נסיגה באהדה לישראל: לשנה הבאה בטיימס סקוור הבנויה?

ארגונים יהודים רבים מצמצמים את הפעילות והמשאבים הקשורים לישראל ורבים אף מצדדים בהתנתקות מוחלטת ממנה • "החברה הישראלית אדישה לנושא" • דעה

צילום הדמיה: AVS

מסיבות יום העצמאות של מדינת ישראל בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם הפכו למגוון ססגוני של סולידריות עם ישראל ומספקות חוויות מוזיקליות, אמנותיות וקולינריות כחול לבן. רכבת אווירית של אמנים ישראלים מגיעה כל שנה לעשרות קהילות יהודיות ברחבי העולם ויוצרים חוויה ישראלית-יהודית תוססת. חגיגות אלה מאורגנות לרוב ע"י ארגוני הקהילה היהודית, אשר הקשר עם ישראל הוא אחד מעמודי התווך של פעילותם. גם השנה צפויות חגיגות יום עצמאות סוערות, אולם מעליהן יתנוססו השאלות: האם אנו צפויים לדעיכה גם של חגיגות יום העצמאות של ישראל לנוכח המשבר בין ישראל ליהדות ארה"ב? ומדוע נושא זה כל כך חשוב? 

מדינת ישראל נוסדה במטרה להוות בית לאומי לעם היהודי כולו. מחצית ממגילת העצמאות מבססת את הקשר ההיסטורי והמשפטי של העם היהודי כולו לארץ ישראל ולהקמת מדינת ישראל. גם הנוסח העדכני של 'חוק הלאום' מחזק את מחוייבות המדינה להבטיח את שלומם של יהודים בעולם.

למרות שרוב יהודי העולם לא נענו לקריאה הציונית לעלות ארצה, בפועל, מדינת ישראל זכתה לתמיכה ולהזדהות עמוקה גם מצד אלה שבחרו להמשיך לחיות בתפוצות. החיבור לישראל הפך להיות חלק אינטגרלי מהזהות היהודית התפוצות, כמו גם מושא לפעילות ולתמיכה פוליטית וכלכלית של ארגונים יהודיים.

הקונצנזוס סביב מדינת ישראל דחק לקרן זווית מחלוקות רבות ופערים בהשקפה בין ממשלת ישראל למנהיגות היהודית בעולם. אולם בשנים האחרונות נשחקה מאוד התמיכה וההזדהות עם ישראל, בעיקר בקרב יהדות ארצות הברית. אחד השינויים הבולטים ביותר הוא הפיכת ישראל לנושא מקטב בקרב קהילות יהודיות לנוכח השחיקה בתדמיתה כשוחרת שלום, כפלורליסטית וכדמוקרטית. 

ולכן כיום, אפילו בקרב ארגוני הקהילה היהודית הממוסדת מתגברים הקולות של אלה שמעדיפים להתנתק מהעיסוק בישראל. ואכן, ארגונים יהודים רבים מצמצמים את פעילויותיהם והקצאות המשאבים שלהם הקשורות בישראל ורבים אף מצדדים בהתנתקות מוחלטת ממנה. אפילו המאבק בקמפיין החרמות נגד ישראל (BDS) איבד את הקונצנזוס שלו בקרב חלקים מיהדות ארה"ב, מפני שלדידם אין הוא מהווה אתגר ליבה של הקהילה היהודית. 

בצד הישראלי אין מאמץ מקביל לחיבור עם יהדות העולם, והחברה הישראלית אדישה ובורה ברובה כלפי נושא זה. בחינוך הממלכתי לא לומדים על יהדות העולם, וכך גם תכניות ההכשרה במרחב הציבורי אינן עוסקות בנושא זה. ההנהגה הישראלית כמו גם הציבור הישראלי, בהכללה, אינם מכירים כלל את המבנה הפוליטי, החברתי והתרבותי של יהדות העולם.

עתיד חגיגות יום העצמאות הוא כמובן רק סימפטום לטיב מערכת היחסים בין ישראל לעולם היהודי. הצידוק המוסרי הבין-לאומי להקמתה וקיומה של מדינת ישראל נעוץ בתפיסה שישראל מהווה בית לאומי לעם היהודי כולו. ולכן, במקום ההתעלמות, הקשר בין ישראל ליהדות העולם צריך להיות מוגדר על-ידי ממשלת ישראל כסוגייה של ביטחון לאומי. פגיעה במערכת היחסים עם יהדות העולם עלולה לפגוע קשות ביחסים המיוחדים עם ארה"ב לאחר עידן טראמפ, וגם בלגיטימציה הבינלאומית שלה כמדינת הלאום של העם היהודי. היא גם תשחק מרכיבים חשובים בעוצמה הרכה של ישראל. 

לא ניתן לטפח מערכת יחסים דו-צדדית רק במעמד צד אחד. אין לקחת את תמיכת יהדות ארה"ב כמובנת מאליה ויש לפעול כדי לחזק את מערכת היחסים עימה. הנחלת לימודי עולם יהודי בבתי הספר, בחינוך הלא פורמלי ובהכשרות של המרחב הציבורי יכולים לטפח תודעה של עמיות בישראל, אשר הכרחית גם כדי להגביר את היעילות של המאמצים של ארגוני הקהילה היהודית לחבר את צאן מרעיתם ישראל. אבוי לנו אם חגיגות יום העצמאות יתקיימו רק בישראל.

ערן שישון הוא מנכ"ל קבוצת ראות שזיהתה ב-2008 את הפער המתהווה בין ישראל ליהדות העולם, ומקדמת גישה חדשה למערכת היחסים הזו המבוססת על עמיות יהודית. ב2018 ייסדה הקבוצה בהובלת גידי גרינשטיין את  "תנועת הציונות של המאה ה-21" (The Z21 Movment),

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר