ביום השנה ה־36 להקמתו פרסם ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני (גא"פ) סרטון מושקע ובו מפגן כוח מרשים למדי. בסרטון, שלוש דקות אורכו, ניתן לראות מאות חמושים, לבושים במדי קרב מלאים ומצוידים בכלי נשק, לרבות כמות עצומה של מטולי אר.פי.ג'י, כשהם צועדים בסך ברחובות עזה לעיניהם של אלפי עזתים מריעים. במצעד הצבאי, שהופק לעילא ולעילא, השתתפו גם כלי רכב שעליהם הוצבו משגרי רקטות, טילי נ"ט, ואפילו כטב"מים מתאבדים.
4 ימים לפני הטבח: הג'יהאד האסלאמי במפגן כוח בעזה
הסרטון שמתעד את המצעד כולל בתוכו גם צילומים של מחבלי הגא"פ מתאמנים על פריצת גדר הגבול עם ישראל, כיבוש מוצב צבאי ולקיחת שבויים. ניתן לראות בבירור כיצד מסתערים המחבלים על מטרותיהם בג'יפים ובאופנועים, משליכים רימונים ופורצים אל תוך מה שנראה כדגם של בסיס צה"לי.
את סרטון התדמית הזה, מעין קדימון למה שיבוא זמן קצר אחר כך, שחרר הגא"פ לרשתות החברתיות ב־3 באוקטובר 2023. ארבעה ימים בלבד לפני מתקפת הפתע הרצחנית שפתחה את המלחמה, ושבה השתתפו מחבלי הגא"פ בהמוניהם.
שמונה חודשים אחר כך פרסם הגא"פ סרטון אחר לגמרי. "אזרחי ישראל והמפגינים: בימים הקרובים אתם תשמעו ממני את כל האמת על מה שקרה לי ולשאר האסירים פה בעזה. אני מבקש מכם, תהיו סבלניים", אומר בסרטון הזה סשה טרופנוב, בן 28, שנחטף ב־7 באוקטובר מביתו שבקיבוץ ניר עוז. זהו אחד משני קטעי וידאו ששחרר הגא"פ לפני כשבועיים, בהפרש זמן קצר, שבהם מופיע טרופנוב כשהוא נראה בריא ושלם.
טרופנוב הוא לא הישראלי היחיד שנחטף בידי הגא"פ ב־7 באוקטובר. גם אמו ילנה, סבתו אירנה וחברתו ספיר כהן נלקחו מבית המשפחה בניר עוז והוחזקו בשבי בידי הגא"פ, לפני ששוחררו בהסכם החטופים הראשון. שני חטופים נוספים שהוחזקו בידי הגא"פ הם חנה קציר והילד יגיל יעקב, שגם הם שוחררו בינתיים.
באותו סרטון מראשית נובמבר שבו מופיעים קציר ויעקב, מרצד ברקע הכיתוב בעברית "34 הגורל והחיים", כשהוא מרוח בדם. ככל הנראה, זהו רמז ששתל הגא"פ לגבי מספר החטופים שהחזיק באותה תקופה בעזה. זיאד נח'אלה, מנהיג הארגון, אף הודיע כבר ב־8 באוקטובר כי בידיו כ־30 חטופים. גם אם נח'אלה הגזים, אין ספק שבידי הגא"פ יש גם היום מספר לא מבוטל של חטופים ושבויים ישראלים.
למרות זאת, חלקו של הגא"פ במלחמה, וגם המחויבות שלו להסכמי שחרור חטופים, כמעט לא נדונו בשיח הציבורי. השמדת יכולותיו הצבאיות של הגא"פ או חיסול בכיריו גם לא כלולים במטרות המלחמה כפי שהוגדרו בידי הקבינט, ובכירי הדרג המדיני והצבאי ממעטים לנקוב בשמו של הארגון בהצהרותיהם. צה"ל אמנם נלחם בפעילי הגא"פ כמעט מדי יום ברצועת עזה, אך נדמה שהצמרת הישראלית בוחרת להתייחס לארגון הזה כבעיה צדדית ולהציב את חמאס בחזית.
גם בשנים שקדמו למלחמה הנוכחית נהגה ישראל כך: הגא"פ הוגדר באופן קבוע כארגון "סורר", ולאחר שאנשיו ירו רקטות וטילים לעבר העורף הישראלי האחריות לכך הוטלה במלואה על כתפי חמאס. אולם בדיעבד, מתברר שהגא"פ, אמנם ארגון קטן בהרבה מחמאס אך קיצוני אפילו ביחס אליו, הוא נדבך מרכזי לא רק במלחמה, אלא גם בדרך הערמומית שהובילה אליה.
שיחות עם אנשי מודיעין ועם גורמים לשעבר בדרג המדיני והביטחוני, לצד חוקרים באקדמיה, משרטטות את קווי היסוד של הארגון, הקשר ההדוק שלו לאיראן, מערכת היחסים שלו עם חמאס, חלקו בלחימה בתוך רצועת עזה ומידת המחויבות שלו להסכמים להשבת חטופים או להפסקת אש.
אך הדבר המעניין ביותר שחושפות השיחות הללו, הוא התפקיד הקריטי שנטל הגא"פ בהונאה הגדולה - ויש להודות, גם המבריקה - שקדמה ל־7 באוקטובר. "במשך שנים למערכת הישראלית היה נוח להסתכל על הגא"פ כעל ערסים, זה היה ממש הכינוי שנתנו להם", אומר השבוע גורם לשעבר במערכת המדינית־ביטחונית. "זה גם הסתדר יפה עם הקונספציה, שלפיה חמאס רוצה הסדרה ושגם להם זה מפריע שמדי פעם הגא"פ יורה ביוזמתו על ישראל. אני לא זוכר אף דיון, לא בקבינט, לא במשרד הביטחון ולא אצל ראש הממשלה, שבו הועלתה אפשרות, אפילו כאיפכא מסתברא או כמחשבה יצירתית, שהגא"פ הוא חלק מהניסיון של חמאס להרדים אותנו לקראת 7 באוקטובר, או שחמאס משתמשים בהם כדי להכין לנו מכה גדולה. תרגיל ההונאה עבד".
חיבוק איראני
כדי להבין את תרגיל ההונאה הזה צריך לחזור אחורנית. מאז הקמתו היה הגא"פ ארגון קטן, שמעולם לא הצליח לקנות אחיזה של ממש בלבבות הציבור הפלשתיני. שורשיו נעוצים בקבוצת סטודנטים פלשתינים שהתרכזה בשנות ה־70 באוניברסיטת זקאזיק במצרים, בהנהגתו הכריזמטית של הסטודנט לרפואה, ולימים רופא הילדים, ד"ר פתחי שקאקי.
שקאקי, בן למשפחת פליטים פלשתינית שנולד ברפיח, היה בשר מבשרה של תנועת "האחים המוסלמים" ומתלמידיו של מייסד חמאס, שייח' אחמד יאסין. אך לאחר שהעמיק עם חבריו הסטודנטים בכתבי הקוראן, הגיע שקאקי למסקנה כי עליו להקים ארגון חדש שיפעל למען שחרור פלשתין. מיום שיוקם יהווה הארגון הזה, שיתבסס על החיבור בין אמונה דתית יוקדת לפעילות אלימה, אופוזיציה חריפה לחילוניות של פת"ח ויאסר ערפאת, וגם לגישה של השייח' יאסין באותה תקופה, שהעדיף להתמקד בפעילות דתית וחברתית על פני טרור.
רעיונותיו של שקאקי, שבהגותו ביקש למזג בין דת האסלאם ללאומיות פלשתינית, קיבלו רוח גבית ב־1979, עם הצלחת המהפכה האסלאמית באיראן. "מבחינתו של שקאקי מה שחומייני עשה באיראן היה מודל - אנשי דת שמשתלטים על מדינה חילונית, פרו־מערבית, והופכים אותה לשלהם", אומר גיא אביעד, חוקר לשעבר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל. "מאותו יום שקאקי הפך למעריץ הנלהב ביותר של חומייני והמהפכה האסלמית באיראן, יותר מכל פלשתיני אחר".
ב־1981, עוד לפני ייסוד חמאס, הקים שקאקי את הגרעין המייסד של הגא"פ בעיר הולדתו רפיח שברצועת עזה. עד היום מהווה רפיח את מוקד התמיכה הגדול ביותר של הגא"פ בעזה, לצד חאן יונס הסמוכה ומחנה הפליטים שאטי שבמרכז הרצועה. בשנים האחרונות התפתח מוקד כוח נוסף של הגא"פ בצפון השומרון, בדגש על העיר ג'נין ומחנה הפליטים הסמוך לה.
הקשר הרעיוני בין הארגון של שקאקי לאיראן יהפוך עם השנים לשיתוף פעולה הדוק: בעקבות פעילות הטרור שבה היה מעורב בישראל, ב־1988 גורש שקאקי מעזה ללבנון, וברגע שהגיע לשם התייצב בשגרירות האיראנית בביירות כמוצא שלל רב. שקאקי, שרקם קשרים בלתי אמצעיים עם בכירים איראנים בלבנון, הכווין בסיועם ובתמיכתם הכספית כמה מהפיגועים הקשים בתולדות ישראל, ובהם פיגועי ההתאבדות בצומת בית ליד בינואר 1995 ובדיזנגוף סנטר בתל אביב בחג הפורים של אותה שנה. בסוף 1995, בהוראת ראש הממשלה דאז יצחק רבין, חוסל שקאקי במלטה, במבצע שבו היו מעורבים המוסד ושייטת 13.
שקאקי אמנם לא הותיר אחריו יורש, אך חיסולו כמובן שלא מיגר את הגא"פ. מחליפו היה רמדאן שלח, דוקטור לכלכלה ששימש מרצה באוניברסיטת דרום פלורידה בארה"ב. העובדה שגם שקאקי וגם שלח היו בעלי תואר דוקטור לא היתה מקרית - מיום היווסדו נשען הגא"פ על מנהיגים כריזמטיים, שהיו משכילים באותה מידה שבה היו פנאטים דתיים.
על פי הערכות שונות, בשנים האחרונות מממנת איראן את הגא"פ בהיקף של 30 מיליון דולר בשנה. איראן אף מאמנת בשטחה את אנשי הגא"פ, מעבירה להם ידע לייצור טילים ומחמשת את הארגון באמצעי לחימה המוברחים באמצעות מנהרות ממצרים ובדרך הים. בפברואר 2019 הודה לאיראן אבו ח'מזה, דובר הזרוע הצבאית של הגא"פ, על האימונים, המימון והחימוש שהיא מעבירה לפעילי הארגון בנדיבות. באותה הזדמנות גם הציג מחרטת טילים, שבאמצעותם יוכל הארגון לדבריו לתקוף את ירושלים ונתניה.
קשרים ברחבי המזרח התיכון
בניגוד לחיזבאללה בלבנון או לח'ותים בתימן, שמשמשים שלוחים של איראן אך שומרים על מידה של עצמאות, מומחים באקדמיה אומרים שהגא"פ מקיים יחסים סימביוטיים עם איראן. "מה שמאפיין את הגא"פ זה קודם כל קשר, בחבל טבור, לפטרון האיראני", אומר ד"ר רוני שקד ממכון טרומן באוניברסיטה העברית. "הוא לא רק פרוקסי, אלא גוף שמקבל את כל הסיוע, ההדרכה והאינדוקטרינציה שלו מאיראן. הגא"פ כפוף ממש למשמרות המהפכה ומציית להם, ולא יכול להתקיים ללא הכסף האיראני".
ב־2018, על רקע הידרדרות במצבו הבריאותי של שלח, נערכו בחירות לראשות הגא"פ, שבהן ניצח זיאד נח'אלה, שנחשב מקורב מאוד למשטר האיראני ועומד בראש הארגון עד היום. על פי פרסומים שונים, איראן התערבה בבחירות לטובתו של נח'אלה, שהתמודד בהן מול מוחמד אל־הינדי, שנחשב לעומתי יותר למשטר בטהרן.
נח'אלה, השוהה בלבנון, מקיים משם קשרים הדוקים עם טהרן. "לא כל אורח שמגיע לאיראן זוכה לפגוש את המנהיג חמינאי", אומר ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית. "אבל בטהרן מקפידים שבכל ביקור של נח'אלה במדינה, הוא ייפגש עימו. זה מוכיח לך שלנח'אלה יש מהלכים במסדרונות המשטר, ושהאיראנים רואים בגא"פ שלוח חשוב מאוד שלהם".
גורם משמעותי אחר בלשכה של הגא"פ בחו"ל הוא מוחמד אל־הינדי, סגנו של נח'אלה ומי שמתלווה לשיחות המשא ומתן של ארגון הטרור בנוגע לעסקת חטופים. רק לאחרונה זומן יחד עם נח'אלה לקהיר כדי להיפגש עם המודיעין המצרי, מייד לאחר שהשתתף בדיונים אחרים בקטאר. אל־הינדי הוא גם זה שנשלח לתקשורת הערבית כדי להעביר את מסריו של הגא"פ לגבי המשא ומתן, אולם מסריו בדרך כלל מעורפלים יותר מאלה של דוברי חמאס.
דמות מפתח נוספת בארגון והגורם הבכיר ביותר בזרוע הצבאית שלו, פלוגות "אל־קודס", הוא אכרם עג'ורי, יליד עזה שעל פי ההערכות מסתתר כיום בסוריה. בנובמבר 2019 דיווחו כלי תקשורת ערביים כי חיל האוויר תקף באזור דמשק וחיסל את מועז', מחבל בארגון ואחד משלושת ילדיו של עג'ורי, ששרד את ניסיון החיסול.
מיריב לשותף
שיתוף הפעולה בין הגא"פ לאיראן השיעית לא נתפס תמיד בחיוב על ידי הציבור הפלשתיני, הסוני ברובו. עם זאת, ככל שחלפו השנים ואחיזתה של איראן במזרח התיכון התהדקה, החל גם חמאס לחבור למעצמה האזורית, שהשקיעה משאבים רבים בהידוק "טבעת החנק" שלה סביב ישראל. "הגשר בין ציר הרשע האיראני לטרור הפלשתיני הוא הגא"פ", מגדיר זאת גורם לשעבר באמ"ן. "אחרי שהוא בנה את הגשר הזה, הגא"פ הביא את איראן לתוך עזה, באמצעות חמאס".
מערכת היחסים בין הגא"פ לחמאס היתה מורכבת לאורך השנים, ולרוב שני הארגונים לא ראו עין בעין. בעבר התפרסם ב"וושינגטון פוסט" כי חמאס העביר לישראל מידע מודיעני נגד הגא"פ, וגם במהלך המלחמה הנוכחית חשף דובר צה"ל בערבית, סא"ל אביחי אדרעי, מסמכים המעידים לכאורה כי חמאס שתל לאחרונה מרגל בשורותיו של הגא"פ. "אל תאמינו לשקרים על 'חזית מאוחדת' של חמאס והגא"פ", אמר אדרעי.
לא כולם משתכנעים מהאמירה הזו. מבט אל משולש היחסים איראן־חמאס־גא"פ מבליט דווקא את שיתוף הפעולה ההדוק בין הגורמים השונים בתקופה האחרונה. "בראשית דרכם הגא"פ וחמאס היו יריבים שנאבקו על אותו קהל של תומכים", אומר החוקר אביעד. "אבל הפערים בין הארגונים הלכו ונסגרו לאורך השנים, בעיקר אחרי שגם חמאס חבר לאיראן והחל לקבל ממנה מימון".
הקשר בין הגא"פ לחמאס נרקם בחסות כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים, הגוף שאמון על הפעלת שלוחיה של איראן במזרח התיכון. בינואר 2020, לאחר חיסולו של מפקד כוח קודס הגנרל קאסם סולימאני, הגיעו להלווייתו בטהרן מנהיג הגא"פ נח'אלה וראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה, על אותו המטוס. גם במהלך המלחמה נפגשו נח'אלה והנייה בטהרן, כדי לדון "בהתפתחויות הפוליטיות המתמשכות הקשורות למלחמה נגד רצועת עזה ובהשלכות השונות". על פניו נראה ששני הארגונים הללו, שהיו יריבים ונאבקו זה מול זה על השליטה בעזה, איחדו כוחות מול האויב המשותף ישראל.
יחסי העבודה בין גא"פ לחמאס לא נותרו רק ברמת ההנהגה, אלא כללו גם אימונים צבאיים משותפים. ב־2018 הקים חמאס בעזה את "חדר המבצעים הפלשתיני המשותף", מנגנון תיאום צבאי הכולל את כל ארגוני הטרור בעזה, ובתוכם הגא"פ. "לאחר עסקת שליט, עם שחרורו של יחיא סינוואר מהכלא וחזרתו לעזה, הוא רצה לאחד את כל הכוחות ברצועת עזה במאבק נגד ישראל", מסביר ד"ר שקד. "סינוואר הצליח לקרב אליו את הגא"פ, ומרגע שהוקם חדר המבצעים המשותף, למעשה החלו להתקיים יחסי עבודה בין שני הארגונים".
החל מ־2020 השתתף הגא"פ ב"משענת האיתנה", סדרת תרגילים שנתיים שנערכו ברצועת עזה, בהובלת חמאס, כהכנה למתקפת 7 באוקטובר. פעילי הגא"פ היו מתאמנים בתרגילים הללו על פשיטות מהים ומהיבשה, כיבוש מוצבים והסתערות על טנקי דמה, באותם מתקנים ממש שבהם התאמנו מחבלי חמאס. בעוד ערב המלחמה כלל חמאס כ־30 אלף חמושים, על פי הערכות, כוחו של הגא"פ הוא כשליש מכך. ועדיין, מדובר בגוף מאורגן ומיומן של כ־10,000 חמושים, שמצוידים במיטב הציוד שכסף איראני יכול לקנות.
אין ספק שכאשר בחמאס תכננו את מתקפת הפתע שלהם, הם הביאו את הגא"פ בחשבון. "אני מאלה שסוברים שאין לראות בגא"פ ארגון סורר, אלא ארגון שמתואם מא' ועד ת' בכל רמות הפיקוד עם חמאס, בוודאי בעשור האחרון", אומר בהקשר זה החוקר אביעד. "גם אם הגא"פ לא היה בסוד העניינים לגבי עיתוי המתקפה ב־7 באוקטובר, הוא ידע שמתקפה כזו מתוכננת. הוא הרי התאמן עליה במשך כמה שנים, לצד חמאס".
הפרד ומשול, גרסת עזה
באוגוסט 2022, במהלך כהונתו של יאיר לפיד כראש ממשלה, התנהל סבב לחימה קצר מול רצועת עזה. המבצע, שקיבל את השם "עלות השחר", נפתח ביוזמת ישראל והתמקד בפגיעה ממוקדת בגא"פ, שהחזיק בארסנל גדול של טילים ורקטות שאותם שיגר לעיתים קרובות לעבר ישראל, לכאורה תחת אפו ובניגוד לרצונו של חמאס. חלק מהטילים הללו הגיעו אפילו עד אזור חדרה.
אחת המטרות העיקריות של המבצע, כפי שהקפידו לציין גורמים מדיניים וצבאיים בתדרוכיהם לכתבים הצבאיים, היתה יצירת "בידול" בין הגא"פ לחמאס והשארת חמאס מחוץ לתמונת הלחימה. לדברי גורם ביטחוני בכיר באותה תקופה, "המבצע התנהל תוך כדי תקופת בחירות, והיעד המדיני היה לאירוע קצר ויעיל ככל שניתן, ובפרט בלי מעורבות חמאס". אחת הסיבות לכך, לדבריו, היתה העובדה שבאותה תקופה התנהל בין ישראל לחמאס משא ומתן חשאי, בתיווך מצרים, להשבת גופותיהם של החיילים הנעדרים אורון שאול והדר גולדין. בישראל לא רצו לשבש את המשא ומתן הזה.
מערכת הביטחון עמדה במטרות שהציב לה הדרג המדיני בקיץ 2022: חמאס נמנע מלהיכנס לסבב ולא ירה במהלכו ולו רקטה אחת לעבר ישראל, הגא"פ נותר לבדו מול הפצצות חיל האוויר הישראלי, ובתוך שלושה ימים קצרים הכריז ראש הממשלה לפיד על סיום המבצע, שלדבריו "החזיר לישראל את היוזמה ואת ההרתעה".
גם בדרג הצבאי התלהבו מהישגי "עלות השחר". האלוף נמרוד אלוני, מי שהיה אז מפקד אוגדת עזה, פרסם לאחר המבצע מאמר שבו קבע כי אחד מהישגיו "בא לידי ביטוי בבחירה של חמאס שלא להתערב, לא באופן ישיר ולא בצורה עקיפה כלשהי". אלוני, כמו בכירים אחרים בצה"ל באותם ימים, כינה במאמר את הגא"פ ארגון "סורר".
הגישה הזו נמשכה גם תחת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. במאי 2023 יצא צה"ל למבצע נוסף בעזה, הפעם תחת השם "מגן וחץ". גם כאן ההנחיה היתה להילחם אך ורק בגא"פ, מבלי שחמאס ייכנס לתמונה, מה שאכן קרה. "הביצוע היה מושלם", התלהב נתניהו בתום חמשת ימי המבצע.
בישראל אמנם ראו ב"בידול" שיצרו בין חמאס לגא"פ הצלחה אסטרטגית, אך בדיעבד ניתן לקרוא את המפה באופן הפוך לגמרי. חמאס, כך נדמה, ביקש שלא להיכנס לסבבי הלחימה לאו דווקא כי היה מורתע מישראל, אלא כי רצה להמשיך לתדלק את הקונספציה הישראלית, שעל פיה הוא מעוניין בהסדרה. הגא"פ, אם כך, אותו ארגון "סורר", בסך הכל שיחק את תפקידו בתרגיל ההונאה הגדול.
קשה לדעת עד כמה היה הגא"פ מודע לחלקו בהונאה. גורם מודיעני אומר השבוע שסביר להניח שסינוואר נמנע מלשתף אותו בתוכניתו המלאה לגבי 7 באוקטובר. אגב, יש להעריך שסינוואר נמנע לשתף בסוד העניינים גם את חיזבאללה והאיראנים מחשש להדלפה.
לדברי בכיר לשעבר במערכת הביטחונית, שהיה מעורב עמוקות בהתנהלות הישראלית מול הרצועה, "הגא"פ לא היו מודעים לכך שהם חלק מתרגיל הונאה של חמאס. למעשה, חמאס שיטה בהם ונתן להם לפעול לבד מול ישראל, כי זה היה האינטרס של סינוואר. בעצם הגא"פ נוצל על ידי חמאס, ובמקביל לחמאס לא היה אכפת כל כך שאנשי הגא"פ נהרגים בסבבי הלחימה מול ישראל, כי בכל זאת מדובר בארגון שהיה יריב פנימי שלהם ברצועה".
כך או אחרת, בתום שני הסבבים בין ישראל לגא"פ ב־2022 וב־2023, דאגו מנהיגיו ומנהיגי חמאס דווקא להציג חזית אחידה: לאחר "עלות השחר" פרסמו נח'אלה והנייה הודעה משותפת, שבה שיבחו את "התלות ההדדית של ההתנגדות בתפקודי השטח ובפעולותיהם". לאחר "מגן וחץ" פרסם דובר חמאס הודעה, שלפיה חדר המבצעים המשותף בעזה ניהל את המבצע "בצורה מאוחדת ובהתנהגות מבצעית", ואמר כי "אחדות הזירות סיכלה את כל ניסיונות ישראל להפריד" בין חמאס לגא"פ. במילים אחרות: בעוד ישראל התגאתה בבידול שיצרה לכאורה בין הגא"פ לחמאס, מנהיגי הארגונים הללו הודיעו קבל עם ועדה שפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה. "הם אמרו את זה בקולם, רק שאצלנו לא רצו לשמוע", אומר ד"ר שקד.
"לגא"פ היה תפקיד מרכזי בהונאה", מצטרפת ד"ר דקלה כהן ממכון טרומן והחוג ללימודי האסלאם באוניברסיטה העברית, שעבודת הדוקטורט שלה מבוססת על כתביו של פתחי שקאקי. "העיוורון הישראלי פה היה נוראי. בכל הסבבים האחרונים ישראל פעלה מול הגא"פ והיתה מרוצה מכך, כי הדביקה לו את הכינוי 'ארגון סורר'. בדיעבד התברר שהוא לא היה סורר, אלא מילא תפקיד מושלם בהונאה מול ישראל. בגלל הקונספציה השגויה בישראל לא שמנו לב לזה, אבל היה תיאום בין חמאס לגא"פ גם בכל מה שנוגע לאימונים ולתרגילים שהקדימו את 7 באוקטובר".
גם אם הגא"פ לא היה בסוד העניינים לגבי עיתוי מתקפת הפתע, או אפילו ולא ידע בוודאות אם סינוואר אכן מתכוון לממש אותה, מרגע שהחלה - לא לקח זמן רב עד שהצטרף אליה. "מי שיצאו למתקפה הראשונית על קו הגבול בדרום היו אנשי הנוחבה של חמאס", אומר ד"ר שקד, "אבל ברגע שאנשי הגא"פ גילו שיש מתקפה על ישראל הם הצטרפו אליה, גם עם חמושים שפשטו על היישובים וגם באמצעות ירי רקטי".
לאחר שאנשי הנוחבה פרצו את גדר הגבול, מחבלי הגא"פ השתתפו בגל השני של המתקפה. הם היו מעורבים בכיבוש מוצבי סופה ונחל עוז, וכאמור היו חלק מכיבוש קיבוץ ניר עוז ומחטיפת האזרחים ממנו. אחד ממחבלי הגא"פ שהיה בניר עוז התוודה בחקירתו, שפורסמה על ידי דובר צה"ל, כי תקף מינית אישה תושבת הקיבוץ.
הגא"פ משתתף גם בהמשך המלחמה, ובימים אלה מנסה להכות בחיילי צה"ל שפשטו לאחרונה על המעוז העיקרי שלו ברצועה, רפיח. "המבנה הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס וגא"פ הוא כמעט זהה", מסביר החוקר אביעד. "כשצה"ל נלחם בתא שטח מסוים בעזה, הוא נלחם למעשה מול שני גדודים - הגדוד המקומי של חמאס והגדוד המקומי של גא"פ. מכיוון שתא השטח הוא בדרך כלל לא כזה גדול, אין ספק שתשתיות הטרור משמשות את שני הגדודים ושהמפקדים מתואמים זה עם זה". גם במערכת הביטחון מודים כעת כי הגא"פ פועל בתיאום מלא עם חמאס, וכי קיים בין הארגונים שיח שוטף ואף קידום פעולות טרור נגד ישראל וכוחות צה"ל המתמרנים ברצועה.
נראה שגם בנושא החטופים והמשא ומתן לשחרורם, הגא"פ מתואם עם חמאס. כבר מראשית המלחמה פרסמו הארגונים הודעות רשמיות, שלפיהן נח'אלה והנייה משוחחים ביניהם כדי לתאם את עמדתם בכל הנוגע למשא ומתן. חלק מהשיחות הללו התקיימו בטהרן וכללו הודעות משותפות בסיומן.
לפני חודשיים, למשל, הודיעו נחא'לה והנייה כי התנאים שהציבו לחתימה על הסכם נוסף לשחרור חטופים הם "הפסקה כוללת של המלחמה, נסיגה מוחלטת של הכיבוש מכל רצועת עזה, חופש השיבה של העקורים והכנסת סיוע עם חילופי שבויים". לאחר נאום ביידן ביום שישי לפני שלושה שבועות, ששרטט את גבולות ההסכם המסתמן, הודיע הגא"פ כי "אנו רואים בחשדנות את ההצעה שהודיע ביידן לגבי עזה. נלמד את הצעתו ונקבע את עמדתנו לפי מה שמבטיח את הפסקת המלחמה בעזה ואת השיקום ברצועה".
"לא יס־מן של אף אחד"
אם לשפוט על פי ניסיון העבר, ולדברי כל הגורמים שעימם שוחחנו, אם הסכם אכן ייחתם מול ישראל, ניתן לסמוך על הגא"פ שישתף פעולה עם חמאס וישחרר את החטופים שבידיו. "בעסקה האחרונה הוכח שיש שיתוף פעולה מלא בסוגיה הזו", אומרת ד"ר כהן. "בתמונות ששודרו מהרצועה, שבהן מועברים החטופים ששוחררו לידי הצלב האדום, יכולת לראות פעילי חמאס לבושים מדים עם סרטים ירוקים על מצחיהם, ואילו את הפעילים של הגא"פ לבושים מדים אחרים עם סרטים בצבע שחור־צהוב על המצח. כלומר, בהסכם הקודם שוחררו גם חטופים שהיו מוחזקים בידי חמאס, וגם כאלה שהיו בידי הגא"פ, ובתיאום מלא".
אלא שגם אם הגא"פ ישתפו פעולה עם הסכם חטופים עתידי כלשהו, ואפילו יניחו לזמן קצר את נשקם אם הוא יכלול הפסקת אש או את סיום המלחמה - לא בטוח שניתן לסמוך על הארגון הזה בכל הנוגע ל"יום שאחרי". "הגא"פ הוא ארגון יותר גרוע מחמאס", אומר שקד. "זה ארגון שחרט על דגלו ג'יהאד כדרך היחידה נגד ישראל. לכן גם אם יהיה הסדר כלשהו בעזה, הם בכל מקרה יהיו חלק מהאופוזיציה, והחוליות שלהם ימשיכו לרדוף אחרי חיילי צה"ל או כל שלטון אחר שייכנס לעזה. הגא"פ לא יהיו חלק משום הסדר, אלא אם כן איראן תחליט אחרת".
"בסוף", אומר איש אמ"ן לשעבר, "תמיד תהיה לגא"פ את הכותרת של ארגון 'סורר'. לאורך ההיסטוריה, בכל מה שהסכימו עליו הפלשתינים - הגא"פ הלך נגד. תמיד רדיקלי, לא מוכן לפשרות. אני חושב שהוא לא יס־מן של אף אחד, חוץ מאיראן, והוא יעשה את מה שטוב להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו