"הוא הציג את עצמו כנכד של רב מטהרן": שיחה עם האישה שאיראן ניסתה לגייס כמרגלת

הפעם האחרונה שבה פגשתי את אפסנה מזלומיאן היתה במסדרונות בית המשפט בירושלים. במשך זמן מה ליווינו אותה, במסגרת תחקיר שערכנו בתוכנית "עובדה" בערוץ 12, עד שזוכתה מכתב האישום לאחר שהיתה בקשר עם גורם איראני במסגרת פרשה שנודעה אז בכינוי "רשת המרגלות האיראניות".

אפסנה (50) מכפר סבא, סייעת בבית ספר במקצועה, עלתה ארצה ב־1991 יחד עם אמה, והשאירה מאחוריה משפחה וחברים באיראן. "אחים ואחיינים שלי עדיין בטהרן", היא מספרת השבוע בשיחה עם "ישראל היום", "אני משוחחת איתם בערך פעם בשבועיים, אבל רק על דברים שלא נוגעים בפוליטיקה כי הם מפחדים מהשלטונות שם. בגלל שהם יהודים יש המון פיקוח עליהם. לפני כשנה, אחרי 7 באוקטובר, השלטונות אפילו הכריחו אותם לבוא להפגנה נגד המתקפה של ישראל בעזה".

היא אישה פשוטה, צנועה וציונית, עם משפחה רחבה. ילדים, נכדים והרבה אוכל פרסי טעים - ואני מעיד מניסיון אישי. האפשרות שיהיה לה קשר עם שירותי המודיעין באיראן נשמעת קלושה, וכדי להבין איך דבר כזה יכול להתרחש, צריך לחזור שבע שנים אחורה, לרגע שבו פתחה לראשונה חשבון ברשת פייסבוק. "לא כל כך הבנתי ברשתות חברתיות, פשוט רציתי למצוא חברות ילדות שלי מטהרן ולשוחח איתן", היא משחזרת כיצד נפלה בפח של האיראנים. "יום אחד קיבלתי הצעת חברות מבחור בשם ראמבוד נמדר. הוא סיפר שהוא יהודי מטהרן בן 27, שעובד כקבלן. הוא סיפר שסבא שלו היה רב באיראן, ובכל חג או צום הוא היה שולח לי הודעת חג שמח או צום קל. כששאלתי אותו לאיזה בית כנסת הוא הולך, הוא ענה שם של בית כנסת שידעתי שהצעירים הולכים אליו כדי להכיר אחד את השני ולהתחתן".

לא חשדת שמשהו מוזר?
"לא. היו לנו עשרות חברים משותפים בפייסבוק. רובם אנשים מישראל שאני מכירה, ביניהם אפילו קרובי משפחה שלי. היה לי נעים לדבר עם מישהו שמדבר פרסית, והיו לנו תחומים משותפים לשוחח עליהם מהעבר שלי בטהרן", מסבירה אפסנה מדוע נכנסה לקשר עם נמדר, ומודה גם כי היתה סיבה נוספת: "הייתי בתקופה קשה באותם ימים והיה לי נעים שיש מישהו שמקשיב לי ושומע אותי.

"מאוחר יותר בכלא, כשפגשתי את הנשים האחרות שנעצרו, ראיתי שיש להן מן המשותף. לרובן היו כל מיני בעיות בחיים האישיים שלהן, והבנתי שהאיראנים כנראה חיפשו אנשים חלשים בנפש, כאלו שיש להם בעיות בחיים, וככה הם יכולים להתקרב אליהם, לנחם אותם ולהיות הגב שלהם".

תהליך הדרדור

דרך סיפורה של אפסנה אפשר להבין כיצד עובדת שיטת הגיוס האיראנית ואת מי האיראנים מחפשים. "אנחנו מדברים על המקצוע השני הכי עתיק בעולם - ריגול", מסביר דביר קריב, שבמשך יותר מ־20 שנים הפעיל סוכנים בחטיבה לסיכול טרור של השב"כ, האחראית, בין היתר, לאיתור מרגלים מבית. "בתחילת התהליך רוב האנשים שמקבלים פניות מהאיראנים חושבים שהם משוחחים עם אדם אחר, ואותו אדם מחפש לזהות מניעים, מה מניע את מי שהוא משוחח איתו, וכך לתת מענה לצורך. אם, לדוגמה, המניע שלו זה לשוחח על סרטי פעולה שהוא אוהב, אז הוא יעלה בשיחה סרטי פעולה, ואם התחביב שלו זה ציור - אז הוא ישלח לו ציורים שהוא אוהב. זה ממש כמו בבניית זוגיות".

אתה יכול לאפיין את הפרופיל של האנשים שהאיראנים מחפשים?
"סביר שרובם אינם ילידי הארץ. הם ישראלים לכל דבר ועניין, אך לא נולדו פה והזיקה שלהם לארץ פחותה. חלקם 'פלילונרים' - כאלה שיש להם אומץ לעשות דברים לא חוקיים. הרפתקנים. אלה יכולים להיות גם אנשים במצוקה, או אנשים שמנהלים חיים כפולים, כמו גברים שבוגדים בנשים שלהם, ואז קל יותר לגייס אותם כי הם כבר בגדו".

איך הם מתחילים, מה הכלים שלהם?
"הם תוקפים באמצעות שתי שיטות: רחבה ומצומצמת. השיטה הרחבה שלהם היא לפרסם, למשל, מודעה אטרקטיבית מאוד ברשת, שגם אתה ואני יכולים ליפול בה. נגיד מודעה שאומרת 'בואו לעשות כסף קל מהבית', ואם פנית אליהם, הם מתחילים למיין ולראות אם מישהו מתוך מי שפנה מעניין אותם. ואז הם מתחילים לתת לאנשים האלו משימות קלות מאוד. למשל, 'תצלם לי את הכניסה של עזריאלי'. זה משהו שיש להם גם באינטרנט, אבל זו תחילתו של תהליך דרדור. אתה תעשה בהתחלה משימות שאינן בעייתיות, ולאט־לאט תמצא את עצמך מבצע עוד ועוד משימות. אגב, נורה אדומה חייבת להידלק כאשר אחת מהמשימות היא העברת כסף דרך צד שלישי או בקשה לשמור על דיסקרטיות. כך, לאחר משימות שונות, יקרה אחד משניים: או שייפול לך האסימון, או שהם יעשו את זה נכון מספיק ואתה תהיה כל כך קבור בתוך הבוץ שיהיה מאוחר מדי - אתה כבר בפנים".

להיקבר בבוץ

בדומה לתסריט שקריב מגולל, גם הקשר של המודיעין האיראני עם אפסנה מתרחש בשלבים. "במשך כמה חודשים התכתבנו בפייסבוק", היא מתארת את תחילת הקשר בינה לבין הפרופיל הפיקטיבי "ראמבוד נמדר". "מדי פעם ראמבוד היה שואל אותי אם מישהו מאיראן מגיע לבקר אותי בישראל, ובשלב מסוים סיפרתי לו שאחיינית שלי מגיעה לארץ בשביל חתונה משפחתית, אז הוא שאל אותי אם הוא יוכל לשלוח דרכה כסף בשביל חברה של אמא שלו שגרה בישראל ושיש לה בעיות כלכליות. והסכמתי לקשר ביניהם. רציתי לעשות מצווה ולעזור לאישה שזקוקה לכסף. גם לי הוא הציע לעזור כלכלית אם אני צריכה, וסירבתי, כי אני בחיים לא אסכים לקבל משהו ממישהו שאני לא מכירה".

הקשר ביניהם מתחיל להתהדק סביב בקשתו הראשונה, והשניים עוברים מהתכתבות בפייסבוק להתכתבות בווטסאפ. "בהתחלה לא רציתי לעבור לווטסאפ, כי אני אישה נשואה וזה לא מתאים לדבר עם גבר שאינו בעלי. אבל מכיוון שרציתי לעזור לחברה של אמא שלו, עברנו לווטסאפ".

אפסנה ונמדר מתחילים לשוחח ביניהם בתדירות גבוהה יותר, שכוללת גם שיחות והודעות קוליות. "הוא היה מדבר איתי בעברית ושואל שאלות כמו 'מה שלומך?' ו'איך את מרגישה?'. שאלתי אותו איך הוא יודע עברית, והוא אמר לי שיש לו שכן שמלמד אותו, ושהוא רוצה לדעת עברית כי הוא אוהב מאוד את ישראל".

הסוכן האיראני שמפעיל את הפרופיל של נמדר, או מי מטעמו, מגיע לפגוש את אחייניתה של אפסנה בשדה התעופה בטהרן ומעביר לה מעטפה עם אלף דולר, המיועדת, כאמור, לחברה של אמו. אותה חברה - אישה מבוגרת בשם ח' - שולחת קרובת משפחה שלה לכפר סבא, ואפסנה מעבירה לה את המעטפה.

לא עובר זמן רב ובקשה נוספת מגיעה לפתחה של אפסנה. "המשכנו לשוחח וסיפרתי לו שאני נוסעת לטורקיה עם חברות שלי. נמדר אמר שיש לו חבר שבמקרה נמצא בטורקיה והוא יכול להעביר לי דרכו סכום כסף נוסף לח'. אז אמרתי שבסדר, כי כבר עזרתי לו פעם אחת, ואם האישה הזאת באמת זקוקה לעוד כסף, מה אכפת לי לעזור לה פעם נוספת? במהלך הטיול החבר שלו התקשר אלי, ואמרתי לו שאנחנו במלון באזור הראשי של איסטנבול ושהוא מוזמן לבוא. הגיע בחור ומסר לי מעטפה נוספת עם אלף דולר והכל היה בסדר, אבל כשחזרתי ארצה התחלתי לחשוד".

מתי התחלת להבין שראמבוד אולי לא תמים כמו שחשבת?
"בפעם השנייה שח' הגיעה לקחת את הכסף, ראיתי אישה שלא היתה האישה בתמונת הווטסאפ שדיברתי איתה. כששאלתי אותה אם היא החברה של אמא של ראמבוד, פתאום היא אמרה 'לא, אנחנו חברים רחוקים'. היא לקחה את הכסף והלכה בלי לומר תודה. לאחר מכן גם ראיתי את הרכב שלה ליד חנות פלאפל בכפר סבא, וכשהסתכלתי פנימה ראיתי את ח' ברכב עם האישה שלקחה את הכסף. אז הבנתי עם עצמי שיש פה משהו מסריח".

אז למה לא ניתקת עם נמדר את הקשר לאחר מכן?
"פחדתי לנתק את הקשר איתו, יש לי משפחה באיראן והוא כבר פגש את אחיינית שלי. לא רציתי שהוא יתנכל להם. אז פעם בכמה זמן שהוא היה שולח משהו הייתי מדברת איתו, אבל לא הייתי זורמת איתו בשיחות. לרוב זה היה בכל פעם שהיה קורה משהו בישראל. הוא היה שואל 'אתם בסדר?', הייתי אומרת 'כן, תודה' - וזהו, כדי שלא יחשוד בי. אבל הוא גם ביקש ממני דברים מוזרים, כמו לעשות כתבה על כפר סבא, והייתי מתחמקת ממנו".

הופתעת כשעצרו אותך?
"בטח, יום אחד התעוררתי בחמש בבוקר בבהלה כאשר הבת שלי הגיעה ואמרה שיש לנו שוטרים בדלת. קפצתי מהמיטה מהר כי חשבתי שקרה משהו לילד שלי, והתחלתי לבכות ולהילחץ. אבל אז האנשים בדלת אמרו 'זה ביטחוני, לא קשור לילד'".

"כעסתי על עצמי"

לאחר שאפסנה נעצרת ומועברת מביתה שבכפר סבא לחדרי החקירה של השב"כ, היא מתחילה לעבור סדרת תשאולים שבמהלכה היא מבינה כי ראמבוד נמדר שעמד איתה בקשר הוא לא מי שחשבה, אלא למעשה סוכן איראני. "בחקירות של השב"כ אמרתי להם שחשדתי בו אבל פחדתי על המשפחה שלי. חשבתי שהם ייתנו לי פרס כי לא זרמתי עם מה שהוא ביקש ממני אחרי שחשדתי ולא עשיתי כלום".

אך במקום פרס, אפסנה נזרקת לשבועות ארוכים בצינוק. "זה היה כמו 'גור', קבר בפרסית", היא מתארת, "הכל שם היה חשוך, התא היה מטר וחצי על מטר וחצי, והיה בו ברז שנפתח מדי פעם. אני חושבת שהם עשו את זה כדי לשגע אותי. בזמן שהייתי במעצר כעסתי על עצמי שאני מטומטמת, כעסתי שרציתי לעזור למישהי מסכנה ושהאמנתי למה שנמדר אמר לי".

בחקירותיה היא מספרת לחוקרים הכל בגילוי לב ועוברת בדיקת פוליגרף, שבה היא נמצאת דוברת אמת ומוכיחה שהופלה בפח ואינה מרגלת כפי שנחשדה להיות. אף שהיא יוצאת דוברת אמת בפוליגרף ומספרת הכל לחוקריה, ואף שהמדינה חוזרת בה מהטענה כי העבירה מידע לאיראן, הפרקליטות עדיין מבקשת לגזור עליה מאסר בפועל. רק בינואר 2023, לאחר שידור תחקיר "עובדה", כשהשופטים בירושלים מבינים שמדובר באישה תמימה שהופלה בפח, הפרקליטות חוזרת בה מכתב האישום, ואפסנה מזוכה לחלוטין. "מי ששמע את עדותה ומי שקרא את הודעותיה בשב"כ ובמשטרה", אמר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אילן סלע, "אינו יכול להגיע למסקנה אחרת מזו שהנאשמת לא עשתה דבר ולא התכוונה לעשות דבר שיפגע בביטחון המדינה".

התאוששת מאז?
"אני עדיין בתהליך נפשי, יש לי כתם בלב מכל מה שקרה ומהתקופה בכלא. עד עכשיו כשאני רואה סרט, ויש בו בית סוהר, אלוהים יודע מה קורה לי".

יש לך המלצה איך לא ליפול בפח?
"לא לענות לכל אחד ברשתות החברתיות, זה לא שווה להסתבך ככה. זאת המדינה שלנו, ולא כדאי לעשות משהו שיכול לסכן אותה בעד שום הון שבעולם. אם יש פרופיל שלא מכירים - לחסום אותו מייד".

נתפסים ברשת

"אזרח ישראלי, יהודי, בשירות גורמי המודיעין האיראניים". מילים אלו, שנשמעו פעם כמו תסריט לסרט ריגול דמיוני, הפכו בשנה האחרונה לחלק מהמציאות שלנו. מדינת ישראל, הנמצאת במלחמה הארוכה בתולדותיה, מוצאת עצמה נאבקת לא רק באויבים חיצוניים אלא גם במי שפועלים נגדה - בתוכה. עוד ועוד מקרים מטרידים שבהם אזרחים ישראלים מגויסים על ידי גורמי מודיעין איראניים לביצוע משימות מסוכנות ומורכבות, כולל חיסול בכירים בישראל, נחשפים. "זו הפרשה החמורה ביותר שנתקלתי בה", מתאר דביר קריב את הדברים שנחשפו השבוע. על פי החשד, שבעה ישראלים שעלו ארצה מאזרבייג'ן פעלו בשירות של גורמים איראניים, ובין היתר צילמו בסיסים צבאיים שהיוו מטרות למתקפת הטילים האיראנית בתחילת אוקטובר.

העולים מאזרבייג'ן לא לבד. בשנה החולפת הספקנו להיחשף גם למוטי ממן, איש העסקים שהואשם כי לאחר שהוברח פעמיים לאיראן ניהל משא ומתן עם סוכנים איראנים ודרש מיליון דולר עבור חיסול בכירים בישראל. סיפור מטריד נוסף שנחשף לאחרונה הוא זה של ולדימיר ורחובסקי בן ה־35, שהואשם כי ניהל קשר עם סוכן חוץ איראני שהתחזה לישראלי שחי בקנדה. מכתב האישום עלה כי ורחובסקי היה בקשר עם סוכן בשם "אלי" וביצע בהוראתו משימות שכללו הטמנת שני מכלי פלסטיק ריקים של עשרה ליטרים עם מכשירי מעקב סמוך לבית העלמין סגולה בפתח תקווה, וריסוס כתובות גרפיטי בתל אביב נגד ראש הממשלה. וחמור מכך: ורחובסקי התבקש לחסל מדען ישראלי ועל פי כתב האישום, קיבל אקדח ממקור איראני, שהיה מיועד לביצוע ההתנקשות.

פרשה נוספת שנחשפה בשבועות האחרונים נוגעת לוולדיסלב ויקטורסון בן ה־30 ולאנה ברנשטיין בת ה־18 מרמת גן. השניים גויסו כדי להתנקש באישיות בכירה, כאשר ולדיסלב, שהיה צלף בצבא, הציע לבצע את ההתנקשות ממרחק. גם הם כמו ורחובסקי נעצרו בידי השב"כ לפני שהצליחו להוציא את התוכנית לפועל.

חשוב לציין שהאיראנים לא פועלים רק באמצעות גיוס סוכנים. באוגוסט האחרון חשף שירות הביטחון הכללי כי הארגון איתר פרופילים ישראליים מזויפים ברשתות החברתיות שאותם הפעילו גורמי מודיעין איראניים. "יש לנו את הארץ הטובה ביותר, ארץ הקודש - בואו נציל אותה מחסרי יכולת כמו ביבי. תעזרו לנו! רק אנחנו יכולים להציל את הארץ הקדושה הזו. נחזיר את ארצנו לימי הזוהר שלה. הדרך היחידה להציל את המדינה היא הפיכה צבאית. אני קורא לכם, מהנדסים, רופאים ומילה אחת, אנשים! הצטרפו אלינו לפני, שיהיה מאוחר מדי". כך נכתב באחת מקבוצות הטלגרם הפיקטיביות שהפעילו האיראנים בישראל תחת השם "צבא העם".

שני שעונים מתקתקים

"זו שותפות אינטרסים", מסביר קריב מדוע לאיראנים חשוב לגרום לתסיסה ולקיטוב פנים־חברתי. "כשאומרים לאדם לכתוב גרפיטי נגד הממשלה, המפעילים מרוויחים פעמיים - הם גם מדרדרים ורואים שאתה מוכן לעשות דברים שאינם חוקיים נגד המדינה, והם גם מלבים את הסכסוך הפנימי".

בשלב הזה יש דרך להתנגד לזה?
"אני חושב שהדבר הכי חשוב למסור למי שקורא זאת, זה שבכל שלב שאתה עוצר ומבין שמשהו פה לא טוב, גם אם זה אחרי שעשית דברים רעים, זה בהכרח יהיה לפני שאתה עושה דברים יותר רעים. גם אם ניקח את הבחור מפתח תקווה, שכבר אסף את האקדח והסכים לכאורה לרצוח בן אדם - הוא עדיין לא לחץ על ההדק. זאת אומרת, השלב הבא תמיד יסבך אותך יותר. אתה עושה עוד משימה ועוד משימה ואתה באמצע תהליך דרדור. חשוב לי שאנשים יבינו שבכל שלב שבו הם מדווחים ומרגישים שהם מפלילים את עצמם - זה עדיין שלב טוב יותר ממחר".

ובסוף כולם נתפסים?
"בוודאי, למפעילים האיראנים אין אינטרס לשמור עליך. יש להם אינטרס למצות אותך. כמו בכל גיוס, שני שעונים מתחילים לתקתק מהרגע שגויסת: הראשון זה השעון של הבגידה והשני זה השעון של החשיפה. שני השעונים הללו מתקתקים ושניהם בסוף מצלצלים. בסוף אתה תמיד תיחשף, ואתה תיחשף בהכרח בשלב פחות טוב מאשר אם תחשוף את זה לבד או מיוזמתך היום. אתה באמת לא רוצה לעשות את מה שעומדים לבקש ממך מחר, גם אם עשית את מה שביקשו ממך אתמול. וככל שתתוודה ותספר על כך למערכת, כך זה יהיה טוב יותר. אם אתה מרגיש שמשהו מוזר, פשוט נכנסים לאתר השב"כ וכותבים מייל לפניות הציבור. עד כדי כך פשוט".