אחת השאלות המעניינות והנפיצות ביותר שהתעוררו בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה, היא היכולת להשתמש בזרעו של אדם שנפטר או נהרג, ולא הותיר אחריו ילדים. המדע מאפשר כיום להשתמש בזרע זה כדי להפרות את אשתו של אותו אדם ולהביא ממנו צאצאים, למרות שהוא כבר הלך לעולמו.
שאלה זו, שנידונה כבר בבתי משפט ובתחום המוסר והפילוסופיה, מרתקת גם מבחינה דתית והלכתית. הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, ציין כי הוא מודע היטב לנושא ומדגיש מראש כי ישנן בהלכה גישות ופסיקות שונות, מקלות ומחמירות בנושא. "האם אני ממליץ על מעשה כזה? התשובה היא לא", הוא מדגיש בראש דבריו. "אנחנו צריכים להתרגל למצב של סופיות המוות ולא להביא לאדם ילדים אחרי שהוא מת. זו העמדה העקרונית שלי".
למרות דבריו, הוא מסביר כי מדובר בנושא רגיש במיוחד, ושיש לדון בה באריכות. "אני מחלק בה בין כמה מצבים. במקרה שאדם הקפיא זרע או אמר שהוא רוצה שישתמשו בו אחרי מותו, למשל חייל שעשה זאת לפני שיצא לקרב ונהרג, התשובה שלי היא שמותר לעשות זאת ולהשתמש בזרע כדי להביא ממנו ילדים, כי זו הייתה צוואתו של הנפטר ויש לקיים אותה".
"אם הנפטר לא הותיר אחריו הוראות כאלו או זרע שמור, צרי לחלק בין האישה לבין ההורים", מוסיף הרב ומסביר. "כחלק מקשרי הנישואין והחובות של הצדדים בזוגיות שלהם, לאישה מותר לבקש שיפרו אותה עם זרעו של בעלה שנפטר. להורים, לעומת זאת, אין את הרשות לעשות זאת אם הנפטר לא הותיר אחריו הוראה מפורשת. אין לנו זכות להפוך אדם לאבא אחרי מותו במצב כזה. כמובן יש פוסקים הלכה שמקלים יותר ממני ויש פוסקי הלכה שמחמירים ואוסרים בכל מקרה אבל ברור שזו סוגיה כבדה, עדינה, קשה ורגישה מאד והלוואי שלא נצטרך יותר לעסוק במצבים כואבים כאלו למעשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו