עוד לפני שבעה באוקטובר: זינוק של עשרות אחוזים בגילויי האנטישמיות בעולם

בתיעוד של הליגה נגד השמצה עולה כי בשנה האחרונה מספר התקריות בארה"ב היה 7,523 לעומת 3,697 בשנה שעברה • הדוח מדגיש כי ברוב המדינות עם ריכוז יהודי גבוה היה גידול יחסי באנטישמיות • "אם המגמות יימשכו - יהיה חשש לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב"

הפגנות פרו פלשתיניות בטורקיה. . צילום: רויטרס

אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד השמצה מפרסמות היום (ראשון) את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם. המסקנה העיקרית העולה ממנו היא שבשנה האחרונה מספר התקריות האנטישמיות במדינות המערב בשנת 2023 לעומת 2022 זינק בעשרות אחוזים. עיקר הגידול אירע לאחר שבעה באוקטובר, אולם גם בתשעת החודשים של שנת 2023 היה גידול במספר התקריות ביחס לאשתקד.

דו"ח האנטישמיות השנתי של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד השמצה: "חשש לעתיד החיים היהודיים במערב"

שנאה, ונדליזם ותקיפות פיזיות

"הליגה נגד השמצה" תיעדה בשנת 2023 7,523 תקריות אנטישמיות בארצות הברית, לעומת 3,697 בשנת 2022. מספר התקיפות שתועדו גדל מ-111 ל-161, ומספר מקרי הוונדליזם גדל מ-1,288 ל-2,106.

גם במדינות אחרות נרשם גידול בתקריות אנטישמיות. בצרפת גדלו מספר התקריות מ-436 ב-2022 ל-1,676 ב-2023 (מספר התקיפות הפיזיות גדל מ-43 ל-85); בבריטניה מ-1,662 ל-4,103 (מספר התקיפות הפיזיות גדל מ-136 ל-266); בגרמניה מ-2,639 ל-3,614, במקסיקו מ-21 ל-78, בהולנד מ-69 ל-154, בבלגיה מ-34 ל-70, באיטליה מ-241 ל-454, ובאוסטריה מ-719 ל-1,147. באוסטרליה אירעו 622 תקריות אנטישמיות באוקטובר ובנובמבר 2023, זינוק לעומת 79 התקריות שאירעו בתקופה המקבילה ב-2022.

הדוח מדגיש כי ברוב המדינות שבהן ישנם ריכוזי יהודים גדולים, היה גידול יחסי באנטישמיות גם בתשעת החודשים הראשונים של 2023 לעומת 2022. על כן, אין לראות בגל השנאה תגובה רגשית למלחמה. "חלק מהתוקפים מקפידים לומר שהבעיה שלהם היא עם ישראל, לא עם יהודים, ואז תוקפים יהודים ומוסדות יהודיים", נכתב.

מחאות סטודנטים פרו פלשתינים באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, צילום: רויטרס

על פי הדוח, לא ניתן להשיג נתונים מהימנים על מספר התקריות האנטישמיות ברוסיה. הדו"ח מציין כי "בתחילת 2023, הרב הראשי הגולה של מוסקבה, פנחס גולדשמידט, קרא ליהודי רוסיה לעזוב את המדינה בטרם יהפכו לשעירים לעזאזל. למרבה הצער, השנה שחלפה לא הפריכה את דבריו של המנהיג הרוחני החכם והאמיץ הזה".

הדוח בוחן גם את גילויי האנטישמיות הנרחבים בעולם הערבי - בטורקיה ובאיראן - בעקבות המתקפה בשבעה באוקטובר. הוא קובע ש"כל משא ומתן מדיני עתידי חייב להעמיד בראש סדר העדיפויות את ביעור הנגע בחברות הערביות".

"אין למדינה תוכנית אסטרטגית לסייע לקהילות היהודיות"

לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב וראש מכון ארוויון קוטלר, "אם המגמות הנוכחיות יימשכו, המסך עלול לרדת על האפשרות לקיים חיים יהודיים במרחב הציבורי במערב".

כתובות אנטישמיות בצרפת, צילום: ארגון הגג של יהודי צרפת UEJF

לדבריו, בראש ובראשונה צריך להפסיק את המציאות שחברות התקשורת הגדולות מרוויחות כסף מהפצת השנאה. עוד הוסיף כי למרות היכולות המוגבלות של ישראל לתמוך ביהדות התפוצות היא עדיין לא עושה את המינימום המתאפשר לה. "לישראל, כמדינה, יכולת מוגבלת לסייע לקהילות יהודיות. אבל גם המעט שאפשר לעשות לא נעשה. אין למדינה תכנית אסטרטגית משמעותית שמבוססת על הצרכים של קהילות יהודיות. התרומה העיקרית של הממשלה היא הצהרות פומפוזיות ויוזמות אקראיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר