אפקט הקורונה: כולנו הרגשנו את השפעות הסגר על הפעילות הגופנית והרגלי האכילה שלנו בחודשיים שחלפו, וכעת המספרים נחשפים.
70% מהישראלים התאמנו פחות ממה שהם רגילים, מחציתנו עלינו יותר מ־2 ק"ג והעלייה הממוצעת בתקופה זו עמדה על 1.2 ק"ג. 24% מהאוכלוסייה השתתפו בפעילות גופנית בזום. כך עולה ממחקר שנעשה באוניברסיטה העברית בקרב 1,200 אנשים שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת גם בימי השגרה.
שאלות ותשובות על הקורונה // באדיבות משרד הבריאות
מהממצאים עולה תמונה מדאיגה: 70% מהישראלים שרגילים להתאמן בצורה סדירה, התאמנו בתקופת ההגבלות הרבה פחות ממה שהיו רגילים (מהם 48% התאמנו פחות בצורה משמעותית). רק 15% מהציבור ניצלו את הבידוד בבית כדי להתאמן יותר. התוצאה הישירה של ההפחתה באימונים היתה עלייה במשקל: 55% מהנשאלים דיווחו שעלו במשקל, 45% לא עלו או אף ירדו.
הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר והנתונים האמיתיים גבוהים בכ־30%. עוד עולה כי מי שהקפיד על 4 אימונים בשבוע לא עלה כלל במשקל ואילו מי שהתאמנו פעמיים בשבוע ופחות עלו במשקל.
אז איך מתאמנים כשהחוגים וחדרי הכושר סגורים? כ־60% השתמשו במדיה דיגיטלית לצורך האימון. 22% לא השתמשו באמצעים דיגיטליים, 21% ניסו להיעזר באימון באמצעים דיגיטליים אך התייאשו ופרשו. בסך הכל 24% מהמתאמנים נעזרו באימונים באפליקציית זום, 16% בסרטונים בטלוויזיה או ברשת, 5% באפליקציית כושר ו־12% ניסו הכל.
החוקרים ביקשו לבדוק את הנכונות של המתאמנים לחזור לפעילות. 90% ענו שיחזרו, 5% טרם החליטו ועוד 5% אמרו שהם מפחדים מהנגיף ולא מתכוונים לחזור. עוד נמצא שאנשים עם מחלות רקע ובגיל מבוגר דווקא לא הביעו יותר חששות מאשר מתאמנים צעירים.
נזק בלתי הפיך
הפיזיולוג ד"ר חורש דור־חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה העברית בירושלים, שערך את המחקר, ביקש לבחון גם נתונים מהעולם ולצורך כך נעזר בנתוני צמידי הכושר של חברת "פיט ביט" שמודדים צעדים. הנתונים הראו כי בספרד, שבה היה סגר חמור, הפחית הציבור את מספר הצעדים היומי ב־38%.
בצפון אמריקה, שם ההגבלות היו פחותות, מספר הצעדים היה נמוך ב־15%, ואילו בישראל ההגבלות גרמו להפחתה של 24% במספר הצעדים היומי בקרב מי שמשתמשים בצמידי הכושר.
"אנחנו מחנכים במשך שנים לחשיבות של פעילות גופנית לבריאות ומדברים על מגיפה של השמנה ושל חוסר פעילות גופנית כגורם תמותה. המשמעות של ירידה בפעילות גופנית כתוצאה מהגבלות התנועה של הקורונה עלולה להיות קטלנית יותר מהקורונה", הוא אומר. "יהיו מיליונים של אנשים בעולם שבריאותם תיפגע, השמנה בקרב ילדים, מבוגרים יסבלו מהידרדרות, נפילות, אובדן מסת שריר אצל קשישים עד כדי נזק בלתי הפיך".
ד"ר דור־חיים מסביר ואומר כי "יותר מ־40 מיליון איש בשנה בעולם נפטרים ממחלות לא מידבקות. המחקרים מדברים על כך שחוסר בפעילות גופנית מביא לעלייה של 30%-20% בקבוצת המחלות האלו. אלו מספרים גבוהים יותר מאשר הקורונה שממנה מתו בעולם עד כה כרבע מיליון איש".
"לעודד פעילות"
איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הישראלית לרפואת ספורט של ההסתדרות הרפואית מזהירים: "הירידה בפעילות הגופנית פוגעת בעמידות פיזית ונפשית של פרטים רבים באוכלוסייה בפני תחלואה חריפה וכרונית ופוגעת בבריאות הציבור בישראל.
אנו מבקשים לדון עם משרד הבריאות על תוכנית סדורה שתאפשר ותעודד פעילות גופנית במצב הקיים וגם בגלים נוספים, בחלוקה לקבוצות סיכון לפי תפקוד ותחלואה כרונית. היעדר תוכניות כאלו לאוכלוסיות ספציפיות כקשישים וילדים, חולי סוכרת וחולי לב, מעמיד אותם בסיכון גבוה לתחלואה חריפה במגיפה נוכחית, לתחלואה כרונית בהמשך חייהם, ולהחמרה בתחלואה כרונית קיימת. הגיעה העת לשפר ולהכווין פעילות גופנית בעידן הקורונה לאוכלוסייה הכללית ולקבוצות ספציפיות בה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו