נופל וקם: איך הפך יוגב מלכה את הכישלונות למנוע להצלחה?

חמישה ימים לפני הצילומים למוקדמות עונה 4 של "נינג'ה ישראל", קיבלתי את ההודעה. השם על המסך היה כל מה שהייתי צריך כדי להבין: יובל שמלא. הבנתי מיד שאני הולך להתחרות נגד אלוף נינג'ה מכהן. הלב שלי החל לפעום בקצב מסחרר, ולא מהתרגשות. כאב ראש עז וחד החל להתפשט בתוכי. כזה שלא היה דומה לשום דבר שחוויתי בעבר. נסעתי למיון, ומשם הרופאים שלחו אותי הביתה בביטול, "הכל בסדר". אבא שלי עוד ניסה לשכנע אותי לרדת מזה, אך לא יכולתי לוותר על ההזדמנות. 

מלחמה עם עצמך: לנצח את הפחדים ולהגיע לקצה גבול היכולות

הגעתי ליום הצילומים כשהראש כבד והגוף רועד. אך פתאום ב-2:00 בלילה, רבע שעה לפני שעליתי למסלול, הבנתי שמדובר במחסום מנטלי. החלטתי לשבת בפינה שקטה, פתחתי את הפלאפון וכתבתי את כל הפחדים והחששות שלי, בצורה הכי כנה שיש. בין היתר גם הזכרתי לעצמי כמה עבדתי קשה בשנה האחרונה. וברגע אחד, הכאב והחרדה נעלמו כלא היו. הבנתי שאני מסוגל להכל, גם אם זה אומר שאפול ושהגעתי לקצה היכולות שלי. ולא משנה אם אנצח או אפסיד. מה שחשוב זה שנתתי את כל כולי. 

בפעם הראשונה הגעתי לנינג'ה מלא מוטיבציה ומוכן להקריב הכל בשביל להצליח, אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. באותה תקופה בהיותי חייל משוחרר בלי שקל בכיס שגר אצל ההורים בקריות, הרחק מכל מכוני הנינג'ה שבאותו זמן היו במרכז הארץ, מה שנגמר בנפילה למים בשלב מוקדם. כשהגעתי בפעם השנייה לצילומי התוכנית ידעתי שיש עליי לחץ רב וציפיות גדולות, כאלו שלא התמודדתי איתם קודם, אך הגעתי מוכן יותר וסיימתי את העונה במקום השני. דבר שהיווה עבורי כניצחון ענק. 

איך להפוך את המחשבות לפעולה?

"נמוך מדי", "הנסיבות לא נכונות", "אין לי את הכלים". תמיד מצאתי סיבות מוצדקות לכך שחלומותיי יישארו חלומות. אפילו כשנכשלתי במסלול הנינג'ה, תליתי את הכישלון בגובה שלי.

בגיבוש ליחידת דובדבן נפצעתי. כילד, חלמתי להצליח באגרוף תאילנדי אך פרשתי, כי לא הצלחתי לשלב את התחרויות עם הבגרויות. ברגע שהבנתי כי מדובר בחסמים מנטליים החלטתי לעשות שינוי. נרשמתי לתחרויות נינג'ה מקומיות ולמדתי מכל תחרות איפה לשפר ועל מה צריך לעבוד. דרך תחרויות אלו גיליתי כלים חשובים כמו הוקרת תודה על הדברים החשובים באמת, לגרום לאחרים לחייך ובעיקר את הכתיבה שמבטאת את הרגשות והמחשבות שעוברות לי בראש. 

מפתח להצלחה בכל תחום: כוחה של ההערכה הפנימית

הדרך שמצאתי להתגבר על כל קושי היא להודות על מה שיש. הכרת התודה היא המפתח לשלווה, ביטחון והצלחה. כלי פשוט שכל אחד יכול לאמץ, החל מילד לפני מבחן, ספורטאי לפני תחרות וכל אדם לפני ראיון עבודה חשוב. חשוב לזכור שאין דבר כזה מטרה גבוהה מדי. עם עבודה קשה, התמדה ומשמעת עצמית, כל חלום יכול להתגשם.

אם רוצים להגיע להישגים, צריך לזכור שאין קסמים, אין קיצורי דרך - אלא שבעזרת עבודה יומיומית והתמדה השמיים הם הגבול.