השבוע התקיים בכנסת דיון סגור ונדיר, שבו חברי ועדת הקליטה וחברי ועדת החוץ והביטחון חברו כדי לשמוע פרטים על הפסקת נוהל העלייה בחירום מרוסיה. נוהל זה, שהחל במהלך מלחמת רוסיה־אוקראינה, אפשר העלאתם של רבבות יהודים משתי המדינות, תוך קיצור הליכים ביורוקרטיים. משרד העלייה והקליטה נבהל מכך שקיצור ההליכים יביא לזה שגם מי שאינם יהודים על פי ההלכה "יסתננו" ארצה, ולכן החליט להשיב את ההליך המסורבל. בסוף הדיון הסודי בכנסת, נעתר משרד הקליטה לדחות בחודש וחצי את ההחלטה על סגירתם של מרכזי העלייה שנועדו לקצר הליכים. איזה יופי.
מי צריך בישראל יהודים שרק רואים בנו את אחיהם, מגדירים עצמם יהודים, אבל אינם עומדים בקריטריונים של משרד הקליטה? זו ממשלה לאומנית הגורמת ירידה ודוחה עלייה. היא גם מעודדת איתור וקליטה של פרות אדומות, כדי לשחוט אותן, לשרוף אותן, לטהר באפרן את טומאת המת, ולאפשר, עקב כך, עליית כל יהודי להר הבית. הבנת את זה, ברוך?
היינו עם של מקריבי קורבנות, ועשינו זאת כשעלינו למקדש בירושלים בשלושת הרגלים. לאחר שחרב בית המקדש הוציאו הכוהן הגדול יהושע בן גמלא ונשיא הסנהדרין שמעון בן שטח פסקי הלכה, שהורו על חובת הקמתו של בית ספר בכל יישוב יהודי בארץ ישראל. הם נועדו, בעיקר, לילדים (זכרים בלבד, כמובן...) שאבותיהם לא היו בחיים, או שלא היה ביכולתם ללמדם. בעקבות התקנות הללו הפכה היהדות מדת של מקריבי קורבנות, כמו כל הדתות האחרות, לעם הספר. האוריינות הפכה לסמלנו, לגורם העיקרי לשגשוגנו בכל המקומות שאליהם גלינו. עכשיו מכשירים גורמי האופל את העלייה להר הבית ליהודים, ומבקשים להחזיר את עם הספר לקדמותו - מקריב קורבנות. כמה נמוך עוד אפשר לרדת?
הפנים הנאות של הריאקציה. היא צעירה יחסית, נאה יחסית, ונראית כמי שהשתלבה במהירות בהנהגה של מועדון המדינות המערביות המבוססות. תמיכה באוקראינה אל מול רוסיה אף הוסיפה לה מקובלות במועדון הליברלי. זאת ג'ורג'ה מלוני, ראשת ממשלת איטליה, הנמצאת בימים אלה ממש בעיצומו של מסע אל הריאקציה.
התפריט של מלוני משומש ומוכר היטב: היא יוצאת חוצץ נגד מי שפוגע, לדעתה, בחיבור המקודש שבין אלוהים, האומה והמשפחה, נאבקת נגד הגירת זרים, מצמצמת את מרחב החופש של הארגונים הלא־ממשלתיים, פוגעת במעמד שזכו לו אנשי קהילת הלהט"ב, אוסרת פונדקאות, מצמצמת את חופש העיתונות ומרבה להשתמש בסיסמה: "הגיע זמן הפטריוטים", הקוראת להידוק הקשר בין מפלגות הימין העמוק בארצה לבין אלו שבגרמניה, בספרד ובצרפת. אבל באיטליה מותר לאכול פסטה בפה סגור, השמש זורחת ואפילו חמה במיוחד, יש בית משפט ויש פרלמנט, יש אופוזיציה ויש עיתונות, אף שמנכ"ל "ריי 1" התפטר לאחרונה בגלל ההגבלות על חופש הביטוי. זה לא מוסוליני, אלא גרסה חביבה הרבה יותר שלו, והכל כמעט בסדר במדינה הדמוקרטית הזו, הצועדת בעקבותיה של הונגריה. בינתיים.
ישר בפרצוף. בשנים האחרונות הורגלנו לכך שחוקים, תקנות והחלטות הפוגעים במיעוטים ובזכויות האדם הוצגו על ידי הממשלות כחוקים שאין בהם פגיעה לא בחוק הבינלאומי, ולא בנורמות של מגילת העצמאות. הממשלה הנוכחית מוותרת אפילו על מס השפתיים. לוין מסביר שחוקיו ישימו קץ לדמוקרטיה, סמוטריץ' מספח את הגדה בריש גלי, ויחד עם כמה מעמיתיהם הם נוטלים מהממשלה בישראל את הצביעות. כנראה אין רע בלי טוב מסוים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו