השלכות הקורונה מתגלות. בחודשיים האחרונים חל גידול של 44% במספר הפניות בנושא דיכאון לער"ן ומספר הפניות היומי לקווי החירום עלה פי 3.5 בהשוואה לימי שגרה.
מסיכום שביצע הארגון עולה כי בחודשיים האחרונים התקבלו בער"ן 3,400 פניות ובהן דיווחו הפונים על התמודדות עם דיכאון, בהשוואה ל־2,358 פניות בחודשיים שקדמו להתפרצות נגיף הקורונה. עוד עולה מהנתונים כי בחודשיים האחרונים התקבלו בער"ן יותר מ־900 שיחות עם תוכן אובדני. בעשרות מקרים הופעל נוהל חירום מציל חיים.
מאז פרוץ משבר הקורונה התקבלו בער"ן יותר מ־76 אלף פניות באמצעות הטלפון והאינטרנט. מספר הפניות הממוצע בתקופה זו עלה לכ־1,400 ביום בהשוואה לכ־400 בימי שגרה. זאת ועוד, בחודשיים האחרונים התקבלו 8,231 פניות מפונים שדווחו על התמודדות עם מחלת נפש, לעומת 6,394 פניות בחודשיים שקדמו למשבר הקורונה, המשקפות גידול של 29%.
רוב הפניות מנשים
60% מהפניות הגיעו מנשים. כחמישית מהפניות הגיעו מילדים, בני נוער וחיילים. וכחמישית מקשישים.
התכנים המרכזיים שעלו מהשיחות הם: מצוקה נפשית חריפה: חרדה ומשבר: 59%, בדידות ויחסים בין־אישיים: 26%. יותר מ־40% מהפונים מדווחים על דיכאון כמשתנה מרכזי הנלווה לאובדנות.
"הריחוק החברתי אכן הגן על רוב אזרחי ישראל מהידבקות בנגיף הקורונה. מנגד הוא העצים את הבדידות ואת המצוקה הרגשית החריפה המוכרת כגורם סיכון לאובדנות. בהקשר זה חשוב להפנות את תשומת הלב לקבוצת הקשישים, שהיא קבוצת סיכון ראשונה במעלה לאובדנות, והקבוצה המבודדת ביותר לזמן הארוך ביותר", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן.
"באלפי הפניות שקיבלנו מאנשים המתמודדים בשגרה עם מחלות נפשיות ופסיכיאטריות ובעיקר עם דיכאון בימי קורונה, מדווחים הפונים על היעדרם או על ירידה בשירותי הטיפול והמעקב המקצועיים החיוניים עבורם כאוויר לנשימה", מוסיפה ד"ר דניאלס.
"המסרים יוצרים מצוקה נפשית עזה"
"המסרים המפחידים שבהם הופצצנו והמיקוד במספר המונשמים והמתים, כשיטה להבטחת ההישמעות להנחיות, יוצרים אצל אנשים שסובלים מרמות גבוהות של חרדה, מצוקה נפשית עזה". גם 'החזרה לשגרה' אינה שגרתית ומתעתעת. הנפש לא יכולה לעבור ממצב חירום לשגרה בלחיצה על כפתור. מדובר בתהליכים הדורשים התמודדות והסתגלות וכרוכים ברכישת חוסן רגשי".
ד"ר אורן טנא, מנהל המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי איכילוב: "הגל השני שעליו מרבים לדבר בהקשר לקורונה, יהיה למעשה הגל של הדיכאון, החרדה והאובדנות: העלייה המאסיבית בנתוני הפניות לער"ן עלולה להיות קצה הקרחון המבשר על בוא הצונאמי. לחרדה מפני הנגיף ולהשלכותיה נוספים סיר הלחץ החברתי והמשפחתי, והמצוקה הכלכלית האיומה שאליה נקלעו עשרות אלפי משפחות בתקופת זמן כה קצרה".
בדיון שנערך בחודש שעבר בוועדת הקורונה בכנסת הזהיר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל: "אנחנו צופים שכמיליון אזרחים יחוו תופעות של חרדה בשנה־שנתיים הקרובות, ויזדקקו לשירותים של טיפול נפשי ופסיכיאטרי כתוצאה מהסטרס המתמשך". פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה למניעת אובדנות, הביע חשש מעלייה בתופעת האובדנות לאחר המשבר ומגל התאבדויות של קשישים.