יו"ש לא יהפוך לעזה וללבנון

ראוי לברך על ההחלטה לפתיחת המבצע ביוזמה ישראלית התקפית. לא פחות מכך ראוי לברך על סיום המבצע בזמן קצר. מבליטה את ייחודו של המבצע העובדה שנפתח ביוזמה ישראלית, אלא שכבר קדמו לו מבצעים דומים שנפתחו ביוזמה ישראלית דוגמת מבצע "עמוד ענן" ב־2012, שנפתח בסיכולו של רמטכ"ל חמאס ג'עברי.

אולם מה שהיה חדש הפעם הוא פעולת מנע בהקשר אסטרטגי חסר תקדים. הנהגת הג'יהאד האסלאמי הציבה איום למול יישובי עוטף עזה, כמנוף אסטרטגי לשלילת חופש הפעולה של ישראל בזירת יו"ש. אילו האיום היה מוסר כפי שביקשו בתחילה באמצעות תיווך מצרי, באופן שהיה חוסך את ההידרדרות לסבב הלחימה, היה הג'יהאד זוקף לזכותו הישג שהיה משפיל את מדינת ישראל.

הסרת האיום בדרך השתדלנות, ללא פעולת מנע ישראלית, היתה לוכדת את מדינת ישראל לאותו מקום המעניק באסלאם זכות הגנה ליהודים בתנאי שהם מצייתים למעמדם כבני חסות, מה שמוכר בכינוי "דימי". בהקשר הזה, ההחלטה ליזום פעולת סיכול נגד הפיקוד הבכיר של ארגון הג'יהאד היתה מילוי של ציווי ריבוני, שההיענות לו על ידי הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה - ראויה להערכה.

הייחודיות של המב"מ

ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני", מציע מבט עומק על התפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה־21. בתיאורו את היגיון ואת צורת המב"מ - המערכה שבין המלחמות שצה"ל מנהל - אבחן כי פעילות המב"מ מוגבלת לזירות שבהן אין לאויב יכולת משמעותית לאיים בתגובה מיידית על העורף הישראלי בירי רקטות או נ"ט, ולהחזיקו כבן ערובה. כאשר צה"ל פועל בסוריה למניעת התבססות איראנית, או כשהוא פועל ביו"ש לסיכול התארגנות טרור, האויב בזירות אלה אינו יכול לפי שעה להגיב באיום משמעותי על שגרת החיים בעורף הישראלי. כאשר מדובר, לעומת זאת, בפעולה נגד חיזבאללה בלבנון או ארגוני הטרור בעזה, במאמץ דומה למניעת התחמשות - האיום הטמון בתגובת נגד לעבר העורף הישראלי מציב משוואת איומים, בחשש להסלמה ואף להידרדרות למלחמה, המונעת במידה רבה את חופש הפעולה הישראלי.

כאן בדיוק טמונה המשמעות האסטרטגית באיומו של הג'יהאד האסלאמי בעזה. ביצירת משוואה חדשה, הוא ביקש לאיים על העורף הישראלי בהתייחסות תגובתית לפעילות צה"ל בכלל הזירות, ובעיקר ביו"ש. במילים פשוטות: באיום שהוטל מרצועת עזה, ביקש הג'יהאד לשלול ממדינת ישראל את חופש הפעולה ביתר הזירות. תחת האיום הזה, היכולת הישראלית לקיום משימות הביטחון השוטף היתה מצטמצמת מאוד.

מבחינה מעשית, חופש הפעולה הישראלי ניכר בהבדל שבין פעולה לסיכול טרור באחת מערי יו"ש, לבין פעולה לסיכול טרור ברצועת עזה. ככל שתהיה מורכבת מבחינה טקטית, פעולה ביו"ש נתונה ברוב המקרים לסמכות הפיקוד המרחבי והאוגדה, ללא דרישה להתלבטות מיוחדת בדרג המדיני. מבצע ברצועת עזה מעבר לגדר, לעומת זאת, כרוך בדיון מדיני מורכב.

אילו לא יזמה מדינת ישראל את המהלך ההתקפי נגד הג'יהאד, במוכנות לכניסה לסבב לחימה, חופש הפעולה של כוחות הביטחון ביו"ש עלול היה להיות מוצמד - כפי שציפו בהנהגת הג'יהאד - לאילוצי חופש הפעולה הישראלי בעזה ובלבנון. בכך מסתכמת תכליתו הייחודית של מבצע "עלות השחר" כמאמץ להגנת חופש הפעולה המבצעי של מדינת ישראל. בשל כך, מרגע שהושגה מהלומה משמעותית נגד הנהגת ארגון הג'יהאד, והודגש המסר כי מדינת ישראל מוכנה להילחם למען חופש הפעולה שלה - התכלית הושגה, והיה נכון לסיים בהקדם את סבב הלחימה.

מקסימום דיוק, מינימום זמן

אלה שציפו להמשך המבצע, כמו חלק מתושבי יישובי העוטף, נאחזו בתקווה שאולי הפעם בהרחבת המבצע יביא צה"ל להכרעת ארגוני הטרור ברצועת עזה ולעיצובו של סדר חדש. אלא שלמערכה כזו נדרש סדר כוחות רחב פי כמה ומשך לחימה ארוך. למדינת ישראל, השואפת להתפתחות כלכלית וחברתית, חשוב לסיים מלחמה בתוך פרק זמן קצר ובהישג משמעותי. הכרעת האויב במשך זמן קצר התאפשרה במלחמות המאה הקודמת, שהתנהלו בין צבאות סדירים במרחבים הפתוחים. צורת ההתארגנות הצבאית ותפיסת המלחמה של חמאס וחיזבאללה, בהיערכותם במרחב הבנוי בריכוזי האוכלוסייה האזרחית, גובשו לעומת זא, במטרה למנוע ממתקפת צה"ל את היכולת לסיום המערכה בהישג משמעותי ובתוך זמן קצר.

המלחמה באוקראינה מלמדת על גודל האיום הטמון במלחמה מתמשכת. בהבנה הזו, כבר בשלהי המאה הקודמת, במבצעים בדרום לבנון דוגמת "ענבי זעם", פנה צה"ל להיגיון פעולה של מבצעי הרתעה. לא שניתן להסיק כי תמה הדרישה מצה"ל להכרעה מקיפה במלחמה רחבה, אלא שראוי לתאם ציפיות ולהבהיר לעם ישראל כי מלחמה במתכונתה הנרחבת - כל עוד לא נכפית בנסיבות מובהקות - היא אירוע דרמטי, והחלטה לאומית כבדת משקל שצריכה להישקל בכובד ראש תוך הבנה מלאה של השלכותיה על מדינת ישראל.

פעולות תגמול ומבצעי הרתעה

להבנת ייחודו של מבצע "עלות השחר" נדרש מבט היסטורי. כבר בשנים שקדמו להקמת המדינה, בפלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה, נדרש היישוב להגן על קיומו במבצעי גמול והרתעה.

בהשראת הפעילות הזו, שבה נטל חלק כמ"מ צעיר, הוביל לאחר שנים משה דיין בהיותו רמטכ"ל את פעולות התגמול. בסיכומו לפעולות אלה הסביר: "הצבא הערבי יתעורר להילחם בהסתננות רק אם יוכח לו שגניבת פרה ברמת הכובש עשויה לפגוע בקלקיליה, ורצח יהודי ברוחמה מסכן את תושבי עזה... לא היה בידינו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן, אולם היה בכוחנו לקבוע לדמנו מחיר".

בהיגיון הזה, ביקשה מדינת ישראל לתבוע מחיר ממדינות ריבוניות אשר משטחן יצאו פעולות הטרור. בהיגיון הזה גם מול "מדינת חמאס" בעזה, נהגה מדינת ישראל להגיב כלפי הטרור מעזה בפעולה נגד שלטון חמאס ומתקניו. במבצע האחרון, לעומת זאת, כמו במבצע "חגורה שחורה" ב־2019, מוקדה פעולת צה"ל נגד ארגון הג'יהאד האסלאמי בשאיפה להותיר את חמאס מחוץ ללחימה.

היכולת ליישומה של מדיניות מבדלת כזו, נובעת בעיקרה מדיוק מודיעיני ומפוטנציאל מבצעי שלא היה בעבר בידי מערכת הביטחון, בוודאי לא בהוויה המבצעית בתקופתו של משה דיין.

במבט לעתיד, עם כל שביעות הרצון ממבצע הרתעה מוצלח, על צה"ל להתכונן ליום שבו יידרש ברצועת עזה למתקפה רחבה מוכוונת לתכלית הכרעה וליצירת סדר חדש.