בדקנו: כיצד ההלכה מתירה לפתוח קברים – ומה חייבים לעשות אחר כך?

פתיחת קברו של התינוק עוזיאל חורי לצורך בדיקת דנ"א אינה הראשונה מסוגה • חרף איסור כבד על פתיחת קבר, ישנו הליך סדור כיצד לעשות זאת במקרה הצורך • אך ישנם תנאים שהכרחיים לאחר הליך שכזה • כך זה מתבצע

פתיחת הקבר, צילום: יוסי זליגר

בבית העלמין סגולה שבפתח תקווה נפתח אתמול (שני) קברו של התינוק עוזיאל חורי, שנקבר בשנות ה-50, לצורך בדיקת דנ"א אחרי ששמו נקשר בפרשת ילדי תימן. בניגוד לאמור, אין זו הפעם הראשונה שבה נפתחים קברים ילדים בישראל לצרכי זיהוי הנפטר באמצעות בדיקת דנ"א, וכבר בשנת 1997 נפתחו עשרה קברים בבית העלמין סגולה.

סתם כך, פתיחת קברים היא מעשה האסור לפי ההלכה. האיסור מוטעם בשני טעמים: ניוול המת וחרדת הדין. לפי האמור במקורות, בפתיחת הקבר יש משום פגיעה בכבודו של המת, שכן רואים אותו במצב של ריקבון או אף כשלד או שרידי עצמות; בנוסף, פתיחת הקבר גורמת חרדה לנשמת המת, שכן הנשמה חוששת שהגיע יום הדין. איסורים אלו, שאליהם מצטרף גם האיסור של פינוי המת מקברו, הם הסיבה לכך שנערכות הפגנות של חרדים באתרים ארכיאולוגים שבהם מתגלים קברים או עצמות הנחשדים כשייכים ליהודים.

למרות האיסור, פתיחת קברים הותרה בכמה מקרים, וביניהם כאשר צריך לזהות את המת כדי להתיר עגונה או כאשר צריך לקבוע את גילו של הנפטר. לאור תקדימים הלכתיים אלו, ההלכה המקובלת היא שמותר לפתוח הקבר ואף לפנות את שרידי המת כאשר הדבר נעשה לתועלתו של המת או לכבודו, ואין בכך איסורים של ניוול המת וחרדת הדין.

קברו של עוזיאל חורי, צילום: יוסי זליגר

ועדה של מועצת הרבנות הראשית שעסקה החליטה כי תותר פתיחת קברים לשם חקירת היעלמותם של ילדי תימן, וזאת בהתאם לכמה סייגים: ראשית, פתיחת הקבר ונטילת השרידים מתוכו יעשו בנוכחות של נציג הרבנות לישראל או מי מטעמה. נציגי משרד הבריאות, שעליהם מוטלת הוצאת השרידים ובדיקתם, לא ייקחו מהקבר יותר חומר מן הנדרש, וכמות החומר שתילקח מהקבר תהיה מזערית ומינימלית ככל הניתן.

לאחר פתיחת הקבר והוצאת השרידים, הם נלקחים למרכז הלאומי לרפואה משפטית באמבולנס, שם הם עוברים בדיקה אנתרופולוגית ראשונית, הכוללת סידור העצמות בסדר אנטומי, מדידות, צילומים, והערכות והשוואות רלוונטיות שונות. לאחר מכן, מועברות דגימות של עצמות למעבדה ביולוגית לשם הפקת חומר גנטי. במעבדה חותכים החוקרים מקטע מזערי מדגימת העצמות וטוחנים אותה. לאחר מכן ממוצה מהחומר דגימה נוזלית של דנ"א שאותה ניתן להשוות לדנ"א של קרובי המשפחה. שאר החומר מוחזר לשאר חלקי השלד. במקרים שלא ניתן היה לזהות את השלד באמצעות בדיקת הדנ"א – חתיכת עצם קטנה נשמרת מחוץ לקבר לצורך זיהוי עתידי.

המסמך שגיבשה הרבנות הראשית קובע שלאחר סיום התהליך במעבדה, כל השרידים שנלקחו מהקבר, ובכלל זה השרידים שעברו עיבוד והפכו לנוזל, יוחזרו לבסוף לקבר בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן. כדי למנוע מחטף אפשרי, קבעו ברבנות הראשית שכל שינוי מהתהליך המוצע יובא לדיון בפני ועדת כבוד המת. בנוסף, נקבע שנציג הרבנות הראשית או מי מטעמו יהיה רשאי להפסיק כל תהליך חקירה שהוא, אם לפי שיקול דעתו התגלתה חריגה מההוראות הללו.

בחפירות שנערכו בעבר בבית העלמין סגולה בקברי ילדי תימן התגלו שרידים של 22 גופות בעשרה קברים – דבר שאירע גם בחפירת קברו של התינוק עוזיאל חורי. לאחר שבקבר נמצאו שרידי של שני שלדים, הופסקה החפירה עד לקבלת אישור משפטי להמשכה.

אפשרות כזאת הועלתה כבר במסמך שהכין הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מומחה לרפואה והלכה בשנת תשע"ח, 2018, שציין כי בקבר של נפטר אחד עשויים להימצא עצמות של יותר מנפטר אחד, וזאת בשל קבורת אחים שהייתה נהוגה בקבורת ילדים או בשל תזוזת הקרקע – המביאה לכך ששרידי נפטר אחד נסחפים אל מתחת למצבה של נפטר אחר. מצב זה מצריך הסכמה של קרובי הנפטרים השכנים לפתיחת קברי יקיריהם ופינוי שרידי העצמות מהם לשם בדיקתן במעבדה.

על אף שפתיחה של קברים-שכנים מעוררת מחדש את השאלה ההלכתית של ניוול המת וחרדת הדין, הרב פרופ' שטיינברג מציע שפתיחת הקברים לשם הפרדת עצמות הנפטרים השונים היא מעשה שנעשה לכבודם של הנפטרים ותועלתם ומתיר את פתיחת הקברים הנוספים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר