מאבק האפוטרופסות על הילד איתן בירן, שהוריו ואחיו הקטן נהרגו באסון באיטליה במאי השנה, מדגיש שוב את החשיבות הרבה בהכנת צוואה לזוגות צעירים עם ילדים קטינים.
בימים האחרונים הכותרות באיטליה ובישראל זעקו כי איתן נחטף על ידי סבו. הדודה איה בירן התראיינה ואמרה כי המקום שלו באיטליה, אך מולה עומדת המשפחה של האם, משפחת פלג, שאומרת שמקומו של איתן בישראל יחד איתם.
בעקבות המקרה הכאוב הזה, עלתה ההתעניינות בכתיבת צוואה בגיל צעיר, בעיקר להורים לילדים צעירים. ריכזנו פה את כל מה שאתם צריכים לדעת בשביל להימנע מהסיטואציה הקשה שנקלעו אליה משפחות בירן ופלג.
מה אומר החוק?
כידוע, צוואה היא מסמך משפטי, בו מביע האדם את רצונו מה יעשה ברכושו לאחר מותו. רוב האנשים, בעיקר צעירים, לא מבינים את החשיבות שבהכנת צוואה.
לצערנו, במקרים רבים, נוסף על הטרגדיה שבאובדן בן משפחה צעיר, נוצרים קשיים ומאבקים בין בני המשפחה שנותרו בחיים, בין אם על משמורת הילדים ובין אם על חלוקת הרכוש.
הקושי הראשון עולה מאופן חלוקת הנכסים על פי חוק הירושה בהיעדר צוואה. החוק מורה כי במותו של אדם, מחצית מעזבונו יועבר לבן זוגו ומחצית לילדיו. כך, במקרה שבן הזוג שנותר בחיים מבקש לעבור דירה ולהתגורר קרוב יותר אל משפחתו או לרכוש נכס זול יותר ולהשתמש בהפרש למימון הוצאותיו, הוא יצטרך לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו למכור את חלקם של הילדים בדירה.
במסגרת זו, יהיה צורך להוכיח שהמכירה תשרת את טובתו של הילד ולא תפגע באינטרסים שלו וייתכן שבית המשפט יאשר את העסקה, יקבע תנאים לביצוע העסקה או לא יאשרה כלל.
מצב הדברים המתואר לעיל יכול להימנע בנקל על ידי עריכת צוואה המורה כי במותו של אדם, מלוא רכושו יועבר לבן/בת זוגו ורק אם זה כבר אינו בין החיים, אז יועבר הרכוש לילדים.
משמורת
הקושי השני, הוא מאבקי משמורת על הילדים. בעבר, המשמורת על הילדים במקרה של פטירת שני ההורים הייתה נקבעת על ידי בית המשפט על פי עיקרון טובת הילד (עיקרון זה משקלל את מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הילד, את עמדת בני משפחתו ואנשים משמעותיים בחייו ובמידת האפשר, גם בעמדת הילד).
לא ניתן היה להורות בצוואה או במסמך אחר מי יקבל את המשמורת על הילדים במקרה כזה. יתרה מכך, ברירת המחדל אותה קובע חוק האומנה קובעת כי מי שימונה כאפוטרופוס לילדים במקרה של פטירת הוריהם, לא יוכל להתמנות גם כאפוטרופוס לענייני גוף וגם כאפוטרופוס לענייני רכוש עבור הילדים, כך שיהיו שני גורמים שיהיו אחראים לרווחת הילדים – האחד מההיבט הגופני-פיזי והשני מההיבט הכלכלי-רכושי.
בשנת 2016 נעשה תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיו אדם רשאי לציין בצוואתו את שמו של מי שהוא מבקש שימנו כאפוטרופוס עבור ילדיו. בנוסף, האדם רשאי לערוך מסמך הבעת רצון, אשר ייחתם על ידי עורך דין שהוסמך לכך, בו הוא יכול לתת הנחיות לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, על מנת שיקיימו אותם (יצויין כי מסמך הבעת הרצון רלוונטי גם למקרים של אובדן כשרות משפטית).
במקרה כזה, ייתן בית המשפט עדיפות למינוי האפוטרופוס הנ"ל ויורה לאותו אפוטרופוס לפעול בהתאם להוראות שנקבעו בצוואה או במסמך הבעת הרצון, אלא אם ראה בית המשפט שטובת הילד קובעת אחרת. בנוסף, עריכת מסמך הבעת רצון או התייחסות למינוי אפוטרופוס בצוואה, ימנע את ברירת המחדל הקבועה בחוק האומנה, על פיה יש למנות אפוטרופוס נפרד לענייני רכוש ואפוטרופוס נפרד לענייני גוף וניתן יהיה לקבוע אפוטרופוס אחד לכל ענייני הקטין.
כך, ניתן ביטוי למגמה המבקשת להתחשב ברצונו של אדם להשפיע על עניינים הנוגעים לו, גם לאחר מותו, כמו גם לתפיסה המקובלת במדינות רבות בעולם על פיה ההורה יודע הכי טוב מה יטיב עם ילדיו ומי הכי ראוי לדאוג לצרכיהם במקרה של מוות.
חשוב לציין כי בתיק של בירן מעורב חוק זר, מאחר שמרכז חייו של הילד היה באיטליה בעת פטירת הוריו. לכן, המדריך מדבר על מקרים שהחוק הישראלי רלוונטי להם.
הכותבת היא שותפה המרכזת את תחום הלקוחות הפרטיים במשרד ברנע ג'פה לנדה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו