בעד ונגד שביתת האחיות

האחיות קורסות - המדינה לא הותירה לנו ברירה

אילנה כהן | יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל

לצערנו הרב, ומתוך אחריות לכלל מדינת ישראל - לא נותרה לנו בשלב הזה ברירה אלא לשבות. אני מטילה את כל האחריות למצב הנוכחי על משרד האוצר. עליו לפתור את הבעיה לאלתר, כמתחייב.

ראשית, המצב במערכת הבריאות היה חמור עוד לפני הקורונה. כל אדם יודע שעליו להמתין מספר שעות בחדר מיון. זו היתה נקודת הזינוק שלנו, נוסף על העובדה שחסרים לנו אלפיים תקנים של אחיות, הן לבתי החולים והן למרכזי "טיפת חלב".

לצערי הרב, המצב הנוכחי של האחיות דומה למי ששולח אנשים למלחמה - ויורה בהם. למה הכוונה? לא די בכך ש־1,000 אחיות נמצאות כעת בבידוד, גם מורידים להן ימי מחלה על חשבונן. יש אנשים שחושבים שציבור האחיות אינן חיות בישראל ואינן חוששות להדביק את בני המשפחה שלהן?

נוסף על כך, כשנפתחת מחלקה של קורונה לוקחים את התקנים של האחיות מהמונשמים ומהמחלקות הפנימיות - כלומר לא רק שאנחנו עם מספרי חסר של אחיות, מעבירים חלק ממי שנותרו - למחלקות הייעודיות לטיפול בקורונה. ומה לגבי מספר המונשמים? אמש דווח על 70 מונשמים אך לא מציינים 500 המונשמים הנוספים - שאינם קשורים לקורונה ומצריכים מעקב מיוחד כמובן. שלא לדבר על כך שברגע שמספר החדרים המבודדים גדל - כך גדל גם העומס היחסי על האחיות.

סוגיה נוספת שלא טופלה כלל היא עניין האלימות. אנחנו בסך הכל רוצות לבצע את העבודה שלנו ולחזור הביתה בשלום! רק לפני שנה הבטיחו לנו שיהיה שוטר בכל חדר מיון ומאבטחים בבתי החולים הפסיכיאטריים - ודבר לא בוצע. ויש עניין נוסף: גם בלי הקורונה, עוד מעט יגיע החורף וממילא דרוש כוח אדם נוסף. הדברים אינם מתבצעים, ומי יודע כמה זמן יש להיערך לקראת המשך הטיפול בנגיף.

על רקע כל התנאים האלה, יש מישהו רציני שעדיין מתפלא מדוע עכשיו אנו שובתים? צריך להבין שבעצם מכריחים אותנו לשבות. הרי המדינה היתה יכולה לשבת איתנו כל כך הרבה זמן ולא עשתה זאת. האחיות פשוט קורסות.

עצוב לנו מאוד, שכצוותים כאלה מסורים עלינו להתמודד עם המגפה בתנאים כאלה קשים. אין לנו עניין לשבות לצורך השביתה אבל על משרד האוצר לספק לנו פתרון אמיתי.

עוד בנושא:

• מאמץ של הרגע האחרון למנוע את שביתת האחיות

• אין הסכמות עם האוצר: האחיות הודיעו על שביתה כללית החל ממחר

• האחיות מאיימות בשביתה: "אנחנו על סף קריסה, זה יעלה בחיי אדם"

שביתה בזמן מגפה אינה מוסרית

רן רזניק

לעובדי מערכת הבריאות, ובראשם האחיות והרופאים, מותר לשבות. לעיתים אפילו הכרחי לשבות, כאשר נראה שרק שביתות ממושכות וכואבות במיוחד הביאו את ממשלות ישראל לדורותיהן לשפר את תנאי ההעסקה והשכר של הצוותים הרפואיים והסיעודיים. ללא השביתות, היו משרדי האוצר והבריאות נוקטים סחבת אינסופית, עד לנצח, של המשא ומתן עם עובדי הבריאות. זהו גם אינטרס ציבורי של כולנו, שעובדי מערכת הבריאות ישתכרו באופן הוגן ושיהיו מספיק רופאים ואחיות שייתנו שירות רפואי מתקדם ואיכותי בישראל.

אולם במקצועות הבריאות והרפואה, שביתה תמיד פוגעת בחולים וגורמת להם סבל רב. לעיתים היא אפילו עלולה לגרום לנזקים רפואיים קשים ובלתי הפיכים. לכן, שביתה של אנשי הרפואה והסיעוד חייבת להינקט רק כצעד אחרון שבאחרונים, כשכבר כלו כל הקיצים, ולאחר שהיה ניסיון משמעותי לנהל מאבק ציבורי ומשא ומתן ללא השבתות. עד כדי כך נקודה זו היא קריטית, שיש אנשי אתיקה רפואית שסוברים ששביתה של אנשי מקצועות הבריאות אינה מוסרית כלל וכלל.

וכל זאת, מבלי להתייחס למגפת הקורונה שמאיימת על העולם כולו ומציבה אתגרים רפואיים ובריאותיים שהעולם לא חווה זה 100 שנה, ומתקשה מאוד להתמודד איתה. יש לציין כי השביתה אמנם אינה כוללת את החקירות האפידמיולוגיות של חולי הקורונה, וכי הסתדרות האחיות הורתה לבצע חקירות אלה "באופן מיידי וללא דיחוי" גם בעת השביתה. אבל היד של הסתדרות האחיות קלה ומהירה מדי על הדק השביתה, ולא בפעם הראשונה. בשלב הזה, השביתה אינה מוסרית ואסור היה שתקרה.

אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות, הזהירה לקראת השביתה כי "משרד האוצר אינו עושה די כדי להעמיד את חיי האדם ובריאות העם בראש סדר העדיפויות, ולצערנו לא נותרה בידנו הברירה אלא לנקוט צעדים ארגוניים, בטרם ניאלץ להתמודד עם החלטות בלתי מוסריות ובלתי אנושיות - למי לתת טיפול הולם ולמי לא". אילנה כהן כנראה כבר למדה כי רק עם שביתות היא הצליחה להשיג מהמדינה הישגים משמעותיים בתנאי העבודה והשכר של האחיות, ובקידום איכות וזמינות הטיפול הרפואי לטובת אזרחי המדינה. בימי שגרה - ובימי קורונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו