הטרנד שרץ חזק ברשתות: קבלו את "המדריך לשנאת שמנים"

נדמה שהלעג לשמנים הפך לאחד העוגנים של חלק מהתזונאים, המנטורים ומאמני הכושר שמנסים להיות ויראלים • הניסיון להראות לקהל הצופים - שברובו צעיר - עד כמה נורא להיות שמן, נוסף על ההתנהלות הכללית שלפיה מתעלמים כמעט לחלוטין מנשים שמנות בחנויות בגדים ובטלוויזיה, גורם לכך שלעולם לא נצליח ללמד את הילדות שלנו לאהוב את עצמן • רוני רמז, יוצרת תוכן ואקטביסטית בתחום דימוי הגוף, חושבת שהשיח צריך להשתנות - ועכשיו • טור דעה

רוני רמז, צילום: שירלי גולדבאום

אם עוד לא יצא לכם להכיר את הטרנד החדש שכובש את הרשתות החברתיות, אני פה כדי להבהיר לכם במה מדובר: שנאת שמנים.

אל תתבלבלו, שנאת שמנים היא חדשה-ישנה-נושנה, נמצאת בארוחות שישי ובאפליקציות ההיכרויות (כי מי יתחתן עם בחורה שמנה?), וגם בבתי הקפה, בהופעות ובמטוסים (כי כל עוד יש לך ישבן קצת יותר רחב, כנראה שהכיסא לא נועד לשרת אותך), ברחוב ובתחנות האוטובוס (שם האישה הרנדומלית שירדה במשקל ויושבת לידי בטוחה שהסיפור שלה הוא הפתרון לכל הבעיות שלי), בטלוויזיה ובחנויות הבגדים (כי שם נשים שמנות הן בעצם תופעה נכחדת - אחרת איך תסבירו שהן כמעט לא קיימות?), אבל  עכשיו היא גם הפכה לטרנד שרץ חזק ברשת החברתית.

הטיקטוק או האינסטגרם, המקום שבו אין ביקורת או גבולות וכל אחד יכול לקרוא לעצמו מומחה, הוא מקום אידיאלי עבור חלק מהמנטורים לוויראליות שמלמדים שפרובוקציה היא האבן הראשונה בדרך המלך לעבר הפרסום. שאם תגידו כמה דברים שיוצאים מגבולות הפוליטיקלי קורקט תגיעו אל היעד - עשרות אלפי צפיות, תגובות ולייקים.

"אהבה עצמית מקבלת פחות כבוד מבריאות פיזית". רוני רמז, צילום: טלי ז'ורבליוב

עם הזמן, הפרובוקציה האהובה הפכה להיות השמנים, כי גזענות זה לא מגניב והחפצה גובלת בטלפון למשטרה, אז הפתרון הנוח ביותר הוא הדבר היחיד שממנו כולנו נרתעים - שומן ככלל ואנשים שמנים בפרט.

לכן בהתחשבות אין קץ, הנני כאן כדי לתת לכם כמה טיפים קטנטנים ליישום הפרובוקציה בשלל תחומים בעמוד שלכם ברשת החברתית: מאמן/ת כושר? ספרו לעולם כמה קל זה לרדת במשקל כי הכל עניין של כוח רצון! הציגו סרטון של אדם שמן ומתנשף, והרתיעו את הצופה שאם לא ישנס מותניו - הוא עלול להיראות ככה.

תמונות "לפני ואחרי" של לקוחות תמיד יעזרו כדי להוכיח שאיתכם התהליך בוודאות יצליח.
הימנעו מלספר על הקשיים שבדרך או להנכיח את העובדה שיש גם אחרי תמונת ה"אחרי" - שום דבר לא רווחי כמו להעלים את הנתונים הפחות סקסיים בדרך.

@roni_remez

״היי רוני! איך את נרגעת בתקופה כל כך קשה?״ הו! שאלה מעולה! מתעצבנת על דברים אחרים ✨

♬ original sound - Roni Remez 🧚‍♀️

תזונאי/ת? הציגו בפני הצופים את כל הדברים שהם מפספסים אם הם נשארים שמנים, והשתדלו לעשות את זה בצורה המכלילה והסטיגמתית ביותר. ספרו שאנשים שמנים לא הולכים לים, לא מוצאים זוגיות, לא מוצאים חברי אמת ולא נהנים במסיבות, כי גם ככה בטיקטוק אף אחד לא בודק את העובדות.

השתדלו להבהיר שגם אתם הייתם במקום הזה, החשוך והאפל, ושגם אתם סובלים מ"אופי של שמן", אבל היום מצאתם את שיטת הקסמים שאף בעל מקצוע לא מצא לפניכם - תפריט מותאם אישית. 

סטייליסט/ית? פשוט לכו לקניון עם מצלמה ומיקרופון (אפשר גם לעשות את זה ברכב אם הזמן דוחק) והשפילו עד עפר בחירות אופנתיות של נשים. ספרו שיש מותר ויש אסור, הרחיקו נשים מפריטים שנוחים להן או משמחים אותן בעזרת מילים כמו "מכער", "מזעזע" וכמובן - "משמין", ולסיום פנקו את הקהל בבדיחות בחרוזים, כדי שהצופה תרגיש מושפלת אך משועשעת, וכך לא תבין למה היא נעה בחוסר נוחות בכיסא.

שיטת השיווק הזו נמצאה פופולרית גם בקרב מעצבי אופנה שונים, יועצים עסקיים, פודקאסטרים רנדומלים, סטנדאפיסטים מתחילים ושרלטנים ללא כותרת.

בעולם שבו זריקות הרזייה נמכרות כמו סוכריות גומי בקיוסק, דוגמניות למידות גדולות הן נשים במשקל ממוצע לכל הדעות, תוספי תזונה משווקים על ידי משפיעניות כמדכאי תיאבון, חנויות הבגדים מתעלמות לחלוטין מכ-50% מאוכלוסיית הנשים במדינת ישראל ו"שמן'" זו קללה לגיטימית וחביבה ביותר בקרב חתך גילאים רחב, אין סיכוי שנצליח ללמד את הילדות שלנו לאהוב את עצמן.

אהבה עצמית מקבלת הרבה פחות כבוד מבריאות פיזית, אבל בריאות פיזית יורדת לטמיון כשהבריאות הנפשית עוברת התעללות.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by רוני רמז - לעוף על הגוף 🧚‍♀️ (@roniremez)

אפנה ברשותכם לרוני הקטנה, שהאמינה שהכל ישתפר: שתוכל למצוא אהבה, להתלבש יפה, למצוא חברים ולהיות מאושרת רק אם תרד במשקל. שלא חשבה על האדם שהיא והחברה שהיא, שלא האמינה שיש לה כוח ומסוגלות, שלא אכלה בציבור או הלכה לרופאים כדי לא להתמודד עם המבטים.

את לא לבד, רוני הקטנה. לכולן יש קושי עם הגוף שלהן ותחושה שהן לא שוות מספיק, כולן מצאו את עצמן בוכות בתא המדידה, על המשקל אצל הדיאטנית או בחדר לבד, כולן הבטיחו לעצמן לחזור לג'ינס מפעם והרוב המוחץ פשוט לא הצליחו. כשתגדלי את עדיין תהיי שמנה, ויש מי שיגיד לך שזה לא אידיאלי, אבל את אהובה ומאושרת, התחתנת ויש לך ילדה, את עטופה, מוגשמת ועוזרת לנשים אחרות,  וזה שווה הרבה הרבה יותר מחמישה קילו פחות.

רוני רמז היא מרצה, יוצרת תוכן ואקטיביסטית דימוי גוף

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר