בין ייאוש לתקווה: המהפך של הסרטים הצהובים להחזרת החטופים

בימים האחרונים נראה שהאוויר נגמר. אין מקום להכיל את עוצמת הצער, את תחושת ההחמצה, את הכאב שמפלח את הלב, את המבט שאנחנו מנסים להיישיר אל המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל, כשאפשר היה לסיים את הגיהנום הזה בצורה אחרת.

עם פרסום שמותיהם של כרמל גת, הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ואורי דנינו שנרצחו בשבי החמאס, משהו נשבר בכולנו.

אומרים שהתקווה מתה אחרונה ואנחנו חייבים להזדקף ולהסתכל קדימה, עבור מי שנרצחו ונפלו מה-7 באוקטובר ועד היום, וגם כי אין לנו ארץ אחרת.

הסרט הצהוב, שידוע בעולם כסמל לשחרור חטופים, הפך להיות הסמל שלנו לתקווה לשחרור כל החטופים לביתם, כמה שיותר מהר.

יוצרים מקומיים שעוסקים בעיצוב חזותי ובעיצוב גרפי, בחרו במוטיב הזה כמרכזי בעבודתם, דרכו הם מתארים את תחושותיהם ובודקים האם הסרט הזה אכן עומד במבחן הזמן ומצליח לייצר תקווה.

They are going through hell, עדי שטאל

המעצבת הגרפית עדי שטאל בחרה במוטיב הסרט הצהוב כבר מתחילת המלחמה ולא חשבה שתמשיך ליצור ולשלבו ביצירותיה, קרוב לשנה אחרי. שטאל ממשיכה גם היום ליצור כשהסרט הצהוב במרכז יצירתה, מבטא את המעברים המטלטלים בין יאוש לתקווה.

משא ומתן, עדי שטאל

עם היוודע דבר הירצחם של ששת החטופים בשבי חמאס, עיצבה לילך יזדי, מעצבת גרפית ומנהלת את קבוצת הפייסבוק 'עיצוב חברתי', את 'דמעות של מלאכים' – דמעות של עצב שמעוצבות כעניבות צהובות, שמציבות שאלה: האם הסרטים הצהובים עדיין מצליחים להפיח בנו תקווה, או שזרם הדמעות שוטף אותם?

דמעות של מלאכים, לילך יזדי

המעצבת מיכל הרמן יצרה בהשראת הפסנתר הצהוב של החטוף אלון אהל והאהבה להדפס המנומר שמזוהה עם החטופה רומי גונן. הרמן יצרה יצירה נוספת שמשלבת ציטוט של אילן, בתו של החטוף קית' סיגל. בכל היצירות עומד הסרט הצהוב במרכז- לעיתים הוא מלא אור, לעיתים נותר לבד מול חושך מאיים.

יצירה המשלבת ציטוט ביתו של קית סגל, מיכל הרמן, אינסטגרם: michalherrmann  

בהשראת אהבתה של רומי גונן למנומר, מיכל הרמן, אינסטגרם: michalherrmann  

הרמן סיפרה על היצירות: "רומי אוהבת את ההדפס המנומר ומזוהה איתו ומשפחתה הכריזה על יום הולדתה כ"מנומרומי", בו לובשים את ההדפס להגברת המודעות לחזרתה וחזרתם של שאר החטופים והחטופות.

בהשראת אהבתו של אלון אהל לנגינת פסנתר, מיכל הרמן, אינסטגרם: michalherrmann  

היצירה השניה היא עבור אלון אהל, מוזיקאי מוכשר נגן פסנתר מחונן, הפסנתר הצהוב הוקם בכיכר החטופים להגברת המודעות לחזרתו והחזרת החטופים. הסרט עצמו מורכב מקלידי פסנתר וידיים שפורטות ויוצרות סולידריות ואחווה דרך המוסיקה שכל כך מאפיינת את אלון". 

יש מוצא, מיכל דוד

את היצירות חותמת זו של הציירת והאמנית הרב תחומית מיכל דוד. דוד בחרה להפיח מידה רבה של אופטימיות עם הבחירה לשלב על גבי הסרט הצהוב את המילים - יש מוצא!