיני, שעלולה להוביל להתפרצות עימות אזורי נרחב. דווקא שוחרי מדיניות ההסדרה תולים תקוות במוג'תבא, "שיכול להיות אדריכל השינוי הזה". מבחינתם, הבן של המנהיג עשוי להיות דווקא חדשות טובות.

גורם המפתח: משמרות המהפכה

"עלייתו ההדרגתית של מוג'תבא חמינאי אפשרה לו לבנות עמדת השפעה במשוואה של המשטר", מנמק העיתונאי הלבנוני נדים קטיש, במאמר שפרסם בעיתון הסעודי "א־שרק אל־אווסט". "הוא ידוע בקשריו החזקים עם משמרות המהפכה ובהשפעתו האסטרטגית מאחורי הקלעים - נוסף על השתתפותו בניהול האוצר האיראני העצום, שנמצא תחת חסותו של אביו ומוערך במאה עד מאתיים מיליארד דולר - לפי דיווחים שונים". אגב, חוקר במפרץ הפרסי העריך שהונו האישי עומד על כשלושה מיליארד דולר, שרובם מופקדים בבנקים בבריטניה ובמדינות נוספות.

העיתונאי הערבי מדגיש: "מוג'תבא מתאפיין בנאמנות מוחלטת לגרעין האידיאולוגי של המשטר, אבל יש לו הבנה פרגמטית של המציאות הגיאופוליטית. תפקידו הפך משמעותי יותר אחרי מותו של ראיסי, בקבלת הנשיא הנוכחי מסעוד פזשכיאן ובהשגחה על סימני השינוי שהוא מביא".

סופו הפתאומי של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוק במאי האחרון, לא היה ההתפתחות היחידה ששיחקה לידיו. גם חיסולו ב־2020 של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, סילק אבן נגף משמעותית בדרך לכס השלטון. שניהם היו מועמדים בולטים לרשת את חמינאי האב. ראיסי נהנה מניסיון רב ומסמכות דתית גבוהה יותר ממוג'תבא. סולימאני הפך לסמל עוד בחייו ונחשב כמעט לבנו המאומץ של חמינאי האב.

קטיש מונה את יתרונותיו: "השפעתו במשמרות המהפכה הופכת אותו לדמות מייצבת עבור המשטר - מה שמחזק את עמדת המשא ומתן שלו, אם יבחר להוביל את תהליך ההסדרה בתוך המדינה ובאזור. יחסיו הטובים עם מפקדים צבאיים ובכירים ביטחוניים מעניקים לו את האמינות הדרושה להבטיח שהבייס האיראני הקנאי יקבל את המעבר. בתור בנו של המנהיג הוא נחשב לסמל להמשכיות האידיאולוגית של המשטר המהפכני. דבר זה עשוי לאפשר לו לקבל סמכויות מיוחדות לביצוע רפורמות, שמבטיחות את הסתגלות המערכת ואת ההמשכיות שלה. נוסף על כך, בגיל 55 הוא נחשב לבן הדור הצעיר במשטר מזדקן - מה שמקנה לו בתיאוריה גמישות ויכולת להבין את הלחצים הפנימיים באיראן, ואת תוצאות הבידוד הבינלאומי. זה עשוי לעזור לו לזכות בתמיכת הדור הצעיר, שמתוסכל מהקיפאון שנכפה על איראן".

יחד עם זאת, באיראן קיימת רתיעה בסיסית מכל רמז שמזכיר משטר מלוכני, במיוחד אם תפקיד המנהיג יעבור בירושה מאב לבן. רבים רואים במוג'תבא בדיוק את ההפך מרפורמטור ויונה מדינית. מכריזים שהוא "ימות ולא יגיע לשלטון". הוא נתפס, בצדק לא מבוטל, כחלק בלתי נפרד מהאליטה השלטונית, מה שמעיב על האפשרות שיוביל שינוי אמיתי. יש הסבורים שמדובר בגורם קיצוני לא פחות מהמנהיג הנוכחי, בכל הנוגע לרצון למחות את ישראל מעל פני האדמה.

גורמים אחרים מפיצים שמועות על פרשיות שחיתות שבהן היה מעורב ואפילו על "ניסיון התנקשות" שתכנן לבצע באביו. בסרט שיצר הבמאי האיראני מוחסן מחמלבאף נאמר כי מוג'תבא השתלט על שטח עצום בעיר משהד והפך אותו לרכושו הפרטי, תוך שיתוף פעולה של ראש העיר קליבאף. לטענת יוצר הסרט, מוג'תבא מחזיק בשליטה על הקניון הגדול בעיר ועל פרויקט נדל"ן מסחרי. עוד נטען כי הוא נהנה ממטוס פרטי וממסוק שמשמשים אותו לטיסות דחופות, בעוד ברחובות הוא נוסע בשיירה של מכוניות מרצדס יוקרתיות.

הלוחם שחזר מהמדבר

הוא נולד במשהד ב־1969, העיר השנייה בגודלה באיראן. בנו השני של אחד מחכמי הדת השיעים ומנהיג איראן לעתיד, שיהיה גם אחד ממוריו הרבים. לפני המהפכה נגד משטר השאה בשלהי שנות ה־70, מוג'תבא ושלושת אחיו האחרים היו עדים למעצרים האלימים של אביהם. לאחר עליית חומייני לשלטון, בני המשפחה עברו לבירה טהרן. מצבם הכלכלי־חברתי השתפר דרמטית בעקבות מינויו של עלי חמינאי לשורת תפקידים, וביניהם סגן שר ההגנה. מבירא עמיקתא לאיגרא רמא.

מוג'תבא התבגר בזמן המלחמה האכזרית נגד עיראק. בגיל 19 הוא לקח חלק במערכה במדבר בדרום עיראק במסגרת גדוד איראני בשם "חביב בן מזאהר". עד כמה השתתף בפועל בלחימה - קשה לדעת. עם השנים יצאו הצהרות שלפיהן "לחם תוך גילויי גבורה", אך מן הסתם יש להתייחס בקומץ של חשדנות לדוברים. לפעמים ערפל קרב הוא רק מסך עשן של מלחך פנכה.

מה שכן ידוע הוא שמוג'תבא לא נהנה מכבוד מיוחד בשל היותו בנו של חמינאי - נשיא איראן באותן שנים. ואולם, הוא יצר קשרי נאמנות עם לוחמים ומפקדים שמונו בהמשך לתפקידים בכירים והפכו לחלק מהקואליציה שלו, ברית שהלכה והתגבשה בין פוליטיקאים, אנשי דת וקצינים במשמרות המהפכה. הבולט בהם היה חוסיין טאיב, שמונה לימים לראש המודיעין בארגון. קצין אחר היה חסן מוחקק, מפקד הגדוד שמוג'תבא השתייך אליו, שהפך לסגן ראש המודיעין. בכל אופן, שנים בודדות לאחר גיוסו נקרא מוג'תבא על ידי אביו לחזור לטהרן.

ירושה לא, אבל...

לפי מקורות מערביים, חמינאי הבן התחתן במהלך חייו פעמיים ב"נישואים זמניים". מדובר במוסד שהקים מנהיג המהפכה האסלאמית הראשון, רוחאללה חומייני. זהו תיקון הלכתי שמאפשר לקיים יחסי מין עם אישה ללא כל מחויבות כלפיה, ולעיתים קרובות בניגוד לרצונה, קרי: אונס. בהמשך התחתן בנישואים קבועים בעלי ארומה פוליטית עם בתו של יו"ר הפרלמנט דאז, שהפך לאחד מיועציו של חמינאי האב. מוג'תבא נסע עם אשתו כמה פעמים לבריטניה כדי לעבור טיפולי פוריות. סדרת הטיפולים הסתיימה בהצלחה, והזוג הביא לעולם שני בנים ובת. מתברר שפתאום המערב לא נורא כל כך כשמדובר בשירותי רפואה מתקדמים.

על פניו, מוג'תבא לא אמור לרשת את אביו. אחיו הבכור מוסטפא נהנה מנתונים יבשים מרשימים הרבה יותר. בגיל 59 האח מחזיק בתואר "אייתוללה", שמוענק לחכמי דת שיעים שהשלימו לימודים גבוהים באסלאם. מעבר לזה, האח הבכור השתתף בעצמו במלחמת איראן־עיראק. לעומתו, מוג'תבא לא השיג סמכות דתית נרחבת דיה, למרות לימודיו והרצאותיו בקום. לכאורה, הוא לא נהנה מיתרון כלשהו על אחיו, פרט לתאוות הכוח והשררה, והמשיכה לפוליטיקה. הרי גם שהותו בקום שימשה אותו בעיקר כדי לרכוש את אמונם של חכמי הדת בעיר.

ועדיין, שניהם גם יחד סובלים מבעיה נוספת, כפי שהוזכר כבר. מייסד הרפובליקה האסלאמית, רוחאללה חומייני, יצא לא פעם נגד האפשרות של הורשת השלטון. אביהם חמינאי התנגד לכך בעצמו, לפחות באופן פומבי. מנגד, אם מוג'תבא ישתלב "לפי הכללים" בהנהגה וייבחר על ידי מועצת המומחים, ייתכן שהמהלך יתקבל. אחרי הכל, לא בכדי מוג'תבא הוא זה שנחשב לבכיר בלשכתו של המנהיג העליון. מאז שאביו נכנס לתפקידו, מעמדו הלך והתחזק במשטר הרפובליקה האסלאמית.

מאז שנות ה־90, הוא השתלב בעשייה המדינית והביטחונית. יוצאי מלחמת איראן־עיראק סבבו אותו והתמנו לתפקידים ביטחוניים. על פי החשד, קבוצה זו התערבה לא פעם בהנדוס תוצאות הבחירות באיראן. לא בכדי נכתב על השפעתו הגדולה בסוכנות המודיעין של משמרות המהפכה ובבסיג' - המיליציה העממית לדיכוי מחאות. דווקא הפרשיות האלו היו בעוכריו, והפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת. מצד אחד מנהיג פוטנציאלי, ומצד שני אדם שהאופוזיציה האיראנית ופוליטיקאים שהם בשר מבשרו של המשטר מתעבים במיוחד.

מושך בחוטים

במסמך בריטי שנשלח למזכירות המדינה בארה"ב והודלף בפרויקט "ויקיליקס" נכתב עליו כך: "בנו של המנהיג העליון עלי חמינאי. לפי הדיווחים, נחשב במשטר למנהיג כוחני בעל יכולות ומנהל אינטליגנטי, שיום אחד אולי יירש לפחות חלק מההנהגה הלאומית. אביו אולי גם רואה אותו באור הזה. הוא בעל ברית של ראש העיר של טהרן קליבאף (כיום יו"ר הפרלמנט; ש"ק). רבים רואים בו שני רק לגולפאיגאני בלשכתו של המנהיג העליון (גולפאיגאני הוא ראש הלשכה; ש"ק). מוג'תבא קרוב למפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומקבל מהם עדכונים. הוא מודע היטב למגבלות שגילו הצעיר יחסית כופה עליו בתרבות הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית".

לא פלא שמשרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על מוג'תבא. הסנקציות כוונו נגד המטכ"ל של צבא איראן ותשעה אנשים שמונו או פעלו עבור מנהיג איראן. במשרד חשפו כי "מוג'תבא חמינאי מייצג את המנהיג אף על פי שמעולם לא נבחר או מונה לתפקיד ממשלתי, פרט לעבודתו בלשכה של אביו. המנהיג האציל חלק מתחומי האחריות של ההנהגה שלו למוג'תבא, שעבד בשיתוף פעולה עם מפקד 'כוח קודס' של משמרות המהפכה (קאסם סולימאני באותו זמן; ש"ק) והבסיג'", נכתב באותה הודעה.

במילים אחרות, לא רק פוליטיקאי מקומי, אלא גם שחקן אזורי שמשפיע על הבירות הערביות ועל המיליציות השיעיות במזרח התיכון, אלה שמומנו והודרכו על ידי סולימאני ואנשיו. בשנת 2018 שגריר איראן בעיראק, איראג' מסג'די, אירח את מוג'תבא חמינאי לארוחה במשכנו יחד עם מפקד "כוח קודס" סולימאני. באותה ארוחה שנערכה לרגל שבירת צום הרמדאן, בנו של המנהיג העליון השתתף בדיונים לגבי הקמת קואליציה מהסיעות השיעיות בעיראק.

האתר "איראן אינטרנשיונל" חשף כי בפגישה חשאית של משמרות המהפכה, שיבח הגנרל אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל התעופה והחלל, את הסיוע מטעם משרדו של מוג'תבא למימון תוכנית הכטב"מים ופיתוח מערך הטילים של הארגון. אותו מערך שהותקף על ידי ישראל לפני שבוע, לפי פרסומים זרים. באותו מפגש, התחנף בכיר אחר בארגון ואמר כי "מוג'תבא הוא מומחה גדול בתחום הצבאי. מפקדי 'כוח קודס' קאסם סולימאני ואיסמעיל קאאני התפלאו על ידיעותיו בנושאי חוץ ואיומים על המשטר". מוג'תבא? הוא ניצל את ההזדמנות כדי לבקר את הכישלון של אנשי ממשלת ראיסי, ש"הביאה את המדינה למבוי סתום".

נדמה שמעורבותו בענייני המדינה גולשת כמעט לכל תחום - ממינויים בתקשורת ועד להתנהלות האוניברסיטאות. אין ספק שהוא מעורב בכל החלטה שנוגעת לעימות האזורי מול ישראל ולתגובה למתקפה האחרונה באיראן. כך גם בשאלת פרויקט הגרעין והשיחות עם המערב. אבל כמו מקבילו בערב הסעודית, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, המבחן האמיתי של מוג'תבא חמינאי יגיע עם מותו של אביו. אז ייגזר גורלו לשבט או לחסד: מהפכת נגד והדחה ממוקדי הכוח - או יציבות שלטונית ארוכת־שנים.