"כשהייתי בן 7, זמן קצר לאחר שעלינו לישראל, העירו אותנו באמצע הלילה במרכז הקליטה בעפולה, ביקשו מאיתנו להתלבש ולעלות על אוטובוס שלקח אותנו למבנה שבהמשך התברר כמקווה. שם התפשטנו ועמדנו ילדים נערים ומבוגרים ערומים כביום היוולדנו, ולמרות שכולנו היינו נימולים עוד באתיופיה, מישהו עבר בינינו והקיז לנו מעט דם כאקט סמלי לברית המילה. זה פצע שמדמם אצלי ואצל רבים עד היום".
עוד בנושא:
המשטרה והקהילה האתיופית הוכיחו: אפשר גם אחרת
עבור הרב ד"ר שרון שלום, החלטת מועצת הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף המנוח, שביטל את הספקות בנוגע ליהדותם של קהילת יוצאי אתיופיה הקרויה גם "ביתא ישראל", אינה החלטה היסטורית ובטח לא יום חג.
"זו לא החלטה היסטורית", הוא אומר ל-"ישראל היום", "זו החלטה שמהווה תיקון לעוול היסטורי. האמת שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות. זה עצוב ומביך שרק לאחר עשרות שנים, סוף סוף הרבנות הראשית קיבלה החלטה שלא לראות ביהודי אתיופיה כספק ממזרים וספק יהודים".
הרב שרון, שעלה לישראל בשנת 1982, וכיום מתגורר בקרית גת ומשמש כראש המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה בקריה האקדמית אונו, מספר כי כמו רבים מבני קהילתו, גם הוא נדרש לעבור גיור לחומרא ונתקל בקשיים, אפילו כשרצה לבוא בברית הנישואין. "לפני החתונה נתבקשתי ללכת לטבול במקווה רק לאחר שהראיתי לרב את האישור ממשרד הפנים, שעברתי גיור לחומרא, קיבלתי פטור מכך".
בחודש נובמבר האחרון, כפי שפורסם אמש (ראשון) ב-"כאן" 11, החליטה מועצת הרבנות הראשית לקבל את יהדותם של יהודי אתיופיה. "מועצת הרבנות הראשית לישראל מאמצת את הכרעתו ההלכתית של מרן, הראשון לציון, רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל ולפיה בני הקהילה האתיופית "'ביתא ישראל', הם יהודים לכל דבר ועניין מבחינה הלכתית". נכתב בסעיף 8 של ישיבת המועצה.
בכירים בקהילה האתיופית בדרישה להעלות את קרובי משפחתם ארצה // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ
מי שלקחה חלק מהמאבק לביטול הטלת הספק ביהדות יוצאי אתיופיה היא ח"כ פנינה תמנו שטה ממפלגת כחול לבן, אשר גם היא קיבלה את ההחלטה ברגשות מעורבים. "אנחנו שמחים על תיקון העוול ההיסטורי", היא מציינת ומדגישה. "לא היינו צריכים אישור מאף גורם ממשלתי שאנחנו יהודים ומדובר היה בהטלת ספק בזויה שהובילה לאפליה דתית שהתבטאה ברישומים לנישואין, קבלה לעבודה וכדומה".
לצד זה היא מוסיפה כי היא "מברכת את אותם רבנים שקיבלו באומץ את ההחלטה במועצת הרבנות. מדובר בהחלטה ראויה ששותפים לה הרב הראשי של קהילת יהודי אתיופיה מטעם הרבנות הראשית, הרב ראובן וובשת, זיוה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית לשעבר ואפילו נשיא המדינה ראובן ריבלין. למרות שהישראלי הממוצע שואל את עצמו: 'מה חדש?' זה כמו שיגידו לו שהשמש זורחת בבוקר".
עם זאת, היא מסבירה מדוע בכל זאת אנשי הקהילה יצאו למאבק בנושא. "כמו בפרשת תרומות הדם, גם כאן בני הקהילה נאבקו לא כדי לקבל אישור ממישהו, אלא כדי למנוע מהילדים שלנו לקיים מאבקים הזויים על דברים שמובנים מאליהם"
הרב שלום שב ומדגיש כי למרות שלהחלטת מועצת הרבנות יש משמעויות משפטיות ומעשיות שונות, בפן הערכי, אין להחלטה שום תוקף. "קהילת יהודי אתיופיה היא כבר חלק בלתי נפרד כמעט מכל המגזרים. בציונות הדתית צמחו ונולדו רבים מבני הקהילה. כך גם בציבור החילוני והחרדי-ספרדי. הציבור היחידי שבאופן כללי עדיין לא מקבל אותנו, זה הציבור החרדי-אשכנזי".
לדבריו, עובדה זו מצננת את ההחלטה שאותה הוא מסרב לכנות היסטורית. "הפרדוקס הוא שזה הציבור שגם לא מקבל את סמכות הרבנות הראשית, אז איזו משמעות יש להחלטה הזאת? מבחינת מי שגם ככה לא מקבל אותנו מדובר בהחלטה שאינה רלוונטית. לכן זה טיפשי ושטחי להכריז עליה כהחלטה היסטורית ובטח לא כיום חג".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו