סובלת מסקס? ייתכן שזו הסיבה

אם את חיה עם כאבים בזמן קיום יחסים, את ממש לא לבד • לכי להיבדק: אולי את סובלת מווגיניסמוס או וסטיבוליטיס

את לא לבד // צילום: GETTY

אחת מכל 10 נשים בממוצע חווה כאבים בחדירה, ומתקשה ליהנות מיחסי מין תקינים. אצל חלק מהנשים אזור הנרתיק כה רגיש, עד כי גם בדיקה אצל רופא נשים יכולה להיות טראומטית עבורן אם אינה נעשית ברגישות הראויה. כדאי שתדעי, את לא לבד. שתיים מבין התופעות הנפוצות ביותר הגורמות לכאבים בחדירה ואף יותר מכך, הן וגיניסמוס ו-וסטיבוליטיס.  

המחיר היקר של חוסר אבחון 

על אף כי קיים טיפול לבעיות אלו, נשים רבות חיות עם הבעיות הללו מבלי לאבחן אותן ומבלי לטפל בהן, אך הן משלמות על כך מחיר יקר: המחיר הברור מאליו הוא הכאבים, שאצל חלק מהנשים קורים לא רק בעת קיום יחסי המין. אלו גוזרים עליהן פשרות בדמות הימנעות מבחירת בני זוג, בחירת בני זוג בעלי ליבידו נמוך, או קיום יחסים על אף הכאב. 

גם הדימוי העצמי של נשים הסובלות מבעיות עלול להיפגע, שכן המחלה גוזלת מהן את היכולת להעניק אינטימיות ביחסי מין מבלי לחוות אותם כאקט של סבל. רופאים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה ומתייחסים לנשים הסובלות ממנה כמי שמגזימות בתגובות שלהן. תחושת האשמה הזו עלולה להתווסף לתחושות קשות נוספות של בושה ותסכול, שמלוות את האישה גם כך. 

וגיניסמוס - את לא סובלת כי את "צרה מדי"

וגיניסמוס הוא תופעה של כיווץ לא רצוני ולא מודע של שרירי הנרתיק, הגורם לכאבים במקרה בו נעשה ניסיון חדירה. נשים הסובלות מווגיניסמוס נוטות להניח כי הן "צרות מדי" או בנויות "לא נכון", אך הן טועות.

לווגיניסמוס יש דרגות חומרה שונות בהתאם להתכנות החדירה, וכן מבדילים בין וגיניסמוס ראשוני, שבמסגרתו מעולם לא נעשתה חדירה מוצלחת, לבין וגיניסמוס משני, במסגרתו האשה חוותה בעבר יחסי מין הכוללים חדירה, שהפכו מאוחר יותר לכואבים או בלתי אפשריים עבורה. 

וגיניסמוס יכול להיווצר כתוצאה מטראומה מינית. זו יכולה להיות תקיפה מינית אך גם התנסות מינית לא מוצלחת, כמו למשל פעם ראשונה כואבת מדי, הגורמת לגוף להגיב בצורה מתגוננת בפעמים הבאות. יכול להיות לו גם מקור נפשי, בעיקר בקרב נשים שקיבלו חינוך שמרני שהגדיר את אברי המין שלהן כטאבו, או שחוו חוסר פרטיות קיצוני וגופן היה המעוז הפרטי האחרון שלהן. 

וסטיבוליטיס - הכאב שלא עובר  

וסטיבוליטיס, או דלקת מבוא העריה, היא דלקת המלווה בכאב כרוני המלווה בתחושות צריבה, גירוד או דקירות באזור הכניסה לנרתיק. הדלקת הופכת את פעולת החדרה לכואבת, ויוצרת רתיעה מקיום יחסי מין, אך גם הופכת פעולות יומיומיות יותר, כמו לבישת בגדים צמודים או אפילו ג'ינס למלווים בייסורים. גם כשהדלקת חולפת, אזור רצפת האגן נותר מכווץ ועם מתח בשרירים. 

עקב אבחון לא נכון, נשים הסובלות מווסטיבוליטיס מדווחות באופן חוזר ונשנה על דלקות, פטריות ואלרגיות. לרוב, הן אחרי שלב בחיים שבו הן נטלו כמות גדולה מדי של אנטיביוטיקה או משחות נגד פטריות עקב אבחונים לא נכונים. 

למעשה, במקרים רבים האבחון הלא נכון מגביר את הדלקת. מכיוון שבחלק מן המקרים אין ממצאים, נעשה ייחוס פסיכולוגי ולא פיזיולוגי לבעיה, והיא נותרת ללא פתרון. במקרה זה, התסמין המעיד על וסטיבוליטיס הוא הכאב, שנמצא שם גם כשהדלקת נוכחת וגם כשהיא איננה. 

מה עושים?

הטיפול בווסטבוליטיס ווגיניסמוס הוא טיפול משולב. הוא מתחיל בריפוי הדלקת, במידה וזו נמצאת, בפיזיותרפיה של רצפת האגן ובטיפול סקסולוגי ופסיכותרפי אצל סקסולוג. לטיפול זה, המציע מענה הן לפן הנפשי והן לפן הפיזי, שיעור הצלחה גבוה במיוחד. בסיום הטיפול, האורך כ-12 מפגשים, 84% מהמטופלות מעידות כי הן אינן חוות כאבים ביחסי המין כלל, ואילו 16% מדווחות על הפחתה בכאב וממשיכות למספר פגישות נוספות.

 

ד"ר דניאל דריי הוא רופא סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, המציע טיפול עבור כאבים בחדירה לנשים הסובלות מבעיות וסטיבוליטיס ו-וגיניסמוס 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר