שורה של מנהיגים פוליטיים וחינוכיים, לצד קייסים ורבנים, גיבשו בחודשים האחרונים מתווה חדש וראשון בהובלת ארגון "פנימה", שמטרתו לשים קץ לסוגיה כואבת שטרם הגיעה לפתרונה - שאלת עלייתן של משפחות יוצאות אתיופיה למדינת ישראל.
מדובר באחת הסוגיות המסעירות והמכאיבות ביותר של יוצאי אתיופיה. בעוד רבים מבני העדה עלו לישראל, בני הפלשמורה נותרו מאחור וחלקם מתגוררים כבר יותר מ־20 שנה בתנאי עוני ומחסור כפי שמתואר בדברי ההסבר למתווה, שתוכנו הגיע לידי "ישראל היום".
"פעולות ממשלות ישראל לאורך השנים נעשו כתגובה ללחצים פוליטיים, והיא מתקשה לקבל החלטה בסוגיית הממתינים באתיופיה. לממשלת ישראל אין מדיניות ברורה", כך נכתב. לטענת הכותבים, "עד היום אין גורם שיודע באופן ודאי כמה ממתינים בקהילות, ומספרם נע בין 7,000 ל־14 אלף בני אדם. לאור זאת, מוסדות המדינה מעדיפים להימנע מהעיסוק בסוגיה או לדחותו".
יוזמי המתווה צפויים להציג אותו בפני שרת הקליטה החדשה, פנינה תמנו־שטה, בשבוע הבא, וכרגע הוא עדיין נתון לשינויים מסוימים. זאת בשל היחס המורכב לבני הפלשמורה, גם בתוך העדה האתיופית עצמה. על פי המתווה המוצע, על הממשלה להקים מועצה ציבורית שתגבש מדיניות באשר לממתינים, תארגן את פרטיהם ותבנה רשימה של קריטריונים לזכאות לעלייה.
לראשונה, על פי המתווה, תינתן תשובה רשמית למסורבי העלייה, זאת כדי להפסיק את העיכוב רב השנים ולפזר את ערפל אי־הוודאות. כמו כן, דורשים כותבי המתווה להתחיל בתהליכי הקליטה כבר באתיופיה, כולל לימודי עברית והכשרה מקצועית, וכן לנצל את השהייה שם להכנה לקראת גיור.
את המתווה החלו הצדדים לגבש בעקבות המחאה האלימה של בני העדה בשנה שעברה. "עושים לאנשים שממתינים שם עוול אדיר, והטיפול מעוות מסיבות של צבע עור ולא רק משאלות של יהדות", מאשים גורם שמקורב לתחום, "העובדה שאנשים נמצאים שם ולא אומרים להם אם הם כן יוכלו לעלות לארץ או לא היא חרפה. הטירוף הזה חייב להיגמר".
עוד בנושא:
אושרה העלאת 400 עולים מאתיופיה
המחלוקת סביב החלטת הרבנות שלא להחריג את יהודי אתיופיה
לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה
הוועדה גיבשה גם קריטריונים שעל פיהם תאושר עלייה לישראל, ובהם הופעה כ"זרע ישראל" - צאצאים של יהודים, אישור של המבקשים על ידי קייסים או זקני עדה, השתייכות לקהילה מוכרת בריכוזים של אנוסים או לקהילות שסבלו מאנטישמיות, רצון לשיבה ליהדות ומוכנות לעבור גיור.
"אנחנו נכנס לראשונה את כל הצדדים, כדי להסכים על המתווה ולצאת לדרך רשמית", מסביר הרב ד"ר שרון שלום, "הממשלה לא לוקחת אחריות ופועלת בהתאם ללחצים פוליטיים במקום לפתור את הבעיות באופן אמיתי. את זה צריך לשנות".
איינאו פרדה סנבטו, פעיל ציבורי ותיק בנושא, מוסיף ומסביר: "בשני העשורים האחרונים ארגונים מיסיונריים הם הקובעים מי יעלה לארץ, ומשפחות רבות הפכו לבנות ערובה. אנחנו לא יכולנו לשאת זאת ופרצנו את השתיקה הרועמת הזאת. דרשנו שקייסים מבוגרים וזקני העדה, הבקיאים באילנות יוחסין, יקבעו מיהו מזרע ישראל, ואלו שיימצאו ככאלה - עלייתם תאושר.
"המתווה של פנימה אינו מושלם", הוא הוסיף והסביר. "אנחנו לא מסכימים לגבי הבאת אנשים במסגרת איחוד משפחות או חוק השבות - כל אותם אנשים שטוענים שאבותיהם המירו את דתם מאונס או חלק אחר שקיבלו מרצונם את התנצרות עליהם להוכיח את היותם מזרעי ישראל. חוק הכניסה,כפי שכתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט אינו עומד במבחן בג"צ,אם מחר ערבי ישראלי יבקשו להביא את משפחותיהם לישראל במסגרת חוק הכניסה, כפי שקורה כיום באתיופיה, המדינה תסתבך עוד יותר וצביונה היהודי של המדינה יעלם.
"המתווה המוצע יטיב לכל מי שרוצה שמשפחות מזרעי ישראל יעשו השבה ליהדות ויעלו לישראל. הוא גם קובע סוף סוף מיהו מזרע ישראל, והקמה של ועדה מקצועית עם הקייסים וזקני העדה שהם בעל ידע רב ונציגי משרד הפנים והרבנות הראשית. המתווה גם יחלץ את המדינה מהבוץ שבו היא שקועה. כל מי שחפץ בזהותה היהודית של מדינת ישראל, עם כל הקושי צריך לאשר את המתווה בממשלה ולהוציא הנושא מהפוליטיקה הזולה והפסולה, עם התיקונים הנדרשים עם הוכחה על היותך מזרע מישראל בלבד".
