תפילה בהפרדה בכיכר דיזינגוף (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: גדעון מרקוביץ

סערת התפילה במרחב הציבורי: הוגשה עתירה לבית המשפט על מנת לשנות את החלטת עיריית ת"א

ישראל זעירא ראש ארגון "ראש יהודי", אשר הגיש את העתירה יחד עם עירית לינור ומיכל גרינגליק: "בגלל קומץ של מתפרעים העירייה הולכת להכתיב לאלפי אנשים מה לעשות. אם העירייה נכנעת לאנרכיסטים שחיבלו בתפילה בצורה הכי מכוערת ותאמץ מדיניות שאוסרת תפילות המוניות זה אומר שהקיצונים ניצחו"

ארגון "ראש יהודי" עתר לבית המשפט המחוזי בדרישה להפוך את החלטת עיריית תל אביב ולאפשר תפילה בכיכר דיזנגוף ביום כיפור הקרוב. יחד עם מספר אנשים נוספים, ביניהם עירית לינור ומיכל גרינגליק, הם קובלים על כך שמדובר ברדיפה לא לגיטימית ובהחלטה שנתפרה אך ורק כנגד התפילה הספציפית בלחץ של גורמים קיצונים. מי שהגיש את התביעה הינו עורך דין אורי פז.

"יש במועצת העירייה אנשים מלאי שנאה, בתקופה שאנו צריכים להרבות אהבה. אני אומר זאת בכאב", אומר ישראל זעירא, שעומד בראש ארגון "ראש יהודי". לטענתו "הם נאבקים בנו כי אנחנו מצליחים, הם מפחדים מהתופעה הזו". 

"הצענו להם להיפגש, להחזיר את השפיות ולהוריד מסדר היום את השנאה. ביקשנו פגישות עם בכירי העירייה אך לצערי נתקלנו בקיר. הייתי שמח שתהיה כאן דמות אחראית שתחפש פתרונות ופשרות, אבל כלום – הם רוצים לרמוס אותנו. אין לנו ברירה אלא להגיש את העתירה כדי לבטל את החוקים הללו".

מהומות התפילה בכיפור בכיכר דיזנגוף - גם השנה? (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

זעירא מספר כי את הבקשה לקיים תפילה בכיכר דיזנגוף בהפרדה הגישו לפני מספר חודשים, אך לא קיבלו תשובה כלשהי. רק לאחר שפנו באמצעות עורך הדין אורי פז לעירייה באזהרה לפני מיצוי הליכים קיבלו את המכתב שהתפרסם ושלכאורה אוסר כל תפילה במרחב הציבורי. "זו הייתה תשובה מתחמקת ופוליטית, הם טענו שהם לא נותנים את הכיכרות המרכזיות לאירועי תפילה אלא יתמכו בתפילות באמצעות אוהלים בחצרות בית הכנסת".

לדבריו, מדובר בהצעה לא פרקטית. "יש בבית הכנסת שלנו 300 מקומות בדוחק ועוד 200 בחצר. למעשה, כיכר דיזנגוף, במרחק של 100 מטר מבית הכנסת, היא החצר שלנו, ובה יש 3,000 מקומות".
זעירא טוען כי הסיפור אינו הפרדה או לא הפרדה, אלא עצם התפילה שמקיים ארגון "ראש יהודי". לדבריו, "זה לא היה עובר בשקט גם בלי מחיצה. הם רוצים לסלק אותנו מהכיכר. מדובר בתפילה ליברלית ומכילה.

"בית כנסת לא מאפשר לאנשים לבוא באיזה לבוש שהם רוצים, עם כלב. אנשים ישבו כל המשפחה יחד, למרות המחיצות. אנחנו לא כופים שום דבר. באווירה של השנה שעברה באו אנרכיסטים, שרואים בכל סממן של התקהלות דתית איום על המדינה, ופוצצו את התפילה. אנחנו לא רבנו עם אף אחד, וכך גם השנה. בגלל קומץ של מתפרעים העירייה הולכת להכתיב לאלפי אנשים מה לעשות. אם העירייה נכנעת לאנרכיסטים שחיבלו בתפילה בצורה הכי מכוערת ותאמץ מדיניות שאוסרת תפילות המוניות זה אומר שהקיצונים ניצחו.

"אני לא מקבל את המשוואה שקובעת שאנחנו תמונת ראי לאלו שתוקפים אותנו. אנחנו הקורבן, זו לא משוואה עם שני אשמים. אנחנו חטפנו סטירת לחי איומה בשנה שעברה ולא אמרנו דבר. ארגנו תפילה מפוארת, היו כבר 1,000 אנשים על הכיסאות, ו-50 אנשים החריבו להם את התפילה".


זעירא מבהיר כי הם ילכו עם העתירה עד הסוף, ורק לאחר מכן יקבלו החלטה כיצד לפעול ברגע האמת. יצוין כי זו הייתה גם אמירתו בשנה שעברה, ולבסוף הוצבה הפרדה מעטה בלבד באמצעות דגלים. "מפקד המשטרה בתל אביב אמר מפורשות, כולל בבית המשפט העליון, שלא עברנו על החוק", ציין.

"יש הרבה אנשים חילונים שפנו אלינו, שרואים בהחלטה של העירייה פגיעה בהם. לא נהיה שם לבד. אף אחד לא כופה כלום על אף אחד. מדובר בהחלטה שאם הייתה מתקבלת באמסטרדם או בברלין רון חולדאי היה צועק שמדובר באנטישמיות. חוק שקובע שמחיצה זו אפליה זה פשוט בדיחה. אף אחד לא כופה כלום, נשים בוחרות להתפלל בעזרת הנשים כבר אלפי שנים. החוק של העירייה דינו לעבור מן העולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...