המאבק במגפת ההתמכרות לאופיאטים: ועדה שמינה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ושמטרתה להמליץ על דרכים להילחם במגפה, מציעה להקים מערכת בקרה ממוחשבת שתמנע אפשרות לזייף מרשמים ולרכוש כדורים בכמות גדולה, ומנגד תאפשר לעקוב אחר דפוסי הרישום של משככי הכאבים הממכרים ולמנוע שימוש יתר בהם.
משככי הכאבים ממשפחת האופיואידים הם תרופות נרקוטיות. בתרופות אלו משתמשים לכאבים חזקים. אופיואידים משפיעים על מערכת העצבים המרכזית והתרופות, ובהן פנטניל, אוקסיקודון, הידרוקודון פרקוסט, טרמדול, נחשבות לחזקות ביותר. התמותה בקרב משתמשים באופיאטים גבוהה פי 6 עד פי 20 מאשר באוכלוסייה הכללית. בארה"ב, למשל, גרמו האופיאטים למותם של עשרות אלפי מכורים, ובהם מפורסמים דוגמת המוזיקאי הנודע פרינס שמת ממנת יתר באפריל 2016. באוקטובר 2017 הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מגפת אופיאטים כ"מצב חירום לבריאות הציבור".
"משכך הכאבים האופיאטי על כל צורותיו הוא נשק כימי הרסני שמשמיד את החברה הישראלית מבפנים", אומר אביתר סמולסקי, חבר בוועדה לטיפול בהתמכרות באופיאטים ויו"ר לאלתר - הקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטים. "כל כלי במלחמה למיגור התופעה הוא בעל חשיבות עליונה. ידוע לכולנו כי יש זליגה של משככי הכאבים האופיאטים לשוק סמי הרחוב בשיעורים לא מבוטלים", הוסיף סמולסקי.
פרינס. מת ממנת יתר // צילום: אי.אף.פי
"יש חוסר בקרה והפקרות מוחלטת בכל הקשור לשימוש באופיאטים", אומר סמולסקי, "למשרד הבריאות אין נתונים על כמות האנשים מכורים. איך ייתכן שאין נתונים לגבי שימושים באחת התרופות הכי מסוכנות ואין שום בקרה על מרשמים? מערכת בקרה ממוחשבת תעזור לעצירה של השימוש המטורף שקורה באופיאטים מחוץ למערכות הרפואיות. זה חייב להיות הצעד הראשון בטיפול בתופעה".
חבר בוועדה הסביר כי "יש מעט מידע מהקופות, אין כמעט מידע מבתי החולים או מבתי מרקחת פרטיים. מטופלים שרוצים לעשות שימוש לרעה באופיאטים הולכים לבתי מרקחת פרטיים, לא לפני שבבית סורקים את המרשם. משלמים מחיר מלא, כך שזה לא דרך הקופה. זה עולה להם עשרות שקלים אך בהמשך בשוק השחור מוכרים את הכדורים ו'מכסים' את ההוצאה".
המלצה מלפני 16 שנים
גורם נוסף בוועדת האופיאטים ציין כי "יש דו"ח מ־2003 שחיברו משרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים, שהמליץ כבר אז להקים מערכת ממוחשבת לצורך בקרה, פיקוח ושליטה על מה שקורה בשוק התרופות הנרקוטיות הממכרות. הן לצורך בקרה על מטופלים וגם בקרה על רופאים. היקף השימוש באופיאטים בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה־OECD"".
אלא שבדיונים בוועדה, דווקא נציגי משרד הבריאות הראו התנגדות ליוזמה וטענו שעלות המערכת הממוחשבת עומדת על 40-30 מיליון שקלים. עם זאת, בפני הוועדה הוצג מודל שלפיו עלות המערכת רק כ־2 מיליון שקלים. היקף השימוש באופיאטים בישראל זינק פי 2.5 בתוך כארבע שנים. בשנים 2013-2011 ניתנו 4,664 מרשמים למיליון איש, ובשנים 2016-2014 השימוש זינק ל־10,495 מרשמים למיליון איש. בד בבד, הצריכה בישראל בשנים 2016-2012 עמדה על 5.9 ק"ג אופיואידים למיליון איש בעוד כשממוצע ה־OECD עומד על 26.9 ק"ג.
המנכ"ל בר סימן טוב // צילום ארכיון: אורן בן חקון
בתוך כך, השנה נדון במסגרת סל התרופות טיפול שאושר לאחרונה באירופה לגמילה מהתמכרות לאופיואידים. מדובר על זריקה תת־עורית שנקראת בובידל וניתנת כחלק מטיפול כולל במסגרת טיפול רפואי, סוציאלי ופסיכולוגי. הטיפול כיום לגמילה הוא בתרופה הניטלת מדי יום מתחת ללשון, אך טיפול כזה מאפשר שימוש לרעה, מינון יתר ויוצר נטל על המטופל לקחת אותו. מתן הטיפול בהזרקה נחשב יעיל יותר ומותאם אישית. הזריקה דורגה כתרופה השנייה הכי חשובה לסל התרופות על ידי רופאים מומחים להתמכרויות. "השארת המצב הקיים כפי שהוא ואי אישור התרופה המייצבת את רכבת ההרים של המחלה הנרקוטית משמעותם החמרת סבלם של החולים עד לאיכות חיים אפסית להם, למשפחתם, לסביבתם הקרובה ולמדינה כחברה, וכל זאת נוסף על עלויות כלכליות אדירות אשר מעיקות על תקציב סל הבריאות. והתוצאה הישירה של המחלה הנרקוטית היא נטל כלכלי אדיר ומיותר על כלכלת המדינה", אומר אביתר סמולסקי.