גבעת המטוס לא רשאית להמריא

לפני שנים ביקש משרד השיכון מצה"ל לפנות שדה מוקשים ירדני ישן ב"גבעת המטוס", על קו הגבול הישן שחצה את ירושלים במשך 19 שנה. המוקשים אותרו. הם נקברו אז בתוך תעלת בטון עמוקה בלב הגבעה. כיום מתקשים למצוא את התעלה עם המוקשים, כדי שיהיה אפשר לבנות סוף־סוף על הגבעה עם ההיסטוריה הכה מפותלת. אלא שסיפור המוקשים הוא המהמורה היותר קלה כנראה בדרכה של תוכנית גבעת המטוס. אותם יאתרו במוקדם או במאוחר. מה שמעכב כבר שנים את בניית השכונה היהודית בגבעת המטוס הוא מוקש מדיני דווקא. עכשיו, כשהבחירות בפתח, ייתכן אולי מפנה בעלילה, אם הימין יחליט לשלב בקמפיין שלו את הסיפור המוזר על השכונה המוקפאת.

קצת קשה להאמין, אבל אפילו בנקודה שנושקת ל"קו הירוק" ההיסטורי, במרחק של כ־300 מטרים בלבד מאזור התעשייה תלפיות, בצמוד ל"דרך חברון" - ציר תנועה מרכזי במה שהעולם מכנה "מערב ירושלים" - יש הקפאת בנייה. הסיבה העיקרית: לחץ אירופי, בעיקר גרמני, בהובלת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. 

סימני השאלה לנוכח ההקפאה הזאת גדלים עוד, לאור העובדה שב־1991 הגבעה הזאת כבר היתה מיושבת במאות רבות של עולים מאתיופיה, שהגיעו ארצה במבצע משה ובמבצע שלמה. 400 קרוואנים הוצבו אז עבורם שם, ולא הרחק מהגבעה הוקמה אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מאתר הקרוואנים הזה נותרו שרידים חרבים בלבד ותצפית נפלאה על הר חומה, אחת משתי השכונות האחרונות (יחד עם רמת שלמה) שישראל הקימה בירושלים שמעבר לקו הירוק. העולים מאתיופיה שוכנו זה מכבר בדיור קבע במקומות אחרים בירושלים ורק כ־40 חסרי דיור, שלא מעולי אתיופיה, עדיין חיים שם, "מתנחלים" בעל כורחם. אפילו קו 34 של אגד עדיין עושה את דרכו לגבעת המטוס הכמעט נטושה, אבל 2,600 יחידות הדיור הממשלתיות, שמשרד השיכון מבקש להקים במקום, ממתינות לאור ירוק מדיני.  

הפלשתינים ש"עומדים על רגליהם האחוריות" ועושים הכל כדי שההקפאה הזאת לא תופשר, נוחלים עד כה הצלחה במאבקם. מנקודת מבטם, גבעת המטוס היא המפתח שמותיר בידיהם אפשרות מעשית, אחרונה אולי, לחלוקת ירושלים מכיוון דרום. החלום הפלשתיני הוא ליצור בעתיד רצף אורבני בנוי מבית לחם דרך בית ג'אלה וגבעת המטוס ועד לשרפאת ובית צפאפא, בואכה קניון מלחה. הם רואים ברצף הזה חלק מ"בירתם העתידית - מזרח ירושלים".

החלום הישראלי הפוך: למנוע טריז פלשתיני, שיסכל את הרצף המתוכנן בין גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים, ובכך למנוע כל תרחיש של חלוקת העיר. ישראל כבר בנתה בעבר במקומות "מסובכים" בהרבה מגבעת המטוס, כגון הר חומה, גילה, רמות ונווה יעקב הצפונית, אבל דווקא בגבעת המטוס, שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את תוכניות הבנייה עבורה כבר לפני חמש שנים, זו היושבת כמעט על הקו הירוק - הכל קפוא, וממשלת ישראל נכנעת ללחץ מדיני.

 

על הנייר הכל בנוי

הסיפור של גבעת המטוס מתחיל לפני מלחמת ששת הימים. המתחם אויש אז בעמדות ובביצורים ירדניים, שמעת לעת נורתה מהם אש לעבר השכונות היהודיות תלפיות ובקעה. פעם אחת נפלו הפגזים שנורו משם לא הרחק מביתו של ש"י עגנון בשכונת תלפיות. שמה של הגבעה ניתן לה לאחר שביומה השני של מלחמת ששת הימים, ב־6 ביוני 1967, נפל במקום מטוס פוגה וטייסו, סגן דן גבעון, בן קיבוץ שער העמקים, נהרג. תושבי בית צפאפא השכנה רואים בה עתודת קרקע שיש להקצותה דווקא להם, בטענה שחלק מהקרקעות במקום נרכשו על ידיהם עוד בתקופה הירדנית, אך לא נרשמו על שמם. הם מצביעים גם על הצורך לאזן את הפקעות הקרקע המרובות מהם לטובת סלילת כבישים באזור ולטובת הקמת השכונה היהודית גילה.

שטח התוכנית לבניית השכונה היהודית מחזיק כ־400 דונם בבעלות המדינה. עוד כמה עשרות דונם הם בבעלות פרטית של ערבים מבית צפאפא ושל הכנסייה היוונית. התוכנית מחולקת לשניים - השטח שמיועד לבנייה היהודית הוא אדמות מינהל, והשטח שמיועד לבנייה הערבית הוא אדמות פרטיות של ערבים.

לצד היהודי אושרו וכבר פורסמו ברשומות תוכניות לבניית קרוב ל־3,000 יחידות דיור, אך נתניהו מונע משר השיכון יואב גלנט מלפרסם את המכרזים לבנייה בשכונה שמיועדת לאכלס יותר מ־10,000 תושבים. לצד הערבי אושרה תוכנית לבניית כ־800 יחידות דיור, שאף היא פורסמה ברשומות. מדובר בתוכנית לציפוף ועיבוי של שטח מבונה ומעט בנייה חדשה, על קרקעות פרטיות שצמודות לבית צפאפא. גם הבנייה לתושבים הערבים תקועה, אך לא בשל אילוצים מדיניים אלא מכיוון שהיזמים טרם עמדו לכאורה בתנאי הבינוי ושיפור התשתיות שהעירייה דורשת מהם. תוכנית נוספת (גבעת המטוס ד') לבניית 1,100 חדרי מלון אינה מקודמת בינתיים.

הלחץ על נתניהו מצד הימין והמתנחלים להפשיר בנייה בהתנחלויות ובירושלים - שהתחדש שבוע לפני ההודעה על הקדמת הבחירות - כלל גם את גבעת המטוס. לפני שני עשורים הופעל על רה"מ לחץ בינלאומי כבד פי כמה שלא לבנות את שכונת הר חומה, ונתניהו אכן השתהה מאוד. רק לחץ של שדולת ארץ ישראל בכנסת, שמנתה אז 17 ח"כים ואיימה להפיל את נתניהו וממשלתו, דחף להחלטה על הבנייה. כעת, אחרי שהבחירות לכנסת ה־21 כבר הוקדמו, יתקשו הבית היהודי וגם ח"כים ושרים בליכוד שהשתתפו בהפגנת המתנחלים לפני כשבוע, לשחזר את אירועי הר חומה ו"לאנוס" את נתניהו פעם נוספת. העיתוי הנוכחי מוריד מהפרק איום להקדמת הבחירות, שהוקדמו ממילא. האלטרנטיבה שנשקלת עתה היא להפוך את גבעת המטוס לאחד מאתגרי הבחירות לנתניהו מימין.

 

העולם "מודאג"

המאבק על הבנייה בגבעת המטוס הוא חלק ממאבק ארוך שנים על הרצפים האורבניים בירושלים, בין ישראל לבין הפלשתינים. ה"מלחמה" על הרצפים מאפיינת את האסטרטגיה של שני הצדדים. בגבעת המטוס, המאבק הוא בין רצף פלשתיני מבית לחם ועד לבית צפאפא, לבין רצף ישראל מגילה להר חומה. באזור אחר, ממזרח לעיר, במקום שבו מוקפאת תוכנית הבנייה המפורסמת E-1 (שכונת החיבור בין ירושלים לבין מעלה אדומים), המאבק הוא בין התוכניות הישראליות לרצף מבונה ממערב למזרח: ירושלים־מעלה אדומים־ים המלח, לבין התוכניות הפלשתיניות לרצף מבונה מצפון לדרום: רמאללה־בית לחם־חברון.

באזור רמות שבצפון־מערב ירושלים מציירות מפות התכנון הישראלית רצף של בינוי יהודי בין רמות שבתחום שיפוט העיר לבין גבעון וגבעת זאב שמצפון־מערב לה. הפלשתינים, מצידם, מחזיקים לא מעט אדמות באזור הזה, והם מנסים להקים גוש משלהם. 

 

קו האוטובוס עובד כרגיל // צילום: אורן בן חקון

 

אזור נוסף שבו כבר הוכרע כנראה המאבק על הרצפים לטובת הצד היהודי, הוא אזור פסגת זאב. בשנות ה־80 של המאה הקודמת, כאשר איימו הפלשתינים לסגור את "האופציה היהודית" בין נווה יעקב, השכונה היהודית הצפונית ביותר של ירושלים, לבין הגבעה הצרפתית שמדרום לה - בשעה ששטחים רבים בין שתי השכונות הללו נתפסו על ידי בנייה ערבית לא חוקית - הפקיעה שם ישראל 4,600 דונם. לימים הוקמה עליהם שכונת פסגת זאב, שבה חיים כיום כ־45 אלף תושבים. לעומת זאת, הערבים הצליחו לבנות לא מעט במסדרון שנוצר בין הגבעה הצרפתית לבין פסגת זאב, ושם המאבק טרם הוכרע.

באוקטובר 2017 החל משרד השיכון בביצוע קידוחים לדגימת קרקע בגבעת המטוס, מתוך כוונה להתחיל ולממש את תוכנית הבנייה. זה היה סוג של גישוש ישראלי, כדי לבדוק את התגובה הבינלאומית, שאכן לא איחרה להגיע. הפלשתינים חשפו את הקידוחים. ארה"ב ואירופה הפעילו לחץ והמהלך נבלם שוב. האיחוד האירופי דרש אז הבהרות מישראל, על רקע "ההכנות הקרקעיות לבנייה בגבעת המטוס במזרח ירושלים, שעלולה לפגוע קשות ברצף ובקיום של מדינה פלשתינית עתידית". גם ממשל אובאמה בארה"ב התבטא באופן דומה, והביע "דאגה רבה מהדיווחים שממשלת ישראל ממשיכה לבנות באזורים רגישים כמו גבעת המטוס במזרח ירושלים, בניגוד למטרתה לנהל מו"מ על הסדר הקבע עם הפלשתינים". 

ממשל טראמפ, בשונה מממשל אובאמה, לא התבטא עד כה פומבית בעניין.

 

השכונה תקום, השאלה מתי

השרים נפתלי בנט, גלנט, אורי אריאל, זאב אלקין, משה כחלון ואחרים שוחחו עם נתניהו לא פעם בעניין גבעת המטוס, אך לא הצליחו לשנות את החלטתו. שר בממשלה אומר בעניין זה ל"ישראל השבוע" שהקפאת בנייה במקום כה מרכזי בירושלים היא "בלתי מתקבלת על הדעת". "נקל לשער", אומר אותו השר, "איזו מהומה היה נתניהו עצמו מקים אל מול הקפאת בנייה שכזאת בבירת ישראל לו הגורם המקפיא היה מישהו מהשמאל. זו תוכנית אסטרטגית שיכולה להשפיע בעתיד על השאלה האם חלוקה של ירושלים תהיה אפשרית. לנתניהו יש עכשיו הזדמנות אחרונה להתחיל את הבנייה שם, גם אם זה אומר לריב מעט עם העולם על זה. מריבה שכזאת. מריבה כזו לא תזיק לנתניהו לפני הבחירות. אולי רק להפך, ומה שחשוב יותר הוא שישראל והאינטרסים שלה בירושלים - ייצאו נשכרים מכך".

מקורבי רה"מ נתניהו אומרים שכל מי ששוחח עימו בעניין, מכיר את המציאות המדינית שבתוכה ישראל פועלת: "ישראל בנתה בירושלים, בונה בירושלים ותוסיף לבנות בירושלים", הם מבטיחים, "אבל הציבור לא תמיד מודע לכלל האינטרסים שמקבל החלטות טוב צריך לאזן ביניהם ולהביא בחשבון. זה תפקידו של ראש ממשלה והוא מבצע אותו". 

גבעת המטוס, מעריך גורם מדיני, תיבנה כשיהיו סיכומים עם האמריקנים. אלא שגם הוא מתקשה להעריך מתי בדיוק יגיע "העתיד" הזה עבור הגבעה בליבה של ירושלים, שכל האישורים לבנייתה הוצאו זה מכבר, ורק הלחץ המדיני מעכב עתה את בנייתה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו