נתוני הגל החמישי, גל האומיקרון, מצביעים על כך שעד סוף החודש הנוכחי תחצה מדינת ישראל רף של עשרת אלפים נפטרים מהמחלה, ויותר מ-3,000 נפטרים בגל הנוכחי. עם זאת, מבחינה תודעתית מקרינים לנו "שקט תעשייתי" וכאילו "חיים לצד הקורונה", בשעה שפרקטית נכנעה ממשלת ישראל לנגיף בגל הזה, פשוטו כמשמעו, ויצרה בשטח מבולקה, תת-תפקוד של מערכות ורמת אמון אפסית של הציבור כולו.
לא ניתן להפריז במונח "מחדל שערורייתי" במצב שאליו הגענו, וזאת ממספר טעמים: ההיערכות, ההתמודדות, התודעה, ויותר מכל - חוסר האפקטיביות.
היערכות
ברמת ההיערכות, כבר בחודש נובמבר קיבלה הממשלה "התרעה אסטרטגית" באשר לגל התחלואה הקרב. ידעו שהגל הזה יביא עימו עשרות אלפי מאומתים ביום ואלפי חולים במצב קשה, אך הרגיעו כי הנגיף פחות קטלני ולא שיערו, ככל הנראה, שנגיע לרמת תמותה כפי שהתרחשה בפועל.
האמירות על היערכות בהקשרים של תרופות וחיסונים היו באוויר, אך בפועל רמת ההתחסנות ירדה ובקרב הנוער והילדים היא כשלה באופן מחפיר. אזרחי ישראל מצאו את עצמם נכנסים באמצע דצמבר לגל תחלואה מסיבי, בעוד מערכות חיוניות כגון החינוך כלל לא נערכו אליו, תחת תחושה של "הכלה" ושל משהו קליל שיחלוף.
בדרך זו, למשל, התלמידים חזרו מחופשת החנוכה לבתי ספר - שבתוך ימים ספורים הגיעו לתת-תפקוד, כאשר בכל שבוע 20-30% מהתלמידים יצאו לבידוד או חלו בפועל, ובהתאם לכך התנהלו גם המורים. למעשה, במהלך כל חודש ינואר היו בתי הספר בתת-תפקוד וללא מענה ראוי למצב המתפתח.
באופן דומה, בתי החולים הגיעו לספיקה מרבית ואף יותר מכך, תוך תת-איוש הנובע מצוותים רפואיים שחלו או נכנסו לבידוד – בעומסים עצומים ובירידה ברמת השירות. מנהל בית החולים רמב"ם אף טען בראיון שבוצע עימו כי במצב הקיים, רמת השירות של בית החולים נפגעת קשה והוא לא יוכל לתת את השירות המיטבי.
כשל ההיערכות הוא בלתי נסבל לנוכח ההתרעה שהייתה חודש מראש – חודש שלם שבמהלכו ניתן היה לצפות, למשל, שמערכת החינוך תבנה תוכנית פעולה היברידית או קפסולות או כל דרך אפשרית לצמצום תחלואה וליצירת ודאות. במקום זה, דחפה שרת החינוך ל"הכל כרגיל", כששום דבר באמת לא היה כרגיל. כך, נוצרו בינואר פערים עצומים בחינוך ועתה, באמצע פברואר, כבר ניתן להצהיר כי מדובר ב"חודשיים אבודים".
בהקשר זה, כדאי לזכור שבעוד חודש וחצי יצאו התלמידים לחופשות אביב ולאחר מכן, בדינמיקה המוכרת, תסתיים בפועל שנת הלימודים. זהו לא חודש אבוד - זוהי שנה אבודה.
התמודדות
ברמת ההתמודדות, מעבר לכל השגיאות, שחיקת התו הירוק היא החמורה מכל. כל נתוני משרד הבריאות מצביעים באופן מובהק על יתרון עצום של מחוסנים אל מול המחלה. מחוסנים טריים כמעט שלא נדבקים, ומחוסנים באופן כללי כמעט שלא מגיעים למחלה קשה או אשפוז. התו הירוק הוא אינדיקציית החוסן של פרטים וקולקטיב.
ממשלת ישראל שחקה את התו הירוק לאורך כל התקופה הזו - באמירות הסותרות בין השרים לגבי אפקטיביות החיסונים, בזלזול בד"ר אלרעי פרייס האחראית על בריאות הציבור, ובאי-ביצוע אכיפה בפועל של תקנות התו. כל אלה מנעו מאיתנו סביבה בריאה של חיים, וכמעט כולנו נדבקנו במחלה הזו.
היה מי שדיבר על "התחסנות עדר", מושג שאנשי מערכת הבריאות טרחו להפריך לילות כימים – אך הכלבים נבחו והשיירה המשיכה לעבור. בפועל, הממשלה בחרה שלא להתמודד עם הנגיף ועם השלכותיו. הכל הוטל על הציבור המבולבל והחולה, והוביל לחוסר אמון הולך ומידרדר במערכת שכולנו משלמים עליה. המדינה הפקירה אותנו לגל תחלואה שהיה, הלכה למעשה, קטלני לא פחות מקודמיו - ובמובנים רבים, אף יותר מהם.
תודעה
ברמת התודעה, מדובר בשערורייה שאין כדוגמתה. שקיפות הנתונים היומית של מערכת הבריאות הציגה תמונה מזעזעת - כמעט מאה אלף נדבקים במשך כמה שבועות, מערך בדיקות קורס – אך למרות זאת תקשורת המיינסטרים לקחה את הדברים בנועם ושידרה "הכל סבבה", "הנגיף פחות קטלני" ועוד מטבעות לשון שכאלו.
אמירות על "הכלת המתים" התקבלו בשוויון נפש, וקובלנות כלפי הממשלה כמעט שלא נשמעו. היעדר ביקורת תקשורתית לנוכח הקטסטרופה הזו מרמז לנו עד כמה המדיה הפכה פוליטית - את אלה מלטפים, וכלפי אחרים חושפים שיניים. "מהמקפצה", מה שנקרא. בשעה שאחוזי התחלואה הפכו מזעזעים, התקשורת קיבלה ברכוּת את ביטול התו הירוק ואת חזרת בתי הספר לשגרה, העיקר שהכלכלה "עובדת". ההכרזה על חציית קו 9,000 המתים התקבלה בתחושות נחמה שהנה, זה עומד להסתיים ורואים כבר התמתנות.
מה שאנו עדים לו הוא חוסר אפקטיביות מטלטלת של המערכת השלטונית. איש הישר בעיניו יעשה, וכאמור - כניעה מוחלטת למגפה כאילו שהיא "גזירת גורל", בשעה שיש מנגנונים אשר הפעלתם הייתה יכולה לשנות את המצב מן היסוד. למשל, באכיפה של התו הירוק בקשיחות, בשינוי מתכונת הלימודים לחודש וחצי, בהטלת סנקציות על מתנגדי חיסונים, וברתימת האוכלוסייה להתחסנות מסיבית של בני 12-5.
בעוד שבועות ספורים ייחצה קו 10,000 המתים מקורונה, כאמור, עם יותר מ-3,000 נפטרים בגל הנוכחי, והמדהים מכל הוא שהשלטון שלנו מתהדר בהצלחה - למרות התרעה אסטרטגית, למרות חיסונים ולמרות ניסיון מארבעה גלים קודמים. אכן, ריפוי ושינוי.
וכעת, שהרי הכלכלה עובדת, הגיע גל נוסף – "גל ההתייקרויות", אפשר כבר לכנותו - וגם בגל הזה הממשלה משדרת רפיסות כבר חודש וקוראת לציבור "לצאת למחאת צרכנים", לא פחות מכך.
אז ממשלת ישראל, קבוצה של יותר מ-30 שרים וסגנים, אני פונה אליכם: אם הקורונה עברה לאחריות הציבור, והמלחמה בהתייקרות עברה לציבור - מה אתם עושים שם? או בעגה הצבאית: "מה תפקידכם בכוח?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו